טיול משפחתי בשוודיה
"כל קיץ אנחנו עוזבים את הבית בשטוקהולם ומגיעים לחודש וחצי לבית הנופש שלנו על האגם" מספרת לי גרטה "ביורן דג כל היום דגים ואני עובדת בגינה ומשחקת גולף. בסופי שבוע הילדים מצטרפים אלינו לארוחות ברביקיו חגיגיות על החוף".
גרטה היא השכנה שלנו בבית הסמוך. החצר שלה, כמו החצר שלנו, גולשת עד לאגם ומסתיימת בדק עץ שלצידו סירת מנוע קטנה.
אני פוגשת אותה בטיול בוקר שאני עורכת על החוף, מצלמת בנייד וגם בזיכרון את המראה המרהיב של האגם. לגרטה יש את האגם בכל שנה ושנה. אנחנו הגענו רק לשבוע. שבוע בו העמדנו פנים כאילו אנחנו משפחה שוודית וניסינו לנפוש בדיוק כמו השוודים.
אז תנו לי צ'אנס ואמנה לכם שבע דרכים שיהפכו את החופשה שלכם לשוודית.
לגור כמו השוודים
הבית שלנו היה הדבר הכי מוצלח והכי שוודי בטיול.
כמעט לכל משפחה שוודית יש בית נופש על אגם. ככה זה במדינה שיש בה יותר אגמים מאשר תושבים. גם לבית שלנו היה חוף פרטי לאגם. עם דק עץ ובו שולחן וספסלים, כדי שנוכל לאכול ארוחות ערב ממש על המים (ואכן עשינו זאת, ולמעט מזלג אחד שטבע באגם, כל שאר הכלים שבו הבייתה בשלום).
הבית שלנו בשוודיה
אגם ראי
לצד הדק עגנו סירת משוטים וקאנו ואילו על המדשאה בחצר הבית ניצב השוס של הטיול – ג'אקוזי ענק הצופה לאגם. הג'אקוזי היווה את האטרקציה העיקרית של הבילוי בבית, כי בעוד מי האגם היו קרים מדי עבור הילדים, המים בג'אקוזי שחוממו ל35 מעלות התאימו בדיוק לטמפרטורה בחוץ שעמדה על ממוצע של 23 מעלות.
קיטורי המשפחה הישראלית
בינינו, הבית לא היה ממש מושלם. מסתבר שבסקנדינביה בתים לא כוללים סדינים ומגבות. סדינים שכרנו מבעלי הבית במחיר מופקע ואילו מגבות נאלצנו למהר ולרכוש בסופר הקרוב. לפחות חזרנו לארץ עם מגבות תוצרת שוודיה....
להיות רגועים כמו השוודים
השוודים הם עם רגוע. מספיק להסתכל על צורת הנהיגה שלהם ולהבין זאת. ואיך לא יהיו רגועים עם העובדה ששוודיה היא אחת המדינות עם תקופת השלום הכי ארוכה בהיסטוריה, שירותי הרווחה והחינוך בה הם מהטובים בעולם ובנוסף על כך היא גם אחת המדינות היפות ביותר בהן הייתי.
בואו נדבר רגע על יופי. זה לאו דוקא היופי של הטבע כמו באוסטריה או סקוטלנד, אלא ההרמוניה שבין הטבע – יערות ירוקים מנוקדים באין ספור אגמים משגעים, לבין מעשה ידיו של האדם – כפרים פסטורלים עם בתי עץ אדומים ושדות תבואה זהובים.
והכפרים? – כאילו יצאו מתוך ציור של ספר ילדים. כולם מעוצבים בסגנון הסקנדינבי המהולל – נקי, סימטרי, מתחשב בסביבה ולא מנקר עיניים.
תגידו לי אתם, איך אפשר להיות עצבנים אם זה מה שרואים כל הזמן מול העיניים?
אז מה עשיתם שם כל היום?
השוודים ידועים בחיבתם לסלואו טרוול והלוא זוהי גם צורת החופשה האהובה עלינו.
קמנו מאוחר, לא מיהרנו לשום מקום, פה ושם עמרי ואני שוטטנו בבקרים בכפרים והילדים ניצלנו את טוב ליבו של הבית ובימים אחרים טיילנו בסביבה הקרובה. לא חיפשנו לעשות וי על אף אתר, בעיקר כי לא היו שם אתרי חובה…
הבית היה בסמוך לעיירה מקסימה בשם Eksjo, בה בילינו בסופרמרקטים שונים ודגמנו בתי קפה ציוריים.
