מקום של השראה – חלק ג'

אוקטובר 27, 2016

רואה עולם מארחת – דלית עינב קדרון

 

את דלית עינב קדרון, קראפטרית בתחום הטקסטיל, המתגוררת עם משפחתה בעיר ulm  בגרמניה, הכרתי דרך הבלוג היפהפה שלה – my piece of craft.  

אני מאד סקרנית לגבי חיים של אנשים שעשו רילוקשיין לאירופה – מתעניינת בהשראה שהם מוצאים במקום מגורם החדש ובאפשרויות היצירתיות הנפתחות  להם מעצם השהות באירופה, לצד הסקרנות מבצבצת גם הקנאה באפשרות הזמינה לעלות על רכבת או מכונית ולעבור מארץ לארץ.

כאשר חשבתי את מי עוד אארח בסדרת הפוסטים 'מקום של השראה' השם של דלית מייד צץ ועלה ואני מאד שמחה שהיא קפצה אלי מגרמניה לראיון מרתק על מקומות והשראה.

במקום להכין קישוטים לסוכה הכנו קישוטים מעלי שלכת ל'ליל כל הקדושים' ולכן אני מקדישה לה את שירם של סימון וגרפונקל:

 

עבודת יד

בבלוג שלך את כותבת לא מעט על השראה ואני תוהה כיצד החיים בגרמניה השפיעו על מקרות ההשראה שלך?

החיים כאן בגרמניה השפיעו על מקורות ההשראה שלי במספר דרכים, כשאחת הסיבות היא לדעתי, שאני גם יותר פנויה לקלוט אותם.

אני נושמת אוירה אירופאית ברמה היומיומית ורדאר ההשראה שלי קולט כל העת. אם זה בשיטוט בסימטאות החמודות עם הבתים העתיקים במרכז העיר, בקניות בשוק האיכרים הצבעוני השבועי, בהליכה לאורך הדנובה וטיולים יומיים בסביבת הבית שלנו, הנושק לשדות התירס ולאגם המקומי.

עבודת יד

עבודת יד

 

אנחנו קרובים לטבע, מטיילים הרבה, נחשפים למקומות ותרבויות ובעקבות זה אני מרגישה שהחושים שלי מאד התחדדו, אני נהנית יותר מהצבעים ומהיופי סביבי, השדות הירוקים העזים, השלכת המדהימה או הגוונים הכתומים האינסופיים של הדלעות…

כשיום של שמש עם שמים כחולים הוא לא מובן מאליו, לומדים להעריך אותו ולהנות יותר מכל קרן שמש. האסתטיקה כאן היא BUILD IN, היא חלק מהתרבות, היא נוכחת בכל מקום והיא לא מתאמצת. אני יכולה לקבל השראה משבבי העץ שמפוזרים על הרצפה בגן השעשועים העשוי כולו מחומרים טבעיים או מלראות את חברה שלי קולעת מסתור לפח האשפה מענפים יבשים.

 

עבודת יד

4

5

ממ

במהלך שהותי כאן אני נחשפת גם לתרבות עשירה מאד של DIY.

שפע של חומרי יצירה שניתן למצוא בכל מקום, מחנויות יצירה מקומיות, חנויות של חוטים שנראות כמו בוטיק אופנה לכל דבר, ירידי CRAFT המרכזים מאות דוכני יצירה ואלפי מבקרים, עד לחנויות רשת מתמחות.
אפילו בסופרמרקט מוכרים כאן מכונות תפירה וחוטים. נותנים כבוד והערכה לתחומי ההובי והיצירה וזה בא לידי ביטוי במגוון, באסתטיקה של תצוגת המוצרים בחנויות ובזה שיש הערכה למוצרי עבודת יד.

