טיול משפחתי ביוון היבשתית

ספטמבר 22, 2020
טיול משפחתי בפלופונז

משפחת רגבים מטיילת בפלופונז

נכון לסגר ספטמבר 2020 רק שלוש מדינות ירוקות פתחו את שעריהן לישראלים, בלי צורך בבידוד בהלוך או בחזור, הפופולארית ביותר היא יוון. 

הזמנתי את ג'ייד רגבים, מטיילת מתמידה, לספר על החופשה המשפחתית הנפלאה שלה ביוון היבשתית.

כל התמונות בפוסט צולמו על ידי בני משפחת רגבים.

יוון היבשתית עם ילדים

מי אנחנו? רמי וג'ייד, הורים לשבו, ליבי ומישאלה (מישי). בטיול לפלופונז, הם היו בני 14, 10 ו-5. אוהבי טיולים ותרבויות שונות, ומצומצמי זמן ותקציב. בשנים האחרונות אנחנו מטיילים כל שנה בהרכב משפחתי, וזו הזדמנות בשבילנו לזמן איכות עם הילדים [כמו קורונה, אבל לא ממש…] 

הרבה שנים רצינו לטייל ביוון היבשתית, ואיכשהו לא יצא. טיילנו בכרתים, קפריסין ואלבניה שכולן חלק מאותו עולם הלניסטי, אבל ליוון היבשתית לא היגענו עד שחברינו הטובים, קוני ויוהנס, הזמינו אותנו לפני 4 שנים להתארח יחד איתם ושני ילדיהם הקטנים בבית של המשפחה של יוהנס בעיירה מפלודימיקה בקצה המערבי של חבל הפלופונז, קרוב לעיר פילוס. 

הפלופונז הוא חצי-אי מערבית לאתונה, ובעצם מהווה את החלק הדרום-מערבי של יוון. לשון יבשה צר מחבר בין הפלופונז לבין שאר יוון, ובסוף המאה ה-19 נחפרה תעלת קורינת' שבעצם ניתקה את הפלופונז מיוון היבשתית.  קו החוף של הפלופונז מפורץ והחלק הפנימי הררי מאד, מה שמבטיח שכל נסיעה תהיה הרבה יותר ארוכה ממה שחושבים. הפלופונז היה מיושב עוד בתקופה הפרה-היסטורית, והרבה סיפורים מהמיתולוגיה היוונית מתרחשים בפלופונז. כעבור כ-3,400 שנה, התוואי ההררי עזר ליוונים שתבעו את עצמאותם מהאימפריה העת'מנית להתאמן ולהתאחד בפלופונז, וכעבור כ-3,500 שנה, הפלופונז היה לאחד מאזורי ההתנגדות העיקריים לכיבוש הנאצי.

טיול משפחתי בפלפונז

איך מגיעים לפלופונז?

קוני ויוהנס הגרמנים העמיסו את הילדים וכל הציוד באוטו, נהגו עד איטליה וחצו את הים האיגאי במעבורת. מי שגר בישראל טס בטיסת לפנות בוקר לאתונה, ושוכר רכב… הנסיעה משדה"ת ליד אתונה ועד פילוס היא כארבע שעות נטו כשנוסעים אך ורק בכביש אגרה הישיר, ולכן החלטנו מראש לפרוש את הנסיעה, גם בהלוך וגם בחזור, על פני כמה ימים. 

נחתנו מוקדם בבוקר, והחנויות בשדה"ת עוד לא היו פתוחות כך שלא הצלחנו אפילו לקנות כרטיס סים. כדי להימנע מכניסה לאתונה העיר, עצרנו בדרך לפלפונז בעיר קורינת', שער הכניסה לפלופונז, כדי לקנות כרטיסי סים. הסתובבנו קצת במרכז העיר – עיר חוף, מאד לא תיירותית, מאובקת וחמה בצהריים באמצע אוגוסט.

אחרי קורינת' הנסיעה כבר הפכה לכפרית יותר, ירוקה ופתוחה. בשלב מסוים ירדנו מכביש האגרה והתחלנו לנסוע בכבישים צדדיים, פתלתלים. רמי האלוף היה נהג יחיד בכבישים האלה לאורך כל הטיול כי נרתעתי מנהיגה ברכב הילוכים ידניים! 

