24 שעות בתל אביב
באמצע פברואר ביליתי 24 שעות משמעותיות בתל אביב.
יממה אחת במהלכה הגיעה העשייה שלי, בשני תחומים שונים, לשיא – הן כבלוגרית של טיולים ומנהלת קהילת בלוגרי הטיולים והן כמרצה לSEO.
בצהרי היום הנחתי פאנל על שבילים תיירותים בתערוכת התיירות הבינלאומית ובערב חבשתי את הכובע השני שלי והרצתי על 'SEO לבלוגרים', בכנס בלוגרים מרתק שערכה יונית צוק.
את הלילה של היום המפרך סיימתי כאורחת של בית מלון מפנק, על חוף ימה של תל אביב – מלון הבוטיק ים של רשת מלונות אטלס.
מה עשיתי למחרת? מזמינה אתכם להצטרף לפוסט ולגלות.
בוקר טוב תל אביב
כבר הרבה זמן לא ישנתי על מיטה כל כך נוחה. אמנם המיטה הפרטית שלי בבית נוחה בהחלט, אבל המזרן של מלון אטלס היה נח ברמות אחרות לגמרי ואולי הייתה זו גם הידיעה שאין צורך לקום להכין סנדוויץ לילדים?
בירכתי ב'בוקר טוב' את שותפתי להרפתקאה, הבלוגרית ליטל ירון, ויצאתי נמרצת אל המרפסת כדי לספוג מראות של בוקר תל אביבי, שואפת את הכחול של הים שניבט ממנה.
מלון ים שוכן במיקום מעולה, בצומת של כ"ג יורדי הסירה ורחוב הירקון ממש מול הכניסה לנמל תל אביב, מרחק פסיעה מחוץ מציצים המיתולוגי.
ארוחת בוקר של אלופות
בשל העומס של היום הקודם לא הצלחתי לאכול כראוי, למעט כריך טעים שדגמנו, חבורת בלוגריות טיולים עולצת, בבית הקפה קפטרי שנמצא מול בית המלון. כך שכעת הייתי יותר רעבה מהרגיל וקיוויתי שארוחת הבוקר של המלון תענה על ציפיותי.
לשמחתי, ארוחת הבוקר התגלתה כעשירה וטעימה וחדר האוכל של המלון המתמזג עם הלובי יצר תחושה נינוחה וביתית.
בבית אני נוהגת לאכול בבוקר רק שתי פרוסות לחם וקפה, אבל בבתי מלון אני מרשה לעצמי להתפרע עם חביתה, דגים מעושנים ושאר ירקות. כזו אני חיה על הקצה….:-)
אמש לא היה לי פנאי להתעמק בעיצוב של המלון, אבל כעת, שעיתותי בידי התפעמתי מהעיצוב המיוחד – שילוב של אווירת גלישה בינלאומית עם נינוחות מטקות תל אביבית.
המעצב אורן ברונשטיין עיצב את המלון בהשראת תרבות החוף הצבעונית, התוססת והחיה.
ברונשטיין עשה שימוש בריצוף טרצו לבן בלובי שנועד להעצים את האור הטבעי החודר לחלל המלון, בעוד שבחדרים השתמש באריחים בגווני תכלת המזוהים עם הים שמציץ מהחלונות. גבי המיטה חופו בעץ צבוע בלבן המדמים את סוכת המציל ומספרי החדרים שעשויים מעץ צבוע תכלת מתכתבים עם כיסאות נוח או ביתני רחצה מעץ. תצלומים של תרבות החוף המקומית לאורך השנים הודפסו על לוחות ליבנה וניתלו בחדרים ובחללים הציבוריים.
כמי שנשואה לחובב גלישת גלים מושבע התלהבתי לגלות בפינות שונות במלון גלשנים, גופי תאורה דמויי גלשן בחדרים, מגזינים של גלישה בלובי, צילומים וסרטוני גלישה, זאת לצד מוטיבים מיוחדים מעולם הסקייטבורד, השייט והחוף כגון כובעים בהדפסי הוואי, כפכפי אצבע, כדורי ים, מטקות ועוד.
עוד כמה פרטים חשובים על מלון ים:
- המלון שייך לרשת מלונות אטלס, לה מספר בתי מלון קונספטואלים בתל אביב.
- במלון 42 חדרים המתפרשים על שבע קומות. לחלק מהחדרים מרפסות, שחלקן צופות אל הים.
- יש אינטרנט אלחוטי חינם וגם אפשרות לשכור אופניים בחינם.
