מסלולי טיול ביפו - יפו העתיקה ושוק הפשפשים
לו להשיב ניתן את מחוגי הזמן
איזה עולם נפלא הוא היה בונה לו
רק להשיב ניתן את שחלף מזמן
איך העולם אז היה משתנה
בלדה לשוטר/אהוד מנור
"תבטיחי לי שנפגש פה בדיוק עוד שבעים וחמש שנה" הוא אומר לה בקול רועד, מחבק אותה ביד אחת ובידו השנייה אוחז בסיגריה.
"שבעים וחמש שנה זה המון זמן" היא מציינת בעצב "מי יודע איפה נהיה עוד שבעים וחמש שנה, מי יודע מה יהיה פה בכלל"
השנה היא 1946, המקום הקישלה ביפו, בית המעצר הידוע לשימצה.
הוא – ריצ'רד, קצין בריטי שחוזר היום לבריטניה.
היא – מירהל'ה, צברית ישראלית, אהובתו הסודית בארץ, סוכנת כפולה מטעם ההגנה.
"לא משנה מה יקרה, אני אפגוש אותך בדיוק כאן עוד 75 שנה" הוא מצהיר בביטחון של קצין בריטי.
"וגם אם לא" היא עונה בענווה והשלמה "תמיד תהיה לנו יפו – we will always have Jaffa"
עם פתיחת בתי המלון מחדש הוזמנתי לסקר את מלון סטאי ביפו שחזר לפעול לפי הנחיות התו הירוק והסגול.
המלון שוכן בכיכר השעון ביפו, מחוץ למלון המולה ורעש, אולם ברגע שדלתות המלון נסגרו מאחורינו, עברנו לעולם לגמרי אחר. שקט, שלווה והידור אפפו אותי.
לאורך כל השהות הנעימה שלי במלון, הייתה תחושה של מקום וזמן אחר לחלוטין ממה שמתרחש בחוץ.

מבנה המלון מתוארך למאה ה-13. העות'מאנים הקימו בית כלא על חורבות מצודה צלבנית עתיקה.
בית הכלא, "הקישלה", שימש הן כבית מעצר והן כחלק מחומות העיר יפו. בית המושל שכן בדיוק ממול.
בימי המנדט הבריטי ואף לאחר קום המדינה המשיך המבנה לשמש כבית מעצר של משטרת יפו ומרחב יפתח. אדולף אייכמן היה אחד האסירים הידועים שהוחזקו בו.
אירוע נוסף שהפך את המקום למיתולוגי, הוא צילומי הסרט "השוטר אזולאי" שסצינות רבות ממנו, כולל סצינת הסיום המפורסמת, צולמו במבנה.
בשנת 2006 שנה לאחר שמשטרת יפו פינתה את המקום, הוא נמכר לאחים נקש שהחליטו לשפצו ולהפכו למלון בוטיק יוקרתי.

הבניין עבר שיקום ושימור מאסיבי, במשך כעשר שנים על ידי משרד ‘פייגין אדריכלים’ ואדריכל השימור איל זיו, במהלך מחקר השימור נערכו במקום חפירות ארכיאולוגיות נרחבות שבוצעו על ידי רשות העתיקות ונתגלו שרידים מתקופת הצלבנים והתקופה העות'מאנית.
חלק מהאלמנטים המקוריים של המבנה שומרו וחלק יוצרו מחדש עם התאמה מלאה למקור. כך למשל חצרות הכלא לשעבר שוחזרו בדקדקנות והן משמשות כחצרות קדמית ואחורית של המלון.
יניב אדיבי, מנהל המלון האדיב, מצביע בהתפעלות על כניסת המלון ומראה לי את הקשת המקורית עם חותמו של הסולטן העות'מני עבדול חמיד השני, ששלט לפני 140 שנה.
למבנה המקורי נוספו שתי קומות ואגף חדשים המשתלבים להפליא עם הישן.
המלון, שמקושר לרשת The Leading Hotels of the World, כולל 120 חדרים (110 חדרים סטנדרטים ו10 סוויטות המשקיפות לים), ספא, חמאם טורקי, חדר כושר, מסעדה/חדר אוכל, בר, שלל חצרות פנימיות ומרפסות.