טיול משפחתי בפלופונז

דימיציאנה, ארקדיה

אחה"צ הגענו לעיירה דימיציאנה בחבל ארקדיה. המשמעות של "ארקדיה" ביוונית היא גן עדן שבו נימפאות משחקות באחו עם רועי צאן. ובאמת, כך דימיציאנה. יצאנו מהרכב עייפים ומזיעים, למקום ירוק, שופע מים ופרחים עם אויר הרים צלול וקריר. 

ישנו בגסט האוס מקסים Archontiko Deligianni שבנוי ממש על צלע ההר. המבנה הוא מהמאה ה-18, והעיצוב כולו הוא עם ניחוח אקזוטי ועשיר, אבל כמובן שיחד עם האותנטיות העתיקה הזאת, הגסט האוס לא נגיש בכלל. 

בערב הסתובבנו בעיירה, ראינו את השקיעה היוונית הראשונה שלנו ואכלנו את הארוחה היוונית הראשונה שלנו. נכנסנו למסעדה הראשונה שראינו שהיתה לה מרפסת שפונה לנוף, ואחרי המנה הראשונה שהביאו לשולחן, הבנו שיוון זה המקום בשבילנו. אוכל פשוט ומעולה! פרוסות עבות של לחם, קבב, סלט יווני, זיתים וצזיקי. מי צריך יותר מזה?! איזה כיף שלא צריך לשכנע ילדות בררניות לפתוח את הפה… זה פחות או יותר מה שאכלנו כל יום, לפעמים גיוונו עם דגים ופירות ים…

למחרת, אחרי ארוחת בוקר ביתית בגסט האוס, יצאנו שוב לדרך. העצירה הראשונה הייתה במוזיאון הפתוח לאנרגית מים בפאתי דימיצאנה. במשך אלפי שנים, ניצלו תושבי האזור את מי הנהרות לטובת מלאכות ותעשיות מסורתיות – עיבוד עורות, זיקוק משקאות, טחינת קמח, ואפילו ייצור אבקת שריפה. מוזיאון מעולה שהוא חלק מרשת מוזיאונים פתוחים ברחבי יוון. 

היה חוויתי ומרתק, ויכולנו להישאר עוד אבל כבר היינו צריכים להתחיל להתקדם לעבר היעד הסופי, מפלודימיקה. במהלך הנסיעה, מזג האויר הפך מיום קיץ שמשי לגשום. ממש לא מה שציפינו ובמקום לעשות עצירה נוספת בעיר קלמטה, עשינו קניות זריזות בסופר ונסענו ישר למפלודימיקה. הגשם הזה היה ממש לא ברור, וחוץ מאותו יום, בכל הטיול ביוון ראינו רק שמים בהירים ושמש.

יוון היבשתית עם ילדים

מפלודימיקה, מסיניה

אחרי קלמטה, הדרך הפכה למפותלת יותר, ומספר הנתיבים הלך ופחת. נסענו דרך כפרים שנראו מעט נטושים ובסוף אחרי שהכביש הפך לדרך כורכר היגענו ליעדנו, מפלודימיקה במחוז מסיניה, הפינה הדרום-מערבית של הפלופונז

הבית שלנו:

אם ג'ראלד דארל קרא לספר שלו "משפחתי וחיות אחרות", אז לנו היה שבוע של "משפחתי, חברים וחיות אחרות". הבית שלנו למשך שבוע היה בנוי על אדמה שדוד של יוהנס קנה בשנות השבעים, ומאז המשפחה בנתה במו ידיה שני בתים על המגרש. בית אחד בן שתי קומות עם חדר בכל קומה ואמבטיה ושירותים, אבל בלי מטבח, ובבית הזה אנחנו ישנו. לבית השני יש מטבח, אבל האמבטיה והשירותים לא בתוך הבית וצריך ללכת למבנה נפרד, מעין חדר כביסה, ובו החברים ישנו. ומה עם החיות האחרות? אז מסביב לכל מיטה יש רשת נגד יתושים, ובמשך כל השבוע הקפדנו לסגור את הרשתות. בנוסף, במתחם מתארחים עכברים, ולא מעט. רמי ויוהנס התנסו בכל מיני שיטות למיגור עכברים… 

מה עוד היה שם שעשה את שבוע הזה לחלומי כ"כ? טראסה ענקית שצופה לנוף מרהיב של עצי זית, ולפני שהגענו חברינו הוציאו אליה שולחן גדול וכיסאות ובריכה מתנפחת לילדים. יש גם אזור ישיבה נוסף שממש מתאים למשחקי קופסה וקריאת ספרים. בקיצור כל מה שצריך בשביל חופשה רגועה בטבע.