ממ
אני אוהבת ללכת לתערוכות ולירידי הקראפט האלה, נזכרת בימים שעבדתי בארץ כקניינית והייתי מסתובבת בתערוכות הגדולות בעולם, אוהבת לראות מה חדש, להרגיש את חדוות היצירה של האנשים. אני מתרגשת מחוטים וחרוזים, חייבת להיות מוקפת בצבעים וטקסטורות, כשאני נכנסת לחנויות יצירה הלב שלי דופק ואני מרגישה קצת כמו ילדה בחנות ממתקים…זו גם חוויה גם מבלבלת ואפילו קצת קשה להכלה ובעקבותיה כתבתי למשל פוסט עם טיפים איך להתמודד עם השפע הזה ואיך לבחור צבעים בלי להתבלבל

 

עבודת יד

חנות היצירה האהובה עלי ABT בעיר שאני גרה בה ULM

 

בזכות ההשראה הזו שמקיפה אותי נולד הבלוג שלי  ואני מביאה אליו מיקס של תכנים מכל הדברים האלה שאני חווה ואוהבת בעולם הקראפט וממקורות ההשראה שלי והכל ב"ניחוח אירופאי". אם זה סקירות של טרנדים, שיתוף חוויות מירידים ותערוכות, הדרכות DIY שאני מכינה, סדנאות שאני הולכת אליהן או סקירה של אומנים.

 

סדנת אריגה בגרמניה

סדנת אריגה בגרמניה

 ננ

אחד היתרונות בלגור באירופה היא, לטעמי, היכולת לקפוץ בקלילות לטייל בארצות שכנות, ספרי לי קצת על החוויה הזו כדי שאקנא…

אנחנו גרים בדרום גרמניה, במרחק נסיעה קצרה מכל הארצות סביבנו, לומדים את אירופה דרך הרגליים וזה חלק שמאד מעצים את החוויה שלנו כאן. כל הסדרה של ספרי "המשפחה המטיילת" מונחת לי ליד המיטה, וכל פעם אני בוחרת יעד אחר…

בחופשת הקיץ האחרונה נסעתי עם משפחתי  לסלובניה וקרואטיה.  בדרך כלל החופשות המשפחתיות שלנו מאד מפוקסות בצרכים של הילדים, כלומר בהרבה חוויות אקסטרים, פארקים וטיולים בטבע ופחות  ב"טיולים בעיר מקסימה" שזה מתחיל להיות מאתגר עם בני (תחילת) גיל ההתבגרות שלי. דווקא לפריז הם אהבו להגיע כי הדרדסים גם היו שם…

כדי להתמודד עם זה דרך אגב, אם בכל זאת הגענו לעיר, אנחנו מחפשים על מה ניתן לטפס ברגל, אם זה לטפס לראש הכנסיה, למגדל העיריה, לשער הניצחון וכו. בעיר שלנו יש את הכנסיה הכי גבוהה באירופה ואת 760 המדרגות שלה עלינו כבר מספר פעמים…או ללכת למוזיאונים למדע שהם בדרך כלל מאד אינטראקטיבים. קרה גם שהתפצלנו, הם עשו סקי בהרים ואני נשארתי בצימר קסום והכנתי אריג, ויצא מזה פוסט מלא אוירה פסטוראלית.

 

עבודת יד

פינת חמד בקרואטיה

עבודת יד

סלפי של נול על רקע אלפיני

ננ

לעומת הטיולים המשפחתיים שהפוקוס בהם הוא שלושת ילדי, חזרתי לפני שבועיים מדרום פורטוגל וליסבון, מטיול שעשיתי 'בשביל עצמי', מסע מאורגן ומאד ייחודי, שנסעתי אליו יחד עם קבוצה של נשים מקסימות מישראל והוא היה בסימן הכרות עם פורטוגל "מבפנים", דרך סיפורים של נשים מקומיות, יוצרות ויזמיות.

 

פורטוגל

פורטוגל

ננ

אני עדיין בשלבי עיבוד של מה שעברתי שם ואני מעריכה שמספר פוסטים ייכתבו בעקבות החוויה החזקה הזו. השתתפתי שם בסדנאות קראפט שהעבירו לנו אומניות מבוגרות, במסגרת פרוייקט לשימור מלאכות מסורתיות, פגשתי נשים עם סיפורי חיים מעניינים, התארחנו אצל משפחות ולנו בכפרים מקסימים. חוויתי חוייה חזקה מאד של התחברות למקום, לאסתטיקה שלו, הפשוטה, הקיימת והאותנטית, לנוף המגוון והמדהים ונשארתי עם עוד המון טעם של עוד.

