טיפים לטיול בת מצווה בפראג, לונדון ופריז
בגיל 12 נסעתי בפעם הראשונה לחו"ל. לשוויץ עם כל המשפחה.
ולא, זה לא היה טיול בת מצווה, אלא טיול משפחתי. המושג 'טיול בת מצווה' עוד לא היה קיים, למעט מעטים שנסעו בטיול מאורגן לשבע ארצות בחמישה ימים.
גם כשמלאו לביתי תמר 12, לא התכוונתי לנסוע איתה לטיול בת מצווה, הרגשתי שגדול עלי טיול אם ובת, עד שלפתע צצה ההזדמנות לטוס יחדיו לורשה והשאר הוא כבר היסטוריה….מאז אני מאד בעד הקונספט.
ביקשתי משלוש חברות שנסעו עם הבנות שלהן לטיול בת מצווה עירוני לספר על החוויות ולחלוק בטיפים ותובנות.
מקדישה את השיר הפותח למתבגרות שלנו….
תמרי ונועה ליבס - לונדון
תמרי סלונים ליבס, בעלת הבלוג tamari and me נסעה בחופשת הפסח עם ביתה נועה ללונדון ואף כתבה על זה פוסט יפהפה בבלוג שלה.
אני עזרתי לתמרי לתכנן את הטיול שלה ללונדון מה שעזר לי בהמשך לכתוב את המדריך לטיול בלונדון עם ילדים

למה דווקא לונדון?
לאן ניסע בבת מצווה הייתה שאלה שהתלבטנו בה כשנה לפני בת המצווה.
פריז היתה על הפרק אבל מהכרותי עם נועה לונדון התחברה לי אליה הרבה יותר מפריז. לפחות בשלב זה של חייה.
זו היתה נסיעה משותפת עם חברת ילדות ואמא שלה וגם בינן הוחלט שלונדון תהיה היעד.
היום אני יודעת בוודאות שיש ללונדון ולכל מה שיש לה להציע, חיבור מושלם לגיל הזה, בין ילדה לנערה. זה ניכר בכל הרבדים האפשריים. החל ממה לראות, השפה (בגיל הזה יש כבר קצת אנגלית וזה משרה בטחון גדול לדעת שאפשר לדבר קצת בשפה זרה) הקניות, ההתנהלות. הכל מושלם, נגיש, מזמין, מחבק. עיר עם מגוון אינסופי של כל מה שאפשר לחלום עליו. עיר כיפית שגם ילדה בת 12 מרגישה בה בבית. נקודה.
מה את אוהבת בלונדון?
אני נהנית בלונדון מההתבוננות. זו עיר שמאפשרת לך להתבונן.
מגוונת, תרבותית, יפה, ערב רב של אנשים… אפשר להגיד את זה על כל עיר בעולם שאת מגיעה אליה. תמיד יש על מה להתבונן בכל מקום, אבל בלונדון אני מרגישה נוח לעשות את זה. יש בה אווירה שמאפשרת. קלילה, נעימה, מחייכת. את מרגישה בה שהכל בסדר.
אני מאוד אוהבת את המוזיאונים של לונדון. את התרבות שלה. זה ניכר שם בכל מקום.
(עבורי עד היום מכל סיבובי בעולם, הטייט מודרן יחד עם המומה בניו יורק הם המוזיאונים היפים שיש).
אני נהנית מאוד מהנוחות. יכולת ההתמצאות שם קלה ונוחה בכל תחום. מתה על האוטובוסים שלה. הרבה יותר מהרכבת התחתית. לפעמים הייתי בכוונה מוצאת מסלול ארוך יותר עם אוטובוס בשביל שאוכל פשוט לנסוע…
נהנית לקנות שם והכי לא באוקספורד. יש לה שכונות נהדרות ורחובות עם כל מיני הפתעות וחנויות שעושות לך התרגשות כשאת מוצאת אותן.
נהנית לשבת שם על ספסל עם קפה ולהסתכל.
נהנית מהפארקים שלה, ממזג האוויר (כן ומאוד!!)
זו עיר אינסופית. את יכולה להגיע אליה כל שנה ותמיד יהיו עוד דברים לראות, ללמוד, לגלות.
ממה נהנית עם נועה?
נהניתי לראות אותה, להרגיש אותה שם. איתי ולחוד.
