המלצות לחופשה בבנסקו והרי הפירין
משרד התיירות של בולגריה יצא בימים אלה בקמפיין חדש לציבור הישראלי לחשיפת והצגת אתרי הספא, הסקי, המעיינות החמים, הקולינריה והטבע של בולגריה.
בשני אתרי הסקי הגדולים בבולגריה – בנסקו (Bansko) ובורובץ (Borovets), מציעים שלל אפשרויות לחופשת סקי זולה, במרחק טיסה קצר ועם אפשרויות לינה רבות.
לאחר הסיקור המוצלח של הריביירה הבולגרית לחופו של הים השחור, הוזמנו שוב לסיור עיתונאים מושקע שערך משרד התיירות הבולגרי, הפעם שלחתי את חברתי והקולגה, ינינה זסלבסקי אפק, למשימה ברומו של עולם, אי שם בהרי הפירין.
- כל התמונות בפוסט צולמו על ידי ינינה זסלבסקי אפק
בנסקו – עיר לכל עונה
"שוב בולגריה? אבל כבר היינו. תהיי בבנסקו?" שואלים אותי ילדי כשאני מבשרת להם שהוזמנתי להצטרף לסיור כתבי תיירות בבולגריה. בקיץ לפי כ15 שנה, כשילדי היו קטנים, נסענו לטיול משפחתי רב דורי בבולגריה. מכל המקומות שבהם ביקרנו, בנסקו הותירה את הרושם הרב ביותר על משפחתי. כי יש בה כל מה שעושה חופשה למוצלחת: טבע, מלונות מקסימים, קורטוב מסורת, אוכל טוב ואנשים נדיבים ולבביים.
העיירה בנסקו ממוקמת בגובה של כמעט 1000 מטר על מדרונות הרי הפירין. הויחרן, הפסגה הגבוהה ביותר בהרים מתנוססת לגובה 2956 מטר. מלבדו יש למעלה מ60 פסגות שעוברות את ה2500 מטר. בעקבות הפשרת קרחונים מתקופת הקרח, נוצרו בגבהים שעוברים את ה2000 מטר למעלה מ170 אגמים. למרות שני ביקורי באיזור זכיתי לראות רק מעט מנוף הצוקים, המערות, הנחלים והאגמים.
סקי בבנסקו
אמרתם סקי בבולגריה – אמרתם בנסקו. בנסקו ממוקמת במרחק של 150 ק"מ מהבירה סופיה – כשעתיים נסיעה. בנסקו היא אתר הסקי הגדול ביותר בבולגריה, ובזכות גובהו עונת הסקי נמשכת בו זמן ארוך יחסית. האתר מתהדר ב75 ק"מ של מסלולי גלישה . 20% הם מסלולים שחורים, 40% אדומים , ו40% למתחילים. המסלול הארוך ביותר, כ7 ק"מ, מוביל מגובה של 2900 ועד לעיירה. המסלול היוצא מהעיירה מוביל את הגולשים למרכז הסקי הנמצא בגובה של כ1900 מטר. במרכז הסקי יש מסעדות ומכאן ממשיכים רכבלי כסא לגבהים שונים ולמרכזי סקי נוספים. בקיץ במרכז הסקי נפרשות אטרקציות קיץ כגון מגלשת המים הארוכה באירופה.
אתר הסקי הוא זה שהביא את תנופת הפיתוח לעיירה הזו, שחיים בה כיום כ 6000 תושבים. לפני 15 שנה כשביקרנו בבנסקו, היא הייתה רק בתחילתו של הפיתוח. מחלון המלון הקטן שלנו יכולנו לראות מנופים והתחלה של אתרי בניה. כיום מבחר המלונות הוא גדול, ונראה שכמעט לכל משפחה יש חדרים להשכרה. למרות הפיתוח, העיירה לא איבדה מהקסם והאותנטיות שלה. כל מה שנדרש הוא לסטות מהרחוב הראשי, אל אחת הסימטאות, ומיד נמצא את עצמנו אחורה בזמן.
שעות הבוקר המוקדמות הן השעות החביבות עלי לטייל בעיירות תיירותיות. התיירים עדיין ישנים, והעיר השייכת לתושביה, מתעוררת לאיטה. קור הלילה הסתווי מדרבן את התושבים להפעיל את תנוריהם, וריח נעים של הסקה עומד באוויר. השמש סתווית עדיין לא פיזרה את דוק הערפל מהאוויר. בזכותו האור רך ונעים.
אני מציצה אל חצרות הבתים. הגפנים הזהיבו עליהן. עצי התפוח מנוקדים תפוחים קטנים ואדומים. ערוגות גינות הירק התרוקנו מתוצרתן, ממתינות במערומיהן לבוא האביב. בחצרות נערמים עצים להסקה. כמה פשוט – ככה הכל נקי. תושבי העיירה מתחילים לצאת מביתם לעיסוקיהם. "דוברה דן " (בוקר טוב) מקדימים לברך אותי המקומיים, ואני שמחה להשיב על הברכה.
