הצ'ופצ'יק של הולנד

אוקטובר 17, 2013
מאסטריכט

דרום הולנד למשפחות

בקיץ 2012 נסענו לטיול בן שבועיים שהתפרש על ארבע ארצות – הולנד, בלגיה, לוקסמבורג וגרמניה.

השבוע הראשון הוקדש ברובו לדרום חבל לימבורג שנמצא בצ'ופצי'יק הדרומי של הולנד וגובל עם בלגיה וגרמניה.כדי לחסוך עלויות טסנו דרך פרנקפורט ולערב הראשון בחרתי ללון בעיר ויסבאדן, מרחק חצי שעה מהשדה, כדי שנוכל לטייל ולאכול בעיר בשעות הערב.

פקקים האריכו את הנסיעה לעיר ביותר משעה, אבל המראה של הדירה המקסימה שהזמנתי השכיחו את התלאות. יצאנו לטיול קצר בעיר וחזרנו לשינה עמוקה בדירה החביבה. הדירה היא חלק ממלון klemm שנמצא בוילה ארט נובו מתחילת המאה. הדירה עצמה נמצאת בסמוך למלון.

למחרת אכלנו ארוחת בוקר נפלאה במלון עצמו ומייד החלטנו לבטל את המלון האחר שהוזמן מראש לערב האחרון ולהזמין שוב את הדירה המוצלחת.



חלון חדר האוכל במלון בויסבאדן
חלון חדר האוכל במלון בויסבאדן



היום הראשון: נסיעה מויסבאדן לדרום הולנד:

כמה מילים על מזג האוויר שזכינו לו:

התמזל מזלנו וזכינו למזג אוויר נהדר. למעט חצי יום גשום ושני ימים חמים מדי, שאר הימים היו קרירים בדיוק במידה הרצויה. פה ושם טפטוף קל ולא מזיק. מטחי גשם בלילה ושמש חמימה בשעות אחרי הצהרים.

דווקא היום הראשון היה היום הכי חם של הטיול. 32 מעלות….

ביום זה מצפה לנו הנסיעה הארוכה מוויסבאדן, דרך עמק הריין עד לדרום הולנד.
תוכננו שתי עצירות, אחת בבכרך על גדות הריין והשנייה בפארק וולקני בהמשך הדרך.

בכרך חביבה, אבל איכשהו לא התרשמנו ממנה יותר מדי. אולי משום שהיה חם להסתובב בה בנחת ואחרי ארוחת הבוקר המוצלחת במלון, עוד לא היינו רעבים מספיק כדי לאכול בה, כך שלאחר שגילינו שכל החנויות, כולל הסופרמרקט, נסגרו בדיוק בשעה 12:30, החלטנו להמשיך הלאה.

 

בכרך




אחרי פיקניק מאולתר ביער גרמני טיפוסי המשכנו בנסיעה רציפה, בגשם סוחף שהחל פתאום עד לבית שלנו בהולנד.

אח, הבית שלנו בהולנד….   

 
הבית שלנו

 

הולנד למשפחות
הסוס שלנו

 

הולנד למשפחות
הגינה שלנו


בכל נסיעה שלנו לחו"ל, לבית שמהווה את הכוכב המרכזי יש תפקיד מהותי בהצלחת הנסיעה, זאת כי אנו אוהבים ליהנות מארוחות (בוקר וערב) מושקעות שמכין ע' וגם כי אנחנו, איך לומר, דיי מפונקים  .

הפעם זה היה חשוב מתמיד, כי בהולנד התכוונו להתנהל מאד באיזי ולהרגיש כמו מקומיים (פריבילגיה של פעם שלישית בהולנד + התמקמות בשטח גיאוגרפי מאד מצומצם).

לאחר חיפושים מאד מתישים הגענו לבית חווה, הממוקם ברחוב יפהפה בפאתי הכפר, היפה לא פחות, מכלן. האיזור, בדרום חבל לימבורג, נחשב לאחד היפים בהולנד, ובצדק. גבעות רכות וירוקות, נחלים, יערות וכפרים עם בתי חווה מיוחדים, עליהם ארחיב בהמשך.

