פרוייקט מיוחד ראש השנה תשפ"ב
השנה האחרונה הייתה שנה מאד מבלבלת בכל מה שקשור לתיירות חו"ל. אנדרלמוסיה של ממש.
זה התחיל עם מדינות ירוקות ואדומות, עבר להחלטות הזויות כמו לאפשר לטוס רק למי שרכש כרטיסים עד תאריך מסויים או סגירה מוחלטת של נתב"ג והמשיך עם הכרזות משמחות על פתיחת הגבולות ואז סגירתם מחדש עם רשימות בצבעים חדשים ואז שוב פתיחה רק למחוסנים, שנייה לפני שהאיחוד האירופאי, עם הצבעים והרשימות שלו, הפך אותנו לפרסונה נון גרטה.
ובתוך כל הבלגן, היו שלושה אנשים, שבאופן קבוע נעזרתי בפרסומים שלהם כדי לקבל מידע מהימן לאן אפשר לטוס ומה התנאים ליוצאים, לחוזרים, לנשארים…
שמעון יעיש, עמית קוטלר ויניב לניס הם אנשי השנה שלי בכל מה שקשור לתקשורת ותיירות.
בחרתי לראיין אותם לכבוד השנה החדשה, בתקווה ששנת תשפ"ב תחזיר לנו את השפיות בכל מה שקשור לטיולים בחו"ל.
תוכן עניינים
עמית קוטלר – כתב מגזין ותיירות, מגיש מבזקי חדשות. חדשות 13
קשר אישי: את עמית אני מכירה מהתקופה בה הגיש את תוכנית התיירות טרמינל בערוץ 13, בה התארחתי מספר פעמים
מה הרקע שלך?
הקמתי את מדור התיירות המחודש והמורחב של YNET, שנקרא "ynet חופש" אותו ערכתי כחמש שנים, מתוך עשר בהן עבדתי ב-YNET. לפני כן עבדתי במעריב וברדיו האזורי.
מתי הפכת כתב ומנחה בערוץ 13?
לפני 4 שנים פנו אלי להצטרף כמגיש משנה לטל ברמן בצינור של ערוץ 10, נעניתי בשמחה ובהתרגשות ומשם דברים התגלגלו. במשך שנה וחצי שידרנו את מגזין התיירות "טרמינל" שנפח את נשמתו בקורונה, לצד הרבה פרויקטים אחרים למרבה הצער, אבל בחיים למדתי שכאשר דלת אחת נסגרת, צריך לחפש את החלון שאולי נשאר פתוח.
בשנה האחרונה עבדתי המון בצמוד לתוכנית האקטואליה היומית של אמנון לוי, כאשר הסיקור התיירותי הפך להיות בעיקר דיווחים על בסיס יומי של מה-פתוח מה-סגור, מגבלות, טפסים, בדיקות לקראת נסיעה, ובעיקר הסברה והדרכה של מי שבכל זאת החליטו להתגבר על הקשיים ולנפוש בארץ, ובעיקר בחו"ל עד כמה שניתן.
לפני מספר חודשים הצטרפתי כ"כתב מן המניין" למערכת חדשות 13 שם אני עוסק בתחומים רבים, אבל בראש ובראשונה גם בתחום התיירות לצד עורכת התיירות והצרכנות נגה ניר-נאמן.
במקביל מצאתי את עצמי עושה את זה גם בעמוד הפייסבוק שלי, שהפך למוקד עלייה לרגל למי שרוצים לחפש מידע על מדינות פתוחות או סגורות, תהליכים שצריך לעבור כדי לצאת לחופשה, וגם קצת ביקורת על המדיניות הישראלית בתחום.
איפה תפסה אותך הקורונה במרץ 2020 ומה השתנה אצלך מאז?
הקורונה תפסה אותי כחודש אחרי שעלינו עם "מאסט", שהיתה תוכנית לילה מגזינית חדשה ברשת 13. היא גם תפסה אותי בעיצומה של הזמנת כרטיסים להורים של בן זוג שלי שגרים באוסטרליה ואמורים היו להגיע אלינו לליל הסדר על הטיסה הישירה הראשונה של אל על ממלבורן, טיסה שהפכה לטיסת חילוץ בלבד.