הדובדבן שבקצפת – בריכת אינסוף יפייפיה, על גג אחד המבנים, הצופה אל נוף פנורמי של העיר העתיקה של יפו, הים התיכון וקו הרקיע של תל אביב.
אנחנו הוזמנו ללון באחת הסוויטות. עיצוב החדר, כמו עיצוב כל חללי המלון מוקפד מאד ומשדר יוקרה מאופקת.
הנוף מהמרפסת משכר בכל שעות היום, המיטה ענקית ונוחה להפליא וחדר הרחצה מפנק. במיוחד התלהבתי מהמגבות שהיו גדולות בהשוואה לסטנדרט המצוי בשאר המלונות.
כתובת: דויד רזיאל 22 תל אביב-יפו
להזמנת המלון


מלון סטאי ממוקם במיקום מושלם, חמש דקות משוק הפשפשים ודקה מיפו העתיקה וחוף הים.
לפנות ערב, לאחר ששתינו קפה בבר של המלון וצילמנו את בריכת האינסוף אלפי תמונות, יצאנו לצלם תמונות של שקיעה ביפו העתיקה.
יפו העתיקה יפה בכל שעה, אבל לעת שקיעה היא יפה יותר, והאווירה בה, שבשבתות למשל עשויה להיות מיוזעת ועמוסה, הופכת, בשעת בין ערביים, לקסומה ונעימה.
אני ממליצה לטייל בנמל, שבכל עת נמצא בתהליכי פיתוח, להתפעל מהיאכטות העוגנות במרינה, לבקר בגלריות במחסני הנמל המשופצים, שנפתחות כעת מחדש, לשתות קפה באחד מבתי הקפה שהתמקמו ממש מול הים, כדוגמת Vista Coffee, ולפסוע על הטיילת החדשה המובילה בחזרה אל מלון סטאי.


אין כמו יפו בלילות
יפו של הלילה היא לא יפו של היום. שוק הפשפשים משנה את פניו והופך לאחד ממקומות הבילוי והקולינריה המובילים של העיר.
שערי הברזל של החנויות מוגפים וכך ניתן לראות שפע של אמנות רחוב על הדלתות, בדומה לשווקים אחרים בעולם.
הסמטאות הקטנות, הקרואות על שמם של רבנים, מוארות בשלל נורות ומציעות מגוון גדול של מסעדות וברים.
הישיבה היא בחוץ, כסאות ושולחנות של מסעדה אחת, מתערבבים עם אלו של המסעדה הסמוכה וכך נוצרת חגיגה של אנשים שמחים ומבלים באווירת פוסט קורונה.
הנה מספר המלצות על בתי אוכל:
אונזה – רבי חנינא 3
בר צעיר, מתוחכם וחדשני המציע תפריט של השפים אריק דרחני ומולי מגריסו, שנותנים פרשנות עכשווית למנות מהמטבח הטורקי והמרחב העות'מני.
ראיסה – רבי יוחנן 8
ביסטרו צעיר ומדליק.
איטלקיה בפשפשים – עולי ציון 16
כשמה כן היא.
קפה פועה – רבי יוחנן 8
מסעדה-בית קפה וותיקה שנפתחה כבר ב1998, הייחוד של המקום, מעבר לעובדה שמדובר במיזם על טהרת הנשים, הוא העיצוב הנוסטלגי של המקום – כל הפריטים ברוח שוק הפשפשים ממוחזרים ואף ניתנים לרכישה.
פארוק בשוק – רבי נחמן 6
תפריט ישראלי אותנטי
Jopea – רבי פנחס 9
תפריט מגוון עם מנות מן הים והיבשה, המבוסס על חומרי גלם מובחרים ממיטב החקלאים והמגדלים מכל קצות הארץ
רעמסס – הגימנסיה העברית 7
בר ביסטרו המתפרש על פני סמטה שלמה ושלושה מבנים עם רחבה חיצונית ביניהם. קירות המבנים עברו טיפול של הספריי של קבוצת הגרפיטי ברוקן פינגז, שיצרה עליהם ציורי קיר מרהיבים.
המטבח פתוח אל הסמטה ומציע תפריט ים תיכוני עם נוכחות בולטת של דגים וירקות.