ואיך המתבגרים שרדו את השלווה הזו?
למרבה ההפתעה, מצויין. אבל למען הגילוי הנאות אומר שגם שילבנו כמה פעילויות אקטיביות בנוסח שוודי.
להוציא אנרגיה בנוסח שוודי
השוודים חובבים מושבעים של פעילויות חוץ ביתיות, הייקינג, שייט, טיפוס על צוקים, קפיצה מצוקים, רכיבה על אופניים, רכיבה על סוסים, רכיבה על איילים (טוב, האחרון לא ממש).
גם המתבגר זקוק למנת אדרנלין שתאזן את העיסוק בטלפון ותצדיק את היותו רעב כל שלוש שעות.
מכיוון שהבית שלנו הגיע עם סירת משוטים וקאנו, הלוא שהפעילות העיקרית בטיול הזה הייתה שייט. בכל יום בשעה שבע בערב האגם הפך להיות אגם ראי ואב המשפחה יצא עם המתבגרים לשייט באגם.
גם מקומו של המסלול בטבע לא נפקד. בשוודיה כל שמורות הטבע הן בחינם והטבע משחק תפקיד בכיר בתרבות השוודית.
המסלול שבחרנו Skurugata, עובר בנקיק עמוק ביער עד קדמוני ובו קירות בגובה 56 מטר. הנקיק נוצר כנראה בעקבות המסת קרחונים, בסוף המסלול מגיעים לתל עם נוף פנורמי מרשים על כל האיזור.
כל האיזור מלא בפעילויות ומסלולים למשפחות ותוכלו לגלות עוד כאן
להיות אמיצים כמו ויקינגים
המתבגר חובב של אומגות ואף הקדשתי לנושא פוסט מיוחד. טרם הנסיעה חיפשתי מסלול אומגות ומצאתי את Little Rock Lake Zipline – מקום שווה ומומלץ, מרחק שעה נסיעה מהבית שלנו. המסלול הוכתר על ידי הבכור כיום הכי שווה בטיול.
לקנות וינטג' שוודי
תרבות היד השנייה בשוודיה מאד מפותחת. אחד הסממנים לתרבות המיחזור השוודית הן חנויות הלופיס – loppis. לופיס זה מושג שוודי שמגיע מהמילה loppmarknad, שמשמעותה שוק פשפשים, מדובר בחנויות שהינן תמהיל של יד שנייה, וינטג', עתיקות וגראז' סייל. ולמרות ששוודיה מדינה יקרה, דווקא בחנויות הללו המחירים דיי סבירים.
חלק מהלופיס פתוחים כל יום וחלקם נפתחים רק בסופי שבוע. אב המשפחה, חובב העתיקות ואנוכי הקדשנו זמן לא מבוטל בטיול במצוד אחר חנויות לופיס שוות.
קיטורי המשפחה הישראלית
בשקט שאיש לא ישמע, אני חייבת לציין שבהרבה לופיס מוכרים ג'אנק -כלי בית מכוערים שלא שמעו מימיהם על העיצוב השוודי, קלטות ווידאו משנות השמונים, קישוטים לא נחוצים לכריסטמס וחגים אחרים וכד'. אבל פה ושם אפשר גם למצוא מציאות ולמרבה ההפתעה הצלחנו לרכוש כמה דברים נחמדים.
להכיר את התרבות השוודית
כשאתם חושבים על גיבורי תרבות שוודים, מה עולם לכם בראש?
אני ישר חושבת על בילבי, אבבא ונילס הולגרסן.
את נילס פספסנו, הוא כנראה היה במסע עם האווזים, עם אבבא היה לנו דייט בשטוקהולם ואילו את בילבי חיפשנו ב vimmerby, העיירה בה גדלה וחיה אסטריד לינדגרן הסופרת.
פיפי לונגסטרום הידועה בעברית כבילבי בת גרב
שוטטנו קצת ב vimmerby החביבה עם בתי העץ הצבעונים שלה, פסחנו על מרכז מבקרים לילדים שעוסק כולו בבילבי, כי סברנו שהוא מתאים לילדים קטנים ובקרנו בבית הולדתה של אסטריד. למרבה הצער את בילבי לא פגשנו. אולי לא חיפשנו מספיק טוב.
