המלצות לטיול בעכו העתיקה
Whatever happened to?
The life that we once knew?
Can we really live without each other?
Free as a bird/The Beatles
הסגר השלישי היה קשה בהרבה מקודמיו. הרגשתי כלואה ועם רעב בלתי פוסק למפגש קרוב עם אנשים, כמו פעם.
לא פלא אם כן, שברגע שאפשרו לצאת מטווח 1000 המטר, מיהרתי ונסעתי עם שלוש חברות וקולגות, שילה, אינגה ויפעת, לעכו. לסיור שהוא גם עבודה, גם הנאה וגם, בעיקר, ניסיון לשחזר קצת מהחיים שהיו לנו לפני הקורונה.
אז מה היה לנו? היכרות עם אנשים מרתקים, בלוגריות שמצלמות אוכל טעים, דיונים מקצועיים על תיירות, עירוניות ורב תרבותיות, אלכוהול ושיחות נפש עם חברות אל תוך הלילה.
שבתי, בסיור לעכו, אל כל הדברים אליהם התגעגעתי בחודשים האחרונים.
לא הייתי בעכו לפחות עשרים שנה. מצאתי עיר מסבירת פנים, מרתקת, קולינרית, עיר של א-נשים, של שיתופי פעולה ויזמות.
אני יכולה לומר בפה מלא שהסיור בעכו, הצמיח לי כנפיים ואני מקווה שמכאן ואילך נתחיל להיות חופשיים ונחזור לעוף.
עכו – סיפור בהמשכים של פיתוח תיירותי ושיתופי פעולה
עכו היא אחת מערי הנמל העתיקות בעולם. עיר עם אנרגיות נשיות חזקות, אשר שליטים מארבע דתות הותירו בה את חותמם – יהודים, נוצרים, מוסלמים ובאהים.
במשך שנים רבות עכו העתיקה לא נחשבה כעיר תיירות פרופר, למעט ביקור באולמות האבירים ובגנים הבהאים או בפסטיבל עכו בחג סוכות. תיירים היו מגיעים אליה כדי לאכול חומוס בשוק או דגים בנמל אבל לא נשארים לישון וכי מי ירצה לישון בעיר שאין בה מקומות לינה סבירים? ובאין תיירים שרוצים ללון לא נבנו בתי מלון וכשאין בתי מלון, תיירים לא נשארים לישון וחוזר חלילה….
בשנת 2001 הוכרזה עכו העתיקה כאתר מורשת עולמי ע”י ועדת המורשת העולמי של אונסק”ו ובשל כך זכתה למימון וסיוע כספי המושקע בשחזור ושימור אתרי העיר השונים.
המצב בעכו היה מורכב – מצד אחד יש בעיר נכסים נהדרים כמו אולמות האבירים, מסגד ומנהרת הטמפלרים, אבל יש בה גם אלפי תושבים שחיים בבתי מגורים, רובם מתפוררים ומוזנחים עד כאב.
אם רוצים להביא תיירים, אי אפשר להסתפק באטרקציות, חייבים לשקם גם את מבני המגורים בעיר ואת המרחב הציבורי.
החברה הכלכלית עכו (בית התיירנים – זרוע ביצועית ושיווקית של עיריית עכו ) ראתה בקידום התיירות מנוע כלכלי, ופצחה בפעולות שיגבירו את הביטחון האישי למטיילים בעיר, כגון ניקיון האזורים התיירותיים, בניית תשתיות תחבורה וחניה, גינון ותאורת רחוב בסמטאות.
אחת המטרות שעמדה למגד עיניהם הייתה לחבר את התיירות אל תושבי העיר ולפרוש את מפת התיירות מחוץ לאולמות האבירים, זאת לצד מיתוג העיר, שנתפסה עד אז כעיר של פשע וסמים, בצורה אחרת – כמו למשל שימת דגש על אירוח, קולינריה ותרבות ייחודים לעכו.
היזמים הראשונים שקלטו את הפוטנציאל הענק של עכו היו יזמים חיצונים שהקימו בה מלונות בוטיק כדוגמת מלון אפנדי, עכוטל, ערבסק, ביניהם, גם מספר נשים יזמיות, כמו למשל מיכל מטלון מ'מליסנדה' או קטי ראף מ'בית אל פראשה', שרכשו, שיפצו והקימו דירות אירוח מעוצבות במבני היסטוריים מהתקופות הצלבנית או העות'מאנית.
