המלצות לטיול במדריד טרום חג המולד
אני ממשיכה לחגוג את חודש דצמבר המואר ואחרי עדי וגלית שהביאו אווירה חורפית מעוצבת וטעימה ממינכן, אני ממשיכה אל דקלה מנחם, עם המלצות שוות מטיול טרום כריסטמס במדריד.
דקלה היא מעצבת פנים ובעלת סטודיו להום סטיילינג מוכשרת במיוחד ויש לה גם בלוג בשם חיית וינטאג'.
כידוע, אני אוהבת לארח אצלי מעצבות ויוצרות, על אחת כמה וכמה כאלו שניחנו בכישרון כתיבה כמו דקלה.
אז אני מפנה את הבמה לדקלה והחופשה שלה במדריד:
ההחלטה על סופשבוע ארוך במדריד בירת ספרד לא ממש היתה שלי – יום הולדתי התקרב וממש חפצתי בנסיעה לחו"ל, לבן זוגי הוצע לנסוע למדריד כדי לסמן ווי על נוכחות של נציג מהחברה שלו, כך שכבר היה לנו כרטיס טיסה אחד ביד ושלושה לילות במלון (יקר אך מרוחק מהמרכז) – ועל זה לא מתלוננים.
נסענו בתחילת דצמבר, ורוח קריסמס היתה בכל מקום – עצי כריסמס בכל הגדלים, עוגות קריסמס, מחלקה מיוחדת בפריימרק לכל דבר שקשור בקריסמס (מצעים, מגבות, פיג'מות, נעלי בית, הבנתם), שרשרות אורות קטנים ומנצנצים בכל מקום, והמון זבל מסין שיוצר במיוחד לקריסמס.
היה לי קצת עצוב כי כבר שנים אני רוצה לבקר באירופה סביב כריסטמס ופתאום המטחנה הצרכנית הזו היכתה בי , כריסטמס הציץ אלי מכל מקום ודרש שאקנה משהו. כמובן שבסוף לא עמדתי בפיתוי וקניתי עץ זעיר מאיר שישמש כמנורת לילה בחדר הילדים במקס סטוק המקומי (והמעוצב) המכונה may mocho.
Bar Eduardo
בערב הראשון בעיר נכנסנו למסעדת אדוארדו, שמבחוץ נראתה מוארת, פשוטה ושוקקת חיים ואוכל ספרדי טעים. אדוארדו התברר כבחור די שמנמן בעל קול רועם, שבירך מעמדתו שמאחורי הבר הארוך כל נכנס ב"הולה" בטון המתאים לו בדיוק – אנחנו קיבלנו "הולה" של – אתם תיירים , קלטתי אתכם, כדאי לכם להיכנס כי סבבה פה; קבוצת סטודנטים לקולנוע או לאמנות זכו ל"הולה, לא הייתם פה מהבוקר" ואדון נכבד בחליפה זכה להולה פמיליארי אך מכבד במידה המתאימה.
אדוארדו לא הכזיב ואנחנו אכלנו מנה עצומה של Prawns -סרטני ענק לא לרכי הלב שבינינו, מנת potatos bravas משובחת, וקינחנו בעוגה מקומית מעוטרת בתפוחים שהיתה אחת הטעימות שאכלתי – עוגה דחוסה במובן הטוב, עסיסית, לא מתפנקת ובעיקר – הצטערנו לסיים את החתיכה.
הכל הוגש בכלים פשוטים, המקום עוצב על טהרת מנורות איקאה והזכיר יותר מכל פלאפל מודרני – אבל ההבטחה קוימה במלואה – אוכל מקומי,טעים בטירוף, טרי, זול , וללא שום יומרה מיותרת. סאלוט, אדוארדו!
כתובת: Calle Toledo 105
Palacio De Cristal
למחר בבוקר, קמנו לשמי קריסטל צחים ב 4 מעלות צלזיוס, ומייד ידענו שזה היום להגיע לארמון הקריסטל של מדריד – Palacio De Cristal, הממוקם ברטירו פארק, פארק ענק שמהווה את הריאה הירוקה של מדריד. בשביל הכניסה הרחב ניגן אדם בחצוצרה והצלילים היו כל כך פריכים וצלולים בקור, וכמו צבעו הכל ברגש – השמש הבוהקת על אף הקור, נינוחות המטיילים בפארק בסתם בוקר של אמצע השבוע, וכמובן את היותנו תיירים שברחו להם לרגע מהחיים ונמצאים כאן ועכשיו.
הארמון הוקם במקור ב 1887, כחממה עצומה שבאה להציג את הפלורה והפאונה ("החי והצומח" בלטינית) של הפיליפינים, שבעת בניית הארמון היתה תחת שליטת ספרדי. השלטון הספרדי הקולוניאליסטי התפוגג לו, והארמון נשאר כסמל של יופי ואולי גם ראוותנות מתקופה שחלפה לה.