 

אני חייבת לציין שבמקביל לספיגת ההשראה מהמקומות שאני נמצאת בהם "פיזית" אני גם סופגת המון בעולם הוירטואלי. גיליתי עולמות קסומים של אומנים ויוצרים דרך בלוגים, פינטרסט ובעיקר באינסטגרם שדרכו אני מבלה ביום אחד בתערוכה באוסטרליה, בסדנת אריגה בארה"ב ובביתה של אומנית מקרמה בשבדיה.

פורטוגל

פורטוגל

סדנה בפורטוגל

סדנת  קראפט בפורטוגל

 

איזו השראה את מקבלת כשאת מגיעה לביקור בארץ?

כשאני מגיעה לארץ אחת לשנה בחופשות הקיץ אנחנו די באטרף של לפגוש את כולם…מעבר לרצון שלי לשאוב כמה שיותר תרבות מקומית שמאד חסרה לי, הצגות טובות, הופעות מוזיקה, במיוחד בלט לי הקיץ עד כמה אנחנו מדינה של מיקסים ותערובות ובזכות זה לדעתי אנחנו כ"כ יחודיים/מטורפים, לטוב ולרע. מיקס ערבים יהודים שנתקלתי בו בנסיעה צפונה, או כשהסתובבתי ביפו, הישן והחדש, המוזנח והמעוצב, האותנטי והפלצני, הבדואים בדרום בדרך לאילת לעומת בנייני השחקים בתל אביב, הים והמדבר, הירוק והצחיח, חילונים ודתיים, מזרחים אשכנזים, להמשיך..? זה כביכול משהו שהוא מאד שיגרתי עבורנו ובנאלי אבל כשחושבים על זה, אני לא יודעת אם יש עוד מקומות שכל כך הרבה נקודות קיצון מתחברות להם יחד ועוד במדינה כל כך קטנה. והגיוון הזה מזין אותי במראות, ריחות וטעמים שנשארים עמוק בפנים.

סדנת אריגה ביודפת

סדנת אריגה ביודפת

ננ

לאן את מפנטזת לנסוע?

שיווו להמון מקומות! אני עכשיו מאד בעניין של לנסוע למקומות צבעוניים, אקזוטיים שיש בהם שילוב של נופים, אנשים מעניינים ומסורת של מלאכות קדומות שדי מעסיקות אותי לאחרונה, נראה לי שגווטאמלה, באלי, גאנה, הודו, אלה יעדים שהייתי שמחה לנסוע לכל אחד ואחד מהם. ויחד עם זה עוד לא הייתי באמלפי וסורנטו באיטליה והייתי שמחה להגיע לשם בקרוב ולפני כל זה יש לי עוד רשימה ארוכה של מקומות בנסיעה מהבית שעוד לא הגענו אליהם.

 

לאן את רוצה לחזור שוב ושוב?

אין מקום אחד, כל מקום שהיתה בו אותנטיות. כל מקום שאני נבלעת בתוך הסימטאות שלו ויכולה לשוטט בו שעות ולספוג את המקום, בלי שתיכננתי כלום מראש. לאלזס ולהרבה עיירות באיטליה שנמצאות תחת ההגדרה הזו, תמיד אוכל לחזור.

 

המלצה על יריד/ארוע קרפט שאסור לפספס?

למי שמעוניין להיות מעודכן במה חדש בעולם היצירה וההובי אני מציעה להגיע לתערוכה בפרנקפורט בינואר שמציגה את כל הניוז של עולם היצירה וההובי ולמי שרוצה להצטייד בחומרי גלם באחד מירידי הקראפט במינכן או דורטמונד.
כאן יש לינק עם ריכוז תאריכים של הירידים העיקריים וכאן יש פוסט שכתבתי על ירידי הקראפט שנערכים לפני הכריסטמס ,במטרה להעביר מהתחושה והחוויה שעוברים ביריד כזה.

