בלה איטליה

המלצות של דלית קצנלנבוגן על חבל אומבריה

אם צריך לבחור יעד רומנטי אחד, כפי הנראה שהייתי בוחרת באיטליה.

וכמו בכל מערכת יחסים רומנטית, גם היחסים שלי עם איטליה ידעו עליות ומורדות.

בפעם הראשונה שהגעתי אליה הייתי בת 17 וכל מה שאני זוכרת זה את הגלידה האלוהית, הפסל של דויד בפירנצה והחנות של בנטון בקומו.

חזרתי אליה שוב, לפני 15 שנה,  במה שהייתה אמורה להיות חופשה רומנטית, אך בפועל הייתה מלווה בבחילות וחוסר הנאה עקב היותי בשליש הראשון להריון עם בני הבכור. במשך שבועיים חייתי רק על גלידה וביסקוטי. ייחלתי שמישהו יבוא וישטח את הגבעות הטוסקניות  אשר בכל סיבוב בהן הרגשתי כמו בים סוער.

מאז אותה נסיעה סירבתי לחזור אליה, עד לסוף השבוע ברומא, בדיוק לפני שנה.

סוף השבוע היה כל כך מוצלח שהתחלתי לחשוב ברצינות להגיע אליה גם עם הילדים.

לעומתי, לדלית קצנלנבוגן, יש יחסי אהבה מושלמים עם איטליה, עוד משנת 1993, אז הגיעה אליה לראשונה ועד עצם היום הזה.

איטליה הפכה לביתה השני. יותר מעשרים שנה היא מטיילת בה ועדיין לא שבעה.

דלית מתכננת ומדריכה טיולים באיטליה, עוסקת בייעוץ טיולים לנוסעים עצמאיים וכותבת עליה באתר היפה שלה 'ויוה איטליה'.

כעת היא מתארחת כאן עם המלצות על אומבריה, הלב הירוק של איטליה,  לשם היא מוציאה

למה אומבריה?

באומבריה, הנמצאת במרכז איטליה יש שילוב נפלא של נופים הרריים ירוקים, היסטוריה, תרבות ואמנות.

הגעתי לאומבריה בפעם הראשונה בשנת 1995 לאחר שהות בטוסקנה, מאז חזרתי לטייל בה פעמים רבות.

זהו חבל הארץ היחיד במרכז איטליה שאין לו מוצא לים, אין כאן ערים גדולות, אין הרבה תושבים, אין המוני תיירים… אך יש כאן המון מה לראות: עיירות גבעה יפהפיות מימי הביניים, שמורות טבע ייחודיות ושפע של מים. באומבריה נולדו ופעלו כמה מהדמויות הראשיות של הנצרות המערבית ויש בה אווירה מיוחדת, מסתורית ומיסטית. אומבריה נינוחה, מרגיעה, שלווה, אותנטית ומחבקת את מבקריה.

מפלי השיש. צלם: אלי שם טוב

ששת המומלצים שלי בחבל אומבריה:

אסיזי

עיירת גבעה מלאת אווירה העומדת בסימן סן פרנצ'סקו, הקדוש בן העיר, שנולד בשנת 1182 לאב שהיה סוחר ונסע הרבה לצרפת (ומכאן הכינוי "פרנצ'סקו" – "הצרפתי").

פרנצ'סקו היה אציל עשיר ולא חסר לו דבר, עד לאותו רגע בו החליט להקדיש את חייו למען הזולת, להשתחרר מכבלי הממון והחומר ולבנות מחדש את יסודותיה הרוחניים של הכנסייה. מרגע זה נטש פרנצ'סקו את העולם המוכר והבטוח בו חי עד אז, מסר את בגדיו, רכושו וביתו והקים את מסדר "האחים הקטנים", שדגל בעוני כאידיאל, ענווה ואחווה.

אל תחמיצו ביקור בבזיליקה של סן פרנצ'סקו, כנסייה הבנויה למעשה משתי כנסיות זו מעל זו, בה נמצאים פרסקאות של הצייר ג'וטו, המתארים סצינות מחיי הקדוש. ציוריו של ג'וטו הם על קו התפר שבין מסורות הציור הביזנטיות המסורתיות ובין אמנות הרנסנס, שג'וטו הוא ממבשריה.

המלצה ללינות ליד אסיזי:

וילה רוזי. וילה השוכנת בבית אבן יפהפה בתוך כרם זיתים על מורדות מונטה סובאזיו.

