צפון וייטנאם עם ילדים

פברואר 4, 2019
טיול של שנה בעולם וייטנאם

מסע משפחתי בדרום מזרח אסיה

לפעמים אני מקנאה במשפחות שיש להן אומץ לעזוב את הכל – עבודה, בתי ספר ולקחת את הילדים לטיול ארוך בעולם.

לא אחת הרהרתי ברילוקשיין, לעבור לגור לתקופה בארץ אחרת, אבל מסע של שנה עם הילדים היה קצת יותר מדי אקסטרימי עבורי.

אולי בגלל זה אני מאד אוהבת לקרוא על חוויות של משפחות שעצרו את המירוץ היומיומי, ארזו את הילדים ויצאו לטייל. 

לכבוד יום המשפחה אני מארחת את נעמה שלו בן דוד, שביולי האחרון יצאה עם בן זוגה ושני ילדיה לטיול בן שנה בדרום מזרח אסיה.

נעמה מרצה על תיעוד זיכרונות ומחברת הספר "המדריך לכתיבת זיכרונות ולתיעוד משפחתי" וככזו היא גם מתעתדת את הטיול למזרח בבלוג המשפחתי.

עד כה הם טיילו בתאילנד, וייטנאם, קמבודיה ומינאמר. נעמה בחרה לספר ולהמליץ כאן על צפון וייטנאם עם ילדים.

רגע לפני  שנעבור לנעמה, אני מזמינה אתכם לצפות בסרטון משעשע שהכנתי ביחד עם חברי לקבוצת 'בלוגרים של טיולים' בהשראת סרטוני הסו לואו.

צפון וייטנאם עם ילדים

טבע יפהפה, ערים מעניינות, תושבים נעימים, אוכל מעולה, היסטוריה מרתקת ומחירים זולים. לויטנאם יש את כל מה שצריך להיות יעד מעניין ומהנה למבקרים. ואכן, יותר ויותר ישראלים, ביניהם לא מעט משפחות, מטיילים בה בשנים האחרונות.

טיילנו בוייטנאם במהלך ספטמבר ואוקטובר 2018, עם בת עשר ובן תשע. התחלנו את הטיול בצפון וסיימנו בדרום, במסלול הבא: האנוי, האלונג ביי, סאפה, הויאן, דאלאת, מוי נה, הו צ'י מין סיטי ודלתת המקונג. לא כולם רוצים או יכולים לטייל חודשיים אך בכל הנוגע לוייטנאם, נדרשים, לדעתי, כשלושה שבועות כדי ליהנות ממירב החוויות בלי להתרוצץ יותר מדי ולהילחץ. המדינה מתאימה מאוד לטיול משפחתי. ניתן להסתובב בה בתחושת ביטחון, היא נוחה יחסית מבחינת תחבורה, נותני השירותים לתיירים מדברים אנגלית טובה, ויש בה נגישות לאוכל ומוצרים מערביים אם צריך.

משפחה במסע

משפחה במסע (בהרכב חסר)

 

האנוי אהובתי

נחתנו בהאנוי, הבירה הממוקמת בצפון המדינה, שם לנו ברובע העתיק במלון מצוין שלהפתעתנו עמד בדרישות התקציב החמורות שלנו Raising Dragon Villa Hotel. האנוי היתה בשבילי (מקווה שגם בשבילה) אהבה ממבט ראשון. העיר העתיקה שלה בנויה מרחובות עמוסים בתנועה ומסחר שחלקם עדיין מאורגנים על פי מקצועות, שריד מלפני יותר מאלף שנה, אז כל אזור היה מיועד לבעלי מקצוע מסוים בלבד. רחוב אחד הוא רחוב התבלינים, באחר מוכרים בעיקר בשר, השלישי הוא רחוב של פח ונחושת וברביעי מוכרים במבוק, כולל סולמות… הילדים נהנו לזהות את הנושא המשותף.

כבישי האנוי מלאים רוב היום באינספור קטנועים, וברובם נהגים נטולי קסדות. כולם נוסעים בדיוק לאן שהם צריכים בלי להתחשב בחוקים. אם בכל זאת תנסו לזהות דפוס תבחינו ש… מי שנחוש יותר – מתקדם. כיוון שהמדרכות אף הן עמוסות עד אפס מקום בקטנועים (חונים) נאלצים כל הולכי הרגל לצעוד על הכביש ולהשתלב בתנועה. חציית הכביש היא משימה קריטית להצלחת הטיול (דה!) ולכן בהתחלה אני ממליצה לחכות שאחד המקומיים יחצה וגם אז לעשות זאת בזהירות. עם ילדים קטנים חייבים כמובן להיזהר במיוחד. נהגי הקטנועים לא יעצרו גם לילדים. מה שמדהים זה שהכל מתנהל בלי שאף אחד יצעק ויכעס (חוץ מהישראלית המתולתלת שאוחזת בכל יד ילד…).

