המלצות לסופשבוע בגדנסק
Sometimes I fantasize
When the streets are cold and lonely
And the cars they burn below me
Don't these times fill your eyes
Made of stone/ the Stone Roses
בגיל 16 ראיתי בשיעור היסטוריה את הסרט 'אדומים' והתאהבתי בוורן ביטי המגלם את העיתונאי ג'ון ריד. הסרט מגולל את סיפור צמיחת הקומוניזם האמריקאי על רקע מהפכת אוקטובר בשנת 1917. ביטי יפה התואר וגיל 16 מלא הלהט גרמו לי לרצות להיות עיתונאית ולחפש איזו מהפכה בעצמי, אם אפשר כזו שמלווה ברומן עם מהפכן חתיך או עם זמר רוק.
בשנים לאחר מכן עקבתי אחר מאבקה של תנועת סולידריות בקומוניזם בפולין ובשנת 1989 שמחתי, ביחד עם כל העולם, על ניצחונה בבחירות.
המסע שלי לגדנסק במאי 2018 היה סגירת מעגל עם הפנטזיות המהפכניות של נעורי.
(** תקשיבו לשיר, הוא מקסים וכל כך הולם את גדנסק).
המסע לגדנסק – פרולוג
ביולי 2017 התחלתי לארגן נסיעת בלוגריות לעיר גדנסק, אליה החלו טיסות לואו קוסט של ריינאייר.
פניתי אל קריסטינה, ראש לשכת התיירות של פומרניה, לשמחתי היא התלהבה מהרעיון וביחד איתה ועם אנה, מנהלת השיווק של הלשכה, בנינו נסיעה שכללה חמש בלוגריות: ינינה זלסלבסקי אפק, זיוה רענן, רחלי קרוט, שנטי גדרון ואנוכי.
היינו אורחות של Pomorskie Tourist Board ושל חברת התעופה ריינאייר (המפעילה שתי טיסות שבועיות מתל אביב לשדה התעופה של גדנסק, בימים ו' וב').
בשורה התחתונה זו הייתה נסיעה מוצלחת ביותר, הסיור לגדנסק היה עשוי היטב וענה על כל הציפיות וכעת אני יכולה להמליץ על גדנסק בפה מלא כיעד אטרקטיבי.
מבחינה אישית ומקצועית זכיתי לחוויה מעצימה ומגבשת. המפגש הבלתי אמצעי עם המדריכים, שכלל גם ארוחות משותפות במסעדות ושיחות אישיות, נתן ערך מוסף לטיול, כך גם החברותא שנוצרה בין חברות המשלחת.
אבן חן לחופי הים הבלטי
גדנסק היא עיר יפיפייה ומעניינת, אבל מעבר לכך היא עיר של חופש, של מהפכות, של שינויים, של אלטרנטיבות.
אצילית ומרשימה, מנצנצת כמו הענבר – אבן החן של העיר, אבל לא מלוקקת, מרגישים את החיספוס, את שכבות ההיסטוריה, את הצלקות שחרתו בה השנים והכובשים, ויחד עם זאת יש בה אווירה צעירה, תוססת, מתחדשת ואופטימית ולא פחות חשוב אוכל טעים במיוחד (בעיקר אם אתם חובבי הרינג, כמוני…).
אם גדנסק הייתה בן אדם, היא לבטח הייתה מהפכן כובש/זמר רוק לוהט/נגן ג'אז חתיך, כמו בתמונה לעיל.
בקיצור, סיימו לקרוא את הפוסט ורוצו לרכוש כרטיסים…:-)
נתחיל עם קצת היסטוריה
גדנסק שוכנת בצפון פולין, לחופו של הים הבלטי והיא הצלע השלישית של הטריומיאסטו ( tricity) שכולל גם את סופוט וגדיניה.
לאורך השנים היא הייתה עיר נמל ומסחר נחשקת וככזו היא החליפה ידיים בין פרוסיה, שוודיה, רוסיה, צרפת, גרמניה ופולין.
בשנת 1361 הצטרפה גדנסק לברית ערי ההנזה, בהמשך זכתה למעמד של עיר חופשית משגשגת. תור הזהב של גדנסק היה במאות ה16 וה17 מה שמשך אליה פולנים, יהודים, קאשובים, הולנדים, סקוטים וסקנדינבים ותרם לזהות הרב לאומית שלה ולעושרה התרבותי.
