המלצות לחופשה בקובנה (Kaunas), ליטא
"הלוואי ונספיק לתפוס את השלכת, הלוואי" אני "חופרת" לשותפתי לנסיעה, הבלוגרית נופר רונן, לפני הטיסה לעיר קובנה אשר בליטא.
אני מכורה לשלכת – לגווני הזהוב, אדום, כתום ומשתדלת, בשנים האחרונות, לטוס בסתיו ליעדים שיספקו לי את המראה הזה.
"לצערי השלג שירד אמש כנראה שחיסל את השלכת" מודיעה לי בצער איוה מלשכת התיירות של קובנה, שאוספת אותנו משדה התעופה ואכן בדרך למלון העצים נראים ערומים למדי.
אבל אני לא אומרת נואש וגומרת אומר לחוות בטיול הזה שלכת.
האם הצלחתי במשימה? את זה תוכלו לראות בתמונות. למה דווקא קובנה ומה עוד יש לעשות בה חוץ משלכת? זאת ועוד נגלה אחרי השיר.
למה בכלל קובנה?
עד לפני חצי שנה לערך לא ידעתי בכלל איפה ומה זו קובנה שנקראת באנגלית Kaunas.
בתערוכת התיירות שהתקיימה בתל אביב נתקלתי בדוכן של ליטא וגיליתי שלל מפות מאויירות כמו שאני אוהבת. מפות של קובנה.
בזכות ההתלהבות שלי יצרתי קשר עם לשכת התיירות של העיר, האחראית למפות ולמיתוג, קשר שהוביל בסופו של דבר להזמנה לנסיעת בלוגריות.
בשדה התעופה מעניקה לנו איוה המקסימה, תיק בד ובתוכו קופסת הפתעות, במלון אני ממהרת לפתוח את הקופסא ומגלה לשמחתי את המפות המאויירות של העיר, מהן כל כך התלהבתי.

מידע פרקטי
קובנה היא העיר השנייה בגודלה בליטא.
היא נהדרת למשפחות עם ילדים בעיקר באביב, בקיץ או בסתיו בשילוב עם טיול בטבע הירוק, מנוקד האגמים של ליטא.
היא מומלצת לזוגות או חברות שרוצים לקפוץ לכמה ימים לעיר עם ניחוח בלטי צפוני ומחירים זולים.
וכמובן היא מתאימה לטיולי שורשים בליטא.
טיסה: טסנו עם חברת ריינאייר. החל מחודש נובמבר 2018 הפעילה ריינאייר טיסות ישירות לקובנה וממנה. למרבה הצער הקו יפסיק לפעול החל מנובמבר 2019.
אורך הטיסה ארבע שעות ושדה התעופה נמצא במרחק של כחצי שעה מהעיר. (יש אוטובוס ישיר מהשדה למרכז העיר.
לינה: היינו אורחות של מלון Best Western Santakos Hotel
המיקום של המלון מעולה, נמצא בתפר בין העיר העתיקה לעיר החדשה, שתי דקות הליכה לשדירה המרכזית. העיצוב של המלון קצת מיושן לטעמי, אולם החדרים היו מאד מרווחים והמיטה נוחה במיוחד.
טיפ: הקפה במכונה בארוחת הבוקר מזעזע, תבקשו מהמלצריות בחדר האוכל קפה "אמיתי". ארוחת הבוקר, אגב, סבירה. לא לצפות ליותר מדי.
הדרכה: כאורחות של לשכת התיירות של קובנה זכינו למדריך צמוד ונפלא בשם Linas Daubaras ובחלק מהזמן שוטטנו לבד. אני ממליצה בביקור בעיר לשלב בין שיטוט בשדרות וברחובות היפים של קובנה כמו גם לקחת סיור מודרך כדי להבין את המורכבות והייחודיות של האתרים בעיר.