הבניינים ברחבי הרובע העתיק צרים מאוד. זהו מחזה יפה ומיוחד וקשור בעובדה שכאשר נבנו נדרשו הבעלים לשלם מיסים בהתאם לרוחב הדירה. באופן טבעי, כולם בחרו לבנות מבנים צרים במיוחד. בחזית כל בניין נמצא העסק או החנות ולמעלה ומאחורה גרים בעלי החנות ומשפחותיהם, בדרך כלל בצפיפות רבה. מעניין מאוד להסתובב ברחובות ולהציץ דרך החנות אל תוך הבתים החשוכים והעמוסים.

וייטנאם עם ילדים

Hoan Kiem, האגם הקטן והיפה הנמצא במרכז העיר העתיקה, הוא מקום נהדר לבילוי של אחר הצהריים. בדיעבד גילינו שכדאי לבקר בו גם בשעות הבוקר כדי לחזות במקומיים רבים הפותחים את הבוקר בטאי צ'י. בסוף השבוע הרחובות סביב האגם נסגרים לתנועה והמקומיים מגיעים בערב לטייל ולאכול. לא מן הנמנע שתתקלו שם בהרקדות של ריקודי זוגות, בקבוצות צעירים שקופצים על חבל, במעגלים של בני נוער שבועטים אחד לשני כדור נוצה ובסטודנטים חמודים שיבקשו לתרגל את האנגלית שלהם ולשאול אתכם שאלות (מה התחביב שלי? אההה… שאלה מצוינת). הפגודה במרכז האגם והגשר שנמתח אליה אף הם מחזה יפה מאוד בלילה וגם שוק הלילה באזור נחמד מאוד.

וייטנאם עם ילדים

השוק בבאק הא

 

אוכל ויטנאמי

רחובות העיר העתיקה צבעוניים, שוקקים ומלאים מסעדות, בתי קפה, ודוכני אוכל הפרוסים על המדרכות. מסעדות הרחוב הללו הן אחת הסיבות המרכזיות לביקור בעיר. הלקוחות מוזמנים לשבת על כסאות פלסטיק זולים, שבארץ משמשים ילדי גן, ולאכול מעל שולחן קטנטן. "המטבח" ממוקם על המדרכה בואכה הכביש וכולל בדרך כלל גברת או שתיים, כמה סירים פתוחים שתחתם גחלים לוהטות, כלי הגשה מפלסטיק, סלסלת עלים ועשבי תיבול ודי הרבה מפיות משומשות על הרצפה. הכול פוטוגני, מרהיב ומסקרן (וטעים!). לא לשכוח מצלמה.

וייטנאם עם ילדים

חובה לנסות בויטנאם: מרק פו – אטריות וירקות המוגשות בציר בשר (פו בו) או עוף (פו גא), מהווה את ארוחת הבוקר הנפוצה ביותר אבל מוגש בכל שעות היממה, ספרינגרולס מטוגנים במילוי ירקות ונודלס, אותם יש לגלגל בין עלי חסה ולטבול ברוטב המוגש, ארוחת ברביקיו של ירקות ובשרים שהלקוחות צולים במרכז השולחן (הנמוך. מהפלסטיק. זוכרים?), סלט פפאיה ירקרק וחריף וכמובן באן מי. אם הילדים שלכם, כמו שלי, קצת מתקשים עם אוכל מקומי וטעמים חדשים (למה קצת כשאפשר הרבה?) אפשר לפתות אותם ולהציע להם לצלות את האוכל לכל המשפחה בעצמם או להזמין פשוט באן מי: לחמנייה טרייה עם בשר וירקות. ללקק את האצבעות.

וייטנאם עם ילדים

מרק פו וספרינגרולס

 

הויטנאמים אוכלים המון בחוץ וניתן לראות מקומיים רבים אוכלים ברחוב בבוקר, בצהריים ובערב. ממסקנה אישית, שלא מבוססת על מחקר אמפירי, הם תמיד עושים אחד מהשניים: או שהם אוכלים או שהם מכינים אוכל. אין אופציה אחרת. כמו בתאילנד, אני חושבת, כל כך קל וזול לאכול בחוץ עד שהם כמעט לא מבשלים בבית (אלא אם כן הבית הוא מסעדה).