- בשעות אחר הצהריים (הפי האוור) מוגשים באדיבות המלון מטעמים נפלאים לצד יין וקאווה.
- כתובת: רחוב כ"ג יורדי הסירה 16, תל אביב
להזמנת המלון
נוסטלגיה #1
האזור בו שוכן מלון ים אינו זר לי. במשך 4 שנים, בתחילת שנות התשעים, התגוררתי בצפון הישן עם חברות-שותפות וכמה חתולים וניהלתי חיים תוססים של רווקה תל אביבית הוללת. בלי פייסבוק, וואטסאפ או אינסטגרם, בלי מחשב או טלפון נייד, רק טלפון קווי ובטלוויזיה אם.טי.וי.
בלילות היינו מבלות בקפה בגדד, קפה נורדאו או במכבסה בבן יהודה (גם כשלא היו לנו בגדים שדרשו כביסה), מפלרטטות עם בחורים, מאזינות למוסיקה של רדיו הד, אואזיס, בלייר ונירוונה, וגם לרוקפור ואיפה הילד.
לפעמים היינו לוקחות מונית לרמת החייל לשמוע הופעה ברוקסאן או נוסעות דרומה בקו חמש, לשבת עם חברים באורנה ואלה או ב'מידבר'.
בעיקר אהבתי לארח חברים אצלנו בדירה. בסלון הקטן, בו האם.טי.וי ניגן בטלווזיה כמעט בלי הפסקה.
זכור לי יום כיפור אחד בו ורד הגיעה מיפן וירדנו לחוף מציצים לעשות תשליך חילוני למהדרין. לא אשכח גם כיצד נ', שותפתי לדירה, נהגה לבלוש אחרי האקס שלה, דייר קבע בברומטר (מטר מהבית שלנו), בודקת האם הוא כבר מצא חברה חדשה.
מפליגות הלאה
בשעה 11:30 עזבנו בצער רב את המלון והמשכנו בתוכנית התל אביבית, במטרה לגלות היכן ניתן לבלות בסמוך למלון.
את הרכב שנם לו בשלווה בסמוך למלון, בחסות פנגו, העברנו לחניון החינמי של רידינג ומשם יצאנו לצעדה בטיילת ובפארק רידינג (לחילופין יכולנו גם לבחור לחצות את הכביש אל עבר 'מרכז דניאל לחתירה' ולצעוד בכיוון ההפוך, בפארק הירקון).
טיילת החוף המתחילה בשכונת עג'מי ביפו ונמשכת לאורך מרכז תל אביב, הוארכה לאחרונה עד לחוף תל ברוך. הארכה זו הפכה את האזור הנטוש והמנותק לשעבר, בתוך תחנת הכוח רידינג וסביבה, לטיילת ופארק שוקקים בצועדים, מדוושים ונובחים.
המיזם שתוכנן על ידי משרד האדריכלות ברויידא מעוז אף זכה בפרס קרוון (על שמו של אדריכל הגנים העירוני של תל אביב, אברהם קרוון) בזכות "תכנון רגיש, מלומד ופורץ דרך".
תחנת הכוח רידינג הוקמה בשנת 1938 וחברת חשמל קיבלה 60 דונם מרצועת החוף לידיה. עם השנים הפך האיזור הסגור הזה לחצר גרוטאות ו"עיר אסורה". לפני כעשור, עת ביקשה חברת חשמל להפוך את רידינג לתחנה המופעלת בגז, הציבה עיריית תל אביב תנאי שהשטח ייפתח לציבור. כיום המתחם כולל אתר טבע עירוני (פארק צמחיית חולות וטבע), אתר עתיקות, מגדלור, ספסלים, משטחי עץ, שבילים להולכי רגל ורוכבי אופניים, מדשאות, גני שעשועים, פסלי רחוב וגשרים.
אנו נבנה כאן נמל
היעד הבא המתבקש הוא כמובן נמל תל אביב, אחד האזורים הפופולארים בעיר.
הנמל נוסד בשנת 1936 כמענה לשביתה הערבית בנמל יפו.
לצורך בנייתו הוקמה חברת "אוצר מפעלי ים" והקמתו בפועל התבצעה על ידי יהודים יוצאי קהילת סלוניקי להם היה ניסיון רב בעבודות הנמל.
אנדקוטה מאד אופיינית לישראל: מזח העץ, שהקמתו נחגגה בפאר רב, התמוטט למחרת היום. כעבור חודש נבנה מזח מתכת חדש.