עובדת היותה עיר נמל התבטא גם בבניה מסיבית של מחסנים מלבנים אדומות, לאורך הנהר ובGranary Island. רב המחסנים נהרסו במלחמת העולם השנייה, אבל אלו שנותרו עומדים על כנם עוברים כיום תהליך של שיפוץ. חלקם הפכו לבתי מלון, כמו המלון שלנו.
המלון שלנו – Hotel Gdansk
היינו אורחות של Hotel Gdansk, מלון בוטיק חמישה כוכבים, במחיר סביר בהחלט. הצוות במלון אדיב במיוחד, האווירה אינטימית וחמימה, החדרים מרווחים, המיטות נוחות, ומי שרוצה עוד קצת פינוק יכול לקבלו בספא.
ארוחת הבוקר עשירה וטעימה – שלל ירקות ופירות ומבחר גדול של דגים מלוחים (אכלתי שם הרינג כמו שלא כלתי בכל הביקורים שלי בהולנד). בערב הופכת מסעדת ארוחת הבוקר למסעדה אופנתית ‘Brovarnia' המגישה שילוב בין אוכל פולני מסורתי ומודרני, מטבח מקומי קאשובי וגם מנות מיוחדות מהתקופה הגרמנית של העיר.
המיקום של המלון אידאלי, מרחק פסיעה מכל האתרים החשובים של גדנסק.
הוא נמצא במרינה היפה, צופה אל נהר המולטובה ואל העגורן העתיק והבתים הנאים והססגונים על גדת הנהר.
כתובת: Szafarnia 9
לפרטים והזמנה.
גדנסק נמצאת בתנופת פיתוח רצינית. האדריכלות של המבנים באזור המרינה, המשלבים בין חדש לבין ישן, בין לבנים אדומות ובין פלדה וזכוכית, מצאה חן בעיני והזכירה לי את הרציפים המשופצים בליברפול. ביום בואנו מזג האוויר היה סגרירי והייתה לי מעין תחושה של אנגליה במבטא פולני.
דנציג – העיר החופשית?
"העיר, שעוד לא התעוררה, אבל כבר טבלה באור השמש, הציעה לו אופקים חדשים, פתחה בפניו שערים לא מוכרים, מעברים סודיים ופסאז'ים" (פאבל הילה, "קסטורפ")
מסוף המאה השמונה עשרה ועד סוף מלחמת העולם הראשונה סופחה גדנסק לפרוסיה. בין שתי מלחמות העולם, היא זכתה שוב למעמד של עיר חופשית ונקראה בשם הגרמני 'דנציג'.
כ־90% מתושבי "העיר החופשית" היו גרמנים במוצאם, ו־8% פולנים. על פי הסכם ורסאי הופרדה העיר מגרמניה, והושמה תחת חסותו של חבר הלאומים. לפולין נשמרו זכויות מיוחדות כלפי העיר: והיא ייצגה את העיר כלפי חוץ.
מסובך? מאד! דנציג עמדה במוקד המחלוקת בין גרמניה הנאצית לפולין, ולא מפליא, אם כן, שמלחמת העולם השנייה פרצה דווקא בה. ב-1 בספטמבר 1939 ספינה גרמנית הפציצה את המחנה הצבאי הפולני ברציף וסטרפלאטה וכבשה את העיר. המיעוט הפולני בעיר ניסה להתנגד לסיפוח אך לבסוף כשל ונידון למאסר או למוות.
לאחר המלחמה, בוועידת פוטסדם, הוחלט על מסירתה של העיר לפולנים. תושביה הגרמנים של דנציג גורשו או ברחו ממנה ובמקומם הובאו, במסגרת חילופי אוכלוסין והזזת הגבולות מערבה, תושבים חדשים מאזורים שהיו בשעתו מזרח פולין.
אותם מתיישבים הגיעו לעיר הרוסה ונטושה ברובה והיו צריכים לטעת בה שורשים ולהמציא לעצמם גאווה מקומית. בשנות השמונים הם יזכו לסיבה לגאווה לאומית, אבל אני מקדימה את המאוחר.
