מסלולי טיול בטביליסי
גאורגיה בכלל לא הייתה ברשימת המועדפים שלי. לא תיכננתי להגיע אליה או לטביליסי השנה, היו לי עליה דיעות קדומות וחשבתי שזה 'מור אוף דה סיים' כמו אזרבייג'אן, שלא ממש התחברתי אליה.
אבל אז הגיעה הצעה לטוס לסיור עיתונאים, לסקר ריזורט יפהפה בחבל היין של גאורגיה, ועל הדרך גם להכיר את טביליסי.
התלבטתי קצת ואז אמרתי כן, למה לא. ואיזה מזל שהסכמתי – כי זו הייתה הפתעה לגמרי לטובה, גיליתי ריזורט מושלם בשם Lopota Lake Resort & Spa ועיר מסקרנת ומיוחדת.
טביליסי, השוכנת על אחד מנתיבי דרך המשי, בצומת דרכים בין אירופה לאסיה, היא עיר רבת פנים ובעלת עומק של שכבות. במהלך אלפי שנים חלפו בה כובשים רבים ומשטרים שונים שהותירו בה סגנונות בנייה שונים, היוצרים שעטנז פוטוגני.
תוסיפו לכך את השילוב בין חדש לישן, משופץ ומוזנח, מזרח ומערב שכל כך בולט בעיר וקיבלתם פסיפס אורבני מרתק.
טביליסי היא עיר לא מלוקקת, לא מתחנפת, יצירתית, מכניסת אורחים ומלאה במיזמים אורבניים מעניינים.
אם טביליסי הייתה בן אדם היא הייתה אישה - שחציה קשישה גיאורגית חרוצת קמטים ועם שיני זהב וחציה עלמה צעירה, יפה, תוססת וחושנית.
עד לפני עשר שנים, מצבה של טביליסי היה בכי מר, השכונות העתיקות שלה היו מוזנחות ומתפוררות. בעשור האחרון עוברת העיר כולה תהליך של שיפוץ, שימור ומודרניזציה, נבנות עוד ועוד תשתיות תיירות (מלונות ומסעדות ברמה גבוהה, מיזמים תיירותיים, מרכזי קניות) חלקים גדולים של העיר חפורים, מבנים רבים כבר משומרים להפליא ובתווך יש לא מעט מבנים ורחובות המחכים לתורם.
הפרברים זה כבר סיפור אחר. שם עדיין תוכלו לראות את השיכונים הקומוניסטים הידועים לשמצה ולפיכך אני ממליצה להתמקם ולטייל במרכז העיר.
איך מגיעים לטביליסי?
ארבע חברות תעופה (אלעל, גאורגיאן איירליינס, ישראייר וארקיע) מציעות טיסות סדירות יומיות לטביליסי.
נמל התעופה ממוקם כעשרים דקות נסיעה מהעיר.
העיר מאד מאד פקוקה ואני ממש לא ממליצה לשכור רכב. עדיף לקחת מונית מהשדה ובתוך העיר להתנייד ברגל או במטרו.
מלונות מומלצים בטביליסי
מלון סטמבה – Stamba Hotel
המלון שלנו היה חלק מסוד ההצלחה בביקור בעיר. עבורי למלונות יש משקל גדול בהנאה מהביקור והפעם זה קלע בול, קיבלנו מלון שדובר את השפה העיצובית של טביליסי העכשווית והמתחדשת.
מלון סטמבה הוא מלון חמישה כוכבים מפנק במיוחד, שאינו רק מקום להניח בו את הראש, אלא יצירת מופת של עיצוב ואירוח.
המלון, השוכן במבנה ששימש כבית דפוס והוצאה לאור, עבר תהליך מדהים של שיפוץ ששימר גם חלק מהמאפיינים המקוריים.
המתחם הענק מעורר השתאות בזכות העיצוב המיוחד והססגוני שלו – שילוב של וינטג’ וסגנון עכשווי אורבני. החדרים ענקיים, מאובזרים בכל מה שצריך ואף יותר מזה. המקלחת שונה מכל מקלחת שפגשתם עד כה והמיטה כל כך נוחה שלא תרצו לצאת ממנה…
החללים הציבורים מרשימים – קצת מרגיש כמו לטייל במוזיאון, כשבכל פינה מגלים פריט אמנות/עיצוב נוסף.
ארוחת הבוקר מוגשת לשולחן ב”סטמבה קפה”, שכולל גם חצר פנימית ירוקה ויפה. המקום פתוח כבית קפה וביסטרו, כל שעות היום, גם לאנשים מבחוץ. עוד במלון בר בסגנון אמריקאי, שוקולייטריה, בריכה על הגג וחנות ספרים.
במתחם של סטמבה תמצאו עוד מלון אייקוני – רומס, האח הצעיר והבוטיקי, שגם הוא מפורסם בזכות עיצוב לא שגרתי. רומז הוא מלון ארבעה כוכבים ולכן המחירים שלו נמוכים יותר, אבל המיקום המעולה והעיצוב המשגע קיים גם ברומס, אז זו בהחלט אפשרות מצויינת ללינה בטביליסי.