כאשר ראו התושבים המקומיים את ההצלחה של היזמים הם הבינו שיש כאן מקור פרנסה לא מבוטל, הם החליטו להצטרף למשחק והקימו בעצמם יוזמות בתחום האירוח, כך למשל מועין זידאן הקים ביחד עם בני משפחתו את סוויטת 'זידאן סראי' היפיפיה ומרים עייק הפכה ארבעה מחדרי ביתה לחדרי אירוח.
עכו היא דוגמא ומופת לקיום משותף בתחום התיירות.
שיתוף הפעולה בין כל היזמים, חיצונים ומקומיים כאחד (שמתבטא למשל בקבוצת ווטסאפ משותפת, שבה הם מחליפים ביניהם מידע) לבין עיריית עכו הוא מה שאפשר את השינוי העצום שחל בעיר. אפשר לראות הרבה יוזמות של משקיעים חיצוניים שאליהם הצטרפו מקומיים, כמו גם יזמים מקומיים המסייעים ליזמים חדשים.
כיום עכו הינה העיר השנייה המתויירת ביותר בארץ, לאחר ירושלים.
"לתיירים שמגיעים אליה כיום יש היכן ללון בלילה ואין שום חשש להסתובב בלילה בסמטאות העיר" מסכם רוני מיארה מהחברה הכלכלית "שתי הבעיות היחידות שנותרו לאורחים הם למצוא חנייה ולא להשמין משפע האוכל הטעים"
כמובן שיש עוד הרבה עבודת פיתוח ושיקום בעכו, הפוטנציאל רב והדרך עדיין ארוכה, אבל רואים עוד ועוד מבנים שעוברים שיפוץ במטרה להפוך למתחמי אירוח. תקופת הקורונה אמנם הביאה בקיץ שיא של תיירות פנים, אולם הסתיו והחורף השביתו מחדש את התיירות וכעת, העיר מתחילה להתעורר מחדש.
לינה בעכו העתיקה
אפרופו להתעורר, אנחנו בחרנו לישון בדירה מעוצבת מקסימה, ממש במרכז עכו העתיקה בשם מליסנדה.
הדירה היא חלק ממכלול של שלוש דירות של היזמית מיכל מטלון, מעצבת פנים במקצועה שגם עיצבה את הדירות. כל היחידות ממוקמות בלב העיר העתיקה, במרחק יריקה מהים, השוק והבזאר הטורקי ובסמוך לכל האטרקציות המרכזיות של עכו.
אני אהבתי מאד את הבחירה העיצובית שעשתה מיכל מטלון במליסנדה 2 בה ישנו. העיצוב בהיר ונקי ומשלב בין ישן וחדש. מצד אחד קשתות האבן העתיקות והמרשימות יוצרות קשר עם המקום וההיסטוריה ומצד שני העיצוב המודרני, בעל הניקיון הצורני גם יוצר ניגוד מעניין לאבן העתיקה וגם משרה אווירה מודרנית ומוארת.
המיקום של הדירה מצוין – בכיכר עבוד, ממנה יוצאות שלל סמטאות לכל מיני כיוונים בעיר העתיקה, מצד אחד אפשר ללכת בקלות לאיבוד, מצד שני תמיד מגיעים בחזרה לכיכר ובכלל אני אוהבת כיכרות קטנות עירוניות.
מלסינדה 2 או 1 מתאימים לזוג + שני ילדים או לארבע חברות. במלסינדה 2 הלינה הנוספת היא בגלריה הפתוחה לחלל הדירה ובמליסנדה 1 יש חדר שינה והלינה הנוספת יכולה להיות בסלון.
מליסנדה 3 מתאימה לזוג.
הטבה לקוראי הבלוג:
עשרה אחוזי הנחה על כל הדירות של מליסנדה ששופצו ממש לאחרונה ונראות יפות מתמיד
איך מקבלים את ההנחה: מתקשרים למספר טלפון 0795805490 ואומרים שהגעתם דרך מיכל מרואה עולם ומקבלים הנחה
מי היא מליסנדה על שמה נקראת הדירה?