קריאת רשות – קסטרופ/פאבל הילה
ספרו של פאבל הילה 'קטסרופ' מתרחש בדנציג בין שתי מלחמות העולם. פאבל הילה, סופר יליד גדנסק, מקדיש את ספרו להנס קסטרופ, גיבורו של 'הר הקסמים' של תומס מאן ומספר מה ארע לו בשנים בהן למד והתגורר בדנציג.
סופר נוסף, יליד העיר, הוא גינתר גראס, אשר גם ספרו המפורסם 'תוף הפח' ממוקם בדנציג.
ונעבור לשוטטות
גדנסק נהרסה כמעט כליל בסוף מלחמת העולם השנייה. בשנות החמישים והשישים הוחלט לשחזר אחד לאחד את המבנים העתיקים ב -Main Town.
בשיטוט שלי בעיר, חשתי כיצד ההיסטוריה מבצבצת מכל פינה ושעל, מהדהדת מהקירות של בתי המידות, מספרת סיפור ב"שכבות הנערמות זו על גבי זו".
אל מרכז העיר ניתן להיכנס דרך מספר שערים, אני ממליצה להיכנס דרך השער הירוק (שהיווה בעבר גם את משכן מלכי פולין) היישר אל הDługi Targ – רחוב השוק הארוך שוקק החיים שהופך לאחר מכן למדרחוב Dluga. יש מצב שבסוף הסיור ברחוב תרגישו כי נתפס לכם הצוואר וזאת כי חזיתות הבתים צבעוניות, מפוארות ומרשימות ורב הזמן המבטים שלכם, כמו גם המצלמות, יופנו אליהן.
מי שמסייר בעיר יכול לחשוב בטעות כי הגיע להולנד ואכן המבנים הצרים, בעלי הגמלונים, מזכירים ערים הולנדיות ולא בכדי, ההשתייכות של גדנסק לברית ערי ההנזה השפיע על האדריכלות שלה, השונה מהאדריכלות בשאר ערי פולין.
באמצע המדרחוב רחב הידיים נמצאת מזרקת נפטון ולצידה חצר ארטוס, בסופו נמצא שער הזהב ומוזיאון הענבר, ששוכן במבנה שהיה בעבר צינוק. ייתכן שבשלב מסויים תרגישו צפיפות מה של תיירים, זה בדיוק הזמן לחמוק אל הרחובות הצדדים ולגלות בהם הפתעות.
ההפתעה העיקרית היא הגרגויילים, אלו הם פסלי אבן בדמותם של יצורים מיתולוגים, ש"מתגוררים" על המעקות המובילות לבתי המגורים ומשמשים כמרזבים. שפע של גרגויילים תמצאו ברחוב מאריקה היפהפה ((ulica Mariacka), שלכל אורכו בתי קפה נחמדים וגלריות המתמחות בענבר.
רחוב מאריקה מסתיים בבזיליקת סנט מרי – בניין הלבנים האדומות הגדול ביותר בעולם.
אל תפספסו את רחוב Świętojańska יש בו מספר בתי קפה מדליקים שמהווים גם גלריות כגון DOBRA KAWA או Klatka B וגם את שדרת Grobla III הניצבת לו, שמנוקדת בשלל חנויות בוטיק חביבות.
רחוב נחמד נוסף הוא Piwna, בו נמצא מוזיאון צעצועים עתיקים וגם הזדמנות להפסקת קפה במקום אידאלי לחובבי וינטג'.
הפסקת קפה - Café Joseph K.
בית קפה בעיצוב אקלקטי עם שלל עתיקות וחפצי וינטג' ואוסף מטורף של מכשירי חשמל ומכשירים מכניים מתחילת המאה. שווה להכנס אפילו רק כדי להתרשם מהמקום. מזכיר במראהו את הruin bars של בודפשט אבל עם ניחוח אינטלקטואלי פולני. צמוד לקפה ג'וזף ק', יש בית קפה נוסף, Kawiarnia Retro, אף הוא מתהדר בעיצוב רטרו כיאה לשמו, אבל בסגנון מאופק יותר.כתובת:Piwna 1/2
הגיע הזמן לפגוש את הגיבור המשופם של העיר
גדנסק, כאמור, היא גם ערש הולדתה של תנועת סולידריות. התנועה שהביאה לסיומו של השלטון הקומוניסטי בפולין.
פולין שלאחר מלחמת העולם השנייה נקראה הרפובליקה העממית הפולנית, בראשה עמדה המפלגה הקומוניסטית, שנשלטה מרחוק על ידי רוסיה הסובייטית.
