המלצות לחופשה בסיביו
"ג'ורג' לזר? אתן יודעות מי הוא היה?" שואלת אותנו עופרי בפרצוף הפסאודו רציני שלה, בשעה שאנחנו פוסעות ברחוב הנקרא על שמו.
"ברור" אני עונה לה "הוא זה שהמציא את החומצה ההיאלורונית" ושתינו נכנסות להתקפת צחוק בלתי פוסקת שסוחפת אחריה גם את שלושת הבנות האחרות בחבורה שלנו.
החבורה, קרי: תמרי, ליטל, עינת, עופרי ואני. ביום בהיר אחד הצעתי להן להצטרף אלי לחופשת בנות, לעיר סיביו, שאיש מאיתנו לא שמע עליה לפני כן.
הן קיבלו את ההצעה וכך בסוף חודש אפריל יצאנו יחד אל הלא נודע.
בשורה התחתונה לא יצאתי מגדרי בסיביו, היא פוטוגנית ויפה, אבל לא מלהיבה, אולי גם בגלל שזמן קצר לפני שהגעתי אליה, הייתי בטיול באיינדהובן וסיור בוילנה, שהאפילו על הטיול בסיביו.
בשורה התחתונה, לדעתי, אפשר להסתפק בביקור של יום, במהלך טיול בטרנסילבניה.
מצד שני החבורה התגלתה כמשעשעת בצורה לא רגילה והחברותא הנהדרת בינינו וההווי שנוצר הם מה שעשו את הטיול למוצלח.
קבלו שש המלצות מה כדאי לעשות במהלך ביקור בסיביו:
מידע פרקטי על סיביו
"איפה בכלל זו סיביו?" שאלו אותי חברותי למסע ובעצם כמעט כל מי שסיפרתי לו שאני טסה לשם.
אז סיביו נמצאת ברומניה, בחבל טרנסילבניה, למרגלות הרי הקרפטים ומהווה נקודת בסיס מעולה למסלולי טיול יפים, הנמצאים במרחק של כשעה נסיעה ממנה. (אנחנו ניסינו לארגן סיור כזה דרך לשכת התיירות של סיביו. משום מה לשכת התיירות לא הייתה תקשורתית או שירותית במיוחד והסיור לא יצא לפועל). אבל אני ממליצה בחום לשכור רכב או להצטרף לסיור חד יומי, אל הכפרים והנופים מחוץ לעיר עצמה.
יש אליה טיסות ישירות וזולות של חברת הלואוקוסט וויזאייר.
המטבע: ליי. סיביו מאד זולה.
השפה: רומנית. חלק מהצעירים גם דוברי אנגלית.
נמל התעופה קטן ונמצא כרבע שעה נסיעה ממרכז העיר.
בעיר עצמה אין צורך ברכב או בתחבורה ציבורית כי הכל מאד קטן וקומפקטי.
מלון – Vendi Grand Square Residence:
מיקום מעולה. ממש בכיכר המרכזית. חדרים נעימים, נקיים, מרווחים ויפים. יש גם מטבח מרכזי וטרקלין עם אח. אין לובי או ארוחת בוקר, אבל יש שירות חדרים וכל החדרים מצויידים באמצעים להכנת קפה ותה, ווי-פי חינם ומוצרי טיפוח למקלחת.
כתובת: Piața Mare, Nr. 6
סיביו, שנקראת גם הרמנשטט בגרמנית, נבנתה במאה ה12 על ידי סקסונים טרנסילבניים, השם אולי נשמע מרשים, אבל בפועל מדובר במתיישבים גרמנים. הם הקיפו אותה בחומה והיא נחשבה לעיר הכי מבוססת ועשירה מבין כל ערי המצודות באיזור.
סיביו העתיקה מורכבת משתי ערים – העיר העילית, שהיוותה את מרכז העיר ההיסטורית ובה נמצאות שלושת הכיכרות המרכזיות, המוזיאונים והכנסיות, והעיר התחתית המשתרעת עד הנהר שהינה מבוך של סמטאות ובתים צבעונים ומתקלפים. העיר התחתית פחות תיירותית מהעילית וניתן למצוא שם את המקומות בהם המקומיים קונים או אוכלים.
לשבת בבית קפה בכיכר Piața Mare
כיכר Piața Mare, כעולה משמה, הינה הכיכר הגדולה של העיר והיא אכן רחבת ידיים ומאד מרשימה. הכיכר הוכרזה כאנדרטה אדריכלית של אונסק"ו והיא כוללת כמה מן המבנים הידועים בעיר.