אין כמו יפו בעולם
לאחר ארוחת הבוקר הטובה והעשירה במיוחד במלון, נפגשנו עם מיכל ששון ביבי, מדריכת טיולים נפלאה, לסיור שנתפר במיוחד עבורנו ביפו.
מיכל היא מורת דרך מוסמכת למעלה מ – 30 שנים, בוגרת תואר ראשון ושני בלימודי ארץ ישראל. מיכל שחיה ללא הפסקה את תל אביב-יפו , גרה, עובדת ומבלה בעיר.
באתר של מיכל "להתאהב בתל אביב יפו" תוכלו למצוא את מגוון הסיורים שהיא מציעה ואם תרצו להכיר אותה לעומק כנסו לראיון שלי איתה.
וזה מה שמיכל מעידה על עצמה:
"ביום יום אני לוקחת איתי אנשים לצעוד עם דופק העיר, לגלות אותה לחוות ולהתרגש. בסיורים אנחנו מטיילים בין פינות מוכרות לפינות חבויות, בין מציאות לבין חלום, בין הנאה לבין ערך, כל פינה והסיפור שלה כל סיור והחן שלו. אני מביאה דרך הסתכלות מיוחדת על הדברים, מעלה רעיונות ושאלות עכשוויות הנוגעות בכולנו עם שילוב של מפגשים אנושיים ריחות וטעמים במקומות מפתיעים."

מיכל החלה את הסיור בסיפור ההיסטורי המרתק של העיר יפו.
יפו הייתה חלק ממלכת ירושלים הצלבנית ושימשה כנמל חשוב בארץ ישראל, למעשה היא נחשבת לאחת מערי הנמל העתיקות ביותר בעולם! יפו מככבת בתנ"ך, בברית החדשה ובמיתולוגיה היוונית.
היא שגשגה בתקופה הצלבנית, נהרסה בתקופה הממלוכית ואיבדה ממעמדה בתקופה העות'מנית, עד ששוקמה בעקבות הכיבוש של סולימאן פאשה בשנת 1806.
באמצע המאה ה19 העיר החלה יוצאת מהחומות ומתפשטת דרומה וצפונה. תושביה היו מוסלמים, נוצרים, יהודים ואף הטמפלרים נטעו בה יתד וגם פרדסים. הטמפלרים שיווקו את תפוזיהם דרך נמל יפו במותג "Jaffa Oranges" הקיים עד היום.
"יפו היתה בסימן הקידמה והחלה להתפתח מחוץ לחומות. שכונות קמו מצפון ומדרום לה, דרכים נסללו, עסקי התיירות החלו לפרוח עם בתי מלון ראשונים, רוחות הזמן השתנו, גם הזמן עצמו השתנה שכן עד עתה חיו על פי שעון הטבע עד שהוחלט להקים את מגדל השעון שסימן את הזמן. שער העיר שהיה ננעל עד אז ערב ערב עם שקיעת החמה לא עוד ננעל. עגלונים מילאו את הכיכר מחכים שיתמלאו מושביהם להוביל אנשים לירושלים. השוק הפך הומה באנשים וסחורות ויפו היתה למקום מפגש לרעיונות חדשניים"
בשנת 1917 כבשו הבריטים את הארץ ויפו, כמו שאר ארץ ישראל הפכה להיות חלק מהמנדט הבריטי.
הפרעות ביהודים בשנים 1920–1921 הביאו לבריחת התושבים היהודים מיפו לתל אביב שהפכה למרכז העירוני היהודי החשוב ביותר.
בתוכנית החלוקה נקבע כי יפו תהיה מובלעת ערבית, אולם כפי שאנחנו כבר יודעים, במלחמת השחרור נכבשה יפו על ידי ההגנה והאצ"ל, מרבית תושביה הערבים גורשו או ברחו ורק מיעוטם נותרו בעיר. בשנת 1950 אוחדה יפו עם העיר תל אביב.

תמונות יפואיות
לאחר שיעור ההיסטוריה התחלנו בסיור ויצאנו אל עבר יפו העתיקה, חלפנו בשער העיר והתחלנו לשוטט בסמטאות הצרות, עצרנו מול פסל "עץ התפוז המרחף", של הפסל דן מורין, שם שמענו על סיפור השיפוץ של יפו העתיקה:
לאחר קום המדינה, יפו העתיקה הייתה עיי חורבות. בתיה שננטשו יושבו ביהודים, רובם הגדול עולים חדשים. האזור הפך במהרה לשכונת עוני, שאופיינה בתנאי תברואה ירודים ובפשיעה. הייתה כוונה להרוס את יפו העתיקה ולבנות במקום הבתים הישנים שכונה מודרנית, אולם בתחילת שנות השישים, בעקבות גל מחאות, הוחלט לשנות את המדיניות והודות למרסל יאנקו, שביקש לשמור על ׳רוח המקום׳ נבחרה תוכנית חלופית שהתבססה על שיקום ושימור האזור ועיצובו מחדש כשכונת אמנים, שיגורו יעבדו ויארחו במקום.
כיום המתחם ממלא את ייעודו רק באופן חלקי. אמנם הוא כולל גלריות רבות וסדנאות אך לא התפתחו במקום חיים עירוניים שוקקים ויש הטוענים כי משכונת אמנים הפכה יפו העתיקה לשכונה לעשירים בלבד.