והאמת שמי שמגיע לאיזור בחודש לפני הכריסמס, אני ממליצה על יריד מיוחד במינו, דווקא בעיר לא גדולה, ליד שטוטגרט שנקראת אסלינגן ויש שם שילוב של 3 ירידים: יריד אומנים, שוק ימי הביניים ושוק כריסמס, חוויה מדהימה ומקומית בעיר גרמנית, טיפוסית ומקסימה.

 

עבודת יד

כפתורים ביריד במינכן

ממ

איך את מתעדת את הטיולים שלך?

אני מצלמת בלי הפסקה. תמיד יש עלי אייפון בשביל לצלם וכשבא לי "להשקיע" אני לוקחת גם מצלמה טובה. הצילום מתחיל בהתבוננות ובתפיסת הרגע ולא משנה בכלל באיזה אמצעי עושים את זה.
ב 2009 קיבלתי החלטה לעשות כל שנה ספר דיגטלי של תמונות ה BEST של השנה, לצערי נתקעתי שם ומאז לא עשיתי עוד אחד כזה מקיף ובינתיים, עם כל הנסיעות שלנו, התמונות רק מצטברות. המתנה השנתית למשפחה כשאנחנו מגיעים לביקור בארץ תמיד תהיה ספרוני תמונות קצרים עם ריכוז תמונות ה BEST של השנה.
באינסטגרם שלי אני מעלה תמונה ביום וזה סוג של יומן המתעד את חוויות הקראפט והמראות סביבי, פחות משפוחה כי זה חשבון ציבורי. השנה נחגוג גם בר מצווה וגם בת מצווה, אז כנראה שכל התמונות האלה ימצאו דרך לצאת מהמחשב..

 

עבודת יד

שלט מקסים בקרואטיה

עבודת יד

איזה שיר את בוחרת לסיום?

למרות שיום שישי אצלינו זה יום רגיל של לימודים וחוגים והסעות אחה"צ, אני אוהבת לקראת ערב להוריד הילוך, להכנס לאווירת השישי בישראל, לעשות ארוחה יותר חגיגית וזה הזמן שאני מתחברת לגלגלצ או שומעת מוזיקה ישראלית רכה, ואני מאד אוהבת את השיר של דניאלה ספקטור "כל הדברים היפים באמת, מתגלים בזמנם, האיטי, הבלתי מתחשב, האוהב, הפועם בקצבו של הלב"

***

 

תודה רבה לדלית שהתארחה אצלי בסוכה (למרות שסוכות כבר נגמר..)

במהלך השנה תתארחנה יוצרות מרתקות נסוות שווה לעקוב.

 

מזמינה אתכם להצטרף לרשימת התפוצה ולהמשיך לראות עולם:

 

רוצים לקרוא עוד?

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

אשמח גם להצטרף לרשימת התפוצה

HTML Snippets Powered By : XYZScripts.com

מוזמנים להמשיך ולראות עולם

 

הצטרפו לרשימת התפוצה וקבלו: 

 

מידע על  מסלולים ויעדים

 

סיפורי מסע מיוחדים

 

עדכונים על הטבות ומבצעים

תודה על הרשמתך! כדי להצטרף לרשימה יש לאשר את המייל שנשלח אליך ברגעים אלו ממש

מוזמנים להמשיך ולראות עולם

 

הצטרפו לרשימת התפוצה וקבלו: 

 

מידע על  מסלולים ויעדים

 

סיפורי מסע מיוחדים

 

עדכונים על הטבות ומבצעים

תודה על הרשמתך! כדי להצטרף לרשימה יש לאשר את המייל שנשלח אליך ברגעים אלו ממש

קבלו מפה חינם בהרשמתכן
קבלו מפה חינם בהרשמתכןהצטרפו אלינו

You have Successfully Subscribed!