הבית 'שלנו' שייך לאישה נעימה ומסבירת פנים בשם נל. היא גרה בחלק אחד של המבנה ואנחנו בשני, לכל אחד הגינה הפרטית שלו. במתחם של החווה יש גם סוסים, תרנגולות, כלב וחתולים.

בכל ערב, ע' היה ניגש למלאכת המטבח והילדים (כולל אני) היינו יושבים בחצר וגולשים במכשירים הדיגיטלים השונים, קוראים או סתם מוציאים אנרגייה.

חסרונות:
1. הבית בנוי משתי קומות. כאשר השירותים והמקלחת נמצאים בקומה התחתונה וחדרי השינה למעלה.
2.  אין בית קפה, מכולת או מאפייה במרחק הליכה ברגל כמו שאני אוהבת.

העלות: 700 יורו לשבוע. כולל הכל.

הבית שלנו



יום שבת: יום שהתחיל לא משהו ונגמר עם חיוך:

התחזית חוזה גשם ואכן בחוץ יורד גשם שהולך ומתגבר.
לא נורא, הבוקר מוקדש לקניית האוכל.

אני מכוונת לכיוון אאכן, גרמניה (מרחק 10 דקות נסיעה) מתוך מחשבה שבגרמניה יש בפאתי הערים מרכזי קניות גדולים וזולים. אלא שלמרות הסיבובים שאנו עושים בגשם זלעפות סביב אאכן, אנו לא מוצאים אף מרכז קניות ומחליטים לשנות כיוון לעבר חגורת הערים ההולנדית. הGPS מוצא מרכז קניות בהרלין ותוך עשרים דקות אנחנו כבר שם ומתחילים את חווית הטיול בסופר הגדול של אלברט היין.

שעתיים לאחר מכן, אנחנו חוזרים לרכב עמוסי שקיות (עם אוכל שיכל לטעמי להספיק לחודש…) ומגלים קנס של 50 יורו על השמשה (כמו העלות של כל הקנייה).
מסתבר שלמרות שזה מגרש פתוח של סופרמרקט ועוד כמה חנויות יש לשים כרטיס חנייה כמו ברחבי העיר. את השלט על חנייה בתשלום פספסנו בגלל הגשם. מבאס.

חוזרים לבית, מתארגנים, אוכלים ארוחת צהרים ומה שמתבקש אחרי ארוחת הצהרים זה ללכת לישון, אבל אז אנחנו מגלים כי הגשם הפסיק ויש מזג אוויר נפלא בחוץ.

"בואו נקפוץ לכפר הסמוך ונגלה מה יש בו" אנו מציעים לילדים.

"לא בא לנו לנסוע באוטו, יש לנו כבר בחילה" הם מוחים.

"טוב אז נלך ברגל לכפר" אני שולפת והם להפתעתי מסכימים.

 

בדרך למכלן
בדרך למכלן



וכך, במקרה, יצא לנו טיול אחר הצהרים קסום, במזג אוויר נקי שלאחר הגשם, ברחוב יפהפה, משובץ בתים מטופחים, חוות, עצים ושדות ואפילו פרות עד לכפר שלנו ששמו מכלן, שנחשב לאחד היפים באזור.

בדרך חזרה היו כבר קיטורים בנוסח "קשה לי ללכת", אבל מכיוון שהבקשה לוותר על המכונית הגיעה מהצד שלהם הם 'נאלצו לשאת בתוצאות'….

בית בכפר מכלן
בית טיפוסי במכלן

 

יום ראשון – יום השוק




ע', חובב העתיקות, ביקש ממני בעוד מועד שאמצא לו בטיול שוק עתיקות או שוק פשפשים.

אז נברתי באינטרנט וגיליתי שביום א' מתקיים שוק עתיקות בפלקנבורג הסמוכה.

הגענו לעיר, חנינו בסמוך לשוק והקפדנו לשים תו חנייה!

מדובר בשוק קטן אבל מקסים ואפילו יצאנו משם בשלל של שתי קופסאות פח דקורטיביות וזוג נעלי עץ הולנדיות גדולות.

 

מה כתבת עלי?