מלון וילה צוקרי: מלון בוטיק וורוד ומיוחד, המציע גם דירות נופש משפחתיות.

הבזיליקה של סן פרנצ'סקו מאסיזי. צלם: אריק איסקוב

ספולטו

עיירה ימי ביניימית הררית המפורסמת בזכות אחד מאירועי התרבות החשובים ביותר באיטליה – פסטיבל שני העולמות – הפסטיבל, שנוסד בשנת 1958 על ידי המלחין האמריקני בן איטליה ג'אן קרלו מנוטי, הפך את ספולטו למוקד עלייה לרגל עבור שוחרי מוסיקה, תיאטרון, קולנוע ומחול, המגיעים לכאן בהמוניהם מדי חודש יולי.

מסלול הליכה יפה מתחיל בגשר המגדלים העצום של ספולטו, ממנו אפשר להמשיך בהקפת המצודה החולשת על העיר ולרדת אל הסמטאות וכיכרות מרכז העיר: כיכר הדואומו הייחודית, כיכר העירייה וכיכר השוק.

מסעדות מומלצות:

מסעדתו של השף ארוס פטריצי איל טמפיו די גוסטו, בה תוכלו לטעום, בין השאר סטרונגוצי עם טרטופו או ריזוטו עם זעפרן.

כתובת: Via Arco di Druso, 11

Lampone – מסעדה מעולה של השף הצעיר והמקסים Michele Pidone

כתובת: Via Strada Romana 8

צלם: אלי שם טוב

פרוג'ה

בירת חבל אומבריה היא עיר תוססת מרובת סטודנטים מכל העולם, הבאים ללמוד ב'אוניברסיטה לזרים' ומעניקים לה חן צעיר וקוסמופוליטי במיוחד. בפרוג'ה מרכז עתיק עשיר באתרים היסטוריים וביצירות אמנות, הסובב סביב המצודה הענקית – רוקה פאולינה – שסימלה במשך כשלוש מאות שנה את ניצחון מדינת האפיפיור על פרוג'ה העצמאית. המצודה נבנתה במאה ה-16 וקברה תחתיה רובע שלם, שבתיו היוו למעשה את יסודותיה. הרחוב הראשי של העיר העתיקה הוא קורסו ואנוצ'י, המקשר בין המצודה וקתדרלה, לאורכו נמצאים בנייני הציבור של העיר.

פרוג'ה מפורסמת בשני אירועים המתקיימים כאן מדי שנה: פסטיבל ג'אז בינלאומי (ביולי), ופסטיבל השוקולד (באוקטובר) – הפסטיבל המזוהה ביותר עם העיר, בה הוקמה חברת פרוג'ינה המייצרת עד היום את שוקולד ה'באצ'י'.

בית קפה היסטורי במרכז העתיק של פרוג'ה – Sandri dal 1860

כתובת: Corso Pietro Vannucci, 32

צלם: אלי שם טוב

גוביו

העיירה המעניינת ביותר בצפון אומבריה דבוקה לצלע הר אינג'ינו ומשמרת אווירה ימי-ביניימית מיוחדת. מקומה המרוחק יחסית מושך אליה עוד פחות תיירים מערים מרכזיות יותר אך אלו שיגיעו אליה לא יתאכזבו: בגוביו רחובות עם בתי אבן עתיקים ואפורים הבנויים במדרון ההר, סמטאות מקורות קשתות אבן הנפתחות אל כיכרות קטנות ומקסימות, ארמונות ומבני ציבור מפוארים.

על הר אינג'ינו מעל העיר ניצבת כנסיית סן אובלדו, אליה ניתן לעלות עם רכבל-סלים. האירוע המפורסם ביותר בגוביו מתרחש מדי שנה באמצע מאי, אז חוגגים כאן את 'חגיגות הצ'רי' לכבודו של פטרון העיר, הקדוש אובלדו. במסגרת החגיגות נערך מרוץ בו נישאים נרות ה'צ'רי' המתומנים שגובהם ארבעה מטרים, עליהם ניצבים דמויות הקדושים אובלדו, ג'ורג'ו ואנטוניו. בתום המירוץ מתקיימת תהלוכה, בסיומה יוכנסו הנרות והקדושים לכנסייה ויקנחו במשתה גדול במרכז העיר.