וייטנאם עם ילדים

ברביקיו ברחוב

 

המלצה לוהטת ממש היא להתחיל את הביקור בויטנאם עם סיור פרטי עם סטודנט מקומי שייקח אתכם לסיבוב אוכל ברובע העתיק בעיר, כולל הסברים מעניינים מאוד על התרבות המקומית. את הסיור ניתן להזמין מכמה ארגונים, והוא חינמי אך כמובן שמצופה מכם להזמין את הסטודנט לאכול אתכם ואף לתת טיפ. רק בזכות תיי המדריך נחשפנו למאכלים מיוחדים שלא היינו מנסים, כולל Che, קינוחים מקומיים מעלפים, שללא ההמלצות שלו כנראה היינו נפסלים על סעיף שעועית בקינוח. המלצה לוהטת על בית-קפה-זו-מילה-גדולה-מדי שמגיש רק קינוחים מקומיים: "Che Dung" שברחוב Hang Bac מס' 95. נסו את המנגו+קוקוס+טפיוקה+גלידה+חלב מרוכז+קרח. אנחנו ניסינו ארבע פעמים. כדי להיות בטוחים.

וייטנאם עם ילדים

קינוחים מעולים

 

ועוד לא דיברנו על הקפה הוייטנאמי שגם אותו מוצאים בקלות בכל פינה במדינה: מוגש חם בפילטר כשהוא מטפטף לאיטו לתוך חלב מרוכז, או קר כשהוא מעורבב בחלב מרוכז וקרח. טעים ומתוק. ויש כמובן גם את הקפה שאני התמכרתי אליו (בעיקר בגרסתו ברשת Cong Caphe) קפה קוקוס קר, שכולל ובכן… חלב קוקוס ומשתלב מהמם עם הקפה. משקה מצנן מעולה לחום שברחובות. שווה לנסות גם "קפה ביצה" בו מכינים את הקפה עם חלמון ביצים מוקצף וסוכר. המרקם מוזר אך הטעם מתוק ומצוין. אם כי אחרי זה מה שבא לך זה רק לשתות קפה (קוקוס) קר כדי לרענן את הפה.

וייטנאם עם ילדים

קפה ויטנאמי מסורתי

וייטנאם עם ילדים

קפה וייטנאמי והפעם קר

 

מה עוד כדאי לעשות בהאנוי?

אחת הפעילויות המומלצות בדרך כלל היא צפייה בתיאטרון הבובות על המים המסורתי. לנו זה לא נשמע מושך אז בחרנו במופע קרקסי נהדר שנקרא IONAH וכולל רקדנים חזקים וגמישים בתחפושות מרהיבות. הילדים התרגשו לזהות את הרקדנים בלובי בתום ההופעה ושמחו להצטלם איתם. אפשרות אחרת – לביקור של מבוגרים בלבד – היא בית הסוהר שהאמריקנים שנכלאו בו במלחמת וייטנאם כינו ה"הילטון". בית הסוהר שימש אחר כך את המפלגה הקומוניסטית שאנשיה כלאו והתעללו באזרחים ופעילים שהתנגדו להם והוא כעת משמש מוזיאון. גם המאוזליאום של הו צ'י מין שבו, בין היתר, מצויה גופתו החנוטה הוא אתר מומלץ על ידי רבים, אבל אנחנו לא ביקרנו בו משום שהיה סגור זמנית.

וייטנאם עם ילדים

מופע קרקסי בהאנוי

 

אגב, לכל המקומות ברחבי העיר הגענו באמצעות הזמנת Grab, המקבילה המקומית ל- Uber. כדאי מאוד להוריד את האפליקציה כי היא מאוד נוחה, חוסכת את המשא ומתן ומציעה מחירים ממש נמוכים בהשוואה למוניות אחרות.

בטיול משפחתי בחו"ל, ובוודאי כשהוא ארוך כמו שלנו, השמירה על האיזון בין הרצון של ה"גדולים" ל"קטנים" היא קריטית. בפוסט שכתב אור בעלי הוא ניסח את זה ככה: "המוניטור ההורי שמחובר לכל ילד ועוקב אחר כל תנודה קלה במצב רוחו מכויל פה לרגישות מקסימלית (למעשה הוא גם נאלץ לפעול  24\7, אין את שעות ההפוגה שהילדים בבית ספר)". ואכן הרבה פעמים אנחנו מחפשים אטרקציות שפונות בעיקר לילדים כמו פארקי שעשועים, מלונות עם בריכה, בתי קפה של חתולים, קולנוע ועוד. בהאנוי מצאנו את עצמנו מבלים בכיף ב"קפה הארי פוטר", ובמשטח החלקה על הקרח (ב-Vincom Mega Mall Royal City) כמעט ללא גולשים נוספים וללא הגבלת זמן.