יפיפה מבחוץ ושקוף כולו, הזדהר הארמון בשמש הרכה, עטוף בצמחייה. גובה התקרה, הפיתוחים המעודנים על הזגוגיות, וצבעי השלכת שניבטו מבחוץ היו כל כך יפים, והכל יחד גרם לנו להתרוממות רוח הכרוכה בלהיות במקום מיוחד.
ניסיתי להימנע מן השאלה "מי מנקה את כל החלונות האלו?" והיא באמת חלפה במוחי רק לרגע והתחלפה באחרות, פחות תכליתיות.
כתובת: Paseo República de Cuba, 4
Taberna la Concha
בערב השני הלכנו לאיזור של la latina, בדרך חלפנו פני כמה ברים פתוחים, ואחד מהם, עם שורת כיסאות קולנוע ישנים בכניסה קרץ לי.
שלט עליז הודיע שכאן מוכרים ורמוט.
במקום הקטנטן והשיקי ישבו ועמדו הרבה אנשים ליד הבר ושתו יין. ראינו שיש תפריט כתוב על לוח גיר גדול וקצת נבוכים שאלנו אם אפשר לאכול – שלא יסקלו אותנו, רק 19:30 ! הברמן אמר שכן לשמחתינו, והוביל אותנו למטה במדרגות לחצי מרתף שבו ישבנו לבד (!) , שתינו יין ואכלנו את אחת מארוחות הטאפאס הטעימות שנטעמו אי פעם על ידי ברייה אנושית. כן, ככה. הכל היה כמובן גם יפייפה ומצולחת לעילא.
וטעים , כל כך טעים. ולא יקר. וזו אפילו לא מסעדה – זה בר יין. יצאנו, מבוסמים בכל מובן שהוא, ומודים לאלוהי ברי היין.
כתובת: 7 calle Cava Baja
הדירה של קרמלו
ביום השלישי עברנו ל AirBNB- שלושת הלילות במלון על חשבון הברון נסתיימו להם. פתאום היינו בדירת סטודיו יפייפיה, דקה הליכה מגראן וויה (הרחוב הראשי , הסואן ומלא החנויות והמסעדות של מדריד), שבאופן משעשע עלתה פחות ממחצית מעלות המלון – והיתה באמצע הכל.
החדר עצמו היה מרווח, נעים, עם עיצוב עשיר של חלונות עצומים ומשולב בקורות עץ עתיקות, וכל חפץ בו הונח ונבחר לאחר מחשבה, בדיוק מסוג החדרים שאני אוהבת . לא רוצה לספר לכם מה מקבלים בארץ בשביל 80 יורו.
הפרט היחיד שלא היה בהיר לי (אבל לנו לא הפריע) היה שיש לעלות 3 קומות ברגל, עם המזוודות. לנו היו 2 מזוודות קלילות ולמרות ההפתעה שבדבר זה לא היה באמת מטריד. קרמלו, בעל הדירה התגלה כמארח חמוד וקשוב.
סיור בעברית של חברת רגוניס טורס
למחרת בבוקר קמנו לבוקר צח של שתי מעלות ובהמלצת חברה הצטרפנו לסיור עירוני שמעבירה גלי, ישראלית חמודה ששוהה במדריד כבר זמן מה. אל גלי הגענו על פי ההפניה של נועה שפריר שמעבירה סיורי אוכל שווים . היינו רק שבעה ישראליים והיה כיף לקבל סיור כל כך אינטימי ומדוייק, בעברית. הסיור היה של חברת רגוניס טורס שמעבירה סיורים בעברית. מומלץ!
את הסיור התחלנו מפלאזה דל סול, כיכר השמש, שהיא המרכז ההיסטורי של מדריד ובעצם גם של ספרד – גלי הסבירה שבפלאזה דל סול שכן סניף הדואר הראשי של ספרד וממנו נמתחו שש דרכים ראשיות (אלו הן "קרני השמש" שיוצאות מן הכיכר) שהיוו את נתיבי חלוקת הדואר הראשיים. היום מהוות 6 הדרכים הללו את ששת הכבישים הראשיים של ספרד.
גלי גם הסבה את תשומת ליבנו ללוחיות שמשובצות ברצפת הרובע העתיק כל כמה חנויות. מסתבר שעיריית מדריד משבצת לוחית כזאת בשעריו של כל בית עסק שעומד על תילו ועוסק באותו תחום עיסוק מעל ל 100 שנים, למשל סנדלריה , מספרה, צורף או כל תחום עיסוק אחר שקיימים באותו בית עסק פיזי מעל ל 100 שנה. הלוואי עלינו.