טיול בהרי הפירין
אחוז ניכר של הרי הפירין הוא שמורת טבע ואין כמו יום שמש סתווי לתור מעט מנופיה. כשאני עולה על הג'יפ שבו נטייל בהרים, אני נתקפת פרץ נוסטלגיה. אז לפני 15 שנה הגענו לבנסקו דרך היער וההרים, בשבילי ג'יפים. אישי ואני מתחלפים ליד ההגה. במושב האחורי – שלושה ילדים, מדמיינים שנכנסו ליער מכושף מהאגדות. היער הסתווי יפה עוד יותר. כתמי האור החודר מבעד לעצים, מאירים עלי שלכת. היער המכושף הופך ליער של זהב.
הנהג שלנו, אחד מבעלי חברת תיירות מקומית, איש נמרץ ואופטימי, נולד וחי בבנסקו. בקיץ הוא מדריך טיולי הליכה ואופנים. בחורף הוא מדריך סקי. ניכר עליו שהוא אוהב כל פינה בהרים האלה. הוא נוהג אותנו במעלה ההר, אל נקודת תצפית ממנה נשקפים הרי הרילה, מצידו השני של העמק. בנסקו פרושה מתחתינו. "זה המראה שרואים מי שבא לגלוש פה", הוא מתרגש.
משם אנחנו ממשיכים לפינת חמד בתוך היער, נביעה של מעיינות מתוך ההר. המדריך מושיט את ידו אל המים, ולוגם מהמים הקרים." המים הכי טעימים בעולם!" הוא אומר. בהמשך הדרך אנחנו עוצרים ליד נחל, השוצף במורד הנהר על פני אבנים. אני כמעט בטוחה, שעצרנו בדיוק כאן, על הגשר הזה עם הילדים, אני חושבת ומציינת לעצמי שיפה פה בסתיו עוד יותר מאשר בקיץ.
מידע על טיולי ג'יפים, אופניים, סנפלינג ושאר הרפתקאות
רשת של מסלולי הליכה פרושה בהרים, החל ממסלולים קלילים וכלה בהעפלה לפסגות וטרקים של מספר ימים הכוללים לינה בבקתות. המדריך שלנו שאסף אותנו מהכניסה למלון קמפינסקי המפנק, מדגיש שהתנאים שם בסיסיים. מאוד בסיסיים.
אז לטיול במסלול ארוך אין לנו זמן אבל אי אפשר לעזוב את האיזור בלי לבקר בעץ האורן הכי עתיק בבולגריה.
מערכת של גרמי מדרגות העשויים כולם עץ מובילה במעלה ההר אל פלטפורמת תצפית המקיפה את גזעו העבה של עץ האורן. זהו אורן בוסני, הנפוץ בסביבה. אם נרים את מבטינו למעלה, נראה שגזעו ממשיך מעלה עד לגובה של 26 מטר. קוטרו של הגזע עולה על 2 מטר. העץ הזה נקרא עץ בלקושב, על שם המגלה שלו. כמה עתיק העץ אתם שואלים? העץ הוא בן כ1300 שנים.
מעמדת התצפית ניתן לראות ולהתפעל מהיער המחטני הפרוש לרגלנו, מפסגות מושלגות ומסנאי אחד המקפץ מענף לענף, מנסה להתרחק מההמולה שאנחנו מקימים.
לא רק סנאים יש באיזור, אלא גם דובים. אמנם את הדובים החיים בטבע קשה לראות, אבל אפשר לבקר במקלט הדובים הנמצא במרחק נסיעה קצר מבנסקו. המקום נקרא פארק הדובים המרקדים.
בעבר אחד ממקורות הפרנסה של הצוענים היה להעמיד מופעי רחוב של דוב המרקד לצלילי הנגינה של בעליו. החיים בשבי, תוך כדי אילוף שגבל בהתעללות לא היטיבו עם הדובים. האיחוד האירופאי אסר על המנהג הזה כבר בתחילת שנות ה2000, הדובים ששוחררו משוביהם אינם יכולים להסתדר בכוחות עצמם ולכן מתגוררים במקלטים. המקלט שאנחנו מבקרים נמצא בלב היער. הוא משתרע על שטח גדול, ואנחנו המבקרים בו, מטיילים בתוך רצועה צרה ומגודרת. הדובים מטופלים היטב. מרבית הדובים שנמצאים במקלט התחפרו במאורותיהם והחלו את שנת החורף שלהם. אבל אנחנו זוכים לפגוש את הדובה סווטה, שעדיין לא פרשה לישון. הדובה סווטה נראית קצת עצובה, וההליכה שלה מעט צולעת עקב התנאים הקשים בהם היא חיה עד לשחרורה. אבל כאן – טוב לה. זה מרתק לצפות בה, איך היא הולכת בניחותא דרך היער, שותה מים מהבריכה הקטנה, ואז מתיישבת ומתחילה לנשנש חטיפי לחם. בצער רב אני נפרדת מהמקום המרגש הזה.