 



משם המשכנו למעין שוק/אירוע כפרי בגני טירת פלקנבורג. אלו גנים יפים הפתוחים לציבור, הפעם היה שם גם אירוע מקומי עם דוכנים המציגים את חיות האיזור, ציפורים ותוצרת מקומית. במקביל התקיימו גם סדנאות שונות, סדנת אפיית פאי ותחרות פאי. אני השתוקקתי לשבת בבית הקפה המאולתר ולטעום מאחד הפאים, אבל הילדים התאוו לגלידה שלא הייתה שם והחלטנו להמשיך לשוק הבא.

השוק הבא נערך בכפר סמוך, זהו שוק קיץ שכבר הכרנו את הקונספט שלו מנסיעה קודמת, מלא מלא דוכנים מכל הצבעים ומכל המינים. כולל גלידה, דוכני מזון אחרים, ביגוד, צעצועים ועוד. נחמד, ססגוני. מעביר אחה"צ בצורה חביבה, אבל בלי איזה ערך מוסף מקומי.

טיפ: פלקנבורג עיר חביבה ביותר. אפשר להסתובב במדרחובים שלה ואפשר גם לשלב ביקור במערות גיר מיוחדות או לגלוש במגלשות הרים. אנחנו בחרנו לוותר על מגלשות ההרים כי ציפו לנו מגלשות שוות יותר בגרמניה וויתרנו על המערות כי המוטו שלנו בטיול הוא לטייל מעל הקרקע ולא מתחתיה….

 

הוא נושך?

חופשה משפחתית בדרום הולנד

יום שני:  שייט בבלגיה



וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם.

לע' יש קולגה הולנדית בשם ביאנקה שמאד רצתה לפגוש אותנו.
היא הציעה שנצא לשייט יחדיו כי לבעלה, בארט, יש רשיון שיט.

"תביאו בגדים להחלפה כי לפעמים נרטבים בשיט" היא ציינה.

היעד שנבחר הוא האגמים המתפצלים מנהר המאאס, צפונית למאסטריכט, בחלק הבלגי.

יש הרבה טרחה עד שמתחילים לשוט, צריך לקשור כל מיני חבלים, להניף מפרשים, לקשור עוד חבלים, לשחרר חבלים…איזה מזל שלא אני זו שהייתה צריכה להתעסק עם כל הבלאגן. אני רק ישבתי בנחת בסירה ובהיתי בנוף…

באיזושהו שלב השייט קצת נהיה מונוטוני ובארט הציע שנעגון ליד כפר מאד יפה ונשתה קפה, נשמע טוב, לא?

אלא שאיכשהו בארט "השייט" לא הצליח להגיע עד לחוף וכשניסה לחזור חזרה לאגם, התחיל גשם זלעפות שגרם לאגם השליו לגעוש ואנחנו הוצפנו מים גם מלמטה וגם מלמעלה….מזל שהבאתי לילדים שכמיות גשם.

במהלך המבול, נפל ההגה של הסירה לאגם ונעלם, בארט ירד למים לחפש את ההגה, אך חיפושיו העלו תוהו, הוחלט לשוט חזרה למרכז השיט באמצעות המנוע של הסירה, אבל כשהיינו באמצע האגם, גם המנוע שבת…

לאחר כמה דקות לחוצות, ע' "הגיבור" שיש לו רקע צבאי הקשור לשייט, הצליח להתניע את המנוע וכולנו התפללנו שנצליח להגיע עד למרכז השיט.

בסופו של דבר אכן הגענו בשלום, רטובים ומרוצים, מזל שהיו בגדים יבשים להחלפה.

אל הכפר היפה (Stevensweert) הגענו כבר במכונית. במקום קפה זללנו בפאב מקומי נחמד (שייט מאד "מרעיב") וקינחנו בטיול נעים לאורך החוף.

 

מעגן סירות

jj

יום רביעי – מפגש שלושת הגבולות בוואלס

 

ביום רביעי התחלנו קרוב לבית, בעיירה וואלס vaals או ליתר דיוק במפגש הגבולות בין הולנד-גרמניה-בלגיה, הנמצא בנקודה הגבוהה ביותר בהולנד.