בשנות השבעים מצבה הכלכלי של פולין היה בכי רע, חובות, משבר כלכלי, פיטורים, רעב, מחאות, על הרקע הזה הוקמה בספטמבר 1980 תנועת סולידריות, בתחילה כאיגוד מקצועי פולני של עובדי המספנות בגדנסק, בראשות לך ולנסה, אך במהרה הפכה לתנועה חברתית-פוליטית שזכתה לתמיכה של הכנסייה הקתולית והאפיפיור.
התנועה יזמה שביתות במספנות בגדנסק, הוצאה מחוץ לחוק, נרדפה על ידי השלטון הקומוניסטי, אך לבסוף הובילה בשנת 1988 לגל של שביתות בפולין, שהביא לבחירות בשנת 1989, בהן זכתה לרוב מוחץ. סולידריות הקימה את הממשלה ובכך הסתיים העידן הקומוניסטי בפולין.
את הסיפור של תנועת סולידריות וההתקוממות נגד הקומוניזם ניתן לפגוש ב'מרכז סולידריות' החווייתי והמרתק. צריך להקדיש לו זמן וקשב, אבל הוא מאד חשוב כדי להבין את הרוח המיוחדת של העיר ולא כדאי לוותר עליו.
כתובת: pI. Solidarności 1
מוסיפים קצת צבע לחיים
הקומוניזם נפל, פולין הפכה לדמוקרטית והייתה צריכה לבנות את עצמה מחדש, כלכלית ומורלית.
יצאתי לגלות ביחד עם אניה, המדריכה הצמודה,המקסימה והעשירה בידע, את גדנסק של הפוסט-קומוניזם בשכונת Zaspa.
שכונת Zaspa היא הממתק הצבעוני של גדנסק. היא נבנתה בשנות השישים במודל השיכוני שמוכר לנו כל כך טוב מישראל. מקבץ של מבנים זהים זה לזה, בלי ייחוד או זהות, מנוגד לחלוטין לאינדיבידואליזם של הבתים בעיר העתיקה. רק שבמקרה של שכונת Zaspa היה ייחוד אחד קטן. הוחלט שבכל מבנה יהיה גם סטודיו אחד של אמן, מה שהפך את השכונה לכר פורה לרעיונות אמנותיים.
פולין ידועה במסורת עיצוב גרפי ארוכת שנים, אולם מאז נפילת הקומוניזם חלה התעוררות גדולה באמנות הרחוב במדינה. וכך הוחלט לצייר ציורי קיר ענקיים על קירות מבני השכונה. זה התחיל בכמה ציורי קיר אייקונים והתרחב לכדי למעלה מ60 ציורי קיר ענקים, 19 ציורים בפורמט קטן יותר בכניסות לבתים, בית ספר לאמנות ציורי רחוב ופסטיבל ציורי רחוב בינלאומי. העצים שניטעו בשכונה בשנות החמישים צמחו וגדלו וכיום השכונה המבוקשת ירוקה וצבעונית כאחד.
איך מגיעים: חשמלית ממרכז גדנסק מגיעה עד לתחנת Gdańsk Zaspa שנמצאת בפתח השכונה. בתי השכונה נמצאים משני צידיה של שדרת aleja Jana Pawła II
למפת הציורים או לסיורים באנגלית עם מדריכים מקומיים לחצו כאן
תיאטרון שייקספיר – מפגש אופטימי בין עבר להווה
ההפתעה האמיתית של המסע שלנו הייתה ביום האחרון. נקבע לנו סיור בתיאטרון שייקספיר, בהתחלה חשבנו להבריז מהסיור, אבל לא קיבלנו "פס", מה שהסתבר כמזל גדול, כי הביקור בתיאטרון היה הדובדבן בקצפת של המסע בגדנסק.
התיאטרון, בעל העיצוב המודרני הייחודי, שבנה על ידי האדריכל האיטלקי רנטו ריזי. הוא ממוקם בדיוק במקום בו שכן עד למאה ה18 תיאטרון אליזבתיאני שביטא את עושרה וחשיבותה של גדנסק במאות הקודמות. גם כיום, תיאטרון שיקספיר המודרני, עם הגג הנפתח והבמה המודולרית מהווה מרכז תרבותי חשוב בעיר וסמל לשיתופי פעולה לאומיים ובינלאומים. בכל קיץ נערך בו פסטיבל שייקספיר שהינו חלק מ-Saint Dominic Fair אחד האירועים המשמעותיים והותיקים בגדנסק.
