חופשה משפחתית ביוון
נתחיל בווידוי: אף פעם לא הייתי ביוון למרות שזה אחד היעדים הנחשקים אצלי. אז למה עדיין לא הייתי ביוון או באחד האיים המסונפים אליה? לא ברור וזה מחדל שאני מקווה שיתוקן במהרה.
שמחה לארח את אסנת ברק, מעצבת פנים ובלוגרית, עם הטיול שלה ביוון, מה יותר טוב מאשר לפנטז על נופש מול הים בסוף אוגוסט.
אז קבלו את אסנת והחופשה הרגועה שלה.
החופשה היוונית שלי
השנה ביקשתי לעצמי חופשת קיץ רגועה. פחות לתכנן, יותר לזרום, פחות פעילות ויותר מנוחה.
החצי השני, שרק מחכה לברוח מהקיץ החם והלח, הסכים לוותר על מזג האוויר הקריר וההרים המיוערים, אותם הוא אוהב לפקוד בחופשות, והוחלט שנוסעים קרוב, ממש מתחת לאף.
איך לא היינו אף פעם ביוון???
אחרי שהוחלט על היעד לחופשה המשפחתית, וכחלק מחופשה רגועה ונטולת משימות החלטנו שהפעם במקום לשכור בית נישן בבתי מלון, ורצוי עם ארוחת בוקר. לא יהיו קניות בסופר, כלים בכיור והכנת חביתות בכל בוקר. מטלות המטבח הושארו מאחור…
התחלנו באתונה, אספנו את הרכב ויצאנו צפונה לכיוון ההרים.
ליוון
בדרך
הדרך התחילה באוטוסטראדה, ובהמשך נפרדנו ממנה לטובת כבישים קטנים יותר ואזורים חקלאיים.
אין ספק שבחופשה, כשהנופים חדשים ומגרים, העין רגישה יותר, מחפשת, וקולטת מראות ופרטים.
לא יכולתי שלא לשים לב בדרך למבנים אקראיים שנראו נטושים. מבנים מסוגים שונים – לחקלאות, תעשיה, אירוח ומגורים. לא ממש ישנים, אלא נראה כאילו בעליהם פשוט קמו ועזבו.
המבנים האלו העסיקו את דמיוני כל החופשה. מה בדיוק קרה שם, המשבר הכלכלי? ישובים שנעשו פחות מבוקשים? האם יושביהם עזבו חסרי כל, האם מצאו פרנסתם במקום אחר?
תשובות לא קיבלתי, אך אובססיית המבנים והצילום שלהם (במקומות שהתאפשר בכלל לעצור) לא עזבו אותי לאורך כל הטיול (ויעידו בני משפחתי שנאלצו לעצור את הרכב כל פעם על מנת שאוכל לצאת לצלם).
צוקי מטאורה – טבע עוצר נשימה
תחנה ראשונה (אחרי לילה במלון קסום) – צוקי מטאורה. תופעת טבע יוצאת דופן של עמודי סלע תלולים בינות ההרים. על גבי הצוקים המתנשאים נבנו במאות ה- 14-15מנזרים. המנזרים, והיכולת לבנות אותם ללא טכנולוגיות או כביש גישה (נבנה לטובת תיירים), מרשימים ביותר, אבל השחקן העיקרי בעיני הוא הטבע. אי אפשר שלא לקחת כמה נשימות עמוקות מול הנוף המרשים.
ואל תאמינו רק לי, האתר הוכרז כאתר מורשת עולמית.
הגענו יחסית מוקדם (ישנו קרוב), כשזרם התיירים עוד היה חלש יחסית, מאוחר יותר האזור התמלא ונעשה עמוס (היי, אנחנו ביולי-אוגוסט) וגם הטמפרטורות מטפסות. בדיעבד (שהחצי לא ישמע…) עדיף להגיע מוקדם יותר ולנצל את השקט ואת הלבד מול הנוף ככל האפשר.