מהרובע העתיק שמנו פעמינו לשוק סן מיגל, להתרענן עם קפה וקצת להתחמם במתחם השוק היפה והמקורה. שוק סן מיגל הוא יחסית תיירותי (סטייל שוק הנמל /שרונה/מתחם התחנה) ובכל זאת – הכל היה טעים מאוד, יפה וכן, קצת יקר יותר מאשר סתם ברחוב או במסעדה עממית.
Café Manuela
את הערב האחרון החלטנו להקדיש לשיטוט חסר מטרה ברחובות הסמוכים לדירה בה התארחנו, ובעיקר לשוטט בכיוון של שכונת MALASAÑA , מה שנחשב לפלורנטין של מדריד. הערב היה קפוא ודי מהר הבנו שלא נישאר באמת לשוטט אלא ניכנס לאחד מהמקומות מאירי הפנים שחלפנו על פניהם.
כשעברנו על פני Café Manuela, אדום החזית, החלטנו להיכנס.
השעה היתה 19:00 והמקום היה מפוצץ באנשים שלא התחשק להם להיות בבית אבל גם היה להם קצת קר מכדי להיות ברחוב. חבורות של עמיתים אחרי יום עבודה, סטודנטים וסתם אנשים שקראו עיתון גדשו את השולחנות, נישנשו דברים קלים (עוד לא 21:00, זוכרים?) ועשו המון רעש שמח ומחמם לב.
בהמשך גילינו שבחלק הפנימי יותר של הקפה ישנם מדפים עם שפע של משחקי קופסא וספרים להשאלה – רק תתכבדו (ותאכלו עוד טאפאס על הדרך). הקפה – בר הזה, בן 40 השנה, חימם לנו את הלב ואת הגוף בנעימות ובאותנטיות שלו.
כתובת: Calle de San Vicente Ferrer, 29
לסיכום – מדריד אולי לא העיר הכי יפה, מדליקה או מודרנית באירופה – אבל יש בה מספיק מכל אלו – ויש בה הרבה נשמה, ייחוד, מקומות נסתרים לגלות, מהולים בתחושה נעימה של קבלה ואפילו שייכות.
עוד המלצות לטיול טרום כריסטמס במדריד
'לראות את אורות מדריד' של "חמושה בעדשה".
'הולה מדריד' של "עד הטיול הבא"
הכל על מדריד – גם בחורף.
המלצות של אח שלי, דניאל, על מדריד
תודה רבה לדקלה שהאירה לנו פינות במדריד דרך זווית הראיה שלה.
וכעת אני ממשיכה למיזם מיוחד בו אני לוקחת חלק:
אני שמחה להשתתף במיזם של בלוגרים של טיולים שמטרתו להפנות זרקור אל עמותות או ארגונים חברתיים.
בחרתי להאיר שתי עמותות שאני מתחברת אליהן:
אליפלט – אזרחים למען ילדי פליטים
לפעמים אני מרגישה שאני לוקחת כמובן מאליו את העובדה שילדי גדלים ללא מחסור, עטופים בביטחון כלכלי ופיזי בעוד במרחק לא גדול גדלים ילדים שחיים במצוקה ואף נמצאים בסכנת חיים.
עמותת אליפלט תומכת בילדי הפליטים שחיים כאן בארץ. מטרתה לחלץ את ילדי קהילת הפליטים ממעגל המצוקה בו הם לכודים. לערוב לשלומם הפיזי והרגשי וגם לקדם את שילובם והצלחתם במערכת החינוך הישראלית.
"כי ילד הוא ילד ומגיע לכל ילד ליהנות משנות ילדותו ולחיות חיים טובים ובטוחים. אלא שהזכות הזו אינה מוקנית לילדים מקהילת הפליטים שחיים בדרום תל אביב."
העמותה מסייעת לגנים ולמועדוניות בהם שוהים הילדים על ידי אספקת מזון, חיתולים ומוצרי היגיינה, דואגת שהילדים יקבלו את הטיפולים הרפואיים החיוניים, והחשוב מכל – מבטיחה שיהיו מוקפים באהבה רבה ובחיבוק חם.
לפרטים, התנדבות ותרומות לחצו כאן.
4
העמותה לעזרה מיידית לניצולי השואה
עמותה שהוקמה על ידי מתנדבים אשר סיעו באופן פרטי לניצולי שואה בודדים והקימו עמותה אשר מטפלת בלי בירוקרטיה וטפסים, באופן מיידי בניצולי שואה.
כל פעילי העמותה כולל המנכלית הינם מתנדבים אשר אינם מקבלים שכר והם דואגים לניצולי שואה בכל תחומי החיים החל מחלוקת מזון חם, מצרכים ותרופות דרך תחזוקת בתי הניצולים ותמיכה בניצולים אשר מגדלים בלי חיים ועד ארגון ארוחות חגיגיות בחגים.
לפרטים, התנדבות ותרומות לחצו כאן.