הרפתקאה בולנסיה

מאי 21, 2017

ולנסיה מבעד למצלמה

 

שני עיתונאים, שני קומיקאים כוכבי רשת ובלוגרית אחת טסו לולנסיה.

נשמע כמו התחלה של בדיחה? האמת, יותר כמו התחלה של הרפתקאה.

כמה ימים אחרי חופשת פסח שלחתי את ליטל ירון, בלוגרית, קולגה וחברה, לארבעה ימים בולנסיה מטעם חברת אשת טורס.

ארבעה ימים בהם היא חיה על אדרנלין, היי מתמיד וחשש שלא יספיקו לה כרטיסי הזיכרון של המצלמה.

אז קבלו את ליטל ואת ההרפתקאה שלה בולנסיה.

 

 

יש לכם wish list? לי יש. והיא קצת סודית. רק  כמה נשים סביבי מודעות לה ודוחפות אותי להגשים את הסעיפים. בראש הרשימה נמצא טיול לעיר שאני לא מכירה, בחו”ל כמובן. אבל לא סתם, כתבתי שאני רוצה שמישהו יתלהב מהכתיבה והצילום שלי וישלח אותי לחו”ל כדי לעשות בדיוק את זה. וגם לספר על זה קבל עם, בלוג, פייסבוק ואינסטוש.

כנראה שחלומות מתגשמים אחרת אי אפשר להסביר את מה שהתחיל בווטסאפ ממיכל מנור “יש אפשרות לסיור עיתונאים בולנסיה, תתקשרי כשתוכלי” ונגמר בשדה התעופה, שם פגשתי את שרהל’ה המדריכה והקבוצה שלי לארבעת הימים הקרובים. מזל שטסנו בטיסת לילה, כשכולם מעוכים מעייפות לא היה ממש משנה איך אני נראית ושלא התאפרתי. גם לולנסיה לא ממש הפריע, היא קיבלה אותי בסבר פנים יפות ודאגה לי לחוויה שכיף לשתף בה.   

 

ליטל ירון, ולנסיה

 

ולנסיה – שמן של אוטונומיה, מחוז ועיר בספרד. משהו שלא ידעתי קודם וזה אפילו קצת מבלבל. הקהילה האוטונומית ולנסיה נמצאת במזרח ספרד לחוף הים התיכון. בצפון גובלת בקטלוניה ואראגון, בדרום במורסיה ובמערב בקסטיליה למנצ’ה. האוטונומיה מורכבת משלושה מחוזות: קאסטיון בצפון, ולנסיה במרכז ואליקנטה בדרום.

העיר ולנסיה, בירה המחוז והקהילה האוטונומית, שוכנת לחוף הים התיכון מדרום לברצלונה. הוקמה בשנת 137 לפני הספירה על ידי הרומאים לחופי נהר הטוריה. היא השלישית בגודלה בספרד. המרכז ההסטורי שלה מהגדולים בספרד ויש בו מספר אתרי מורשת.

 

ולנסיה צלמת: ליטל ירון

ולנסיה – בין חדש לישן. החלק החדש.

 ולנסיה
היום הראשון – בו למדתי שקל לשלב מדעים ומסורת והתאהבתי באוכל המקומי

 

היישר מהמטוס ושדה התעופה התחלנו להכיר את העיר ולנסיה בסיור רגלי. תחנה ראשונה: עיר האמנויות והמדעים Ciudad de las Artes y las Ciencias 

חובבי צילום יכולים להסתובב במיתחם שעות בזכות המבנים, השילוב מים-שמיים, הצמחייה והנוף האורבני שמסביב.

מכלול בן שישה מתחמים באפיק נהר הטוריה שהוסט מהנתיב ויובש אחרי הצפה נוראית בשנת 1957. עוצב ותוכנן על ידי האדריכל סנטיאגו קלאטרווה. הבן היקיר של העיר וההוא מגשר המיתרים בירושלים וגם בפתח תקווה.

Principe Felipe Science Museum   מוזיאון המדע של הנסיך פיליפ. מדע וחדשנות אינטראקטיבית בו ניתן המבנה נראה כמו לוויתן שפוער פה. בקומת הקרקע יש מגרש כדורסל.