קובנה בירת תרבות 2022
בשנת 2022 תהפוך קובנה לבירת תרבות של אירופה, והיא מתמרקת ומתחדשת לקראת האירוע.
קובנה של 2018 היא עיר רגועה ושלווה, עדיין לא עמוסה בתיירים אבל מציעה לתייר את כל הנוחות, התרבות והעניין שהוא זקוק להם.
תמהיל של עיר שחיה את עברה הזוהר בין שתי מלחמות עולם, זוכרת את העבר הקרוב והקשה של הכיבוש הנאצי והכיבוש הסובייטי וחוגגת את ההווה המתחדש – קולינרי, תרבותי ותיירותי.
פגשתי עלמה רבגונית עטופה בשלכת זהובה ואור סתווי רך ששיוו לה מראה אלגנטי. עיר יפה, עדינה ומסבירת פנים, ממוקמת בתוך יער ומלאה בריאות ירוקות, קומפקטית ונוחה להתמצאות, מרתקת ומורכבת ואף נוגעת ללב. עיר של אורות וצללים.

מסלולי טיול בקובנה:
העיר העתיקה של קובנה
האיזור התיירותי של קובנה מחולק לעיר הישנה ולעיר החדשה. שדירה ארוכה ויפה (שהינה מדרחוב באורך של כשלושה ק"מ) מחברת את שני החלקים הללו.
שמה של השדירה בחלק העתיק של העיר הוא Vilniaus והיא מתחילה מכיכר בית העייריה – Rotuses aikstes, בה שוכן בית העייריה הישן, מבנה מצועצע שמשמש כיום כמוזיאון העיר.
סביב הכיכר והשדירה ישנן סמטאות עקלקלות עם בתים מהמאה ה16 עד המאה ה19, שחלקם שופצו וחלקם מחכים לשיפוץ שישיב להם עטרה ליושנה.
שני נהרות זורמים בקובנה – נהר הנריס ונהר ניימן. במפגש הנהרות נמצאת טירת קובנה (המשמשת כיום כמוזיאון לאמנות והיסטוריה) וסביבה פארק יפה המשתרע לאורך הנהר.
ברחוב Karaliaus Mindaugo (מספר 11), המקביל לנהר, נמצא מבנה ששימש בעבר את הגימנסיה העברית של קובנה, על חזית הבניין נקבעה לוחית מתכת המספרת לנו שכאן למדה המשוררת לאה גולדברג שגדלה והתחנכה בקובנה.



שדירת Vilniaus החיננית מלאה בבתי קפה, מסעדות וחנויות מזכרות. זכינו לחוות בה חוויה משמעותית – ביקרנו בדיוק במהלך "יום כל הקדושים". בערבו של החג נתקלנו בצעירים מחופשים במיטב המסורת של הלואין ואילו במוצאי החג לקחנו חלק במנהג מקומי – מציבים נרות זיכרון לאורך השדירה ומדליקים אותם בדיוק בשעה חמש, משעה זו ועד עשר בלילה, תושבי קובנה, משפחות, צעירים ומבוגרים פוסעים בשדירה וחולקים כבוד לקרובי משפחתם שנפטרו.
החלק העתיק של השדרה מסתיים בארמון הנשיאותי, משכנם של נשיאי ליטא בין שתי מלחמות עולם. הארמון שוכן בפארק יפהפה ובו תערוכת צילומים מעניינת על ההיסטוריה של ליטא.


העיר החדשה של קובנה
בשנת 1918 הכריזו הליטאים על הקמת הרפובליקה העצמאית של ליטא, אולם עיר הבירה וילנה נשארה בשטח פולין, ולכן בין השנים 1919-1940 הייתה קובנה בירתה הזמנית של ליטא. בשנים אלו קובנה התפתחה, התרחבה ושגשגה. נבנו בה מבנים חדשים, מבני ציבור מרשימים, פארקים וגשרים והכלכלה שלה הייתה מהיציבות באירופה.
היות ותוך זמן קצר קובנה נהפכה מעיר קטנה לבירת ליטא היא נאלצה להאיץ תהליכי פיתוח. אל העיר הוזמנו אדריכלים שלמדו בגרמניה ורוסיה וסטודנטים לאדריכלות מליטא שלמדו בחו"ל והביאו עימם את הטרנדים האדריכליים המודרניים של התקופה. הבנייה המאסיבית של שנות העשרים והשלושים הפכה את קובנה למוזיאון פתוח של אדריכלות בסגנון המודרניזם וזיכתה אותה בתואר "עיר עיצוב של יונסקו".
כמו בעיר העתיקה, גם בחלק "החדש" חלק מהמבנים שופצו, אך רבים עדיין עומדים ריקים וממתינים לתורם.
עוד מידע על קאונס בין שתי מלחמות עולם תוכלו למצוא באפליקציה ייעודית לנושא, עימה תוכלו לסייר בעיר. גם לשכת התיירות הוציאה מפה מיוחדת המוקדשת למודרניזם בעיר.