פיאנו גראנדה

יי
רמה שטוחה ומוקפת הרים זו נמצאת בתוך שמורת הרי סיבילני. זהו אחד ממראות הנוף המרהיבים של אומבריה, ומומלץ לטייל בה ביום עם ראות טובה.

אל הרמה ניתן לעלות בנסיעה מהעיירה נורצ'ה, או מכיוון הכפר קסטלוצ'ו די נורצ'ה, הניצב מעליה וצופה עלייה. התקופה הטובה ביותר לביקור בפיאנו גראנדה אמורה להיות בסוף יוני ותחילת יולי – תקופת הפריחה לה מייחלים כל תיירני האזור, אך ביקור כאן מומלץ בכל עונות השנה.

צלם: אלי שם טוב

מפלי השיש ואגם פיידילוקו

ננ
מפלי השיש הם חלק משמורת הטבע המתויירת ביותר בדרום אומבריה. מדובר למעשה במפלים המלאכותיים הגבוהים ביותר באיטליה (165 מ') שנבנו בעת העתיקה. כדי לפתור בעיית הצפות וביצות באזור העיר רייטי שבהרים, בנו הרומים תעלות ניקוז וויסתו את מי נהר הוולינו אל נהר הנרה הזורם למטה בעמק, באזור העיר טרני. כמו שקורה לעתים, פתרון בעיה אחת יצרה בעיה אחרת וכך חולפות להן מאות שנים בהן נחפרות ונבנות מספר תעלות.

עם הקמת מפעלי הפלדה של טרני בסוף המאה ה-19 ובהמשך הקמת תחנת הכוח ההידרואלקטרית, מתחיל השימוש במים ליצירת אנרגיה וחשמל. ברוב שעות היום משתמשים במי הנהר לצרכי תחנת הכוח והזרימה במפלים ובנהר עצמו מתונה למדי. בשעות מסוימות במהלך היום נפתח הסכר המווסת את כמות המים במפל, כמויות מים אדירות משתחררות ויוצרות מראה מרהיב.

לפני או אחרי הביקור במפלים כדאי לבקר באגם פיידילוקו הנמצא מעליהם, ממנו למעשה מגיעים המים.

צלם: אלי שם טוב

אורבייטו

צצ
עיר הנמצאת בקצה המערבי של חבל אומבריה ובנויה על גבעה שכוסתה בשכבות אופקיות של טוף כתוצאה בפעילות געשית שהתרחשה באזור. הטיפוס אל המצוק הוולקני עליו יושבת אורבייטו מתבצע בעזרת פוניקולר (רכבל על מסילה), משם אפשר לצעוד אל מרכז העיר או לנסוע במיניבוסים מקומיים.

הקתדרלה המדהימה של אורבייטו היא אחד מאתרי החובה בסיור בעיר – מבנה עצום ויפהפה שגודלו עומד בסתירה פנטסטית לעיר הזעירה המקיפה אותו. שני הרחובות הראשיים של אורבייטו הם ויה דואומו וקורסו קאבור, כשבנקודת המפגש בין שניהם ניצב מגדל השעון (Torre del Moro) אליו מומלץ לטפס כדי לזכות בתצפית מדהימה על העיר וסביבותיה.

לפני שיורדים מהמצוק, תוכלו להיכנס לשני אתרים נוספים הנמצאים בקרבת תחנת הפוניקולר: מימינה נמצאים שרידי מצודה מהמאה ה-14 המשמשים כיום כפארק עירוני, משמאלה נמצאת הבאר של סן פטריציו (il Pozzo di San Patrizio), שהוקמה במאה ה-16 בהוראת האפיפיור קלמנט השביעי שברח מרומא ומצא מקלט באורבייטו. עומק הבאר החצובה בסלע הוולקני היא 54 מטרים ואפשר לרדת אל קרקעיתה בעזרת 248 המדרגות. הנקודה המעניינת בבאר היא מערכת המדרגות הכפולה שתוכננה כדי להקל על שאיבת המים והעברתם למעלה.

בית קפה-מסעדה מומלץ: בר מונטנוצ'י. בית קפה-מסעדה שבו ניתן לעצור לארוחה קלה, קפה או הצטיידות לפיקניק.

כתובת:  Corso Cavour, 21-23-25

צלם: אלי שם טוב

השאלון המקוצר

מה הדבר הראשון שאת עושה כשאת מגיעה לאיטליה?

שותה קפה כמובן.