 Hemisferic ההמיספירה. מבנה בצורת עפעף עין שנפתח, המשמש כקולנוע IMAX תלת מימדי מתוחכם שכולל מקרנים דיגיטליים ופלנטריום. הצפייה בסרטים בשכיבה.

 Oceanografico האקווריום הגדול באירופה כולל אודיטוריום ומסעדה תת מימית.

 Umbracle הגן הבוטני. השער לעיר האמנויות והמדעים. אזור פתוח וירוק המשמש גלריה תחת כיפת השמיים.

 Palau de les Arts Reina Sofia ארמון האומנויות – בית האופרה ומרכז אומניות הבמה. נראה כמו קסדה, מבנה עצום שמכיל ארבעה אולמות גדולים ומוקף בנוף רובני, צמחייה ומים. נערכים בו מופעי אופרה, מוזיקה ותיאטרון.

 L’Agora כיכר מקורה נערכים בה קונצרטים, אירועי ספורט ואירועים מיוחדים כמו לפני חג המולד 

 

ולנסיה צלמת: ליטל ירון

Hemisferic

 

תחנה שנייה:

מוזיאון פסטיבל האש. מנהג ארוך שנים מעסיק את תושבי העיר שנה שלמה רק כדי לעלות בלהבות מאות יצירות אמנות ענקיות (בובות) עשויות מעיסת נייר המוצגות לאורך ימי פסטיבל לאס פאייאס שמתרחש בחודש מרץ. ביום האחרון לפסטיבל הבובות מועלות באש במדורות ענק, למעט בובה אחת שנבחרה על ידי הקהל ומועברת למוזיאון זה, המתעד את היסטוריית החגיגות. מצאתי במוזיאון את ג’פטו ופינוקיו, מרי פופינס, את מלכות היופי של הפסטיבל ותיעוד היצירה של המיצגים.

 

ולנסיה צלמת: ליטל ירון

ולנסיה צלמת: ליטל ירון

 

התחנה השלישית:

צ’ק אין במלון SH Valencia Palace  מלון חמישה כוכבים במרחק הליכה קצר מעיר המדעים והאומנויות. חדר לבד עם נוף עירוני זה פינוק. מחלון החדר השקפתי על ארמון האומנויות, צמחייה וגנים וקו רקיע אורבני. שני כיורים בחדר האמבטיה הולידו את בדיחת “באחד אני מצחצח שיניים בשני שוטף ידיים” של דני קמושביץ’. מאז כל כניסה למקלחת גרמה לי לחייך.

 

ולנסיה צלמת: ליטל ירון

SH Valencia Palace

ולנסיה צלמת: ליטל ירון

SH Valencia Palace מבט מהמרפסת

SH Valencia Palace

SH Valencia Palace

SH Valencia Palace

 

היה קצת זמן חופשי עד ארוחת הערב ותכננתי לצאת לטייל ולצלם ברחובות הסמוכים למלון. הכל נעצר בדלת המסתובבת כשמזג האויר החליט להזכיר שאני באירופה. רעמים וגשם העלו אותי בחזרה לחדר.

 

ולנסיה צלמת: ליטל ירון

 

תחנה רביעית:

ארוחת ערב, טאפסים, במסעדת Merkado LaLola (בקרבת קתדרלת ולנסיה) סיפקה אוכל ללקק ת’אצבעות ואווירה שמחייבת הגעה למבקרים בעיר. הרשיתי לעצמי להיות אמיצה, לא שאלתי מה מוגש בצלחת. טעמתי מהכל, כל מה שיצא מהים וגיליתי שטעים לי. כמעט הכל, קיפוד וים ואני – זה לא. היה מרתק לשמוע שהמסעדה היא מחווה למעדנייה של אימו של הבעלים, חזוס ובאה גם לשמר וגם להביא משהו חדש.
סיבוב קצרצר בעיר העתיקה בחושך הבהיר שזה מאסט לחזור אליה באור יום.