מסלול טיול בעיר החדשה של קובנה
המסלול מתחיל בשדירה הארוכה שבחלק הזה של העיר היא נקראת שדירת העצמאות – Laisvės alėja.
במרכז השדירה שתולים עצי תרזה ומשני צדדיה חנויות רבות, בתי קפה ומסעדות. לאורך השדירה שלל מבנים בסגנון המודרניסטי כגון בית הדואר המרכזי (מספר 102 ) או בית העירייה (מספר 96 ).
השדירה מסתיימת בכנסיית מיכאל המלאך הקדוש – כנסייה קתולית שנבנתה בסוף המאה ה-19 בסגנון נאו-ביזנטי.
מהשדירה ממשיך המסלול לרחוב הראשי K. Donelaičio היישר אל מוזיאון המלחמה Vytautas the Great War Museum – מבנה מונונמנטלי מוקף רחבת גן בה "שתולים" פסלים של מצביאים ליטאים.
דרך גינת המוזיאון עולים לרחוב V. Putvinskio, שכונה גם רחוב השגרירויות כי בו שכנו השגרירויות השונות בשעתו, ברחוב ניתן להתרשם ממבחר דוגמאות לאדריכלות המודרניסטית (הרבה מהם הזכירו לי את הבנייה בתל אביב ולא בכדי, כי מדובר באותן שנים ואותן מגמות) ומספר מוזיאונים מעניינים כגון המוזיאון לאמנות על שם Čiurlionis ומוזיאון השדים.
אל נקודת הסיום מגיעים בעזרת הרכבל המיתולוגי או במדרגות היישר לנקודה הגבוהה ביותר בעיר – Kauno Kristaus Prisikėlimo bazilika (כתובת: Žemaičių g. 31A)
הכנסייה המרשימה נבנתה במהלך שנות השלושים אך השלמתה הופרעה על ידי הכיבוש הסובייטי, היא שינתה ייעוד מספר פעמים עד שלבסוף שימשה כמפעל לחלקי רדיו. לאחר עצמאות ליטא היא חזרה לתפקד ככנסייה. ניתן לעלות לרחבת הגג שלה במעלית (או במדרגות למי שממש מתעקש) ולזכות בתצפית פנורמית על כל קובנה.


היסטוריה מודרנית של קובנה על קצה המזלג
ביוני 1940 פלשו הסובייטים לליטא, סיפחו אותה לברית המועצות והפכו אותה לרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של ליטא, מייד עם הסיפוח החלו במעצרים, גירושים לסיביר וחיסולים, בדיוק שנה לאחר מכן כבשו אותה הנאצים במבצע ברברוסה והפכו אותה לחלק מנציבות הרייך אוסטלנד. בסתיו 1944 כבשו הסובייטים את ליטא בחזרה והיא שבה להיות רפובליקה סובייטית סוציאליסטית בברית המועצות עד שנת 1990.
העם הליטאי הושפל ונרדף ע"י השלטונות הסובייטים שהסירו בקובנה כל סממן שהזכיר את העצמאות הליטאית ודיכאו ביד קשה כל ניסיון של מחאה או ביטוי של זהות לאומית.
מאמצע שנות השמונים החלו שלושת המדינות הבלטיות להתקומם בדרכים לא אלימות כנגד המשטר הסובייטי. אחת ההפגנות המפורסמות הייתה "הדרך הבלטית" – ליטאים, לטבים ואסטונים אשר החזיקו ידיים ויצרו שרשרת אנושית לאורך 600 ק"מ מטאלין, דרך ריגה ועד וילנה, כמחאה שקטה כנגד השלטון הסובייטי.
בשנים 1990 -1991 עם התמוטטות ברית המועצות הכריזה ליטא על עצמאותה והחזירה את הסממנים (פסלים, אנדרטאות, שמות רחובות) שהסובייטים הסירו או שינו.