קיטורי המשפחה הישראלית
בית הולדתה של אסטריד לינדגרן היה אכזבה גדולה. אמנם המוזיאון מעוצב להפליא והגינה בחוץ יפיפייה וכוללת גם מספר מבנים עם תערוכות מתחלפות. אבל התערוכה המרכזית, מעניינת ככל שתהיה, לא מדברת לילדים.
לשתות קפה בשוודית
אני חובבת הפסקת קפה ומאפה. למעשה זה אחד הדברים שגורמים לי אושר בטיולים. כמה שמחתי לגלות שהשוודים מרגישים כמוני.
להפסקת הקפה ומאפה שלהם יש אפילו שם מיוחד – FIKA. הfika היא מנהג שוודי ידוע, כמו גם תופעה חברתית, ממש כמו "לנגב חומוס" אצלנו.
המשמעות שלו היא הרבה יותר מסתם שתיית קפה, זה לקחת הפסקה ממה שעושים ולהירגע עם משקה חם ומשהו מתוק לצידו. השוודים נוהגים לעשות זאת בכל הזדמנות, בבית, בעבודה, בטיול וכמובן בבתי קפה והם נחשבים בין הצרכנים הגדולים בעולם של קפה ומאפי שמרים.
במסגרת הפיכתנו למשפחה שוודית אימצתי גם אני את המנהג היפה והטעים (וחזרתי עם חמישה קילו עודפים).
בחבל smaland בו שהינו העוגה המסורתית היא עוגת גבינה אפויה העונה לשם Ostkaka.
בקשתי מחברתי, בלוגרית האוכל שרון הספל סער, ובעלת הבלוג 'רוקחת החלומות' מתכון לוריאציה שלה על עוגת גבינה אפויה.
ואפרופו מאפי גבינה, בבלוג של שרון תמצאו גם מתכון מעלף להכנת שושני שמרים במלית ריקוטה ודובדבנים.
עוגת גבינה בחושה עם קראמבל פירות
אז מה נצטרך?
לעוגת גבינה בחושה
2 ביצים
160 גר' (2/3 כוס) סוכר
גרידה ומיץ מלימון אחד גדול ועסיסי (אם אין גדול או שהוא לא כ"כ עסיסי – שניים קטנים זה גם טוב)
120 גר5' (1/2 גביע) גבינה לבנה 5%.
80 גר' (1/3 כוס) חמאה מומסת
140 גר' (1 כוס) קמח תופח (= 1 כוס קמח תופח + 1 כפית אבקת אפיה)
לפירות
כמה משמשים וכמה שזיפים (רכים כמובן) מגולענים וחתוכים לרבעים או שישיות.
לקראמבל
100 גר' (2/3 כוס) קמח
50 גר' חמאה קרה
60 גר' (1/4 כוס) סוכר
מה עושים?
1. מדליקים תנור לחום בינוני (180 מעלות).
2. מתחילים בהכנת העוגה. במיקסר מקציפים היטב 2 ביצים + סוכר, עד שהתערובת תפוחה מאוד, בהירה וסמיכה.
3. מוסיפים לקערת המיקסר מיץ וגרידה של לימון, גבינה לבנה וחמאה מומסת ומערבבים עד שהתערובת אחידה.
4. מוסיפים את הקמח התופח ומערבבים מעט רק עד שהתערובת אחידה ולא יותר.
5. יוצקים לתבנית אינגליש משומנת, בערך עד 2/3 הגובה. צריך להשאיר מקום לפירות ולקראמבל.
6. מפזרים את הפירות החתוכים מעל תערובת העוגה. אני ממליצה לשים יותר פירות ממה שרואים בתמונה. ממש לכסות את כל העוגה בפרי.
7. מכינים את הקראמבל: מכניסים לקערה קטנה את הקמח, הסוכר והחמאה הקרה חתוכה לקוביות קנות. מפוררים בין אצבעות הידיים עד שאין גושים גדולים של חמאה.
8. מפזרים את הקראמבל בשכבה אחידה מעל הפירות.
9. אופים כ-40 דקות, עד שהקראמבל מתחיל להזהיב.
10. מצננים את עוגה היטב, ומעבירים לצלחת הגשה.