מליסנדה הייתה מלכת ממלכת ירושלים בין השנים 1131-1153. היא הייתה השליטה הצלבנית הראשונה שנולדה ושלטה בירושלים.
מאד מתאים לקרוא לדירה על שמה של מליסנדה, לא רק בגלל עברה הצלבני של עכו, אלא גם בגלל שלעכו יש איכויות נשיות חזקות שבאות לידי ביטוי בכל התקופות.
מועין זידאן, אחד מיזמי התיירות המובילים בעיר, תיאר את עכו כאמא ואת חומות העיר העתיקה כחיבוק אימהי, מלא בחום וביטחון, שעכו מעניקה לתושביה.
מרבית הצימרים בעכו הם חלק ממבני מגורים, מה שמאפשר לתיירים לפגוש אנשים, ללון בבתים מקומיים, להיות חלק מהחוויה של העיר. תחשבו על ההרגשה שיש לתייר לישון בחדר בן 400 שנה, בשכונה אותנטית. אבל לא מדובר רק בלינה, אלא כל החוויה התיירותית של עכו מתבססת על מפגש עם המקומיים – דרך בישול, קנייה בשוק ומפגש עם אמנים מקומיים.
לחלק מחדרי האירוח של עכו העתיקה יש הסכם עם מלון ערבסק וניתן לאכול בו ארוחת בוקר בתוספת מחיר.
כיאה לימי קורונה, קיבלנו את ארוחות הבוקר שלנו (אחד של מאפיית תושה מקיבוץ ראש הנקרה והשני של מאפיית יעלי מקיבוץ לוחמי הגיטאות) במשלוח ואכלנו אותן בחדר האוכל של ערבסק. חדר האוכל, אזור הקבלה וכל האזורים המשותפים של המלון מעוצבים כמחווה לסגנון העות'מני של עכו, זה מתבטא בתקרות הגבוהות והקשתות שנשתמרו והן בצבעוניות, והן בפריטים שנבחרו.
הצוות המקומי מסביר פנים וידידותי גם אם אינכם אורחי המלון.
אמנות בעכו
הסמטאות של עכו מספרות סיפור היסטורי של ארבע דתות וסיפור אסתטי שצבוע בגוונים של תכלת, ירוק וטורקיז.
ההפתעה הגדולה שלי בעכו הייתה מהאמנות העשירה שהתגלתה אלינו בכל פינה – אמנות רחוב, אבל לא ציורי קיר שהתרגלנו לראות בערים אחרות, אלא ז'אנר אחר לגמרי, עכואי.
סמטאות עכו הססגוניות מלאים בקישוטים שבעלי הבתים תולים על הקירות מחוץ לביתם או בית העסק שלהם – מכוניות צעצוע שהפכו לעציצים, בובות תלויות, מראות, זאת לצד אמנות רחוב שצויירה על תושבי העיר כחלק מפעילות המתנ"ס.
היוזמה לקשט את סמטאות העיר העתיקה התחילה בזכות אמן מקומי בשם וליד קשאש. קשאש, יליד עכו התחיל לקשט את הסמטה הסמוכה לבית שלו בעבודות "רדי מייד" שיצר מחומרים שמצא בסביבת ביתו. לעבודות שלו יש מסרים ושווה לעצור ולהתבונן לעומק.
אמנות נוספת היא האמנות המוצגת בגלריות ובמוזיאונים:
גלריית Art 192 – גלריה שיתופית של עשר נשים גליליות יוצרות. שמונה מהן הן קרמיקאיות, אחת מעצבת תכשיטים מנייר והעשירית, פולה רייקין, אותה גם פגשנו, מעצבת מוצרים שימושיים ודקורטיבים מחומרים ממוחזרים.
אלמדרסה -סטודיו מסורתי לפיסול, סיתות באבן ושיטות בניה עתיקה של עאמר אל סלים, סתת אבן, שעורך בסטודיו סדנאות סיתות באבן.
Duck You Akko – חנות ברווזי הגומי הראשונה בישראל. אז נכון שמדובר כאן בחנות מסחרית לכל דבר, אבל אפשר לראות את החנות גם כגלריית המציגה אמנות פופ ארט….כך או כך, לא לפספס!