בעבר, כשהייתי מגיעה לאיטליה לבדי, היה לי הרגל קצת מוזר: דבר ראשון הייתי נכנסת למספרה ועושה פן, כדי ולהרגיש קצת פחות תיירת ויותר מקומית. וזה עבד.

מה הכי איטלקי בעינייך?

ככל שאני מרבה לבקר ולטייל באיטליה אני מבינה שאין איטליה אחת, יש הרבה 'איטליות' המתקיימות זו לצד זו בארץ המגף. בהרבה מקרים, כל אזור באיטליה התפתח בצורה ייחודית ונבדלת וזה אחד הגורמים לכך שחבלי הארץ האיטלקיים שונים כל כך אחד מהשני.

כשהתגוררתי באיטליה הרשימה אותי התכונה האיטלקית לא לחכות שהחיים יתחילו מתישהו, אלא פשוט לחיות אותם: ליהנות מהקפה שמכינים לך מדי בוקר בבר השכונתי, מיום העבודה המפוצל עם הפסקת הצהריים הארוכה, מהאפריטיבו של אחר הצהריים.

אני אוהבת את תחושת העומק שנותן מקום שההיסטוריה שלו נוכחת בצורה כל כך מוחשית ופיזית בחיי היומיום ובמיוחד את ההקפדה האיטלקית על יופי, סגנון ועיצוב, שנדמה לי שנובעים מכך.

הקפדה איטלקית על יופי. צלם: אלי שם טוב

מה המקום אליו תרצי לחזור שוב ושוב?

יש כל כך הרבה מקומות שאשמח תמיד לחזור ולבקר בהם, הרשימה כה ארוכה… קודם כל ב'ערי העל' הנפלאות שתמיד אני מגלה בהן מקומות חדשים שלא הכרתי: רומא, פירנצה, ונציה, מילאנו, טורינו, נאפולי וג'נובה.

אשמח לחזור לערי אומנות כמו סיינה, פאדובה, ורונה, אסיזי, בולוניה, ראוונה ועוד.

מלבד הערים והעיירות, בהיותי חובבת מקומות הרריים, אשמח תמיד לשוב לטיול בהרי הדולומיטים, בעמק אאוסטה ובהרי האלפים.

לאן את חולמת להגיע?

למרות שאני מטיילת באיטליה כבר 22 שנים, יש הרבה מקומות שעוד לא הגעתי אליהם.

בבירת סיציליה, פלרמו, טרם ביקרתי. בסיציליה טיילתי מעט מדי ויש בי חשק עצום להמשיך ולגלות אותה, כי היא משלבת בתוכה את מכלול הדברים שמעניינים אותי בטיול: אנשים, נופים, היסטוריה, תרבות ואמנות.

גם לקלבריה ולבזיליקטה, שאני מאמינה שהם מהאזורים האותנטיים הספורים שעוד נותרו באיטליה, הייתי שמחה להגיע.

חבל נוסף שמאד מסקרן אותי ושעדיין לא מוכר לי הוא חבל פריולי שבצפון מזרח איטליה, הנמצא בגבול עם סלובניה.

פלרמו, סיציליה. תמונה מאתר pixabay

איזה אוכל + קינוח איטלקי אהוב עליך במיוחד?

את גבינת המוצרלה המיוצרת מחלב בופאלה באזור קאמפניה אהיה מוכנה לאכול בכל הזדמנות ובכל ארוחה.

לגבי קינוחים, נראה לי שהחלק החזק של האיטלקים בתחום הזה הוא הגלידה.

איך את מתעדת את הטיולים שלך?

אחרי כל טיול שאני מדריכה אני עורכת סיכום וכותבת לנוסעים את מהלך הטיול, 'איפה היינו ומה ראינו', וכך מסכמת גם לעצמי את כל החוויה שוב וגם משלבת תמונות שצילמתי במהלך הטיול עצמו.

אם אני נוסעת לבד, המטרה היא בדרך כלל הכנת כתבה – או לאתר שלי או למגזין 'מסלול' של ידיעות אחרונות, שם אני כותבת מדי פעם.

צלמת: דלית קצנלנבוגן

תודה לדלית על שיתוף הפעולה בתשלום בפוסט. כאמור בתחילת אפריל מוציאה דלית טיול מקסים לאומבריה היפה  –

כרגיל אני מזמינה אתכם להצטרף לרשימת התפוצה שלי ולהמשיך לראות עולם.

תגובות פייסבוק