קיצור תולדות היהודים בקובנה
אי אפשר לכתוב על קובנה מבלי להתייחס ליהודים שחיו בה. ביום השלישי לביקור עשינו סיור מרגש, משמעותי ובעיקר עצוב, מטלטל וצובט בלב באתרים שקשורים לגורל האכזרי של יהודי קובנה.
ערב מלחמת העולם השנייה 27 אחוז מתושבי קובנה היו יהודים. היה להם חלק מאד מרכזי בעיר מבחינת אדריכלות, מסחר, פיננסים ותעשייה. לקהילה היהודית היו חיי תרבות מאד עשירים, בתי ספר, בתי חולים, בתי כנסת וישיבות. היא נודעה גם כמרכז בונדיסטי. חלק מהיהודים התגוררו בעיר עצמה ורובם בשכונת ויליאמפולה (Vilijampolė) הידועה גם בשם סלובודקה, אשר מעבר לנהר הנריס.
הסופר אברהם מאפו נולד שם וגם המשוררת לאה גולדברג. הם מונצחים במסלול בעקבות הליטבקים של קובנה.
הכיבוש הנאצי שינה הכל – במחצית השנייה של 1941 נרצחו, בסיוע משתפי פעולה מקומיים, למעלה מעשרים אלף יהודים בפורט התשיעי – מבצר שהוסב לכלא שהפך למחנה ריכוז ומקום הוצאה להורג של יהודים.
רב היהודים רוכזו בגטו בשכונת ויליאמפולה, בו הם נרצחו באכזריות עד שב ב-13 ביולי 1944 הוא נשרף כמעט כליל.
לאחר המלחמה נותרו בקובנה בחיים רק כאלפיים יהודים – כשמונה אחוזים מהאוכלוסייה היהודית לפני המלחמה.
כיום נעשים מאמצים בקובנה לתעד ולשמר את תולדות היהודים בעיר ואת סופה הטרגי של הקהילה הגדולה.
בשער הכניסה לגטו, בצמוד לאבן הזיכרון המציינת את מיקום השער, ישנו ציור קיר בשם "אבנים בוערות", של האמן ויטיאניס יאקס.
הפורט התשיעי הפך למוזיאון לתולדות הכיבושים של קובנה – הכיבוש הסובייטי הראשון, הכיבוש הנאצי, הכיבוש הסובייטי השני, עם התייחסות רחבה לנושא השואה. בפארק הענק ניצבת אנדרטת לזכר קורבנות הפאשיזם ולצידה לוחות זיכרון לנספים היהודים.
עוד על יהדות קובנה תוכלו לקרוא בויקיפדיה.




אמנות רחוב בקובנה
כזכור, אחד הדברים האהובים עלי לאחרונה הם ציורי רחוב ולכן שמחתי לגלות כי קובנה מקדמת בברכה את הנושא ורואה בציורים הללו ערך מוסף להכרתה כעיר עיצוב. בעיר אפילו מתקיים פסטיבל שנתי לאמנות רחוב.
העייריה עורכת תחרויות בהן כל מי שרוצה מציע רעיונות לאמנות רחוב בעיר וכך כמעט בכל חודש צץ ציור קיר חדש, פסל סביבתי ועוד. לשכת התיירות הכינה מפה מאויירת של אמנות הרחוב בעיר.