שני מוזיאונים שלא ביקרנו בהם בגלל הקורונה הם:
מוזיאון עוקשי – מוזיאון על שמו של הצייר אבשלום עוקשי שפעל בעכו, הממוקם מול מסגד אל ג'זאר במבנה עות'מאני יפהפה ששימש בעבר כאורוות סוסים. המוזיאון מציג תערוכות מתחלפות של אמנות מודרנית ישראלית, לצד תערוכה מתמדת של עבודותיו של אבשלום עוקשי.
מוזיאון אוצרות בחומה – מוזיאון אוצרות בחומה בעכו, מוזיאון אתנוגרפי המשמר אורחות חיים משלהי התקופה העות'מאנית עד ימי ראשיתה של מדינת ישראל
איפה אוכלים בעכו?
עכו היא מעצמה קולינרית, אפשר למצוא בה שפע של מסעדות המציעות אוכל ערבי אותנטי ומאכלי דגים
הידועות בהן הן:
'טורקיז' של סמיר אסדי
'אורי בורי' מסעדת הדגים הוותיקה של אורי ירמיאס
מסעדת 'דוניאנא'
מסעדת 'אלמרסא'
אבל, בגלל שביקרנו בעכו בזמן הקורונה טעמנו את אוכל הרחוב העכואי בשוק – כמו למשל סביצ'ה בדוכן הדגים של עאבד בשוק, ממתקים אצל ממתקי קשאש ותבלינים אצל אנא-כורדי, ביקור בשוק בימי קורונה, כאשר לא צפוף ודחוק זה ממש תענוג ואסור להחמיץ.
זכינו גם להכיר מספר מיזמים קולינריים מעניינים שמובילות נשים ועל זה אני רוצה להרחיב.
הנשים של עכו
סדנת בישול – בית אל פאראשה
קטי ראף, איננה עכואית, אולם המיזם החברתי שלה מחבר בין נשים עכואיות לבין האורחים המגיעים לעיר. קטי היא בעלים של מתחם אירוח וסדנאות אוכל בשם אל פאראשה (הפרפר בערבית), החלום שלה היה להקים מקום שיוצר קשר בלתי אמצעי בין המקומיים לבין המתארחים, דרך האוכל והתרבות המקומית. חלמה ועשתה – בבית אל פאראשה נערכות סדנאות בישול בהובלת בשלניות עכואיות, במהלך הסדנה יוצאים לקניות בשוק, מתוודעים לסיפורן האישי של הבשלניות, קוצצים יחד ירקות, ממלאים בצקים, סוחטים לימונים ובסוף אוכלים ארוחה טעימה, ומשביעה.
"היוזמה שלנו מבוססת על שני רעיונות עיקריים" מספרת קטי "ראשית, העצמה של הנשים המקומיות בעכו, שרובן בישלו בבית, והמיזם נותן להן פרנסה ממשהו שהן אוהבות לעשות, לבשל.שנית, עבור המתארחים, זהו מקום מושלם לבלות כמה שעות עם מקומית, ולהכיר אותה, לשמוע סיפורים על חייה ועל חייה בעכו. אני חשה שהאוצרות האמיתיים של עכו הם תושביה. זוהי דרך נהדרת לשתי תרבויות להיפגש וללמוד זו על זו".
בביקור הנוכחי בעיר, השתתפתי בסדנה כזו, עם חברותי, בלוגריות טיולים. המבשלת שלנו הייתה מנאר המקסימה, ביחד עם ביתה, הן לקחו אותנו לשוק ולאחר מכן לימדו אותנו להכין שני סלטים נפלאים, בצקים ממולאים, מרק עדשים ולקינוח מלבי. לטעמי זוהי חוויה שמתבלת ומעשירה את הביקור בעכו.
בגלל מגבלות הקורונה הסדנאות מיועדות כרגע לקבוצות מאורגנות מראש, בעתיד יהיו גם סופי שבוע ליחידים ואפשרות של eat with
לפרטים: 052-6092996
נורית פורן
גם נורית פורן איננה מעכו, אלא מכפר ורדים, אבל היא מחוברת בכל נימי נפשה ליזמים הקולינרים של העיר. נורית, מדריכת סיורים במקצועה, עורכת סיורי טעימות בעכו. במהלך הסגר הראשון היא פצחה במיזם ייחודי, שימשיך גם אחרי שהמגיפה תעלם, סלים מלאים בכל טוב מהשוק והמסעדנים של עכו.