לא השתנה אצלי, אבל מאוד התחזק אצלי מאז: תפקידו של כתב התיירות. ההבנה שברגעי משבר כמו זה שאנחנו עדיין חווים למרבה הצער, התפקיד שלך הופך לקריטי עבור אנשים רבים והכסף שלהם, ההבנה שאתה עובד אצל הצופים שלך גם מעבר לשעות השידור – ברשתות החברתיות, בשיחות, בהרצאות זום ובעיקר מנסה לעזור לכל מי שאפשר – אם זה לקבל מידע על הטיסות והתהליכים לקראתן או חשוב הרבה יותר – לקבל את הכסף בחזרה על טיסות שבוטלו. שמח מאוד לומר שבמקרים רבים גם הצלחתי לעזור.
מה מנחה אותך בפוסטים שאתה מעלה בפייסבוק?
זה מאוד מגוון. התוכן המרכזי הוא אינפורמטיבי וכזה שיסייע לעוקבים שלי. אבל לצדו יש גם תכנים ביקורתיים על המערכת בהיבטים תיירותיים, ואני בנוסף רואה בעמוד הפייסבוק שלי (עמית קוטלר בעברית אם עדיין לא הצטרפתם!) עוד זרוע של העבודה שלי, אז אני גם מעלה שם כתבות שלי וסיפורים ששידרתי בתוכניות השונות בערוץ.
האם לדעתך נתבג צריך להישאר פתוח?
חד משמעית צריך להישאר פתוח, במתווה בדיקות מורחב. לפתוח ה-כ-ל, את כל המדינות. אני מתנגד נחרצות למדיניות קטלוג המדינות כי אין בו כל היגיון והמנגנון מסורבל ולא הגיוני.
אנשים צריכים לשמור על עצמם בחופשה שלהם ובחזרה ממנה,
ולעשות גם עשר בדיקות אם צריך לפני החופשה, בזמן החופשה ואחרי החזרה לארץ. מי שחיובי שיילך לבידוד, מי ששלילי אין סיבה שייענש.
כיצד לתחושתך תראה תיירות החוץ בישראל בחודשים הקרובים?
שאלה קשה מאוד. אני רוצה להאמין שבאיזשהו שלב אנשי משרד הבריאות יתעשתו, או ששרים אחרים יאזרו אומץ ויערערו על המדיניות הבלתי סבירה שמופעלת כאן על ידי משרד הבריאות. בזמן שהעולם כולו חוזר לטוס והשמיים נפתחים – בזהירות (!) אצלנו עוד סוגרים, נועלים ומונעים. אני רוצה להאמין שהמצב הזה לא יוכל להישאר, בעיקר אחרי הקיץ וחגי תשרי שבהם הישראלים יחזרו מחופשותיהם, יראו וייראו לכל המדינה איך אפשר להתנהל תיירותית לצד המשבר ולחזור (באמת) לחיים. משתדל להישאר אופטימי.
לאיזה יעד בעולם תרצה לחזור?
טוב הכי מתבקש שאגיד מלדיביים, אבל בהחלט גם לאוסטרליה, שבלתי אפשרי למצות אותה בפעם האחת שהייתי, וגם לא בשלוש פעמים אני משער.
לאן אתה מפנטז לטוס שעדיין לא היית?
משהו בקו שבין הקאריביים למקסיקו, ויש לי עוד פנטזיה מטורפת לעשות טיול בצ'רנוביל, אבל לשריטה הזו צריך להקדיש אייטם בפני עצמו.
מה הדבר הראשון שאתה עושה כשאתה מגיע לחו"ל?
זורק הכל בחדר המלון ויוצא לסיבוב היכרות שרצוי גם שיכלול בירה מקומית.
להתפנק במקלחת / אמבטיה / מיטה – יהיה לי מספיק זמן אחר כך.
איך אתה מתעד את הטיולים שלך?
אני עדיין צריך להשתפר בזה. אני מאוד טוב בלכתוב, קצת פחות בתיעודי אינסטגרם וסטוריז שבלעדיהם היום – זה כאילו בכלל לא יצאת לטיול. אז לכתוב אני כותב, לרוב זה גם נשאר אצלי, אבל משתדל להזכיר לעצמי גם לצלם כמו שצריך.
שמעון יעיש – כתב התיירות של ישראל היום
קשר אישי: שמעון ריאיין אותי לכתבה בישראל היום ממש בתחילת משבר הקורונה
מה הרקע שלך?