אחד המקומות המיוחדים ביותר בקובנה, בהקשר של אמנות רחוב ובכלל, היא גלריית החצר, Kiemo Galerija (yard gallery), מיזם מרגש שמחבר בין עבר להווה, בין יהודים לליטאים. חצר שמאחדת בין אנשים.
הגלרייה המשתנה תמידית נמצאת בחצר פנימית של מספר בניינים. האמן Vytenis Jakas עבר לגור באחת הדירות במתחם וגילה כי השכנים זרים זה לזה ושכחו את העבר הקולקטיבי של החצר. הוא נבר בהיסטוריית החצר ומצא צילומים של משפחות יהודיות שהתגוררו במתחם. הוא החליט להפוך את הצילומים לציורים על קירות החצר וזכה לתמיכה גדולה מהשכנים, במיוחד מבלה שירין, בת למשפחה ניצולי שואה, פעילה בחיי התרבות של קובנה ושגרירה של "קהונס בירת תרבות 2022".
בביקור שלנו בחצר פגשנו את Vytenis Jakas עומל על ציור קיר חדש. הוא התלהב לגלות שאנחנו מישראל וסיפר לנו על ציור הקיר שמתהווה ועל המשמעויות המעניינות של הציורים הנוספים.
כתובת: E. Ožeškienės street 21
חשוב לזכור כי הגלרייה הינה מקום בו חיים אנשים ולכן יש לשמור על שקט ולכבד את פרטיות המתגוררים במתחם.





עוד המלצות למבקרים בקובנה
מסעדות מומלצות בקובנה
גילוי נאות: אכלנו הרבה בסיור הזה. מי שעקב אחרי הסטורי שלנו באינסטגרם יכל לחשוב שכל היום רק אכלנו. אז זהו שלא, גם הלכנו המון ברגל (להוריד את הקלוריות), אבל, כן, גם אכלנו הרבה והיה טעים במיוחד. הן האוכל הליטאי המסורתי והן המנות עם האינטרפטציה המודרנית. המחירים במסעדות לא יקרים במיוחד ובחלק מהמקומות אף זולים למדי.
DIA – מסעדת גורמה עם מטבח בינלאומי עם נגיעות של אוכל ליטאי מודרני ועיצוב בהתאם.
מנה מומלצת: מנה ראשונה של שלושה טייגר שרימפס במעטפת שערות קדאיף. והלחם הנפלא שנאפה במקום.
כתובת: Maironio g. 9
Vista Puode – מסעדה כייפית לכל המשפחה שמשדרת הן בעיצוב והן בשמות המנות תחושה ביתית. פירוש שמה של המסעדה הינו עוף בסיר ולכן רוב המנות מבוססות על עוף.
מנה מומלצת: מרק סלק כמו של סבתא.
כתובת: S. Daukanto g. 23
Uoksas – המסעדה הראשונה שאכלנו בה בטיול. טעימות של אוכל ליטאי עם פרשנות מודרנית. זכינו לטעום ארבע מנות מתוך תפריט קבוע מראש. כל המנות שהגיעו בעיצוב מיוחד היו טעימות, אבל הקינוח של קרם ברולה וסורבה גזר שהוגשו בתוך דלעת, היה הטעים מכולן.
כתובת: Maironio g. 28
Medžiotojų užeiga – מסעדת של בשר ציד שנמצאת בכיכר בית העייריה. זוהי מסעדה בעיצוב קצת מיושן. היות ואני לא אוכלת בשר ציד (וממעטת לאכול בשר) חלקתי עם נופר 3 מנות ראשונות – סלט קיסר עם שרימפס, דג הרינג ומנת סלמון שהיו כולן טעימות ומשביעות.
כתובת: Rotušės a. 10
Rezisierius – מסעדה אסייתית. כי חייבים גם סושי פעם אחת בטיול. זוהי מסעדה שנראית מהודרת, אבל המחירים שלה סבירים והיא גם מתאימה לכל המשפחה. לסושי לקח המון זמן להגיע, אבל למזלו הוא היה מוצלח.
כתובת: Vilniaus g. 10
Monte Pacis – מסעדת יוקרה שנמצאת במנזר מחוץ לעיר עצמה. הדרך אל המנזר מאד יפה והוא נמצא בתוך פארק צופה אל אגם מלאכותי ואל העיקול של הנהר. המנות מתבססות על חומרי גלם מקומיים.
מנה מומלצת: מרק בטטה.
כתובת: Tito Masiulio gatvė 31
Sala – המסעדה האחרונה בטיול. היא צמודה לאיצטדיון הכדורסל ואכלנו בה משהו קל לפני משחק הכדורסל. יש בה אווירה טובה וגם האוכל טעים ואיכותי ולא יקר.
מנה מומלצת: סלט מרענן של פירות וירקות.
כתובת: Karaliaus Mindaugo pr. 50