הביקור בתיאטרון מחבר אותנו אל הנקודה היהודית בסיפור של גדנסק, היות והוא ממקום ברחוב בו שכן עד למלחמה בית הכנסת הגדול של גדנסק. מבית הכנסת לא נותר זכר, רקאבנים שחורות לאורך המדרכה, המתכתבות עם אבני הבנייה של התיאטרון, מציינות את מיקומו בעבר.
בתיאטרון עצמו ישנו שלט הקדשה להילל צוויג,שהיה שחקן בתיאטרון האידי בגדנסק ומשפחתו תרמה כסף לתיאטרון השייקספרי לזכרו.
הביקור גם מזמן לנו הפתעה מרגשת – בתחילת ספטמבר ייערך בתיאטרון 'שבוע ישראל' ועל כך עוד אעדכן אתכם בהמשך.
אגב, גם אם אתם לא מתכננים לראות הצגה במהלך ביקורכם בגדנסק, אני ממליצה בחום להצטרף לסיור מודרך במבנה המיוחד.
כתובת: Wojciecha Bogusławskiego 1
פסטיבלים מיוחדים בגדנסק
גדנסק שוקקת אירועי תרבות במהלך הקיץ. קבלו רשימה של פסטיבלים מיוחדים בגדנסק:
יריד Saint Dominic המתקיים במשך שלושה שבועות בחודש אוגוסט. מה28 ליולי ועד ה 19 באוגוסט.
פסטיבל feta – פסטיבל בינלאומי של תיאטרון רחוב שמתקיים בין ה13-17 ליולי.
Gdansk Dźwiga Muzę Festival – פסטיבל של מוזיקה, מחול ואמנות רחוב נערך בין ה20-22 ביולי
פסטיבל שייקספיר – בין ה29 ליולי ועד ה7 לאוגוסט
תם ולא נשלם
לאחר הביקור בתיאטרון מיהרנו לשדה התעופה הקטן של גדנסק. כעבור חודש חזרתי שוב לגדנסק וכתבתי פוסט המלצות על גדנסק עם שלל מסעדות, קניות, בתי קפה, טיפים ועוד.
ממליצה להצטרף לרשימת התפוצה שלי ולקבל התראה במייל כשאספר על יעדים נוספים:
נוסעים לטיול משפחתי לצפון פולין? בואו לקרוא מה יש לעשות בגדנסק עם ילדים.
וכמו תמיד הכנתי מפת גוגל מתעדכנת על האתרים השונים בגדנסק.
מזמינה אתכם לקרוא מה כתבו שותפותי לנסיעה:
רחלי קרוט –ממליצה על מסעדות ואוכל מקומי.
זיוה רענן – לוקחת אותנו ליום מחוץ לגדנסק
ינינה זלסלבסקי אפק – חותרת בקייקים בנהר פולני וגם מתווה מסלול משפחתי בגדנסק.
שנטי גדרון – מגלה את האופנה והשופינג בTricity
***
עוד מידע על גדנסק ועל חבל פומרניה תוכלו לקרוא בלינקים הבאים:
אני מסיימת בשיר שאני אוהבת, שהתנגן לי בראש במהלך הביקור בגדנסק. תפעילו רמקולים. כדאי. 🙂.
19 Comments
מיכלי את כותבת כל כך יפה, עם סיפור הנערות שלך בבית הספר וכמובן הרעיון המקסים עם חבורות ל הבלוגרסטיות. מי כמוך יודעת כמה אני מתחברת לפולין (טוב בכל זאת פולניה חחח) ועשית חשק לבקר, הולכת לשאול את אמא שלי אם היא מכירה את האזור, נתת הרבה חומר למחשבה. גאה בך על הדרך
תודה רבה מיכלי, תגובות כמו שלך נותנות את הרוח הגבית להמשיך וליזום פרוייקטים כאלו. מעניין מה אמא שלך תאמר….:-)
העיר נראית כל כך יפה. בהחלט נראה כמו יעד אטרקטיבי לאחת החופשות הבאות.
