חופשה ברומא

לא יכולתי ליהנות מהאוכל ולמעט גלידה איטלקית לא הייתי מסוגלת להכניס לפה כלום.

מאז, איטליה הייתה מחוץ למשחק, עד שע' הציע לי להצטרף אליו לנסיעת עבודה ולבלות חופשה זוגית ברומא.

מודה שקצת התלבטתי, אני בכלל טיפוס של אמסטרדם, אבל ההבטחה למזג אוויר סביר לעונה, הטיסות הזולות ובעיקר ההזדמנות לצלם ולכתוב פוסט שכנעו אותי לקבל את ההצעה.

אני מזמינה אתכם לחופשה ברומא, לגלות עימנו את העיר מאלף ועד תו.

בית מלון – התאכסנו ב – Hotel De Nazioni, מלון סימפטי ששוכן דקה ממזרקת טרווי המפורסמת,
וחמש דקות מהפנתיאון מיקום מעולה שמאפשר נגישות מלאה לכל חלקי העיר שעניינו אותנו.

גלידה – מה יש יותר ברומא כיכרות או גלידריות?

הגלידה האיטלקית נחשבת ובצדק לגלידה הטובה בעולם והגלידריות כל כך מפתות בעיצובן שגם מי שלא אוהב גלידה (יש מישהו כזה?) מתפתה וקונה.

טיפ : הגלידריות בהן הגלידות מוסתרות מתחת למכסי אלומיניום נחשבות לאיכותיות יותר מאשר אלו המוצגות לעיני כל.

דולצ'ה ויטה – החיים המתוקים, ואכן החיים ברומא מתוקים, הקינוחים האיטלקיים ערבים לחיך ויפים למראה. אחד מאתנו (זה שרגיש לחלב ולא אוכל גלידה) נהג לסיים כמעט כל ארוחה עם טירמיסו.

טרסטוורה – הרובע האופנתי והמתחדש של רומא שנמצא מעבר לנהר. אפשר להגיע אליו ברגל מהגשר שליד שוק קמפו די פיורי, יש בו הרבה פחות תיירים מאשר במרכז רומא, סמטאות שקטות וציוריות, בוטיקים ייחודים, מסעדות וברי יין. ניתן בקלות להעביר שם שעתיים-שלוש נעימות.

יבלות – שם המשחק ברומא הוא שוטטות. המרכז העתיק הוא קטן ואפשר לגמוא אותו בהליכה רגלית, ואנחנו הלכנו ברומא ועוד איך הלכנו, השרירים ברגליים נתפסו, אבל מזג האוויר והעיר היפה והאינטנסיבית לא מאפשרים להפסיק לצעוד.

טיפ: העיר מרוצפת באבנים קטנות ולכן הצטיידו בנעליים נוחות, מצד שני, אם אתן רוצות להיראות שיקיות כמו האיטלקיות, וותרו על הנוחות ולכו (כמוני) עם מגפיים שחורים גבוהים.

כיכרות – הן מרשימות, הן יפות, מעוטרות ואמנותיות, ומבחינת תכנון עירוני הן פשוט מושלמות. קבל את הכיכרות של רומא ובראשן פיאצה נבונה, היהלום שבכתר.

לילה – בשונה מערים אירופאיות אחרות שנסגרות בחמש אחה"צ והולכות לישון בשבע, רומא תוססת, מוארת וחיה גם בלילה.
החנויות פתוחות עד שבע וחצי לפחות וכל המסעדות ובתי הקפה עמוסים בסועדים, תיירים ומקומיים כאחד.

מסעדות – זה הצד החזק של רומא. שפע מסעדות שכל הזמן מלאות. ע' שאוהב אוכל איטלקי חגג. הוא הקפיד בכל ארוחה לאכול שלוש מנות
(אנטי פסטי, פסטה ומנת דג) ולשתות יין אדום.

סמטאות – חינה של רומא טמון בסמטאות שלה.
פה מרפסת יפיפייה ושם טיח ורוד מתקלף, חנויות מיוחדות בדרך כלל יתחבאו בסמטאות, כך גם כיכרות אינטימיות וחצרות פנימיות. הכי כייף זה ללכת לאיבוד בסמטאות, במילא בסוף נגיע לפנתיאון (ע"ע)

צ'או וגם פרגו, גרציה ובונז'ורנו – השפה האיטלקית, כל כך יפה, כל כך קליטה, תוך יום וגם אנחנו הפכנו לאיטלקים…

קפה – הקפה האיטלקי הוא הטוב ביותר שטעמתי.
האיטלקים נוהגים לשתות את האספרסו שלהם בעמידה ולכן לא היה פשוט למצוא הרבה בתי קפה שענו על דרישותינו הצולבות: גם מעוצב, גם עם טירמיסו, גם לא עמוס ולא תיירותי…אבל לא התייאשנו וכיתתנו רגלנו עד שמצאנו את בתי הקפה המיוחלים.

אגב, בגלל שהקפה כל כך טעים, לא חייבים קינוח ואפשר להשאיר מקום לגלידה (ע"ע).

רוכלים – העידן הדיגיטלי הגיע גם לרומא העתיקה ובכל כיכר נמצאים רוכלים שהלהיט העכשווי שלהם הוא מוט סלפי, כדי שתוכלו לצלם את עצמכם בקלות על רקע אתרי העיר. שנינו עמדנו בגבורה בפני הנודניקים ולא רכשנו אפילו מוט אחד.

שווקים – שוק קמפו דה פיורי והרחובות הקטנים סביבו הינם החלק הססגוני ביותר של העיר. אנחנו השקענו ונסענו ביום ראשון גם לשוק הפשפשים 'פורטה פורטזה' שהתגלה (למרות הפוטנציאל הצילומי שלו) כמאכזב למדי, אלא אם כן מעילי עור מזוייפים ביורו הם כוס התה שלכם.

תערוכות – כאמור רומא היא מוזיאון חי ולכן יש פחות צורך להיכנס למוזיאונים ובכ"ז אם רוצים מידע על תערוכות עכשוויות אני ממליצה כי תעיינו באתר הבא:

אי אפשר לסיים את החופשה ברומא מבלי מחווה קולנועית למזרקת טרווי, עם הסצינה המפורסמת מתוך סרטו של פדריקו פליני, 'לה דולצ'ה ויטה'.

אריודרצ'י רומא, נעמת לנו מאד.