קניות, אומנות ובילויים בקובנה
לא עשינו קניות, כך שאני לא יכולה להעיד על המחירים בקובנה. במרכז העיר יש קניון גדול בשם אקרופוליס שניתן להגיע אליו רגלית.
אני חובבת אומנות מקומית וכשאני מגיעה לערים חדשות אני מחפשת אחר עיצוב מקומי ואומנות שמצייגת את המקום.
כך הגענו אל Jaukus Namai – חנות ובית מלאכה למוצרי פשתן. המקום, שנמצא בפרברי העיר, שייך לאם וביתה. הן מתמחות בתפירה ורקמה על פשתן וגם מעבירות הדגמות וסדנאות על הפקת חוט הפשתן. בחנות תמצאו גם את המוצרים שלהן וגם עוד מוצרי אומנות מיוחדים.
כתובת: A.Juozapavičiaus pr. 21
ולפינאלה – הדבר הכי מקומי שעשינו בעיר זה ללכת למשחק כדורסל של הקבוצה המקומית Žalgiris ביחד עם כל האוהדים. זו הייתה חוויה על חושית. אני בטוחה שחלקכם מרימים כעת גבה בפליאה "מה לי ולכדורסל?", ואפילו אני עצמי חשבתי כך, אבל בקובנה כדורסל הוא ממש דת, Žalgiris ממוקמת במקום השלישי ביורוליג והאהדה לה מזכירה את האהדה שהייתה בארץ למכבי תל אביב בשנות השבעים.
אז כשאתם בקובנה תבדקו האם במקרה מתקיים משחק כדורסל ואם כן מהרו לרכוש כרטיסים ולהצטרף לחוויה מקומית מטריפה.