פעם ראשונה בחו"ל בעיר גדולה. מהשנייה שנחתנו היה לה קליק עם לונדון. חיבור. גם היא הרגישה שם כמו בבית. כאילו היא גרה שם מאז ומתמיד. גם היא התבוננה, חקרה, ידעה להסתדר מצויין עם השפה כשהיה צריך, לא התביישה.
נהניתי להיות איתה. במקום אחר. רחוק מהבית. אני והיא. לבלות איתה בשקט בלי לחץ היום יום. בלי האחים שלה.
לדבר, להסתובב. פשוט להיות. להקשיב לה, לדבר על דברים שבארץ אנחנו לא מגיעות אליהם.
זמן איכות זו ההנאה הכי גדולה שהיתה לי איתה בטיול הזה. ולמזלנו היינו בשכונה שהיתה תפאורה נפלאה לדבר הזה. נהנינו מהביחד שלנו בשכונה הזו. אולי הדבר הכי טוב שהיה לנו בנסיעה הזו. אחרי יום ארוך תמיד היה כיף "לחזור הביתה" להמפסטד.
להסתובב לשתות קפה, לטייל לעשות קניות במקומות ששתינו רצינו.
לנועה יש טעם משובח בבגדים ובכלל, אז בנושא הקניות, למשל, היא בחרה לי כמעט הכל. היא מאוד זורמת ומתלהבת. יודעת את העבודה מצויין (ואני לקוחה מאוד מאוד בעייתית).
גיל לא פשוט, לאמא ובת, בנוסף אנחנו יחד עם חברה שהיא לא מורגלת גם להיות איתה ימים שלמים.
הרבה דברים שרצינו לראות ולעשות, לא תמיד עמדו בקנה אחד עם העייפות ועם מה שלה התחשק באותו הרגע…
לונדון נפלאה אבל היא גדושה ומלאה בכל כך הרבה דברים שלפעמים ההיצע גורם לבלבול, בטח ובטח בגיל הזה.
לגבי השהייה הממושכת יחד…
אז המלון בערב היה ההפוגה.
היא ידעה שכשאנחנו מגיעות אחרי יום עמוס, כל אחת מתקלחת, יושבת או נמצאת במיטה שלה.
עם ספר, עם הנייד שלה ואנחנו קצת בשקט עם עצמנו.
מדברות כמובן על מה שעשינו היום אבל גם נותנות הפוגה אחת לשנייה, פשוט לא מדברות קצת. זה עבד מצויין.
היא אהבה לשבת עם העניינים שלה, לסדר קניות או לקפוץ שנייה לחדר של גילי החברה שלה ולהיות גם שם קצת.
כלומר גם במרחב של ה 24/7 מצאנו את הרגעים להיות גם כל אחת עם עצמה. וזה היה הכרחי ביותר להמשך בריא ותקין.
בערב האחרון כשכבר הרגשנו כל כך נוח במלון ובשכונה שלנו אני ותמר (אמא של גילי) השארנו אותן במלון עם אוכל טוב שהן בחרו בסופר השכונתי ויצאנו אנחנו לבד לאכול בחוץ. זה היה נפלא וזה בהמשך למה שכתבתי קודם שלונדון מאפשרת. מרגישים בה בטוחים.
נסיעה ממושכת באוטובוס ליעד הבא. דבר שאפשר מנוחה ורגיעה לכולנו (בניגוד לרכבת שמעייפת מאוד בגלל כל הירידות והעליות ולפעמים גם העומס ברכבת עצמה) .
הפוגה בבית קפה עם שוקו ומשהו מתוק.
קניות. תמיד מפיגות עייפות.
כשהיינו מרגישות שדברים לא זורמים גם כרביעייה פשוט התפצלנו. עוד בארץ דיברנו על זה שאם קורים מצבים כאלה פשוט מתפצלים בלי להסביר יותר מדי ובלי להעלב. וזה עבד מצויין. הפיצולים האלה נתנו לכולנו חמצן וחוויות משותפות של אמא ובת כל אחת לחוד.
הטיפים של תמרי
- לזכור לפני שנוסעים ולהפנים עמוק פנימה שזה לא הטיול שלי. זה הטיול שלה. ושלנו יחד. כשאנחנו מפנימות את זה לפני, גם הויתורים נהיים יותר קלים.כי את מוכנה לזה מראש.
- לשתף אותה בהתלבטויות לגבי מה עושים ומה רואים ולאן הולכים לתת לה להיות חלק מזה. שותפה מלאה.