מצד שני, מוזיאונים הם דבר נהדר (למעט של אמנות מודרנית 😊), אבל הילדים לרוב לא בעניין. מה עושים? ב"מוזיאון הנשים הויטנאמיות" בהאנוי קיבלנו החלטה ניסיונית שהתבררה כהצלחה: אני שימשתי כוח חלוץ, רכשתי כרטיס והדרכת אודיו, ליקטתי את המיטב מכל קומה, והעברתי אותם לילדים ולאור שנכנסו שעה וחצי אחריי. במוזיאון למדנו כמה דברים מעניינים על שבטים שונים מצפון המדינה שיש להם מסורת מטריארכלית: הנשים מציעות לגברים להינשא, הן מעבירות את שם משפחתן הלאה והבת הצעירה ביותר מקבלת את הנתח הכי גדול מהירושה. למדנו גם על מנהגים יוצאי דופן הקשורים לאמונה ברוחות ובשאמאנים. כך למשל יש לנהוג כדי להתייעץ עם הרוחות לגבי שם לרך נולד: בטקס מיוחד זורק סבו של הילד שני מקלות קטנים של במבוק חצוי. אם הם נוחתים הפוך האחד מהשני והתינוק אינו בוכה – הרוחות מאשרות את שם הילד. אם הם נוחתים בצורה זהה – יש לבצע טקס נוסף עם שם חדש עד אשר הרוחות והתינוק מאשרים.

הא לונג ביי

אחרי כמה ימים בהאנוי פנינו מזרחה באמצעות אוטובוס שינה (סליפר), כלי תחבורה נפוץ במדינה הענקית הזו. הילדים נהנו מאוד מהאוטובוס המיוחד שכלל שלוש שורות של מיטות קומותיים. הם טיפסו למיטות שלהם ונרדמו במהירות. אמא שלהם, לעומת זאת, לא ישנה ומאשימה את הצורך האובססיבי של נהגי ויאטנם לעקוף. ולצפור. עשינו שימוש בסליפרים עוד כמה פעמים כיוון שרצינו לחסוך בעלויות ורוב הזמן הרגשתי בטוחה, לשיקולכם.

וייטנאם עם ילדים

סליפר וייטנאמי

 

הגענו לאזור מפרץ הא לונג (האלונג ביי). המפרץ שנכנס, ובצדק, לרשימת שבעי פלאי עולם הטבע, שוכן בקצה הצפון-מזרחי של המדינה, לחופו של ים סין הדרומי. וכמו תמיד בטיול שלנו, כיוון שזמן יש לנו וכסף פחות, החלטנו ללון באי קאט בה. מדובר במקום לינה זול יחסית אשר ממוקם דרומית למפרץ וממנו ניתן להצטרף לשייט באזורים המרהיבים. הא לונג ביי הוא מקום יפהפה ולמרות שאחר כך בתאילנד ואפילו במיאנמר נתקלנו גם בסלעי אבן גיר גדולים שמזדקרים מהמים ומהאדמה – השייט ביניהם הוא חוויה מרשימה ויוצאת דופן.

וייטנאם עם ילדים

האלונג-ביי

 

אחרי בדיקה בכמה סוכנויות לטיולים בקאט בה, הגענו (שוב) למסקנה שהסוכנות שהישראלים רוכשים בה הכי כדאית וסגרנו על יום של שייט במימי המפרץ. כדאי לדעת שיש אפשרות לשייט בן יומיים בו ישנים בספינת חמישה כוכבים מפנקת. היום שלנו היה ארוך, אינטנסיבי ומהנה במיוחד. הטיול כלל שייט בסירה בין האיים הקטנים המזדקרים ובתי הדייגים הצפים, ירידה לשייט בקיאקים זוגיים בין הצוקים ובתוך המערות, שחייה ושנורקלינג באמצע המפרץ, ארוחת צהריים מקומית על הסירה, ביקור באי הקופים שם שוחררו בעבר כמה קופים שהפכו די מהרה ללהקה גדולה, ולקינוח רחצה בחוף יפהפה. הילדים היו בשמיים. ואפילו אכלו אורז מקומי כי זכרנו להביאו אתנו את המלחייה. מה רע?