 

ולנסיה צלמת: ליטל ירון

תפוחי אדמה בקרם של שום ותבלינים

ולנסיה צלמת: ליטל ירון

מספר סוגי גבינות מקומיות

ולנסיה צלמת: ליטל ירון

חזית המסעדה

 

 

היום השני – בו למדתי כי שלושה סוגי נוף ואווירה מרחיבים את הנשמה ומעייפים את הרגליים


התחלתי את הבוקר בכתיבת ווטסאפ משפחתי לוודא שכולם בבית קמו לבית הספר. מתברר ששכחתי את הבדלי השעות והחבר’ה תיקתקו התארגנות לבד ובלי תזכורות. עכשיו אפשר לצאת מהעיר ולנסיה למחוז אליקנטה בדרום האוטונומיה. 

במרחק שעה וחצי נסיעה עברתי מנוף אורבני שמזכיר ערים אירופאיות אחרות למימד אחר. ברדיוס מצומצם יחסית של כחצי שעה נסיעה הנוף מגוון ואיתו האפשרויות לטיולים באיזור.

ההתחלה בטבע במפלי אלגר Algar מים זורמים, בריכות טבעיות ומסלול הליכה עם מדרגות בהתחלה וקלילות בהמשך.

 

ולנסיה צלמת: ליטל ירון

במפלי אלגר

ולנסיה צלמת: ליטל ירון

 

מהמפלים לקאסטל דה גוואדלסט, המוכרת יותר בשם  גוואדלסט Guadalest שעונה לגמרי על הגדרתה של טטיאנה הופמן ז”ל “עיירה ציורית קטנה”. קטנטנה, עם כ-250 תושבים. סופר תיירותית (שני מליון תיירים בשנה) ומתהדרת בטירה עם כניסה באורך 15 מטרים חצובים בסלע, נוף לאגם מטריף, סמטאות צרות, הרבה מוזיאונים קטנים כגון מוזיאון המיניאטורות ומוזיאון חוד המחט- Micro-Gigantic Museum, חנויות מזכרות ואוכל מצויין. אל תפספסו את מסעדת Mora, תבקשו לשבת בפנים!

 

ולנסיה צלמת: ליטל ירון

גוואדלסט Guadalest מלמעלה

ולנסיה צלמת: ליטל ירון

סמטה בגוואדלסט Guadalest

ולנסיה צלמת: ליטל ירון

 

מירוק, מיוער וטירה לעיר הנופש בנידורם Benidorm (ממוקמת על קוסטה בלנקה) . מתברר שיש דבר כזה גורדי שחקים על החוף. כולם בתי מלון. לא להאמין שהיא התחילה ככפר דייגים עני ושכוח אל. ברגע שיורדים מהמכונית אפשר להרגיש באוויר קצב אחר. חופים, מסעדות, בתי קפה, פאבים, וחנויות מכל הסוגים. חביבה על תיירים מבריטניה, אירלנד, הולנד, גרמניה ובלגיה. טיילת ארוכה ומטופחת לאורך החוף ומרפסת שמשקיפה על קו החוף כולו שבו את ליבי. הייתה לי הרגשת פספוס שלא הצטרפתי לסיור מודרך על אופניים ממונעים, אבל החשש מבעית גב ניצח. יש בה משהו שהזכיר לי את אילת אבל בקנה מידה ממש גדול ועם הרבה ספרדית.

 

ולנסיה צלמת: ליטל ירון

בנידורם Benidorm

ולנסיה צלמת: ליטל ירון

בנידורם Benidorm

 

היום השלישי – בו למדתי שלהתבאס זו לא אופציה וצריך גם להכין plan B וגם לזרום

 

חיכיתי חיכיתי, ציפיתי ציפיתי ומי לא בא? יום סיור רגלי בעיר העתיקה. דאגתי לשתי סוללות מלאות ושני כרטיסי זיכרון ריקים למצלמה. גשם שלא פסק העלה אותנו לאוטובוס תיירות שנוסע ברחבי העיר ולנסיה. אוזניות אדומות, מפה להתמצאות והרבה מאמץ איך לא לתת לגשם לשנות מצברוח. בדיעבד אני חושבת שזה עימת אותי מול מציאות, חובה להכין אפשרויות חלופיות כשמתכננים טיול למקרה של גשם. 