את דרכי בעולם התקשורת התחלתי בשנת 2012 במקומונים באשדוד ובסביבה, למדתי תקשורת באוניברסיטת בר אילן ושם הבנתי שזה העולם שאני שייך אליו. במקביל, התאהבתי בענף התיירות והתעופה וזה הגיע בכלל ממקום של למידה על התחום בעקבות טיסה שהייתה עליה והסתבכה. זאת הייתה טיסה קצרה מלוס אנג'לס ללאס וגאס בשנת 2012 והמטוס נקלע למצב מסוים, הייתה בהלה גדולה במטוס ולאחר שנחתנו בשלום, הבנתי שאני חייב לחקור את העולם הזה ומשם התאהבתי די בקלות.
מתי וכיצד הגעת להיות כתב התיירות של ישראל היום?
את דרכי בישראל היום התחלתי לפני יותר מחמש שנים כעורך בדסק החדשות. במקביל גם ערכתי את הרשתות החברתיות בישראל היום, אבל תמיד כוונתי לתיירות ותעופה. עוד לפני קבלת התפקיד באופן רשמי, כתבתי לא מעט בתחום בישראל היום, אבל לפני כשנתיים מוניתי להיות עורך מדור התיירות והתעופה של ישראל היום.
איפה תפסה אותך הקורונה במרץ 2020?
די בשלבים הראשונים של התפקיד אליו נכנסתי באופן רשמי. ישר הבנתי שענף התיירות והתעופה עומד להיות במרכז הבמה לתקופה הקרובה וכך אכן היה. ענף התיירות והתעופה הוא מהמסוקרים בתקופה הזאת, המון רוצים לטייל, המון חוששים שהנגיף יעבור באמצעות מעברים בין מדינות ובכלל, יש התעסקות גדולה סביב הסיפור הזה גם בארץ וגם בעולם. הענף השתנה המון בתקופה הזאת, אבל אני אופטימי מטבעי ובטוח שאנחנו לקראת עתיד טוב יותר.
מה מנחה אותך בסטוריז שאתה מעלה כל יום?
הכי חשוב לי זה להביא את המידע הכי מדויק שיש, אני יודע שיש לי הרבה אחריות ועשרות אלפי עוקבים שסומכים עליי ולפני שאני מפרסם מידע אני מוודא ומצליב כמה פעמים, בדיוק כמו שאני עושה לפני כתבות שאני מפרסם, לרוב זה גם בא ביחד.
האם לדעתך נתבג צריך להישאר פתוח בחודשים הקרובים?
ישראל היא מדינת אי, אי אפשר להסתכל על הגבולות היבשתיים כעל כאלה שמאפשרים לנו תנועה חופשית ולכן יש חיוניות להשארת נתב"ג פתוח. עם זאת, חשוב להסתכל על אזורי תחלואה בעיתיים ולהגביל אותם, חשוב לשמור על בריאות הנוסעים באמצעות חיסונים, בדיקות, מסכות וכל נוהל שיוחלט על ידי אנשי המקצוע, חשוב לעשות הכל כדי למזער את הסיכון אבל עם זאת, חשוב גם לשמור על הענף הכל כך חשוב למדינת ישראל. יש מאות אלפים שמתפרנסים ממנו באופן ישיר או עקיף, הוא חלק משמעותי בכלכלה שלנו ובחוויה שלנו ולכן צריך למצוא את האיזון הנכון תוך כדי שמירה על בריאות הציבור.
כיצד לתחושתך תראה תיירות החוץ בישראל בחודשים הקרובים?
קשה לנחש, הכל משתנה כל הזמן, אבל כמו שכבר כתבתי, אני נוטה להיות אופטימי. בטוח שהמסכות והבדיקות ילוו אותנו בתקופה הקרובה, אבל כל עוד המצב לא מחמיר, אני חושב שיחד עם חיסונים ושמירה על ההנחיות, אפשר לחיות לצד הנגיף.
לאלו יעדים הצלחת לטוס במהלך השנה וחצי האחרונות?
בולגריה, יוון, מרוקו, ארה"ב ואיחוד האמירויות
איזו נסיעה בתקופה האחרונה הכי ריגשה אותך?
אין ספק שמרוקו. ההסכם עם המרוקאים איפשר טיסות ישירות למדינה והייתי על הטיסה הראשונה של אל על שנחתה במרקש. זה היה אירוע יוצא דופן והביקור שם היה מאוד מרגש. מצפה לחזור ולבקר שוב, מרוקו היא אחת המדינות היפות והמיוחדות שביקרתי בהן.