לפרטים: 052-8283022
בית המלבי של תינה
תינה היא דוגמא להתעוררות הנשית של עכו. תינה, אישה מרשימה, רהוטה ויפה, מרדה במוסכמות האומרות כי אישה ערבייה נשואה ואם צריכה לשבת בבית, היא הקימה עסק במו ידיה – דוכן לקינוחים המתמקד בעיקר במלבי.
המקום אותו עיצבה וקישטה במו ידיה הוא מראה לאישיות המיוחדת והצבעונית שלה.
גם המלבי הוא יצירת אמנות בפני עצמה ואני ממליצה לכם להגיע במיוחד ולטעום אותו.
כתובת: סמטת יוליוס קיסר
חלון לים התיכון
עכו היא חלון לים התיכון ולכן כל ביקור בעיר כולל גם גיחות לים.
שווה לטייל על חומות העיר העתיקה ולצפות על הים מלמעלה, מומלץ להגיע לים בזמן השקיעה – לטיילת היפה או לחוף הסוסים.
בבוקר, כדאי לקום מוקדם (נניח בשמונה לפנות בבוקר…) וללכת לנמל לראות את הדייגים חוזרים עם השלל (הם כבר קמו בארבע בבוקר). אין כמו ריח של ים ודגים כדי לפתוח את התיאבון לארוחת הבוקר….
מה עוד אפשר לעשות בעכו?
אולמות האבירים
מנהרת הטמפלרים
המצודה
חמאם אל באשה
מוזיאון אסירי המחתרות
מסגד אל ג'זאר
מגדל השעון
בית הכנסת הטוניסאי
חאן אל עומדאן
הבזאר הטורקי/השוק הלבן
תודות:
תודה רבה לשילה ברון, שיזמה, ארגנה, תכננה והפיקה את כל הסיור, למיכל מטלון על האירוח הנדיב והלבבי, לרוני מיארה, תומר פוקס ומועין זידאן על הסיורים מאירי העיניים בעיר, לקטי ראף על סדנת האוכל ולכל תושבי עכו שפגשנו במהלך 3 הימים, שהיו לבבים ומקבלי אורחים.
* גילוי נאות: היינו אורחות של דירות מליסנדה ובית אל פארשה. חלק מהלינקים למלונות בפוסט זה מפנים לתוכנית שותפים של בוקינג בה אני חברה.
8 Comments
כשעוד גרתי בישראל אהבנו לנסוע לאכול אצל אורי בורי בימי הולדת ולהסתובב בעיר העתיקה בעכו. מקום מקסים.
עלויות לינה בישראל כ"כ יקרות! לפני שנתיים הייתי ברומא בדירה מדהימה דרך איירבנב עם שני חדרי שינה, שני חדרי אמבטיה, סלון ענקי ומטבח מצוייד עם נוף לקולוסיאום מהחלון ב-140 יורו ללילה ל-4 אנשים בשיא עונת התיירות (פסחא).
לא ידעתי עד כמה יחסרו לי הנסיעות! נראה לי ברלין יעד ראשון ברגע שאפשר… או ונציה… מתגעגעת לשתיהן (באחד הימים גם וורוצלב – הפוסט שלך על הגמדים נשאר איתי).
הנסיעות חסרות גם לי. מאד. מאד. עכו הייתה הפוגה נעימה ואני מודה על חסדים קטנים כאלו בתקופה הזו.
פוסט נהדר וכל כך הרבה רעיונות!! טיילתי לא מעט בעכו אבל אף פעם לא נשארתי ללון. עשית חשק
בהחלט כדאי ומומלץ ללון ולהכיר את עכו של הלילה ועכו של מוקדם בבוקר (ואת מאלו שקמות מוקדם אז בכלל…)
ממש עשית לי חשק לטייל בעכו. ודירת האירוח של מלסינדה נראית נהדרת!
אני יודעת שממש ממש תתלהבי מאופציות הצילום שיש בעיר!!!!
נשמע נופש כיפי, והדירות יפיפיות!
הן ממש ממש מומלצות!