אַךְ שִׁבְעָה יָמִים הַנֵּרוֹת בְּרוּכִים
וְשִׁבְעָה יָמִים שֻׁלְחָנוֹת עֲרוּכִים,
וְשִׁבְעָה יָמִים הַלְּבָבוֹת פְּתוּחִים,
וְכָל קַבְּצָנַיִךְ עוֹמְדִים בַּתְּפִלָּה,
וּבָנַיִךְ בְּנוֹתַיִךְ חֲתַן כַּלָּה,
וְכָל קַבְּצָנַיִךְ אַחִים.משירי ארץ אהבתי/לאה גולדברג
יש האומרים כי לאה גולדברג כתבה את שירה המפורסם על העיר קובנה בה גדלה וזאת בשל המילים "ושבעה ימים אביב בשנה וסגריר וגשמים כל היתר." אנחנו דווקא זכינו למזג אוויר נהדר ולימים בהם "הטללים זורחים" וראינו את קובנה במיטבה.
לסיום, אני רוצה להודות ללשכת התיירות של קובנה על הארגון והאירוח המדהים, למדריך היקר שלנו לינס על ההדרכה המרתקת וכמובן לנופר רונן שהייתה שותפה מוצלחת במיוחד.
רוצים לקרוא איך היה לנופר בטיול? כנסו לכאן.
בואו לגלות מה אפשר לעשות בקובנה עם ילדים.
קובנה בהיבט יהודי, אבל לא רק.
ממליצה גם לבקר בערים בלטיות נוספות – וילנה, ריגה וטאלין.
מוזמנים להצטרף לרשימת התפוצה שלי ולקבל התראה במייל בכל פעם בה אני מפרסמת פוסט חדש.
גילוי נאות: הייתי אורחת של לשכת התיירות של העיר והוזמנתי לבית המלון והמסעדות הנזכרים בפוסט.
הלינק למלון במדריך זה כוללים הפניות לתוכניות שותפים. מה שאומר שאם תזמינו מלון דרך הלינק במדריך, אני אקבל עמלה קטנה, מבלי שזה ישפיע כלל על המחיר שתשלמו
12 Comments
מיכל היקרה איזה פוסט מרהיב❣❣ ככ הרבה ידע משמעותי וחשוב. נדמה לי שאבא שלי נולד בליטא אבל בגלל שזה ככ מסובך שם( המעברים בין רוסיה לליטא) אני צריכה לברר שוב. בכלל אני אקשר אותו עם הבלוג שלך שיקרא ויהנה גם הוא. משמח אותי לראות ששומרים ומטפחים ככה את המדינות המזרח ארופאיות. נראה לי כמו יעד חשוב לנו. צחכה לפוסט היהודי.
תודה רבה ציפי, הגבולות בין ליטא, פולין ורוסיה אכן השתנו והטשטשו במהלך השנים, כך שאין לדעת היכן בדיוק הוא נולד ויש מצב מה שהיה אז ליטא כיום רוסיה וההיפך….אבל אני בטוחה שהוא יהנה לקרוא כי יש דמיון מאד גדול בין המוקמות, בעיקר מהזווית היהודית.
קנית אותי כבר ב"תלתלי".
חחחח..הילה, קרעת אותי מצחוק כעת….:-)
כרגיל, פוסט מעמיק, יסודי, מעניין וגורם לרשימת היעדים הפוטנציאליים שלי רק להתרחב. מאד אהבתי את אמנות הרחוב ומחכה בקוצר רוח לפוסט על יהודי וילנא.
תודה רבה טלי, גם אני אהבתי שם את אמנות הרחוב, היא אגב אינה מוגבלת רק לציורי קיר, אלא גם לפיסול רחוב ומיזמים מיוחדים בגלריות אותן לא הספקנו לפקוד.
איזה פוסט יסודי ומקיף מיכל! אהבתי במיוחד את ציורי הקיר הצבעוניים והמגוונים. והמפות המאוירות המקסימות – זה רק מראה כמה מיתוג זה דבר חשוב!
לגמרי נעמה, בזכות המיתוג התלהבתי מהעיר והוא ממשיך גם בעוד מקומות בעיר עצמה (כמו למשל על האוטובוס משדה התעופה לעיר).
מיכל, קובנה הסתוית שלך נהדרת. אני חושבת שהסתו עושה טוב לערים האלה של מזרח אירופה. אני הייתי בוילנה השכנה, ויש בהן הרבה מהמשותף. רושמת לפני את המלצתך על ביקור בקבוצת כדורסל! אני מחכה בכליון עיניים לקרוא את הפוסט שלך על היהודים. אני יודעת שיש שם סיםור מיוחד!
מסכימה איתך בהחלט ינינה, הסתיו מחמיא לערים הללו, ברובן ניטעו עצים נשירים כמו תירזה (לינדן) או ליקוויד אמבר שנותנים מופע שלכת מרשים. והסיפור היהודי באמת מרתק. ייקח לי זמן לסיים, אבל אני בטוחה שתאהבי.
פוסט נהדר!
סקרת בצורה מקיפה ומרגשת את העיר, שכל כך לא מוכרת ולא נמצאת על מפת התיירות הישראלית.
אותי באופן אישי עניין הרקע היהודי ההיסטורי של העיר. אחד מגדולי הרבנים במאה הקודמת, רבי אלחנן וסרמן, נרצח בפורט התשיעי עם קהל עדתו.
חוץ מזה, התמונות של הגרפיטי מקסימות.
גם משחק הכדורסל בסןף נשמע חוויה שונה ומרעננת.
תודה רבה עדי, חשבתי עליך רבות בסיור הזה, כי רבות הוקדש לפן היהודי שהיה כל כך נוכח בקובנה. מנסה לארגן לך נסיעה לוילנה שאני חושבת שתעניין אותך מאותו היבט.