מסע בזמן
23.11.1969
אנה אהובתי,
אני בפריז היפה, מזג האויר כאן נפלא ויש הרבה חנויות עם מוצרים שמעולם לא ראיתי, אבל אני לא מסוגל להתלהב מכלום, כי ליבי נקרע מגעגוע ואני חושש שאולי לא אראה אותך שוב.
תחזיקי מעמד, מחכה לקבל ממך מכתב שאדע שהכל בסדר,
שלך, שנדור.
נ.ב אני אוהב אותך
את הגלויה לעיל שלח שנדור פטרובי בשנת 1969, מפריז, לאהובתו אנה שהתגוררה בבודפשט.
אני רכשתי את הגלויה בחנות יד שנייה בבודפשט.
אני מדמיינת את אנה רזה וגבוהה, לבושה במעיל שחור ארוך, קוראת בהתרגשות את הגלויה של שנדור. ושנדור? מה הוא בכלל עשה בפריז? אולי ערק למערב? אולי נסע במשלחת? ומי יודע אולי הוא היה בכלל מרגל בשירות הוד מלכותה?
האם אנה שלחה לו מכתב בחזרה? האם הם נפגשו מחדש?
3.7.1984 – זולל, סובא ומצלם ברומא הרחוקה.
כך תמצת לי בקצרה חברי דאז את געגועיו העזים….
חמש שנים היינו חברים, במהלכן הוא נסע, בכל קיץ, עם הוריו לחו"ל ושלח לי, שנה אחר שנה, גלויות מבושמות בריח של חו"ל, ציניות ופה ושם גם קצת געגוע או שניים.
עוד מילדותי אהבתי מאד גלויות.
בבית של סבא וסבתא שלי הייתה קופסת פלאים.
קופסת מתכת גדולה ובתוכה טמונות גלויות שנשלחו מארצות רחוקות.
אהבתי לשפוך את כל תוכנה של הקופסא ולעלעל בגלויות, לשרטט במוחי את מסלולי הטיולים שערכו שולחי הגלויות.
קופסת פלאים זו, ביחד עם אוספי הבולים של סבי וספרי ילדים על ארצות מכל העולם, היוו את הבסיס לתשוקה הגדולה שלי לטיולים בחו"ל.
לא רק גלויות מחו"ל התאכסנו בקופסא, לצד הגלויות מעיירות מרפא אירופאיות, דרו גם גלויות ושנות טובות שנשלחו מבתי הבראה ומרגוע שונים בארץ.
בשנות השישים והשבעים גלויות מבתי ההבראה וההארחה (שקדמו לצימרים של ימינו) היו מאד פופולאריות, נהוג היה לאסוף אותן ולעיתים אפילו להשתמש בהם בתור שנות טובות לעת מצוא.
כמעט בכל הגלויות לעיל כיכבו בריכות כחולות ומדשאות ירוקות.
פה ושם יכולנו למצוא גם גלויות מערי קייט אופנתיות של שנות השבעים, בארץ ובחו"ל, את הבריכות החליפו חופי ים.
גם בביתי כיכבו הגלויות. הן אמנם לא זכו לקופסא מהודרת, אלא שכבו מגובבות עם חפצים נוספים במגירה של ארון הכניסה.
את הגלויות הללו שלח לנו אבי, שנסע בעולם במסגרת עבודתו, וכך קיבלנו גלויה מציריך, מלונדון, מגרמניה והולנד ואפילו מדיסנילנד בארה"ב.
אני ואחותי אהבנו לפתוח את המגירה ולפנטז על היעדים אליהם ניסע כשנהיה גדולות.
סבי וסבתי, מצד אבי, אהבו לטוס לנופש בחו"ל. הם התחילו עם אוסטריה ובשלב מסויים התלהבו מיוגוסלביה ושלחו לנו גלויות שניחוח של קומוניזם מעורבב בהנאות החיים עולה מהן.