אם היינו רוצים בכך, היינו יכולים להעביר את כל השבוע בישיבה רגועה בטראסה, בטיולים רגליים מסביב למתחם, בקטיפת סברסים, תאנים ופקאנים ליד הבית, ונסיעות של 20 דקות לחוף עם חולות זהב בעיירה יאלובה. רוב הזמן זה מה שעשו קוני ויוהנס וילדיהם.

אנחנו, ישראלים חסרי מנוח, יצאנו כמעט כל יום לטיול, ונדהמנו ממגוון האתרים שנמצאים במרחק נסיעה של שעה מהבית. כמובן שכמעט ולא היה יום שלא כלל טבילה בים, ורוב ימי הטיול היו חצאי ימים.

יוון היבשתית עם ילדים

פילוס 

העיר הגדולה שלנו הייתה פילוס. פילוס יושבת על מפרץ גדול, עם אי מוארך שחוסם את מרבית הפתח של המפרץ כך שקשה לאוניות גדולות להיכנס למפרץ וזה מאפשר הגנה על העיר. מצד שני מי שמצליח לחדור לתוך המפרץ, כנראה יצליח לכבוש את היעד. כך היה ב-1827, כשחילות הים של אנגליה, צרפת ורוסיה התאחדו כדי לעזור ליוונים במלחמת העצמאות שלהם נגד האימפריה העת'מנית. הקרב בפילוס, שאז נקראה נברינו, היה אחד הקרבות המכריעים במלחמת העצמאות. (הסרט "תותחי נברון" שמבוסס על ספר של אליסטייר מקליין בשם הזה, מבוסס בעצם על אירועים שקרו באזור אחר לגמרי של יוון, אבל זאת טעות נפוצה) החופים היפים באזור הם מעט צפונית לפילוס, בעיירת הנופש יאלובה.

מה יש לעשות בפילוס? 

שיט במפרץ נברינו. יש כל מיני אפשרויות לשיט, כולל השכרת סירת מנוע אישית, אבל בגלל שהיינו עם ילדים קטנים, עשינו שיט בסירה גדולה יחסית שמכילה עד 45 אנשים. לסירה ריצפת זכוכית, מזנון קל ואפילו אקווריום קטן וקצת מסכן בחלק הפנימי של הסירה. באי שחוסם את הפתח למפרץ יש אנדרטאות של הלאומים השונים שהשתתפו בקרב נברינו. יש כמה עצירות באנדרטאות ואפשר לרדת ולתצפת על העיר. הסירה עוצרת גם באמצע המפרץ לטובת טבילה בים – ומי שרוצה, יכול גם לקפוץ ראש מהסירה למים! לכאורה, אפשר דרך הריצפה לראות את האוניות שהוטבעו אבל אני לא הצלחתי לראות אותן.

אחרי השיט אפשר לשבת בכיכר הגדולה והמוצלת במרכז העיר, וליהנות מגירוס וגלידה והילדים יכולים לטפס על התותחים שנותרו כחלק מאנדרטה נוספת לקרב הימי הגדול.

ביום אחר ביקרנו במצודה של פילוס. המצודה נבנתה בתקופת השלטון העות'מני, והיא חולשת על כל הצד הדרומי של המפרץ. זה מתחם גדול שכולל כמה נקודות ציון כמו מסגד שהוסב לכנסיה ומוזיאון לארכיאולוגיה תת-ימית עם מוצגים מאוניות שטבעו סביב פילוס. המוזיאון קטן ומרתק. חלק מאיתנו טייל על חומות המצודה, וחלק ישבו בצל תחת עצי האורן. 

טיול משפחתי ביוון היבשתית

מה יש לעשות בסביבה הקרובה?

יוון משופעת באתרים ארכיאולוגיים, וגילינו שבפלופונז יש כמה מקומות שלא רק שהם שמורים בצורה מדהימה אלא גם יחסית ריקים מאנשים, שדרוג רציני למי שמכיר בעיקר את האקרופוליס ושאר האתרים באתונה, כריתים או רודוס.  