באמצע שנות החמישים הוקם נמל אשדוד ונמל תל אביב חדל לשמש כנמל והפך לאיזור של מחסנים ובתי מלאכה. במשך עשרות שנים עמד המקום מלא הפוטנציאל מוזנח. ניסיון ראשון לשיקומו החל בשנות התשעים, אך רק בשנת 2001 הכריזה חברת "אוצר מפעלי ים" על פרויקט שיקום מאסיבי של נמל תל אביב, המבנים והתשתיות שוקמו והוא הפך למתחם תרבות, בילוי, קניות, קולינריה, מוזיקה, ספורט ופנאי הפתוח לציבור הרחב. כיום פועלים בו למעלה מ-60 עסקים.
נוסטלגיה #2
בשנת 2002, זמן קצר לאחר שנמל תל אביב המשופץ נפתח לציבור, התחלנו לבקר בו על תקן הורים טריים לעולל פעלתן . נפגשנו בשבתות או אחרי צהרים קייציים עם חברים טובים שאחזו אף הם בפעוט אנרגטי והעברנו את הזמן בבית הקפה-בר שלוותא, שכלל ארגזי חול בהם יכלו הילדים לשחק, בעוד הוריהם נהנים מבירה ובריזה מהים, משיבים לעצמם את נעוריהם לשעה קלה.
כמה שנים לאחר מכן, כשאנחנו כבר הורים לשניים, נהגנו לבלות עימם בג'ימבורי של 'דיאדה בנמל' שרק נפתח, לרכב על בימבה בדק החדש והמדוגם הצופה אל הים, לאכול פירות ים וצ'יפס בפיר 23 או פיצה ב'וולקנו' ולקנח בגלידה אייסברג.
בכל פעם התלוננו על הצפיפות בנמל, על הזמן שלוקח לפיצה להגיע בדיוק כשהילדים גוועים מרעב, על מחיר החנייה המופקע וחזרנו לשם שוב בשבת הבאה.
בסופי שבוע הנמל הומה, אבל בחמישי בצהרים היה רגוע, לא עמוס מדי וגם לא ריק, למרות היום הסגרירי.
למרות שזו ממש לא פעם ראשונה שלנו במקום, נהנינו לשוטט בו כמו תיירות, בדקנו את החנויות השונות והרעפנו שלל תמונות על שוק האיכרים (שמצטלם היטב, אולם המחירים בו יקרים).
התלבטנו רבות היכן לשתות את הקפה שיסיים את היום – ובחרנו, משלל האופציות שקרצו לנו, בקפה גרג שנמצא בתוך חנות צומת ספרים.
עוד אופציות לקפה באיזור:
קפיטרי – מבחר של מאפים, סלטים וכריכים וגם גלידה. הקפה מצוין. יורדי הסירה 1
מובינג קפה – בית קפה, מאפיה ומסעדה. דיזינגוף 308 .
פיקה – סניף של המאפייה השוודית. אפשר לקחת קפה ומאפה שוודי ולעשות הפסקת קפה (פיקה) בטיילת אוסישקין הסמוכה. דיזינגוף 267
בשעה 14:00 רגע לפני שהתחיל גשם, שבנו למכונית ונסענו בחזרה לכפר.
מקווה שנהניתם מהחופשה הקצרצרה שלי בתל אביב. לפעמים מספיקה חופשה בת 24 שעות כדי לשבור את השגרה.
גילוי נאות: הייתי אורחת של מלון הבוטיק ים
הצטרפו לרשימת התפוצה שלי וקבלו מידע על עוד חופשות מגניבות.
רוצים לגלות את תל אביב דרך עיניים מקומיות? אני רוצה להמליץ לכם על 'המדריך המלא לתל אביב' שכתבו שתי חברות וקולגות שלי, הבלוגריות נופר רונן וסהר קרט.
סהר ונופר ליקטו המלצות, אספו הנחות וקופונים ויצרו מדריך שווה במיוחד. גם בעברית וגם באנגלית.
ולקוראי רואה עולם יש גם קופון הנחה על סך 30 אחוז בהקלדת הקוד roaolam30 או roaolam30en למדריך באנגלית.
כנסו ללינק המצורף ותגלו את כל הפרטים.
תל אביב
מוזמנים גם לקרוא על יום כייף של אם ובת בתל אביב.
כתבה נוסטלגית על התיירות בתל אביב, פרי עטי, תוכלו לקרוא כאן.
יש לכם זכרונות נוסטלגיים מתל אביב? ספרו לי בתגובות….