אחרית דבר
בתום שבעה ימים של שהות בכפר השוודי הצלחנו בקלות להתאהב במדינה היפה, השלווה והנעימה, אולם למרות כל המאמצים להפוך לשוודים גבוהים, בהירים, יפים ורגועים…בסופו של יום נותרנו ישראלים…
קצת מידע פרקטי לסיום:
טסנו לשטוקהולם עם חברת נורביג'יאן. אחרי כמה ימים בשטוקהולם שכרנו רכב ונסענו דרומה.
הבית ששכרנו נמצא בחבל Smaland, ארבע שעות נסיעה משטוקהולם.
העיירה הקרובה ביותר לבית נקראת Eksjo עיירה מקסימה במיוחד עם בתי עץ עתיקים, שלל סופרמרקטים ומדרחוב שוקק חיים.
שוודיה יקרה. המטבע שלה הוא כתר שוודי. עלויות של ארוחות במסעדות ובתי קפה דומים מאד לעלויות בארץ.
אטרקציות משפחתיות באיזור (למי שצריך עוד קצת אקשיין)
Astrid Lindgren’s World פארק שעשועים בנושא בילבי.
Skullaryd Moose park סאפארי של איילים שוודים.
Nils Holgersson's World פארק שעשועים ברוח נילס הולגרסון.
filmbyn מרכז חוויתי בנושא קולנוע.
Åsa Gård רכיבה על סוסים ופעילויות נוספות
מקווה שנהניתם עימי בכפר השוודי, בפוסט הבא אספר לכם על שטוקהולם ואתייחס רבות לסצינת העיצוב השוודי המשובח.
מזמינה אתכם להצטרף לרשימת התפוצה כדי שלא תפספסו את הפוסט על שטוקהולם.
נפרדת מכם בשיר של להקת פופ שוודית:
24 Comments
איזה כיף מיכל! הבית הזה נראה מושלם, הקרבה לאגם – אין דברים כאלה! חוץ מבשוודיה ששם יש אותם לכל אחד. בכל אופן, אני חייבת לזכור את זה לעתיד, כי ממש מתאים לי להגיע לבית הזה לאיזה שבוע או חודש.
לך בית כזה על אגם עם קאנו להוצאת אנרגייה תפור בול.
איזה מקום , מהמם והלוואי עלינו עם רגוע (: נראה מושלם
באמת מקום רגוע בטירוף…:-)
איזה יופי! למראה התמונות שלך אני תוהה אם חיה במקום הנכון, כי אני לא מבינה איך אפשר לחיות במקום שרואים רוב הזמן יופי בינוני (עד כיעור) במקום יופי נשגב ומרחיב לב. הערות הביניים של ״המשפחה הישראלית המקטרת״ פשוט מעולות. נראה כמו טיול קיץ מהחלומות שלי, קיץ כמו שאני מדמיינת שחווים במקומות רחוקים בהם לאנשים אשכרה יש בית קיץ…
אני מזדהה עימך בלב שלם. כל כך קשה לחזור לארץ אחרי ביקור במקום כזה. מה שמוציא אותי מדעתי זה חוסר האיכפתיות כאן בארץ לאסתטיקה. הכל מוזנח, מכוער….
בא לי שוודיה. עשית לא את זה ולא מפתיע. אין עליך. תודה
תודה רבה קרן 🙂
וואו מיכל. אני צובעת לבלונד ומהר. נשמע שהייתה לכם חופשה חלומית בדיוק לטעמי. לא ממהרים לאף מקום. חוויםץ את המדינה כמו המקומיים. אז כמה עולה בית על אגם בשוודיה? מתאים לי שם פעם בשנה 🙂 (וד"א מאוד אהבתי את התוספת של המשפחה המקטרת – כי בכל זאת אנחנו ישראלים).
תודה רבה שירה, מכייוון יש המון אגמים בית על אגם זה לא כזה שוס (אם כבר אז בית על אי, כי גם איים יש להם המון) ולכן אפשר למצוא בתים לצד אגם במחירים שפויים.
מיכלי, זה לא חופשה – זה חלום. טוב שצילמת הרבה – יש הוכחות שאכן היית שם. הלוואי ויכולנו להביא הביתה קצת מהרוגע והשלווה שיש במדינות האלה. אלה שכבר שנים חיות בשלום והרמוניה. אני מקווה שזה ימשיך כך – לאחרונה קראתי סדרת ספרים על הצד האפל של שטוקהולם… התמונות נהדרות.