הארמון של נסטור הוא ה"ארמון" השמור ביותר מהתקופה המיקנית (כ-1,500 לפנה"ס) בכל יוון. באודיסיאה, הומרוס סיפר על הממלכה של המלך נסטור באזור העיר פילוס ועל הארמון שלו שבנוי על הר. לפי הסיפור, הבן של אודסיאוס הלך למלך נסטור שיעזור לו למצוא את אביו שלא חזר מהמלחמה הטרויאנית. המבנה הגדול שחפרו כאן ממש מתאים לתיאור של הומרוס כי הוא מאד גדול ומפואר. במרכז המבנה יש אולם עם כס מלכות מאבן וכנראה שם ישב השליט האיזורי ודן בענייני הממלכה. האתר פותח תוך השקעה רבה, הוא נגיש ומקורה, ומאד מתאים לביקור עם ילדים קטנים (ופחות קטנים).

סמוך לארמון של נסטור, נמצא חוף וודיקיליה. זהו חוף הפרסה היפהפה שמופיע כמעט בכל פרסום על האזור. בחיים הוא עוד יותר יפה מאשר בתמונות. המים צלולים עם גלים קטנים והחול הכי נקי. החוף הוא שמורת טבע מוכרזת, וכדי לשמור עליו, אין שום פעילות מסחרית בחוף – אסור למכור מזון ושתיה, אין השכרה של מיטות שיזוף וכו'. בדרך, יש מלא חנויות ודוכנים עם מחירים מופקעים ועם שלטים של "חנות אחרונה לפני החוף", וזה קצת מעצבן, אבל כשמגיעים לחוף ורואים את המראה הבתולי ואת רמת הנקיון, מבינים שזה לגמרי שווה את זה. יש לגונה מאחורי החוף של וודיקליה שמהווה מרכז צפרות רציני. יש גם מבצר שאפשר לעלות אליו ברגל מהחוף, אבל בגלל שביקרנו באוגוסט והיה חם, הסתפקנו בחוף המדהים והמיוחד.

יוון היבשתית עם ילדים

מסיניה

נסענו גם קצת יותר רחוק, חזרה לאזור קלמטה, כדי לבקר באתר ארכיאולוגי נוסף: שרידי העיר מסיני. מסיני היתה בירת מחוז מסיניה במאות לפני הספירה, והעיר מתפרסת על שטח עצום, וכוללת תיאטרון, אצטדיון, אגורה (שוק) גדולה, מקדשים, בית מרחץ, וכמובן בתי מגורים. אנחנו התלהבנו מאד מהמקום. אפשר לטייל בין העתיקות ולהבין איך אנשים חיו את חייהם לפני 2,500 שנה. באמצע אוגוסט, שיא עונת התיירות, היו מעט מאד אנשים באתר. בגלל שהאתר גדול ומצריך יותר זמן לבקר בו, הוא מתאים יותר למי שממש מתעניין בתקופה ההלניסטית או במיתולוגיה היוונית. מי שכן מתעניין – פשוט יזכה.

אכלנו צהריים בעיירה מברומטי במסעדה שמשקיפה על האתר, ואחרי זה כדי להשלים את הביקור, גם נכנסנו למוזיאון בו מוצגים הרבה מהממצאים הקטנים יותר שנמצאו בעיר מסיני. 

1,500 שנה אחרי שהעיר מסיני ירדה מגדולתה, מסיניה היתה תחת השפעה וונציאנית. ונציה היתה אימפריה ימית בימי הביניים, ולמרות שהיא לא פעלה כאימפריה רגילה שכובשת שטחים גדולים, היא הקימה מאחזים לאורך חופי הים התיכון כדי שלאוניותיה יהיו נמלי עגינה בטוחים. באזור מסיניה, המבצרים הוונציאניים העיקריים הוקמו במתוני ובקורוני

אנחנו ביקרנו בקורוני, ויום הביקור בקורוני היה עוד יום "מושלם" בטיול. רוב שטח המבצר בקורוני משמש היום למנזר וזה קצת משעשע להסתכל דרך חרכי ירי ולראות בעיקר נזירות מבוגרות. אחרי הביקור במבצר, ירדנו לאזור הנמל ואכלנו במסעדת דגים שמשקיפה על הים. יש גם חוף שקרוב לנמל, אבל אנחנו העדפנו לחזור לאזור פילוס וללכת לים בחוף שיותר קרוב לבית.