לקחנו נשימה עמוקה, צילמנו המון תמונות והמשכנו הלאה.
כפרי זגוריה
היעד הבא שלנו היה כפרי זגוריה. ישנו בעיירה נחמדה בשם Ioannina שהיה נחמד ונעים לבלות בה את הערבים.
הכפרים בהם עברנו (לא היינו בכולם, יש כמה מקבצים) הם אוסף של בתים פזורים, בנויים מאבן ונראים ממש כמו מסרט, על רקע ההרים המתנשאים מכל עבר.
בשל החום הכבד טיילנו במסלולי מים. מסתבר שמים לא חסר באזור וגם הצמחיה הירוקה (ולא רק באזור זה) הפתיעה אותנו מאוד.
עברנו בנופים יפיפיים. הלב מתרחב והעיניים נפתחות לכל פרי ועץ.
הצמחייה באזורים בהם טיילנו דומה לצמחיה שלנו בישראל, אך משגשגת וירוקה יותר. בדרכים עצי תאנה ענקיים (שכל כך השתוקקתי לפירותיהם שעדין לא הבשילו) עצי זית ותיקים מול צעירים ורעננים, ממש ניתן לראות את הדורות. גפנים משתרגות במרפסות הבתים ועליהן ענבים. הרבה שקט ושלווה, ואין ביטוי מתאים יותר מאשר – איש תחת גפנו ותחת תאנתו.
יוון
קורפו – האי הירוק
כבר בשלב קבלת ההחלטות התלבטנו איפה נעשה את ה"בטן-גב" שלנו. האי קורפו נבחר מכמה סיבות:
רצינו לטייל והתקדמנו לכיוון שלו ממילא.
המעבר מהיבשת לאי אפשרי במעבורת ולוקח רק כשעה וחצי.
האי ירוק ומיוער, ואנחנו אוהבים ירוק (אם כי עכשיו אני בטוחה שנחזור לאיים נוספים בעלי אופי שונה).
אנחנו לא יודעים מה הפסדנו במקומות אחרים, אבל האי קורפו הייתה בחירה מעולה.
מלכתחילה בחירת המלון נעשתה על פי קרבתו לחוף והנוף שצפוי לנו ממנו. אם ביומיום לא ניתן (בשלב זה) להגשים את חלום המגורים עם נוף לים, בחופשה אפשר. ואיזה ים! – לא התאכזבנו. בבוקר מוקדם במרפסת עם הקפה של הבוקר יכולנו לשמוע את רעש הגלים, בונוס רציני.
בנסיעה למלון, עם הפניה לרחוב של המלון, מעבר לסיבוב נגלה לנו המפרץ. קריאת 'וואו' גורפת נשמעה מכל הנוסעים. לאורך כל השבוע, כל פעם מחדש מראה המפרץ שעוברים את הסיבוב ונגלה לעינינו – גרם ללב להחסיר פעימה.
אז קצת על קורפו: אי יפה ומלא ירוק, העיר קורפו נחמדה וכיפית לבילוי בערב. השוק סואן והמון מסעדות מלאות בתיירים. והחופים… יופי שאין לתאר. החופים סביב האי בעלי אופי שונה. בצד המערבי חופים יותר פראיים, מים קרים יותר ועם גלים והרים ירוקים שיורדים למים. הצד המזרחי, חופים רגועים ושטוחים יותר, מים צלולים ונעימים ורצועות חוף חלקות (זה כמובן באופן כללי ולכל חוף מאפיינים קצת שונים, יש מפה מסודרת של חופים והרבה מידע). אנחנו דגמנו כל פעם חוף אחר ונהנינו מאוד בכולם.
התכנית שלנו הייתה בעיקר להירגע ולא להיחפז לשום מקום (אין ממש לאן).