מיכל הפגישה אותנו עם כמה מהמעצבים המוכשרים שפתחו את הסטודיו שלהם בסמטאות יפו העתיקה:
IOTA
סטודיו לעיצוב טקסטיל עם חזון חברתי-נשי. הסטודיו נוסד על ידי טל צור ושולה מוזס. IOTA מעצבים ריהוט מבוסס טקסטיל (פופים, כריות, שרפרפים, נדנדות ועוד), פריטים ייחודיים הנסרגים בטכניקה של עבודת יד מסורתית בחוטי כותנה ופוליאסטר.
הסטודיו מספק עבודה בתנאי שכר הוגנים לנשים שנמצאות מחוץ למעגל העבודה – נשים בדואיות בנגב ופליטות מסוריה, שעברו הדרכה ייחודית וכך יכולות לעבוד מהבית ולהתפרנס בכבוד.
כתובת: הצורפים 12
קווינטר – עיצוב תכשיטים
טל ולי הם אח ואחות, צורפים ומעצבי תכשיטים, שיוצרים יחדיו תכשיטים בהשראת הטבע ובהתאמה אישית, בסטודיו קטן וקסום.
כתובת: מזל אריה 16
Extra Vergine
סטודיו לעיצוב תעשייתי של המעצב רם בר זאב.
הסטודיו מציג גישה עיצובית ייחודית המשלבת מסורתיות עם סגנונות עכשוויים. טעמים ים תיכוניים מתערבבים עם עיצוב חדשני מודרני ויוצרים אוספים ייחודיים של מנורות, רהיטים ואביזרים.
כתובת: הפנינים 1

אצא לי השוקה
מיפו העתיקה המשכנו אל שוק הפשפשים.
השוק עצמו פועל במקום כבר מהמאה ה-19, כשעיצובו הנוכחי התגבש בתקופת המנדט הבריטי.
בשנת 2001, יזמו עיריית תל אביב ומשרד התיירות תוכנית שימור ושיקום של השוק, והחייאה עירונית של האזור.
חלק ניכר של המבנים בשוק שופצו, לצד חנויות השוק המקוריות נוספו שלל חנויות של מעצבים, גלריות, סטודיו של אמנים, מסעדות ובתי אוכל, והשוק הפך בבת אחת למתחם אופנתי ותיירותי.
גם ברחובות הקטנים, מסביב לשוק, שופצו מבנים רבים בצורה מרשימה והוקמו מיזמי מגורים יוקרתיים.
עם כל היתרונות הגדולים של הפיתוח העירוני שמתרחש במתחם השוק, חייבים לציין שהאיזור עובר תהליך שלילי של ג'נטרפיקציה במהלכו הסוחרים/התושבים הוותיקים לעיתים נאלצים להתפנות מביתם/עסקיהם לטובת מיזמי נדל"ן.
אני, כתיירת שבאה רק ליום-יומיים, דווקא אוהבת מאד את מה שקורה בשוק הפשפשים ובכל פעם מגלה מקומות חדשים ומיוחדים.