באתר החביב יש גם מבוך, ע' והבת נשארו בגן השעשועים במקום ואני והבן, חובבי המבוכים יצאנו למשימה.

nn


בהתחלה זה נראה קל, חמש דקות ואנחנו בחוץ…אבל הדקות נקפו ואנחנו הולכים במעגלים ולא מוצאים את הדרך החוצה. בשלב כלשהו, הבנו איך צריך לצאת ואחרי עוד שני סיבובים מתסכלים מצאנו גם את הדרך לעשות זאת. איזו תחושה נפלאה זו לפצח את המבוך….

אח"כ, כמו כל התיירים, הלכנו לנקודת המפגש בין הגבולות והצבנו רגל אחד בגרמניה, שנייה בהולנד, שלישית בבלגיה….

במקור אחרי המבוך, תכננו לטייל בכפרים היפים של האזור. אבל היה חם, חם מאד. נסענו מכפר לכפר כדי למצוא את הכפר האידאלי לשוטטות, שוטטנו בכמה כפרים, אבל אף אחד לא ממש עשה לנו את 'זה'.

 

הולנד למשפחות

hh

מהון להון הילדים נהיו רעבים וע' הציע שנמצא מסעדת ווק (wok)

מסעדת ווק זו מסעדה של אכול ככל יכולתך, בה אתה מרכיב את המנה שלך מדגים, פירות ים, ירקות שונים ואיטריות לפי בחירתך ומגיש אותה לטבח שמערבב אותה בווק עם אחד מ10 רטבים שונים. בנוסף כוללת המסעדה עמדת טאפניקי, עמדה מונגולית, בופה של מנות ראשונות ושפע מנות אחרונות. הכל באותו מחיר. בכל טיול להולנד אנחנו דוגמים מסעדות ווק.

המסעדה הראשונה שמצאנו הייתה סגורה, הGPS כיוון אותנו שוב לכיוון herleen, אבל גם שם המסעדה הייתה סגורה. בדרך ראינו מרכז קניות ענק, הלכנו לחפש בו אוכל, אבל המקום היחיד שהגיש אוכל שם אוכל היה איקאה. אז 'מחלנו על כבודנו' ואכלנו באיקאה וכמה לא מפתיע, התפריט באיקאה ההולנדית זהה לתפריט של איקאה הישראלית…

כבר ציינתי שהיה יום חם?  לפיכך, לא הייתה ברירה ואת המשך היום בילינו במרכזי קניות – חנות גינון ענקית, חנות media market גדולה ועוד.

טיפ: מוואלס אפשר גם להמשיך לגרמניה ולטייל בעיר אאכן הצמודה אליה או אפילו להמשיך לצפון חבל האייפל, לבקר בעיירה היפה מונשאו  ובפארק האייפל.

 

יום חמישי – מאסטריכט

 

את הדובדבן שבקצפת ההולנדית (לפחות הקצפת שלי…) השארתי לסוף.

אני חובבת ערים ולכן הקדשתי יום שלם לעיר מאסטריכט.

היינו בה בזוג לפני כ15 שנה ולא זכרתי ממנה כלום.

הולנד למשפחות
הולנד למשפחות
הולנד למשפחות
הולנד למשפחות

nn

זו עיר מאד יפה, נעימה לשוטטות, שפע מדרחובים, חנויות, מסעדות, בתים מעניינים, גשרים מפורסמים, מוזיאונים (שלא נכנסנו אליהם), בקיצור כייף גדול!!!!

***

בערב סגרנו את הפרק ההולנדי הרגוע, בארוחה כהלכתה במסעדת ווק. מחר ממשיכים ללוקסמבורג וגרמניה.

jj 
הולנד למשפחות

רוצים לקרוא עוד?

תגובות פייסבוק

Leave a Comment

אשמח גם להצטרף לרשימת התפוצה

HTML Snippets Powered By : XYZScripts.com

מוזמנים להמשיך לראות עולם

 

 הצטרפו לרשימת התפוצה וקבלו השראה לטיולים 

תודה שנרשמת. מייד יגיע למייל אישור על ההרשמה. במידה ולא הגיע מייל ייתכן והוא מסתתר בתיקיית קידומי מכירות.