 

ולנסיה צלמת: ליטל ירון

ולנסיה צלמת: ליטל ירון

 

בצהריים התעמתתי עם הפחד שאחרים יראו אותי מבשלת. אבל איך אפשר להגיד לא לשיעור בישול של פאייה ולנסיאנית קלאסית? התחלקנו לקבוצות והכנו את ארוחת הצהריים שלנו. הניסיון הוכיח שעם עזרתו של שף גם אני ממש בסדר במטבח.  

 

ולנסיה צלמת: ליטל ירון

 

ממש בגמר השיעור, פסק הגשם רק שהיה קר יותר משחשבתי והביגוד שהבאתי לא הספיק. לא הצלחתי להסתובב שלא לדבר על להקליק על המצלמה. נכנסתי לשתי חנויות אבל הן כבר עברו לבגדי קיץ, כמעט התייאשתי ועליתי על מונית למלון כשקלטתי חנות צבעונית. רדאר חנויות יד שנייה צדק, מעיל חמוד בעשרה יורו הפך לשלי. בזכותו יכולתי להמשיך ולשוטט. איזה מזל שלא פספסתי את הקתדרלה של ולנסיה, הכיכר והמזרקה.

 

ולנסיה צלמת: ליטל ירון

ולנסיה צלמת: ליטל ירון

ולנסיה צלמת: ליטל ירון

ולנסיה צלמת: ליטל ירון

 

את הכניסה לפארק גוליבר פספסתי ב-12 דקות. ביקשתי יפה ובפנטומימה מהשומר שאני רוצה רק לצלם, הוא פתח את השער ונתן לי להכנס לדקה וחצי, לתמונה וחצי.

את היום סיימנו ב Mercado Colon  שוק מקורה, שיקי ותיירותי לארוחת ערב אחרונה בולנסיה.

 

ולנסיה צלמת: ליטל ירון

פארק גוליבר

ולנסיה צלמת: ליטל ירון

Mercado Colon

ולנסיה צלמת: ליטל ירון

Mercado Colon

 

היום הרביעי והאחרון – בו למדתי שמילים בעברית הגיעו לולנסיה ושופינג זה לא אני

 

יום בסימן סירות וקניות. לא ביחד, כמובן. עזבנו את המלון המפנק לשייט בסנט ג’וזף Coves de Sant Josep La Vall d’Uixo

מתחם מערות תת קרקעי, לאורכן זרימת מים רציפה שמאפשרת שייט. לאורך השנים היו נסיונות למצוא את מקור הזרימה שלא צלחו. טמפרטורת המים קבועה 17 מעלות ובתוך המערה 20 מעלות. מעולם לא שטתי בתוך מערה וחששתי שארגיש חנוקה, אני לא אוהבת מקומות סגורים וקטנים. לשמחתי גיליתי שלמרות שהמקום סגור הוא מספיק מרווח ומואר. בכל מקרה בדקתי עם המדריך. אם מישהו ממש נלחץ, יש סירה שתחזיר אותו לכניסה. אחרי שידעתי שאין בעיה לחזור, יכולתי לשבת בסירה, להירגע ולהקשיב להסברים על אורך הנחל, זרימה, שליטה בכמויות מים, הגלריות והנטיפים.

מסלול הליכה קצרצר בין שיוט לשיוט ומראה מרשים של מאות שנים של סלעים, מים, חושך וטבע. על הסירה היו אמונים מדריך ומשיט, מתברר שלא היינו הישראלים הראשונים כי כשהיה צריך להתכופף נשמע הקריאה “ראש!”

 

ולנסיה צלמת: ליטל ירון

Coves de Sant Josep La Vall d’Uixo

ולנסיה צלמת: ליטל ירון

Coves de Sant Josep La Vall d’Uixo

 

ואיך אפשר בלי שופינג לנשמה? את הפרידה הסופית מולנסיה קינחנו במתחם הקניות הגדול Centro Comercial Bonaire ב Aldaia ומזל שכך. חזרתי עם שקית ענקית ובתוכה מסקרה ועיפרון עיניים.  חבריי לקבוצה חזרו עמוסי שקיות והם יודעים לספר שאפשר למצוא בו את כל החנויות “הטובות” ששייכות לרשתות אירופאיות שונות של הלבשה ואיפור.

תם ונשלם, בחיוך, עם טעם של עוד.

 

להתראות ולנסיה.