הפעם, בזכות הסיור עם מיכל גיליתי את:
צלטנר בית מלאכה לספרי ילדים
בית הוצאה לאור, של דורית צלטנר, המתמחה בספרים העוסקים בערכים אוניברסליים של פיוס ושל חברוּת, שוויון ומתן הזדמנות, התחשבות וסליחה ומעל לכול – אהבת אדם.
בית המלאכה שוכן במקום בו בשנת 1905 נוסדה "הגימנסיה העברית", בית הספר העל-יסודי הראשון בעולם שבו שפת הלימוד הייתה עברית, זו שלימים תעבור לרחוב הרצל ותקרא הגימנסיה העברית הרצליה.
בין סדרות הספרים של בית ההוצאה תוכלו למצוא את סדרת "קטנות גדולות" המתארת את חייהן של נשים דגולות מהעולם בספרונים מאויירים ו'גם את "קטנים גדולים", "דיוקן של אמן" ו"הישראליות".
את ספרי ההוצאה אפשר למצוא בחנויות נוספות בארץ, אבל ביקור בחנות הדגל היא חוויה עיצובית בפני עצמה וכחובבת ספרי ילדים מאויירים, אני ממליצה עליה בחום.
כתובת: הגימנסיה העברית 8
נירית לבב
נירית לבב פקר הינה מעצבת שמלות כלה ידועה שהחלה לייצור יצירות אמנות ממגוון חומרי גלם ממוחזרים: גלגלי שיניים, מפתחות, נורות, מזרונים, גפרורים, בובות, אטבים, וחומרים מהטבע (בלוטים, גרעיני חמניות, אורז, חול ים, חצץ צדפים וכו').
בגלריה שלה תוכלו להתפעל מהמקוריות של העבודות המוצגות במספר סדרות – שמלות, כלבים ונשים בהריון.
כתובת: בית אשל 9
הסל של מיכל מלא כל טוב, נדמה כי היא מכירה כמעט כל מי שפועל ביפו העתיקה ובשוק. אני לא אפרט על כל המסלול שעשינו, בשביל זה תצטרכו לטייל עם מיכל וחשוב שתדעו כי היא יכולה להתאים את המסלול לקבוצה הספציפית.
לפרטים: 052-6620190

ושוב אנחנו כאן מול השעון
ושוב ילדה בלי למה ומדוע
ידיי בזרועותייך אוחזות
יש משהו מוזר ולא ידוע
יש משהו נפלא בעיר הזו
זוהי יפו/יוסי גמזו
מרץ 2021, מלון סטאי יפו:
הגבר הנאה שיושב על הבר נראה לה מוכר מאיזשהו מקום, אבל היא לא מצליחה לשים את האצבע מאיפה.
העיניים שלהם נפגשות, הוא מחייך וניגש אליה.
"אני מרגיש שאני מכיר אותך, אבל אין לי מושג מאיפה" הוא אומר לה בעברית עם מבטא בריטי כבד"
"גם לי אין מושג, אולי נפגשנו כאן בגלגול קודם?" היא עונה "נעים מאד, אני מיה, צלמת אופנה, באתי לצלם הפקה, כאן במלון, מחווה לימי המנדט"
"נעים גם לי, שמי ריצ'רד, אני אדריכל, הגעתי לא מכבר מלונדון, אפשר להזמין אותך לכוס קפה?"

אלו היו 24 השעות בהן ביליתי ביפו, 24 שעות שרק עשו לי טעם לעוד. מקווה לחזור אליה שוב בקרוב.
תודה רבה לרשת מלונות סטאי, שהזמינו אותי להיות אורחת המלון, על האירוח הלבבי, תודה רבה למיכל ששון ביבי על הסיור המרתק ותודה רבה לשילה ברון, שותפתי לטיולים בשנה האחרונה, שהצטרפה אלי.
בואו לקרוא על עוד טיולים בארץ ובחו"ל בהם טיילתי עם שילה בשנה האחרונה:
מוזמנים להצטרף לרשימת התפוצה שלי ולקבל למייל התראות על פוסטים חדשים.
4 Comments
איזו פוסט מקסים והסיפור על בית הכלא שהפך למלון מרתק! כיך לראות שיפו מתץחדשת ומענינת. ץודה על ההמלצות!
תודה רבה ינינה, התהליך שעובר על איזור שוק הפשפשים ממש מצא חן בעיני, אני משערת שיש לו גם חסרונות, אבל אהבתי מאד את השימור-פיתוח העירוני שנעשה שם.
פוסט מהמם מיכל, אני בדיוק חוגגת יום הולדת חמישים במלון סטאי בסוף החודש, עשית לי כבר חשק להגיע! ממש אוהבת את העיצוב של המלון והמיקום שלא לדבר על הסיפור מאחורי. יפו מהממת, יכולה להסתובב שעות בסמטאות.
מזל טוב שרי!!!! בחרת בחירה מעולה לחגיגות החמישים שלך – גם המלון וגם כמובן יפו ואיזה כייף שהקורונה מאחורינו ואת יכולה לחגוג בגדול.