אם כבר הגעתם לכאן , ממליצה על סיבוב על מגלשת ההרים ב- rila fun park
אוכל בולגרי
"לא לגעת! קודם מצלמים! " זה המשפט הראשון שאני אומרת לשותפי לנסיעה בכניסה לכל מסעדה בולגרית. האוכל הבולגרי, המוגש בכלים מסורתיים, לא רק מצטלם נפלא, אלא גם טעים. זהו אוכל צבעוני, עשיר בירקות ובתבלינים. יש לו את הגירסאות שלו למאכלים הפופולריים של המטבח הבלקני. הוא מוגש בנדיבות ובאהבה. זה כיף להכנס למסעדה ולדעת מראש שלא חשוב מה שאבחר אהנה מהאוכל.
כשמתאספת חבורה לארוחה במסעדה מנות הפתיחה מוגשות אל מרכז השולחן: סלטים ומטבלים ולחם טרי וחם.
הבולגרים נוהגים להתחיל ארוחה בראקי, משקה אלכוהולי חריף המבוסס על פירות, או ענבים. כשהוא מתובל באניס הוא מזכיר את העראק. היינות המקומיים טובים וכך גם הבירות.
המרקים הבולגריים הם עשירים ומשביעים : מרק שעועית, מרק עוף עם איטריות, מרק בשר ואורז והמרק שמעולם לא הרהבתי עוז לטעום – מרק קיבה – הנקרא בבולגרית שקמבה – ראו הוזהרתם.
בשרים ודגים על הגריל מוגשים בליווי ירקות ותפוחי אדמה. גם הצמחוניים לא ישארו רעבים: מיני ממולאים בגבינות, קציצות ירקות, מאפי ירקות.
בבנסקו יש שפע של מסעדות מסורתיות, אבל אני יכולה להמליץ על שתיים מצוינות שנהניתי מהאוכל בהן.
- מסעדה בלב הרובע העתיק בכפר – Obetsanova
- מסעדת Molerite
אם בכל זאת קרה ומאסתם באוכל בולגרי – ברחוב הראשי של בנסקו, בקניון ובאיזור המלונות תמצאו כמעט כל דבר שתרצו לאכול : פיצה, המבורגר, מזון מהיר, מאפיה ובתי קפה.
זריחה מהחלון – בית המלון בבנסקו
מה הדבר הראשון שאתם עושים כשאתם נכנסים לחדרכם במלון?
אני מזדרזת להסיט את הוילונות ובודקת מה רואים מהחלון.
המראה הנשקף אלי ממרפסת החדר שלי קשה להתיק את העיניים. מרחבים ירוקים, עצים בשלכת ופסגות מושלגות. דקות ארוכות אני עומדת במרפסת מתבוננת בנוף.
אל המרפסת הזו אני אצא למחרת בבוקר, לעקוב אחרי הזריחה. תחילה מתבהרים השמיים, אחר כך פס ורוד נושק לפסגות. הפס הולך ומתבהר, הולך וגדל עד שהשמיים הופכים כחולים.
תסכימו איתי , כשמדובר בחופשה בטבע – הנוף מהחדר הוא חלק מהעניין.
מלון קמפינסקי ממוקם בלב בנסקו, סמוך לרכבל. למעשה הוא המלון היחיד שהוא סקי-אין-סקי-אאוט. כלומר אפשר לגלוש אל המלון מההר. המלון מעוצב בסגנון אלפיני: הרבה עץ, כורסאות רכות, שטיחים ותאורה חמימה. החדרים וחדרי הרחצה מרווחים מאוד, ומסודרים פעמיים ביום.
הספא של המלון מעוצב בעיצוב מודרני ומרגיע ונעים, והוא ה-מקום להתרגע בו אחרי יום טיולים עמוס. הספא כולל ג'קוזי חיצוני ופנימי, בריכה מחוממת. במתחם יש חדרי סאונה, חדר מלח וטיפולים.
ארוחת הבוקר בסגנון מזנון מוגשת בחדר האוכל המואר. בימים חמימים אפשר לאכול בגינה. המזנון עשיר מאוד וכולל מגוון מיצים, פירות, מעדנים, סלטים, גבינות ונקניקים, דגני בוקר ויוגורטים. ממליצה לא לפספס את הבניצה – הגירסה הבולגרית של הבורקס. מכיוון שאני אוהבת לאכול בנחת את ארוחת הבוקר שלי, אני מלקטת מההיצע הרב ארוחת בוקר יפה ומשביעה.
שוב פעם בנסקו?
בתשובה לשאלה "שוב פעם בנסקו? " אני אומרת – לפחות פעם אחת בכל עונה!
בולגריה בורכה בארבע עונות של השנה. כל עונה יש לה היופי והייחוד שלה. זכיתי לבקר בה בקיץ ובסתיו ואשמח לבקר בה גם בחורף ובאביב.
בהזדמנות זו אני רוצה להודות למיכל על ההזמנות לביקור בבולגריה הסתווית כנציגת המגזין רואה עולם ועל הזכות לספר על כך במגזין שלה. תודה מקרב לב לאמיליה סטפנובה ולמשרד התיירות הבולגרי על הסיור המרתק והמפנק בבולגריה.
****
מוזמנים לקרוא על הטרק בשלג שעשתה ינינה בבולגריה וגם על הטיול המשפחתי שלה בבנסקו בקיץ.