תחשבי רק על כל הצילומים שאת יכולה לעשות בשכונת הגרפיטי….:-)
הי מיכל!
כמו תמיד המון ידע, תמונות עם המון נגיעה אישית, והסיפור שמאחורי הקלעים…
ובכל זאת – בפולין נמחקו לעם שלנו שלושה מיליון כמעט.
אף מילה על ההיסטוריה היהודית? (מסתבר שהייתה כזאת…)
גם בבלוג שבא להראות את הצד היפה של העולם…
קשה לשכוח מה הפולנים עשו לנו.
תודה רבה בת שבע, על פולין ויהודים כתבתי בפוסטים קודמים. אני רק רוצה להזכיר שמי שאחראי למה שקרה בשואה אלו הגרמנים. גם אם הרבה פולנים שיתפו פעולה (בדיוק כמו ההולנדים), עדיין הפתרון הסופי נהגה ובוצע על ידי גרמנים. על אדמת פולין, נכון, אבל בידי גרמנים.
מיכל, יא מהממת.
מהעיניים שלך נכל נראה יפה כל כך.
מי ידע שפולין וכו'
ובחירת המוסיקה – פשוט נפלא.
עינת, יא מהממת בחזרה, מי ידע שבגוטמלה חיים אנשים כל כך מגניבים….:-) ופולין היא הדבר הבא, אם צולחים כמה משוכות בדרך….ואני שמחה שאהבת את המוזיקה, זה החלק האהוב עלי בכל פוסט.
איזה פוסט מקסים. בהנחה שאני לא אורחת של לשכת תיירות האם ניתן להתמצא בעיר בקלות? מבחינת השפה, שילוט, מקומיים יודעים אנגלית? חזרתי ממוסקבה וזה היה מזעזע כי הכל ברוסית והמקומיים גם הצעירים לא יודעים אנגלית… גם במטרו כל השילוט ברוסית.
היי, שאלה טובה. הצעירים יודעים אנגלית. המבוגרים קצת פחות. בשיטוט בעיר העתיקה לא הייתה בעייה, הכל היה נגיש ונוח. אני חוזרת לגדנסק בעוד חודש בדיוק והפעם אסתובב עם חברה ונשתמש הרבה בתחבורה ציבורית אז אהיה יותר חכמה לגבי שילוט וניווט.
חזרתי לשאול לגבי התחבורה והניווט בעיר
אני בדיוק כותבת על זה, אבל הרכבת המהירה שמקשרת בין גדנסק, הפרברים וסופוט פשוט נהדרת! קל להבין, הכל משולט, הקופאים מסבירים וגם קל להבין איך לרכוש כרטיס במכונה, רק לא לשכוח לתקף את הכרטיס לפני שעולים לרכבת.
וגם הניווט בעיר מאד קל, אבל אני נווטת מצטיינת…אם כי מי שטיילה איתי פחות מתמצאת ועדיין הסתדרה גם לבד
אינפורמטיבי ומעניין!
עם איזה מצלמה את משתמשת?
תודה רבה. אני מצלמת בנייד שלי…LG 5 🙂
מיכלי, נהדר!
ביקרנו שם לפני שנה, במסגרת טיול שרשים. התיאורים שלך כל כך חיים! והאינפורמציה רבה. פשוט חוויה לקרוא, וגם מעוררת רצון לשוב שנית.
אגב, האם הבחנת במטריות הצהובות הרבות המטיילות לאורך המדרחוב, ונסגרות ברגע שפוגשות מטייל בודד ומתלוות אליו?
היינו מופתעים מהתופעה, שאח"כ הבחנו בה גם בערים תיירותיות אחרות בפולין, אך לא בצפיפות כזו..
עדנה יקרה,
תודה על התגובה. אמא כבר סיפרה לי שמיכאל הוא יליד דנציג ומאד מרגש שערכתם לשם טיול שורשים. משמח אותי מאד שהפוסט שלי עורר בכם רצון לחזור לשם שוב. את המטריות הצהובות לא ראיתי – האם מדובר במדריכי טיולים?
היי מיכל
קראתי את הכתבה שלך על גדנסק , נשמע מעניין , יש לך המלצה על טיסות ישירות ומלון ? איזה חברה?
תודה רבה
היי מרגלית, טסתי לגדנסק עם חברת ריינאייר ולנתי במלון שנקרא הוטל גדנסק בוטיק.