טיול משפחתי ביוון היבשתית

דיקופטו 

בדרך חזרה לאתונה ישנו שני לילות בדיקופטו, עיירת חוף בצפון הפלופונז, שנמצאת במרחק נסיעה של כ-3.5 שעות מפילוס. בדרך אל דיקופטה, עצרנו בנמאה, אתר ארכיאולוגי נוסף מהתקופה היוונית הקדומה.

נמאה. בתקופה היוונית, חלק מהפולחן של האל זאוס היה קיום של תחרויות ספורט. התחרויות המפורסמות ביותר היו כמובן המשחקים האולימפיים, אבל התחרויות האלה התקיימו גם בכמה מקומות נוספים, ובניהם הייתה נמאה.

האתר הארכיאולוגי בנמאה מחולק לשני מוקדים שונים שצריך לנסוע ביניהם. שוב הופתענו מהגודל והעוצמה של אתר ארכאולוגי 'אנונימי'. 

היגענו בהתחלה לאזור המקדש של זאוס. מדובר במקדש עצום שהתמוטט והתפרק לגמרי. בעשורים האחרונים, אריכאולוגים עמלים על העמדה מחדש של העמודים. כל חלקי העמודים ששוכבים מסביב למתחם ממוספרים, ומחכים לתור שלהם כדי לקום מחדש. יש מוזיאון קטן וממוזג היטב (!) עם דגם גדול של האתר בתקופה העתיקה, ותצוגה יפה של הממצאים באתר – תכשיטים, כלי קרמיקה וכו'.

החלק השני של האתר והחוויתי יותר הוא האצטדיון בו התקיימו מרבית המשחקים הנמאיים. פרט מקסים על נמאה: הארכיאולוג האמריקאי שחופר וחוקר את נמאה יזם חידוש של המשחקים הנמאיים. להבדיל מהמשחקים האולימפיים, כל מי שרוצה יכול להשתתף והם מתקיימים כל 4 שנים במקביל למשחקים האולימפיים המודרניים. המשחקים הנמאיים התקיימו חודש לפני שאנחנו ביקרנו שם, ועדין נשארו במקום זרי דפנה בהם הכתירו את המשתתפים. אחרי כמה תחרויות, גם אנחנו הכתרנו את עצמנו.

לעת ערב, אחרי נסיעה פקוקה ומעצבנת עם המון עבודות בכביש, היגענו לדיקופטו. הילדים שמחו מאד להגיע למלון "נורמלי" עם בריכה. בערב שוטטנו בעיירה, ונהנינו במסעדה מקומית, מהסוג שאין בה תפריט אלא נכנסים למטבח, פותחים את הסירים, ומראים לך מה האוכל שהכינו לאותו היום… 

יוון היבשתית עם ילדים

מדיקופוטו ועד קלבריטה ובחזרה

למחרת קמנו מוקדם וצעדנו לתחנת הרכבת כדי לנסוע ברכבת צרת-פס דרך ערוץ וורייקס מדיקופטו על קו החוף ועד קלבריטה שעל ההר. כאמור מסילת הרכבת היא צרה ולכן הרכבת עוברת ממש בתוך ערוץ נחל. הנסיעה מפעימה ובחלקה ממש תלולה. 

קלבריטה היא עיירה תיירותית. בחורף עושים שם סקי ובקיץ מטיילים, אז יש הכנסה מתיירות כל השנה (להבדיל מכל המקומות האחרים בהם ביקרנו, בהם יש תיירים בעיקר בקיץ ומעט בעונות מעבר.) יצוין שקלבריטה היה מוקד של ההתנגדות היוונית לכיבוש הנאצי, ויש בעיירה אתר זכרון לטבח נוראי שהנאצים ביצעו באנשי הכפר ומוזיאון בעניין. אנחנו החלטנו לא לבקר באתר זכרון, אבל כנראה שאם הילדים היו גדולים יותר היינו מבקרים בו.