לאיזה יעד בעולם תרצה לחזור?
ללא ספק יפן. המדינה הכי מיוחדת שהייתי בה, המדינה שהכי התחברתי אליה במהלך הטיולים שלי בעולם ואני מחכה להודעה שתבשר על פתיחתה.
לאן אתה מפנטז לטוס שעדיין לא היית?
היה לי טיול סגור לסינגפור ולווייטנאם אבל הוא בוטל בשנייה האחרונה בגלל התפרצות הנגיף, זה היה בתחילת 2020 והייתי שמח מאוד לטוס לשם ברגע שיתאפשר.
מה הדבר הראשון שאתה עושה כשאתה מגיע לחו"ל?
הולך לסופרמרקט המקומי, אני מאוד אוהב לראות מה אנשים אוכלים, מה יש על המדפים, חטיפים מיוחדים, מחירים מקומיים ובכלל, לראות אנשים בהתנהלות יום יומית, זה מרגיש לי הכי אותנטי.
איך אתה מתעד את הטיולים שלך?
כעיתונאי אני מאוד נהנה מצפייה מהצד ולא תמיד נכנס לתוך הסיטואציה, אני אוהב להביא את הסיפור כמו שהוא בלי להתערב. לפעמים יש מצבים שמושכים אותי פנימה אבל אני תמיד משתדל לשמור על האותנטיות של הסיפור שאני מביא.
יניב לניס – מייסד "טיסות סודיות" (דף, אתר וקבוצת פייסבוק)
קשר אישי: ראיינתי את יניב בפאנל שהנחיתי בכנס שיתופי פעולה בעולם התיירות, חודשיים לפני הקורונה.
מה הרקע שלך?
הרקע שלי משלב בתוכו שנים של ניסיון טכנולוגי ורקע תעופתי. לפני כעשור הגשמתי חלום והוצאתי רישיון טיס אזרחי, ולאחר מכן המשכתי לטוס, לצבור ניסיון ושעות טיסה שאפשרו לי לגשת גם לרשיונות מתקדמים יותר של טייס מסחרי ומכשירים.
מתי ולמה פתחת את הדף והקבוצה טיסות סודיות?
כחובב תעופה וטיסות, תמיד אהבתי לטוס וכמובן בכמה שיותר זול, את הדף טיסות סודיות פתחתי לגמרי בתור תחביב (בדיוק לפני 4 שנים), כמקום מפלט מבחינתי להעלות את התעריפים הכי מטורפים וזולים שהייתי נתקל בהם, על מנת לאפשר לאחרים לכרטיס במחירים המצחיקים הללו, לא דמיינתי כמה ויראליות זה יתפוס, והמון פנו אליי עם שאלות ובקשות לעזרה, הבנתי שאני לא יוכל להתמודד לבד עם כולם ופתחתי קהילה שמטרתה יהיה שיתוף מידע ומחירים.
איפה תפסה אותך הקורונה במרץ 2020?
הקורונה תפסה אותנו בתנופת גדילה מטורפת בטיסות סודיות, השקענו בפרויקטים טכנולוגים, הגדלנו את הצוות משמעותית בשביל לתת מענה לקצב ההולך והגובר של הפעילות, המענה לעוקבים והתרחבנו לאינטסגרם. בשבועיים הראשונים השלמנו עם זה שאולי לא נוכל לטוס לאסיה בקרוב, ואז התחילו הבידודים על השבים מאוסטריה, איטליה ומפה הכל התדרדר לעצירה כמעט מוחלטת של תנועת הטיסות.
אך דווקא עצירת הטיסות אפשרה לנו הזדמנות נהדרת לעצור את הפעילות השוטפת, ולהשקיע בפיתוח הכלים והפתרונות הבאים שהיינו רוצים להשיק, ורק השבוע השקנו את אחד המוצר המגניב ביותר שאי פעם עבדתי עליו, צ'טבוט לחיפוש טיסות בוואטסאפ.
האם חל שינוי בקבוצה שלכם, בסוג הפוסטים שאתם מעלים, מאז הקורונה?
בוודאי. כל השיח השתנה מטיסות זולות, לטיסות חילוץ, להחזרי כספים, למדינות ירוקות (זוכרים, דובאי וסיישל?) לדרכון ירוק, והפכנו לתחליף הלא פורמלי של עדכוני הקורונה בתחום התעופה והתיירות, זיהינו איפה משרד הבריאות כשל לתת מענה, ולקחנו את זה על עצמנו.
