עתליה עין מור – סיורים קולינריים בכרתים

ארוחות שף בעין כרם וסיורים קולינריים בירושלים וכרתים

הסיורים בכרתים הם מפגש עם כרתים האמיתית, עם החיים השלווים של הכרתיים. אנחנו לא מגיעים לאזורים מתויירים, אלא מבקרים את השכנות שלי בכפר

מה הרקע שלך?  

נולדתי וגדלתי בעין כרם שבירושלים אהובתי. לפני 11 שנים, פתחתי בבית ילדותי את העסק שלי. אני מקיימת ארוחות שף מול הנוף הכי יפה שיש, סדנאות בישול ואפיה וגם מובילה סיורים קולינריים לחלקים הכי טעימים בירושלים (לבתים פרטיים בעין כרם, לסודות של השכונות החרדיות, ולסמטאות המדהימות של העיר העתיקה). מגיל 9 אני אופה ומבשלת ובגיל 16 התחלתי לעסוק בכך.

במקום שלי בעין כרם אני משלבת בין האהבה הגדולה שלי לבישול לבין אהבתי האדירה לבני אדם ולאירוח. באמת שאני נהנית מכל רגע ומרגישה מאד מאד מחוברת. גם לאוכל, גם לאורחים שלי, וגם לעין כרם. ספר האוכל שהוצאתי ביחד עם אמא שלי פנינה עין מור, ועם מיכל פתאל הצלמת הנפלאה, זכה מקום ראשון בתחרות הכי גדולה בעולם לספרי בישול. אני שואבת השראה מעין כרם ומהתושבים של הכפר, משתדלת לרכוש את חומרי הגלם מהרי ירושלים בלבד, ונהנית מכל שניה של ליקוט בהרים לקראת הארוחות.

לאתר של עתליה

מדוע בחרת לעבור לכמה חודשים בכרתים?

ועם כל מה שכתבתי למעלה, על האהבה האדירה לעין כרם, פתאום הופיעה לי התאהבות נוספת בחיים. 

לפני שנים רבות אחי הגדול עבר לכפר נידח מאד בהרי דרום מזרח כרתים. בכפר גרים 80 תושבים, רובם הגדול מעל גיל 90, ופרט לניקוס השכן שלו, אף אחד לא מדבר אנגלית. בפעם הראשונה שהגענו לביקור נדהמנו מהשמירה על המסורת. בכל יום אחד מזקנות הכפר הייתה דופקת על דלת הבית (או פשוט נכנסת) עם תוצר אחר ממטבחה. מהר מאד הבנו למה אין אף חנות או מסעדה בכפר. הם עושים שם הכל בעצמם, מגדלים זיתים ואוצרים שמן זית, מזקקים ראקי, מייצרים יין, רודים דבש, מגדלים את כל הפירות והירקות שניתן לדמיין, מגדלים צאן ומגבנים גבינות, ושומרים על שיטות בישול מסורתיות בצורה שפשוט הדהימה אותי.

שמתי לב שהצעירים כבר לרב עוזבים את הכפר ועוברים לעבוד בהייטק באתונה או בערים אחרת, ושהמסורות הנפלאות האלו עומדות להעלם מהעולם. וכך נוצר הרעיון לסיור הקולינרי שלי אל העולם החבוי מן העין שבכרתים האמיתית.

בעקבות הקורונה, לראשונה בחיי בסגר הראשון שהיה משמעותי מאד לכולם, חוויתי חופש אמיתי, ושלווה גדולה. מכיוון שאני כל כך נהנית מהעבודה שלי בארץ, תמיד בחרתי לעבוד ללא הפסקה. באחת עשרה השנים האחרונות היו במרבית השבועות בין שבעה לעשרה אירועים, ולפתע במרץ 2020, הרגשתי מה זה לחיות בבית שלי בתור בית, בלי עובדות ובלי עבודה. היה בזה משהו חדש ונעים. והחלטתי ביחד עם אהובי היקר שזה משהו שנרצה לחוות שוב. החיים בארץ אחרי הסגר שבו מאד מהר למסלולם המהיר, וחשבנו שהשנה במקום לבוא מהארץ עם הקבוצות לכרתים, אנחנו פשוט נהיה כאן ונפגוש כאן את אורחי הסיורים. וכך קרה. הרבה אמרו שאנחנו אמיצים, ושאלו איך אנחנו יכולים לעזוב הכל, אבל האמת היא שזה בא כל כך בטבעיות, כאילו זה בדיוק מה שהיה צריך לקרות.

ספרי לי על הסיורים  שלך בכרתים, מה הם כוללים? 