גם בנסיעות שלי לחו"ל, בהתחלה עם הורי ואח"כ עם חברים, נהגתי לאסוף גלויות מבית המלון או לרכוש גלויות במיוחד, כדי לשבצן באלבומים המושקעים שהכנתי.
גלויה
גלויה
***
גלויה
16.10.87
הי מיכלוש, מה נשמקס? אני בלונדון. לאחר מסעות נדודים רבים בארץ הכיוסים הבלתי מוגבלים…
***
31.8.89
מיכל שלום
כרגע אני באמסטרדם ובעוד שבוע אני כבר חוזרת לארץ.
אני מאד שמחה לחזור אבל מפחדת מזה, אחרי כמעט 9 ח' של טיול, לחזור לארץ זה שינוי מאד גדול.
ב
בסוף שנות השמונים התחלתי לקבל גלויות מחברים שטסו לחופשה בחו"ל. דרישת שלום כתובה ומצולמת מכל מיני מקומות בעולם שהציתו בי, בכל פעם מחדש, את תאוות הנדודים.
מנהג מקסים זה נמשך עד אמצע שנות התשעים ופסק כאשר האימיילים והאינטרנט החליפו את הדואר הישן.
בביקור האחרון שלי בבודפשט נכנסנו לחנות וינטג' ובה שלל חפצים מהתקופה הקומוניסטית. יש משהו בתקופה הזו שמושך אותי. תמיד חיבבתי ספרי וסרטי ריגול על המלחמה הקרה. הן בטיול בבודפשט והן בברלין חיפשתי אוצרות מימי הDDR ורכשתי גלויות שצבטו לי בלב, כאלו שהזכירו לי את הגלויות מילדותי מיחד ואת העלילות שקראתי בנערותי מאידך.
אפילוג
במהלך הכנת הפוסט ובעיקר לאחר פרסומו והתגובות אליו, התעוררה בי תחושת געגוע. געגוע לאימג'ים של גלויות ישנות שאבדו, געגוע למקומות בהם ביקרתי ואספתי בהם גלויות ובעיקר געגוע לתקופה שחלפה, בה כתבנו באופן גלוי (תרתי משמע) שחור על גבי גלויה.
מגיע לי מזל טוב – "רואה עולם" חוגגת שלוש שנים להיווסדה.
בכל בלוגולדת אני מקדישה פוסט לנושא חביב עלי – לפני שנתיים כתבתי על איור ולפני שנה על מזכרות מטיולים בחו"ל. השנה, דווקא כשאני עם הפנים קדימה, בחרתי לכתוב על נוסטלגיה וגלויות ישנות.
במשך שלוש השנים האחרונות רואה עולם גדלה, התפתחה והתבגרה.
אירחתי 36 אורחים.
כתבתי על 25 ארצות שונות
סיפרתי על 15 טיולים אישיים
ועוד היד נטויה.
בתקופה הקרובה רואה עולם נכנסת לגיל ההתבגרות, בקרוב יופיעו באתר גם פוסטים העוסקים בטיולים עם מתבגרים – סיפורי טיול, טיפים לטיול מוצלח, המלצות על יעדים מתאימים, רעיונות לטיול בר/בת מצווה ועוד.
אם נסעתם לטיול עם מתבגרים ואתם רוצים לשתף בטיפים או בסיפור טיול או אם יש לכם המלצות לטיול בר/בת מצווה מיוחדים, טיולי אקסטרים או יעדים שווים את מוזמנים לפנות אלי.
מומלץ להצטרף לרשימת התפוצה ולעקוב.
[mc4wp_form]
נסיים את הפוסט החגיגי בשיר של להקת 'סבסטיאן אנד בל' הסקוטית שמצא חן בעיני בגלל הקליפ שלו.
אתם מוזמנים לשתף בתגובות זכרונות שלכם מגלויות שקיבלתם או שלחתם, ממליצה גם לקרוא את הפוסט של רבקה קופלר 'יפה כמו גלויה'.

