תודה ינינה, שכנתי לים הבלטי….מעניין מאד איך בתוך השלווה והיופי מגיעים כל התכנים האפלים. מעט מדי שעות אור בחורף? יותר מדי שלווה?
למרות שמעולם לא ביקרתי בה, תמיד חשתי ששבדיה היא המקום. עכשיו ללא ספק מסמנת אותה, כיעד.
כן. שוודיה היא יעד לא מאד מתוייר, אבל בהחלט שווה.
אני חולמת על שבדיה מאז שהייתי ילדה וקראתי את כל הספרים של אסטריד לינגדרן. הצילומים כאן כל כך מזכירים לי סצנות מספרים שלה. נראית חופשה מושלמת.
מכיוון שיש לנו את אותו עולם דימיים/זכרונות אז לא תתפלאי אם אומר לך שגם לי האיזור כולו הזכיר סצינות מהספרים של לינגדרן
אני אתחיל מהסוף- הולכת לאפות את העוגה ופינת הקיטורים היא שיחוק גדול.
תוהה אם לא היה לי מתאים לגור שם- היערות, האגמים, הג'קוזי וגם בילבי…
בכל מקרה היעד הזה מסומן בהדגשה!!!
תודה טלי ואיך שאני מכירה אותך אתם גם תגיעו לשם.
מייייייכ
אני מריירת כאן על המסך
מה זו החופשה הזו
חלום
קחי אותי לשם… או תאמצי אותי.. משהו
התמונות משגעות בטרוף
הלוואי עלי חופשה כזו עכשיו
נהדרת
זה אכן הרגיש כמו בתוך חלום או בתוך ספר ילדים.
כתבה נהדרת על מקום שמעולם לא חשבתי שארצה להגיע אליו (שוודיה תמיד נראתה לי מאוד משעממת). אהבתי במיוחד את קטעי ה״קיטור״ שמשובצים בכתבה. ודרך אגב, ברכותיי אתם הישראלים הראשונים ששילמו על המגבות שהם לקחו מהמלון שלהם 🙂
חחחחח צבי, הצחקת אותי עם המגבות…שוודיה מאד רגועה, יהיו כאלו שיקראו לזה משעממת, מצד שני שעמום הוא בעין המתבונן.
השלווה השוודית חיכתה לי לשבת
התמונה עם הספסלים והשולחן בקצה של הקצה של הדק שמתנשקים עם האגם , כבשה אותי
לחלום בשוודית בשבילי זה לקום לקפה של הבוקר עם התמונה הזו וגם ללכת לישון איתה.
מודה "שלנפוש בשוודית" זה אתגר בשבילי, חייבת לדעת שאחרי הקפה יוצאים להרפתקאה הבאה (גם אם זה מקום יפה אחר לקפה) .
הצחקת אותי עם "המתבגר זקוק למנת אדרנלין שתאזן .. את היותו רעב כל שלוש שעות" הזכרת לי שמדינה שלא סיפקה את הסחורה הפכה להיות "מקום מחורבן". ככה קרה לשוויץ שסיפקה המון אדרנלין בלי הצד השני, כי המתבגרים צועדים על קיבתם.
ואצלי כמו אצלך , חייבת מדינות עם Fika/ הפסקת הקפה ומאפה (רק עם ניו יורק אני סלחנית)
תודה שסידרת לי את שבת בבוקר …
טובה יקרה, כל כך אוהבת את התגובות שלך, יש לנו את אותו ראש בטיולים ואני נהנית לגלות ששוב את מצליחה להבין אותי, כל כך הזדהיתי עם המשפט "חייבת לדעת שאחרי הקפה יוצאים להרפתקאה הבאה (גם אם זה מקום יפה אחר לקפה) ". ולגבי האוכל – הפעם דאגנו למתבגרים לאוכל דיי רציף (זה דיי קל שנמצאים הרבה בבית, ליד המקרר, למרות שגם אז היו להם תלונות) – ולכן שוודיה תזכר כמקום שווה.
וכמובן שגם אני חייבת מדינות עם FIKA, בדיוק בודקת את אירלנד בהקשר הזה….