את היום סיימנו בחלק מהערבים בטברנה בחוף שלנו. הטברנה יושבת ממש מעל הים, עם בריזה נעימה, עצים שנותנים צל ואוירה, אוכל טוב וברוב הערבים מוזיקה חיה (בוזוקי מישהו?), בעלי המקום נחמדים ונפרדו מאיתנו פרידה נרגשת בערב האחרון.
זה אולי המקום לדבר בכלל על היוונים, שבכל שלב בטיול התגלו כאנשים נעימים, אדיבים ורגועים (לעתים איטיים באופן מטריף לישראלים שרגילים "לתקתק").
האופי שלהם והנופים סביב יצרו את ה-setting שאיפשר גם לנו להירגע ולהוריד הילוך (וחוץ מזה אנחנו בחופשה, השארנו את הכל מאחור).
אתונה
אתונה – יעד אחרון
לאתונה השארנו ערב ועוד יום מלא. הנסיעה אליה מקורפו היתה ארוכה ומתישה. אחרי שעה וחצי מעבורת, נדרשו עוד כשש שעות נסיעה, מזל שרובן בכבישים מהירים (ומלאי עצירות לתשלום אגרה).
החצי התעקש שהוא עייף וחייב לנוח מהנהיגה ואני נאלצתי לקחת את ההגה לידי, ליטרלי. הייתי די מבועתת מהמחשבה שאנהג ברכב ידני לאחר שנים רבות של נהיגה על אוטומט בלבד ועוד על אוטו שאני לא רגילה אליו ובארץ זרה. דקות אחרי שהתחלפנו הוא שקע בשינה ואני הצלחתי ליהנות מהנסיעה ומתחושת ההישג (הקטן :-))
אתונה נוחה להתניידות בעזרת הרכבת התחתית, ומפאת הזמן הקצר שוטטנו רק באזורי התיירים. בערב הראשון תכננו לעלות לאקרופוליס, אך כשהגענו לעת ערב היה כבר סגור (נסגר בשמונה בערב, למרות שיש אור עד כמעט עשר). השקפנו עליו מהגבעה הצמודה וגם על כל העיר שנפרשה מתחתינו. בשעת שקיעה המראה מקסים. חלקנו אותו עם המוני תיירים נוספים ועם זוגות שבאו לעשות צילומי חתונה – רומנטי.
במהלך היום שוטטנו בסמטאות הפלאקה וברחובות הסמוכים (כיכר סינטגמה ורחובות האזור מלאי החנויות) . נהניתי מהמראה של המבנים העתיקים והשרידים מלאי האופי שמופיעים כל פעם בינות הבניינים, והאקרופוליס שחולש על העיר ומציץ מידי פעם מעבר לסיבוב.
לעת ערב כשמתחילה הבריזה וכולם יוצאים לרחובות, העיר משנה את פניה (או לפחות אזור הפלאקה) ומתמלאת בטברנות יפות ומוארות, אנשים לבושים יפה שיוצאים לבלות ומעין קסם שיש למקומות עתיקים.
יוון, למרות כל הציפיות עדין הפתעת לטובה. בטוחה שאשוב, מקווה שבקרוב.
רשימת המלונות בהם לנו בחופשה:
קרוב למטאורה – Ananti City Resort
זגוריה – Ioannina – Golden Suites & Spa
קורפו – Ithea Suites Hotel
אתונה – The Stanley
תודה רבה לאסנת שבחרה לחלוק את החופשה היוונית שלה ב'רואה עולם'.
בפוסטים הבאים אספר לכם על חופשת הקיץ שלי ושל משפחתי.
בינתיים מזמינה אתכם להמשיך ולראות איתי עולם.
3 Comments
גם אני רוצה כזו חופשה בדיוק..תודה לריכוז אדיר של ידע וחוויות. ממש גזור ושמור
למרות שהייתי כמה פעמים ביוון אני מרגישה לאור הפוסט הזה שאני רחוקה למצות אותה. עכשיו בא לי שוב.
אז יאללה..רוצים הפקת אופנה במלון בוטיק ביוון….