 

 

תודה רבה לליטל שנשלחה למשימה הירואית במזרח ספרד וחזרה עמוסה ברשמים וחוויות.

כל התמונות בפוסט צולמו על ידי ליטל ירון.

מתכננים לטוס לולנסיה עם ילדים? קראו מה יש לליטל לומר על טיול משפחתי בולנסיה

הכותבת הייתה אורחת של אשת טורס ומשרד התיירות הספרדי.

מוזמנים לקרוא רשמים מסיור העיתונאים שלי, בשנה שעברה, למלטה.

 

בפוסטים הבאים נבקר בפראג, קרלובי וארי ובורשה. מזרח אירופה שולטת!!!!

מזמינה אתכם להצטרף לרשימת התפוצה ולהתעדכן כאשר הפוסטים מתפרסמים כדי שלא תפספסו….

 

 

נסיים עם שיר שליטל בחרה….

 

 

רוצים לקרוא עוד?

תגובות פייסבוק

8 Comments

זיוה מאי 22, 2017 at 5:32 pm

אני אוהבת שילוב של ישן וחדש. ולנסיה נראית מעניינת ושמחתי להכיר גם כמה אתרים בסביבה. עם ספרד אני רק בתחילתו של הרומן. תודה, מיכל, לך ולליטל.

Reply
מיכל מנור מאי 30, 2017 at 4:21 pm

תודה רבה זיוה על התגובה. מעניין איך יתפתח הרומן שלך עם ספרד

Reply
מיכל אגם אליסון מאי 23, 2017 at 6:37 pm

בהחלט יש לי עוד הרבה מקומות לראות ולחוות נראה מעולה

Reply
מיכל מנור מאי 30, 2017 at 4:21 pm

תודה רבה מיכל יקרה 🙂

Reply
חן סיון מאי 29, 2017 at 4:16 pm

פתאום היה לי זמן פנוי לא צפוי
פתאום נזכרתי שאני חייבת לעצמי את הפוסט הזה
וזהו, אני פה.
יופי של פוסט, ליטל
יופי של הברקה Michal לגייס אצ ליטל למשימה בחזית האירופאית הזו
.
התמונות והחוויות נראות נפלא דרך העיניים והעדשה שלך, ליטל
ומהלב שלך.
והשם הזה, אליקנטה…
יש שיר קצר ומופלא של המשורר הצרפתי ז’ק פרוור Jacques Prévert

Alicante

Une orange sur la table
Ta robe sur le tapis
Et toi dans mon lit
Doux présent du présent
Fraîcheur de la nuit
Chaleur de ma vie.

בתרגום חופשי:

על השולחן תפוז
על השטיח שמלה
במיטתי – את האישה.
מתיקות ההווה
צינת הליל
החום שבחיי.

(לא הצלחתי להדהד את החריזה הנפלאה שלו)
[מיכל, ניסיתי לכתוב תגובת פייסבוק ולתייג את ליטל פנימה, אבל התגובה נתקלה בתקלה. לא יודעת אם זה אצלך או אצלי. שווה בדיקה]

Reply
מיכל מנור מאי 30, 2017 at 4:23 pm

תודה רבה חן על התגובה המופלאה מהלב שלך ועל השיר המקסים.

Reply
מיכל אגם אליסון יוני 15, 2017 at 5:23 pm

בברצלונה הייתי אבל לא בשאר ספרד וזה בהחלט נראה מקום מעניין לטייל בו, התמונות מעבירות יפה את האווירה ותודה על השיתוף

Reply
מיכל מנור יוני 16, 2017 at 5:11 pm

תודה רבה מיכל. אני עדיין לא הייתי כלל בספרד….

Reply

Leave a Comment

אשמח גם להצטרף לרשימת התפוצה

HTML Snippets Powered By : XYZScripts.com

מוזמנים להמשיך לראות עולם

 

 הצטרפו לרשימת התפוצה וקבלו:

 המלצות על יעדים,

טיפים על מקומות נחמדים,

מידע על מסלולים

והשראה לטיולים 

תודה שנרשמת. מייד יגיע למייל אישור על ההרשמה. במידה ולא הגיע מייל ייתכן והוא מסתתר בתיקיית קידומי מכירות.