אם יש לכם רק כמה שעות בסיביו אני ממליצה כי תעשו סיבוב בכיכר, תשוטטו במדרחוב Strada Nicolae Bălcescu שיוצא ממנה ואז תחזרו אל הכיכר ותשבו באחד מבתי הקפה החביבים. יש שיאמרו כי בתי קפה בכיכר המרכזית של העיר = בתי קפה תיירותיים. על פי רב זה באמת כך, אבל דווקא בסיביו מצאנו כמה בתי קפה חמודים והכי נחמד היה The Refresh, שקיבל דוז פואה הן על הקפה והן על העיצוב בפנים. אנחנו דווקא ישבנו בחוץ והבטנו על העוברים ושבים. אמנם הרומנים לא יפים כמו ההולנדים או הליטאים אז לא נרשמה הנאה במישור הזה, אבל נהנינו מקרני השמש המלטפות וזו מאיתנו שרוקמת רקמה לה בחדווה.
בסיביו עילית יש עוד שתי כיכרות ידועות – Piața Mică הכיכר הקטנה, שנראתה נחמדה, אבל הייתה חסומה בגלל כינוס של האיחוד האירופאי שעמד להיערך בעיר בשבוע שלאחר מכן ו Piata Huet שאמור להיות בה שוק נחמד שמשום מה היה סגור.
חנויות עיצוב
באנו בלי ציפיות לגבי העיצוב הרומני ואכן הציפיות לא איכזבו. העיצוב בסיביו נתקע בשנות השמונים (במקרה הטוב), הן מבחינת אופנה וביגוד והן מבחינת עיצוב המוצר. יש כמה וכמה חנויות מזכרות חביבות ולא יותר. למזלנו, במקרה, גילינו גם שתי חנויות עיצוב/מלאכת יד נחמדות.
חנות לעבודות עץ וקרמיקה מסורתיות, מלאכת יד, אותן מייצרת בעלת החנות.
כתובת: Turnului 6
חנות קטנה וממש חמודה המאגדת בתוכה ארבעים מעצבים מכל רחבי רומניה. אפשר למצוא בהחלט מציאות מיוחדות, אם כי לא זולות במיוחד יחסית לרומניה.
כתובת: Turnului 2
מסעדה פורטוגזית - Old Lisbon
טבעונית, שתי צמחוניות, חובבת דגים וקרניבורית יצאו לאכול ברומניה. זו לא התחלה של בדיחה גם לא חידת היגיון, למרות שלפעמים במסעדות הרומניות הרגשנו, איך לומר, מאותגרות.
כפי שכבר כתבתי לעיל, האוכל הרומני בסיביו לא הפיל אותנו לרצפה. אולי בגלל שלא מצאנו את המסעדות שהמקומיים אוכלים בהם, כך שרוב הארוחות היו בינוניות. המוכרת מהחנות בסעיף הקודם המליצה לנו על מסעדה פורטוגזית בשם Old Lisbon ולפחות במקרה דנן הזה אפשר לומר שניתן לסמוך על המלצות של מקומיים. האוכל היה טעים להפליא וגם לא יקר, למרות מדובר במסעדה לא עממית בעלת עיצוב יוקרתי למדי. הבעלים עבד בעבר בליסבון וחזר לעיר הולדתו כדי לפתוח מסעדה פורטגזית. הצליח לו. ולי זה גרם לרצות לממש סוף סוף את חלום ליסבון….
כתובת: Strada Târgul Peștelui 4
לרדת לעיר התחתית או לטפס לעיר העילית
מה שהכי מצא חן בעיני בסיביו אלו גרמי המדרגות המקשרים בין שני חלקי העיר. בכל יום מצאנו גרם מדרגות חדש לדגום. המדרגות מצטלמות היטב ולפיכך זכו לכיסוי תקשורתי הולם וכיכבו גם באינסטגרם.
גרם מדרגות אחד מוביל לגשר השקרים המפורסם של העיר. האגדה מספרת כי אם סיפרת אי פעם שקר ואת חוצה את הגשר הוא יקרוס. למזלנו הטוב (ולמזלם של העוברים ושבים שחצו עימנו את הגשר הקטן) האגדה התבררה כעורבא פרח.
"ראיתי אצלך עיניים חלונות"
הייחוד הגדול של מבני העיר הם הגגות דמויי העיניים, אותם ניתן לראות הן בעיר התחתית והן בעיר העילית. עיניים שננעצות בגב מכל פינה בעיר. האח הגדול צופה בנו – זו התחושה שעולה בעת שיטוט בעיר.
טיפ: לטפס למגדל הכנסייה המרכזית או למגדל השעון הסמוך ולהביט מגבוה על העיניים של סיביו.
המלצת קפה: קפה Local.