- אם יש משהו שהיא לא רוצה, לא לשכנע עד אינסוף. לזרום. לעבור הלאה, זה עובד מעולה ומונע הרבה חיכוכים
- לדאוג שהיא תאכל כמו שצריך בבוקר לפני היציאה לדרך. מאוד הקפדתי על זה. וכמובן אוכל קל בתיק לכל היום ומים.
- לתת לה להיות עצמאית עד כמה שאפשר בעיר זרה, גם אם אני לצידה. גם בדברים הכי קטנים כמו לשאול בחנות כמה זה עולה, זה נותן הרבה בטחון וחיוך.
ומה חושבת נועה?
ליטל וענבל ירון - פראג
ליטל ירון, בעלת הבלוגים 'מגלה את השרון' ו'אישה בפלוס', נסעה בחופשת פסח עם ביתה ענבל לפראג.

למה דווקא פראג?
פראג נבחרה כיעד משיקולי עלויות. ידעתי שהגברת יוצאת לשייט בקיץ ולכן ההחלטה על עיר מזרח אירופאית לגיחה קצרה ניצחה. מאחר והיינו בבודפשט, בונציה, בטריאסט ובבאיה מארה ממש לא מזמן, הייתה התלבטות בין ברצלונה ופראג. בפראג יכולנו לעשות יותר עם התקציב המוגבל.
ממה הכי נהנית בפראג?
נהניתי מהקצב של העיר. יש בה שילוב של ישן וחדש, הווה ועבר. מבנים עתיקים ומבנים חדשים. אוכל מסורתי ומסעדות לתיירים. העובדה שהגענו לפני פסחא האירה את העיר באורות חגיגיים והלבישה אותה בצבעוניות ובקישוטים. אפשר היה ממש להרגיש את החג באוויר. לי זה גרם לחייך.
וממה נהנית עם ענבל?
אחרי יום וחצי של גשם, יצאה השמש והחלטנו ללכת ברגל לכיוון העיר העתיקה במקום בחשמלית. בדרך עברנו ברחובות קטנים ופינות חמד שהיו מושלמים למיני-בוק, לצילומים לבת מצווש. היא "הינדסה" פוזות ופריימים, אני צילמתי. היה יום כייפי עם הרבה ביחד והרבה צחוקים. עוד אהבתי את העובדה שהיא נהנתה מההליכה ברגל וממבנים מיוחדים, כמעט כמו היום בקניון פלדיום.
מה היו האתגרים בטיול?
האתגר העיקרי – השוני בינינו באהבת שופינג וקניונים. חשש שמה שמאתגר בבית יעבור גם לטיול כמו התמהמהות בלהכנס להתקלח בסוף היום או אי עמידה בהחלטות שלנו לגבי איפה ועל מה אנחנו מוציאות את הכסף לביזבוזים. התגברתי על ידי תיכנון מראש של חלוקת הזמן בין הרצונות והאהבות שלה לכמה שאני יכולה "לספוג". החלטה שלי מראש, במה אני מוותרת, על מה אני לא לוחצת, בעיקר שיננתי את המנטרה "לזרום, זה הטיול שלה והיא במרכז". לעניין ההוצאות, כל יום ישבנו ובדקנו כמה הוצאנו, על מה וכמה נשאר כדי לתכנן את ההמשך.
הטיפים של ליטל
- להזכיר לעצמי ולקבל את האופי שלה בטיולים.
- לזכור עבור מי יצרנו את הביחד הזה. עבור שתינו!
- תיכנון מראש ויחד עם זאת גם הכנת תוכנית מגירה למקרה של - אין כוח, אין חשק, יש גשם וכאלה.
- סבלנות. לאגור הרבה ממנה לפני הנסיעה. לצאת מכאן עם הרבה רזרבות.
ומה חושבת ענבל?
עידית ומעיין זיו מיכאלי - פריז
עידית זיו מיכאלי, מעצבת פנים, וביתה מעיין נסעו בספטמבר האחרון לפריז.

למה דווקא פריז?
היה חשוב לי לעשות עם מעיין משהו לבד לכבוד בת המצווה, כי היא חולקת אמא עם עוד שני אחים תאומים. כבר הרבה שנים אנחנו מדברות על טיול בת מצווה ובחרתי בפריז כי אני מאד אוהבת את פריז והיא משלבת הרבה דברים שרציתי שמעיין תחשף אליהם, לצד אוכל טוב שהיא סקרנית לגביו וסוג של ליברליות ופמיניזם שאני מלמדת את מעיין אודותיהם ושמחתי שהיא תכיר אותם ממקור ראשון.