וייטנאם עם ילדים

האלונג-ביי

סאפה

מהאלונג ביי פנינו מערבה לעיר סאפה, אחד המקומות הגבוהים והקרירים במדינה. בשל אופייה ההררי מגדלים את האורז כאן בטרסות שיוצרות נוף משגע. מצב הטרסות משתנה בהתאם לעונה ולשמש. אנחנו הגענו זמן קצר לפני הקציר כך שנחשפנו לחמישים גוונים של שדות ירוקים ומוצפי מים. מדי פעם ניקד את הנוף שדה צהוב שאך נקצר או נחל שוצף. בכפרים שבאזור סאפה חיים שבטי מיעוטים מונגוליים ואירוח בבתי המשפחות היא הדרך הנפוצה לטייל פה. מה שנקרא "אותנטי" (אני לא אוהבת את המונח הזה…).

וייטנאם עם ילדים

טרסות אורז בסאפה

 

הדרך לכפרים הללו מפותלת ויפהפייה. במהלך הביקור ניתן לחוות בצורה ישירה את החיים הפשוטים של עמי האזור, את היום יום העמוס שלהם, הטקסים התרבותיים השונים ואת חיי המשפחה המסורתיים. ביקור שכזה כולל סיורים רגליים, בהתאם לחשק וליכולת, וכמובן הסברים מעניינים מנשות השבטים שחלקן מדברות אנגלית בצורה מרשימה. ביומיים שלנו אצל ה"מאמא" הילדים נחשפו לתנאי מחיה בסיסיים, הציצו לתוך בית שונה מאוד משלהם, הסתובבו בכפר בין הילדים החמודים שיורדים מהגבעות אחרי בית הספר, ובין תרנגולות, חזירים, תאואים וגברים ונשים שמעבדים אדמה בצורה מסורתית ועוסקים בעבודות פיזיות קשות. מחזות יוצאי דופן עבורנו.

וייטנאם עם ילדים

חוזרים מבית הספר

 

סאפה היא עיר לא גדולה ונשים וילדים רבים משבטי האזור, על לבושם הססגוני, מגיעים למכור ברחוב המרכזי את התוצרת ועבודות התפירה שלהם. מי שאוהב שופינג יכול ליהנות ממגוון מזכרות ומוצרים בעבודת יד וכן מחנויות רבות של בגדים וציוד לטיולים ממותגים ידועים כמו north face ו-Low Alpine שאני חושדת שהם מזויפים.

נשארנו בסאפה עוד כמה ימים כדי ליהנות מהטמפרטורות הנעימות, הטבע היפה והנוף האנושי המעניין. בסוף השבוע כדאי לבקר באחד השווקים הגדולים מסביב לסאפה, אליהם מגיעים רבים מהכפריים כדי לקנות ולמכור. אני ביקרתי בשוק באק הא של יום ראשון. המקום גדול מאוד, הומה אנשים ובעלי חיים והמון אוכל. אם הילדים מצטרפים (לטעמי לא חובה) כדאי להכין אותם לצפיפות ולריחות. מקום משיכה נוסף באזור סאפה הוא הר פאנסיפאן Fansipan, שנחשב להר הגבוה ביותר בוייטנאם ומגיע ל-3,000 מטרים.

מסאפה המשכנו למרכז ודרום וייטנאם, שם חיכו לנו עוד מקומות מקסימים והפתעות נעימות.

וייטנאם עם ילדים

טרסות דשא בסאפה

תודה רבה לנעמה שחלקה עימנו חוויות מהטיול המשפחתי בוייטנאם.

מזמינה אתכם להצטרף לרשימת התפוצה ולהתעדכן בפוסטים חדשים על יעדים נוספים.

נסיים בשיר מתוך הסרט "בוקר טוב וייטנאם".

מגזין » וייטנאם » צפון וייטנאם עם ילדים

תגובות פייסבוק

2 Comments

הילה לוי - תלתלים בלוג אופנה ולייפסטייל פברואר 6, 2019 at 9:56 am

חולמת להגיע לויאטנם
חולמת על טיול ארוך למזרח עם כל המשפחה
חולמת על חופש…

Reply
מיכל מנור פברואר 8, 2019 at 6:40 pm

אולי תלמדי מנעמה? גם היא חלמה ובסוף מימשה….

Reply

Leave a Comment

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

HTML Snippets Powered By : XYZScripts.com

מוזמנים להמשיך לראות עולם

 

 הצטרפו לרשימת התפוצה

וקבלו דיוורים במייל עם:

 המלצות על יעדים,

טיפים על מקומות נחמדים,

מידע על מסלולים

והשראה לטיולים 

תודה שנרשמת. מייד יגיע למייל אישור על ההרשמה. במידה ולא הגיע מייל ייתכן והוא מסתתר בתיקיית קידומי מכירות. בהצטרפות לרשימה אתם מאשרים קבלת דיוורים במייל ממני עם מידע על פוסטים חדשים