כיצד לתחושתך תראה תיירות החוץ בחודשים הקרובים?
קשה מאד לחזות, משרד הבריאות עושה ככל יכולתו לזרוע פחד ובלבול בקרב הטסים, הם הפכו את בחירת החופשה הבאה לרולטה וממשיכים לערער את הבטחון של האזרחים לטעמי ללא שום סיבה מוצדקת.
אני מאד שמח שמשרד הבריאות עשה השבוע צעד בכיוון חיובי על ידי פטור מבידוד למתחסנים ומחלימים ומקווה שהם יבחרו מתווה ויתמידו בו, מספיק על מנת לאפשר לנו לתכנן קדימה גם מספר חודשים
האם לדעתך נתבג צריך להישאר פתוח בחודשים הקרובים?
כמובן, הקורונה כאן להשאר לעוד תקופה לא קצרה ונהיה חייבים ללמוד לחיות איתה, הפתרון היחיד שאני רואה הוא מתווה של בדיקות, אפשר לשלב בין הסוגים, התזמונים, ומשך הזמן שעבר מהחיסון האחרון.
לאלו יעדים הצלחת לטוס במהלך השנה וחצי האחרונות?
הקורונה אמנם קרקעה אותי לשמונה חודשים אך הספקתי לבקר בסיישל, דובאי, יוון ותאילנד.
איזו נסיעה בתקופה האחרונה הכי ריגשה אותך?
הנסיעה שהכי ריגשה אותי הייתה הנסיעה לפוקט.
נחתתי בפוקט כחלק ממשלחת אנשי מדיה ותיירות של משרד התיירות התאילנדי ביום הראשון של פתיחת פיילוט הכניסה לתיירים. ראיתי במו עיני את נזקי הקורונה על איזור שמכלכל את עצמו כמעט בלעדית מתיירות, לא יכלתי שלא להתרגש מהשמחה שראיתי על פניהם של כל מי שקיבל אותנו באי, במיוחד מהמדריכה המקומית שלנו שהייתה מובטלת כל התקופה והחלה לסחור בבגדים יד שניה בשביל להתקיים.
לאיזה יעד בעולם תרצה לחזור?
קוסטה ריקה. הייתי לפני 4 שנים ונדהמתי מהטבע, מהתרבות והאנשים, ממליץ מאד!
לאן אתה מפנטז לטוס שעדיין לא היית?
יפן, היינו אמורים לטוס בפסח 2020 שכמובן בוטל, ועד היום יפן עוד לא נפתחה בחזרה לתיירים.
תודה ליניב, שמעון ועמית שבאו להתארח אצלי ל"ארוחת חג" במגזין.
מקווה שהשנה הקרובה תתאפיין ביציבות והיגיון בהחלטות של משרדי הבריאות בארץ ובעולם. שנה בלי ורייאנטים, בלי בידודים ועם שמיים פתוחים.
הגיע הזמן לעלות בחזרה על רכבת הטיולים…
We're back on the train, yeah
מוזמנים להצטרף לרשימת התפוצה שלי ולגלות איפה אני אטייל בשנה הקרובה….
6 Comments
ראיון נהדר! עוקבת אחרי שלושתם. מעניין ורלוונטי מאוד. תודה מיכל
תודה רבה נעה. שנה טובה 🙂
מעניין לקרוא מאחורי הקלעים של כתבי התיירות. רצף של מידע בהיר , שקוף ושקול הוא חיוני בימים של כאוס. גם אני עקבתי בעניין אחריהם.
לגמרי חיוני בתקופה שבה איבדנו אימון בהחלטות של משרד הבריאות
היכולת לשנות כיוון ולתת מענה מדויק לצרכים זה משהו שדורש גמישות מחשבתית וראוי לתואר איש השנה. הנוסעים לחו"ל בימינו נתפסים לא אחת כאנשים חסרי אחריות ונהנתנים שלא יודעים לדחות סיפוקים. האופטימיים שעומדים בלחץ הזה ומעודדים את המשך הפעילות התיירותית באמת ראויים לכל ההערכה.
אני לגמרי מסכימה איתך ומקווה שגם לנו, עם העשייה הקטנה שלנו, יש יד בעידוד של אנשים להיות אופטימיים ולנסוע