ממה הכי נהנית בפריז?
היו הרבה רגעים קטנים נהדרים – ערב אחד עלינו למונמרט ומעיין רצתה שיציירו אותה, עברנו בין כל הציירים, בסוף היא בחרה ציירת ונוצר איתה קליק וזה מאד ריגש אותי. אהבתי את הביקורים בשוק האוכל המקומי – עברנו מדוכן לדוכן וטעמנו, גבינות, חלזונות וכל מה שניתן לטעום עם המון התרגשות.
התלהבנו שתינו מאד מכל השווקים של העתיקות והאוספים במיוחד משוק הפשפשים הגדול של פריז.
מאלו אתרים פריזאים מעיין התלהבה?
מהיורודיסני, כמובן.
האייפל היה חוויה מדהימה עבורה. למזלנו היינו מחוץ לעונה ולא היה עמוס. עלינו את כל המדרגות ברגל.
נהנתה במוזיאון דה אורסיי, כי היא הכירה חלק מהציירים.
ממה נהנית עם מעיין בטיול?
היה משהו משחרר לחוות את פריז דרך עיניים של נערה. לעשות דברים שלא הייתי עושה לבדי כמו אוטובוס תיירים, שייט או ביקור ביורודיסני – שם עשיתי את הכל גם אם זה גרם לי לא להבין איפה הרגליים ואיפה הראש. בנוסף, אהבתי לראות אותה מתמסרת לחוויה של פריז כמו מקומית.
הטיפים של עידית
- לחפש את הדברים המקומים ולתת לילדים גם חוויה של תייר וגם חוויה של מקומיים.
- ליהנות מדברים שמתרחשים ברחוב, להתבונן בעוברים ושבים, להסתכל מהצד כיצד הילדים חווים מה קורה ברחוב.
- לא להסתכל על הכל מהחור של הגרוש. אמנם לא להיות פזרנית, אבל גם לא להתקמצן.
- גם כשמפשלים, במקום להתבאס, לנסות ולצחוק על זה אח"כ.
- לא למהר. לא לנסות להספיק הכל ובטח שלא לא להלחיץ את הילדים עם לוחות זמנים. עדיף לא להגיע לקצה עם הזמנים ולשדר כמה שיותר רוגע.
- לא לפחד לפתח שיחה עם מקומיים.



תודה לתמרי, ליטל ועידית, כמו גם נועה, ענבל ומעיין ששיתפו מהנסיון, התובנות, החוויות והטיפים שלהן.
תודה גם לתמר שהצטרפה כמראיינת.
אם גם אתם נסעתם עם בני נוער לטיול עירוני אשמח לשמוע חוויות והמלצות.
ממליצה לכם לקרוא על החוויות של אסנת חן והמתבגרים שלה בלונדון..
6 Comments
פוסט מקסים מיכל שמעביר בדיוק את השילוב בין הדור הצעיר לבוקר. בחירה במדיה השונה ממש מדגישה את זה . אהבתי מאוד!
הטיפים של האימהות ממש מצוינים. המסקנה שלי לטיול אמא בת – לא משנה לאן , הכי חשוב איך!
תודהרבה ינינה, האמת היא שעד שכתבת לא חשבתי על כך שהבחירה בווידאו באמת מדגישה את השילוב בין הדור הצעיר לבוגר, אבל את ממש צודקת…:-)
פוסט נפלא. אני חושבת שאני את.תמרי שלי לטיול בשביל ישראל. זמן אם ובת. מעניין אם יש על זה חומר לקרא.
תודה יונית. אני זוכרת שקראתי פוסטים על שביל ישראל. אורה גזית כתבה בלמטייל על שביל חיפה וגם ינינה וזיוה כתבו על שביל ישראל בגולן. אבל בטוח יש עוד מידע. אל תשכחי לצלם אותה בווידאו במהלך הטיול. זה קלאסי לסוג כזה של מסע.
פוסט נפלא ומאד רלוונטי בשבילנו ערב טיול בת מצווה. הטיפים של האמהות ואופן חלוקת הזמן שלא יעיק 24/7 היה מידע שממש חיפשתי ומאד עזר לי לקרוא אתכן. תודה על התוכן ועל כל המשתפות. הבת שלך בסרטונים הורסת 🙂
תודה רבה אפרת על התגובה, שמחתי לשמוע שהטיפים עזרו.