בית קפה ממש נחמד וחדש שממוקם בPiața Coroana.
אהבנו את העיצוב המודרני של המקום, את הקפה ואת הבעלים הנחמד והאדיב.
כתובת: Strada Târgul Vinului 16
המוזיאון הפתוח ASTRA
מומלץ לצאת יום אחד מהעיר לטבע או לפחות לבקר במוזיאון הפתוח אסטרה (ASTRA) לתרבות מסורתית פולקלורית. מדובר בקונספט המוכר של מוזיאונים פתוחים הנמצאים במרחב יפהפה של טבע, אליהם מביאים בתים שנשתמרו בצורתם המקורית מכל רחבי רומניה, כדי להדגים את החיים בכפר בעבר.
המרחב של המוזיאון הוותיק (פעיל כבר משנת 1963) יפהפה, במרכזו נמצא אגם מלאכותי הנחצה על ידי גשרים. ביום נעים ממש מהנה לטייל בו. המבנים חביבים, אבל כנראה בגלל שהגענו באמצע שבוע, רב הבתים היו סגורים וכמעט ולא היו הפעלות, כפי שבדר"כ יש במוזיאונים כאלו. אני מאמינה כי בסופי שבוע או בחופשות המקום יותר פעיל. אבל שווה לברר לפני שמגיעים.
כתובת: Strada Pădurea Dumbrava 16-20, Sibiu
רחוב Cetății
במפת התיירות סומן Strada Cetății כרחוב היפה ביותר בעיר. אז הלכנו לבדוק הכצעקתה. הרחוב אכן ציורי במיוחד. חזיתות הבתים צבועות בצבעים ססגונים ובסופו מתנוססת טירה קטנה, טוב לא ממש טירה אלא יותר מגדל של שער הכניסה לעיר.
בתחילת הרחוב נמצא מוזיאון הטבע אשר בחצר שלו תוכלו למצוא חברים מתקפת היורה. אותנו המפגש הפרה היסטורי מאד שעשע…אחרי שנרגענו מגן הדינוזאורים ההזוי ישבנו לשתות קפה בPardon Cafe. בית הקפה מעוצב לא רע, וגם האווירה מאד נעימה, אולם העוגות היו בינוניות.
דיסהמלצה – מוזיאון הרוקחות
ויש גם דיסהמלצה אחת עקרונית במיוחד. מוזיאון הרוקחות. וותרו עליו. קטן, דל ובעיקר השומר שעוקב אחריכם כדי לוודא שאתם לא מצלמים (רישיון לצלם עולה 100 ליי) מאד מפחיד ונראה כאילו יצא ממסדרונות הסקוריטטה.
מקדישה לתמרי, את השיר "כל הדברים היפים באמת" של דניאלה ספקטור, שהיא הכירה לי:
כל הדברים היפים באמת
מתגלים בזמנם
האיטי, הבלתי מתחשב
האוהב
הפועם בקצבו של הלב.
10 Comments
באת לי בזמן עם הפוסט על סיביו. למרות שלא נדלקת היא נראית מצוין.
יש לנו בערך חצי יום לעיר בתוך המסלול הנודד שלנו, ונראה לי שזה פרק זמן נחמד לחוות אותה. ההמלצות וגם הדיס ישמשו מצוין. תודה רבה. נהניתי מהקריאה
תודה רבה איריס, לחצי יום סיביו מעולה, כי היא באמת יפה ואפשר לשבת בה בבית קפה ממש נחמד וקצת לשוטט במדרחוב (יש זארה).
נשמע שנהנתן מאוד בטיול למרות שפחות אהבת את העיר. היו הרבה סיבות לצחוק ואין דבר נפלא מזה
צחוק בטיולים עם אנשים קרובים זה הכי כייף בעולם.
לפעמים מה שעושה טיולים זה בעיקר החברה בה את נמצאת.. אהבתי לראות את סיביו דרך העיניים שלך ומאוד אהבתי את הצילומים שלך
תודה רבה סהר, בהחלט לחברה בטיול יש משקל מאד גדול 🙂
אהבתי את העיניים! ואת כל הבניינים הצבעוניים 🙂
העיניים זה גימיק רציני!!!! כמו הגמדים של וורצלב…:-)
עיצוב שנתקע בשנות השמונים? איפה עולים על מטוס?! נשמע בדיוק בשבילי… המדרגות נראות באמת מקסימות אבל העיניים-גגות קצת קריפיות. מעניין אם מתרגלים לזה אחרת כמה זמן במקום. ובכלל – כמו שכתבת בהתחלה – הכי חשובה החברה!
חחחח..קודם תבואי לאיינדהובן אח"כנדבר על סיביו