אחרי סיבוב של כשעה בעיירה, עלינו על הרכבת חזרה. למה נסענו עד לקלבריטה אם מיד חוזרים? אז בשליש הדרך, ירדנו מהרכבת והמשכנו בטיול לאורך פסי הרכבת עד דיקופטו! את כל מה שעלינו ברכבת, ירדנו ברגל. מדובר באחד המסלולים המפורסמים ביותר ביוון, ובצדק, אבל בפועל היה טיול ממש קשה, הרבה יותר קשה ממה שצפינו. קודם כל, היה ארוך. הלכנו יותר מ-10 ק"מ. שנית, היה חם. בעיקר החלק האחרון חשוף לשמש. שלישית, לכאורה הליכה על פסי רכבת אמורה להיות נוחה אבל בפועל המרווחים בין הפסים לא תואמים את אורך הצעדים ולכן ההליכה היא לא זורמת. רביעית, יש חלקים מפחידים, כשהולכים על גשרים מעל תהום ויש חלקים צרים כמעט מנהרות, ומישי הקטנה ממש פחדה בשתי הפעמים שהרכבת עברה לידינו. בסה"כ היה אתגר גדול מאד אבל שכר גדול לצד האתגר. קשה להאמין שאתה הולך בתוך נוף שכל שאר האנשים רואים אותו מבעד לחלון הרכבת. אני בטוחה שעם ילדים גדולים זה היה טיול מדהים. 

הארטיקים הטובים בחיינו אכלנו בקיוסק הראשון שהגענו אליו בתחתית המסלול! גם הבריכה במלון הייתה משיבת נפש!

יוון היבשתית עם ילדים

אתונה

כך הסתיימה לה חופשתנו בפלופונז. בבוקר, ארזנו את הדברים ויצאנו לכיוון אתונה. העצירה שלנו היום הייתה מיד אחרי שחצינו את תעלת קורינת'. החלטתי שהיום נעשה משהו סטנדרטי לגמרי והלכנו לפארק מים. אמנם זה היה פארק מים מקומי ובקפריסין ובאיי יוון יש פארקי מים הרבה יותר שווים וגדולים, אבל כאתנחתא כייפית אחרי כמה ימי טיול מאומצים, לא היה צריך יותר מזה.

אחרי ארוחת צהריים, התקדמנו לכיוון אתונה. 

בילינו כמעט שלושה ימים באתונה. אני מאד אוהבת את אתונה, ויש בה המון מה לראות ולעשות, אבל המעבר החד מהעולם הפסטורלי של הפלופונז לעיר גדולה ומיוזעת היה שוק תרבותי לחלקנו. לקחנו את הדברים באיזי, והשתדלנו להיות במקום ממוזג באמצע היום, אבל כשמטיילים עם ילדים, כנראה שעדיף להתחיל, ולא לסיים, את הטיול באתונה.

לשמחתנו, הדירה ששכרנו היתה גדולה ומפנקת, עם המון מרחב – והדובדבן שבקצפת: מרפסת עם בריזה נעימה – ונוף לאקרופוליס!!

יוון כל כך יפה, והביקור בה כל כך מתגמל. בטוח שנחזור!

תודה רבה לג'ייד ששיתפה אותנו בסיפור המסע שלה ושל משפחתה ביוון. היא עשתה לי חשק לברוח ליוון מייד לאחר סוכות. בין אם נהיה בסגר אם לאו. 

בעבר אירחתי כאן עוד מטיילים עם חוויות יווניות.

מוזמנים להיזכר:

שלומית ממליצה על כרתים ורודוס

שיר ים נסעה לסאמוס

עופרי נפשה עם המשפחה באנדרוס

אסנת טיילה בצפון יוון

טליה בילתה בסנטוריני

מוזמנים להצטרף לרשימת התפוצה שלי וליהנות מעוד תכנים מעניינים בתקופת הסגר.

תגובות פייסבוק

לקריאה נוספת

Leave a Comment

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

רוצים לקבל שבע מפות מתנה?

מוזמנים להצטרף לרשימת התפוצה ולקבל היישר למייל לינק לשבע מפות אינטראקטיביות ייחודיות של ערים:

אמסטרדם, בודפשט, וינה, ורשה, קרקוב, לונדון ופרנצלאאור ברג (ברלין).

בהכנסת כתובת המייל הנכם מאשרים קבלת ניוזלטרים ממני מעת לעת

לורשה

מוזמנים להמשיך לראות עולם

הצטרפו לרשימת התפוצה

וקבלו למייל דיוורים עם:

המלצות על יעדים ומקומות נחמדים

מידע על מסלולים והשראה לטיולים