הסיורים בכרתים הם בעצם מפגש עם כרתים האמיתית, עם החיים השלווים של הכרתיים. אנחנו לא מגיעים לאזורים מתויירים, אלא מבקרים את השכנות שלי בכפר (שכשאמרתי להם שאני רוצה להביא אליהן תיירים הן פשוט לא הצליחו להבין מה מעניין באורח החיים שלהן שאותי הקסים כל כך), פוגשים חברים שלי שמעריכים אוכל ובעיקר את חומרי הגלם מהם הוא עשוי (כל פעם מחדש אני צריכה להסביר להם שזה עבודה לכל דבר, ולא לכל אורח שאומר שהיין טעים מיד נותנים בקבוק במתנה), חווים את הרי כרתים, שרחוקים מרחק שנות אור (ולעיתים רק שעה נסיעה) ממלונות החמישה כוכבים שמקיפים את האי, ובעיקר נכנסים למצב של סיגה- סיגה (לאט, לאט) שכל כך מאפיין את יוון.

אנחנו שותים מלא ראקי, מבקרים ביקבים מיוחדים, נהנים מסדנאות בלב הכרמים, אוכלים בבתים של חברים וגם בטברנות מהממות, רוקדים לצלילי מוזיקה חיה, פוגשים אנשים שכל כך שמחים לארח אותנו ופשוט מרגישים כרתיים לכמה ימים. אני מארגנת את הכל כולל טיסות, מיניבוס של כריסטוס הנהג, לינה במלון של ואסיליס ועוד מלא הפתעות. בעקבות הביקוש שנוצר השנה, יצרתי גם ימי סיור בודדים שמתאימים לזוגות או קבוצות קטנות שכבר מגיעות לחופשה בכרתים ובא להם קצת להיחשף לעולם שמחוץ לאיזור התיירותי.

מה טועמים בסיורים שלך?

את העגבניות הטעימות בעולם, מלפפונים עם ריח גן עדן, פירות שהרגע נקטפו מהעץ, בשר שחי חיים טובים ומאושרים, דגים שדגו לנו, גבינות מחלב הצאן של העיזים והכבשים שהולכים לצידי כשאני מטיילת בהרים, ראקי (התזקיק המקומי), יינות משובחים ומלא אוכל טעים טעים שהוכן במיוחד עבורו ומשתנה מאד בין סיור לסיור בהתאם לעונה. 

מה מייחד את הסיורים שלך?

הייחוד הוא זה שנוצרה ביני לבין המארחים שלנו מערכת יחסים שהיא קודם כל חברית. אני כל כך נהניתי מהאירוח שלהם בכל פעם שבאתי שפשוט הרגשתי שזה לא פייר לחוות את זה לבד. אנחנו מגיעים למקומות שאין שום סיכוי להגיע אליהם לא כחלק מהסיור.

מה הדבר שאת הכי אוהבת בסיורים שלך?

את האנשים שאנחנו מבקרים ואת האנשים שאני מסיירת איתם. והכי מדהים- הקשר האדיר שנוצר בין האורחים למארחים.

מה את אוהבת בכרתים?

באמת שקשה לבחור בין הים להרים, למזג האוויר המושלם, להקפדה על חומרי הגלם, לטוב הלב של המקומיים, לראקי, לאורח החיים, לכבוד שיש להם לתרבות, לאוכל המסורתי המושלם… אבל אם אני חייבת לציין דבר אחד אציין שאני הכי אוהבת את האנשים שכאן ואת האירוח המדהים שלהם.

ביוונית המילה זר והמילה אורח היא אותה המילה. וכל כך מרגישים את זה כאן.

מהם החלומות שלך לשנה הקרובה?

להיות בריאה, עם משפחה בריאה, להמשיך ליהנות ממה שאני עושה, ולגרום לאחרים הנאה.

ולסיום, שתי המלצות קולינריות למבקרים בכרתים

לפחות פעם אחת בסיור, להתרחק מקו החוף, ולנסוע לאיזו טברנה מסורתית בהרים, להתחבר למקומיים ולאכול את האוכל שלהם.

המלצה נוספת היא לשבת בקפיניון באחד הכפרים, להזמין קרף קטן של ראקי בשני יורו, ולהידהם מכך שעם כל הזמנה מגיעים מזאטים שיכולים להוות אחלה תחליף לארוחת ערב.

ואם בא לכם המלצות על מקומות ספציפיים, יש אצלי בהיילייטס באינסטגרם המלצות על מסעדות טובות במזרח כרתים.

לאתר של עתליה

טרמינל » אינדקס יזמי תיירות » עתליה עין מור – סיורים קולינריים בכרתים

תגובות פייסבוק