העיר העתיקה של טביליסי
העיר העתיקה של טביליסי משתרעת על מדרון, שבחלקו העליון נמצאים מצודה נרקילה והגנים הבוטניים ומגיעה עד לנהר מטקווארי (Mtkvari).
טיפ: היות וחלקים מהעיר העתיקה נמצאים על הגבעה, אני ממליצה לעלות לפסגה ברכבל, להתלהב מהנוף, (כולל גשר השלום המרשים) לומר שלום ל'אמא גיאורגיה' (פסל אלומיניום של אישה, בגובה 20 מטר. ביד אחת היא אוחזת קערת יין – עבור אורחים שפניהם לשלום ובידה השנייה חרב – המזהירה את מי שפניו למלחמה) ולרדת רגלית מכנסיית Betlemi דרך המדרגות המתחברות לרחוב Betlemi עד לנהר.
במהלך הירידה תחשפו לשתי וערב של מבנים מעוטרים בגפנים, מכל התקופות והדתות, שמספרים את הסיפור של העיר. במבנים הישנים, עם המרפסות המהממות, נפתחים מיזמים מדליקים של בני דור הצעיר – שם בית-יין, כאן בית מלון. מומלץ ללכת לאיבוד בין הסמטאות הקטנות ולגלות את ההפתעות המאד צבעוניות החבויות בהן. יש משהו מאד פוטוגני בחצי מוזנח-חצי מטופח של טביליסי.
מהר מאד תשימו לב למוטיב חוזר והוא חתולים המצויירים על קירות, על לוחות שמכסים מבנים בשיפוץ ועל ארונות חשמל. זהו מיזם מקסים של אמן ציורי הקיר Gosha Art
הכיכר המרכזית של העיר העתיקה היא כיכר מיידן, הקרובה לנהר, שיש בה גם שוק מזכרות תת קרקעי, אבל לטעמי כל האיזור (כולל רחוב הבילויים שרדני) קצת תיירותי מדי ולכן אני ממליצה לקצר את השיטוט בו ולהגיע אל הכיכר היפה, הירוקה ברחוב Sioni ליד מוזיאון ההיסטוריה. מתחת למוזיאון ההיסטוריה נמצא מוזיאון היין החדש, שנפתח רק בשנת 2020.
המוזיאון, שנמצא במתחם תת-קרקעי ענק, שנחפר ושופץ, מספר בצורה מרתקת את ההיסטוריה של הכנת יין בגאורגיה ואת הקשר ההדוק של תרבות היין לתרבות, לדת ולאורח החיים הגיאורגי. מומלץ לבקר במוזיאון עם סיור מודרך.
במתחם יש גם מסעדת שף חדשה בשם Archive ובר יין בו ניתן לעשות טעימות יין.
יין וגאורגיה
גאורגיה נחשבת לאחת מערשי תרבות היין וייצור היין התחיל בה אי-שם לפני כ-8,000 שנה.
חבל קאחתי, בו ביקרתי לפני טביליסי, נחשב לחבל היין של גאורגיה, ונמצאו בו כדי היין העתיקים בעולם.
עבור הגאורגים שתיית יין היוותה ומהווה טכס דתי, כמעט בכל חצר בגאורגיה (גם בערים) נטועות גפנים וכמעט בכל בית יש במרתפים 'מארני', שהוא מעין יקב קטן. בתקופת הקומוניזם, בה הדת הייתה מחוץ לתחום, המארנים הסודיים וטכסי היין היוו עבור הגיאורגים דרך למרוד בחשאי נגד הכובש הסובייטי.
אחד מציוני הדרך המוכרים ביותר בעיר העתיקה זה הוא רובע אבאנותובאני (Abanotubani). הרובע, ששוכן על מעיינות חמים תת קרקעיים טבעיים, נחשב לנקודה בה נוסדה טביליסי כעיר הבירה של גיאורגיה במאה החמישית לספירה.
האגדה מספרת שבדיוק כאן נפל הבז של וחטנג גורגסלי, מלך ממלכת איבריה, והביא לגילוי מעיינות הגופרית החמים, מה שגרם להפיכתה של טביליסי לבירה של גאורגיה
במהלך השנים הוקמו ברובע מרחצאות הגופרית, 65 בתי מרחץ בסגנון פרסי-עותמאני, כיום נותרו כתריסר מרחצאות פעילים השוכנים מתחת לקרקע כשרק כיפותיהם מבצבצות למעלה, למעט בית המרחץ "אורבלאני", שהוקם בשנת 1893, היחיד שנמצא מעל לפני האדמה. במתחם המרחצאות עובר נחל ומעליו גשרים ומסלול המסתיים במפל.
שדירות רוסטוולי עד כיכר החירות לאורך הנהר עד גשר השלום
שדירות שוטה רוסטוולי, Shota Rustaveli, הן השדירות הראשיות והמפוארות של העיר, עם סגנון בניה שהזכיר לי את בודפשט, שם ממוקמים רוב המוזיאונים והגלריות היוקרתיים של העיר, יחד עם הפרלמנט ותיאטרון האופרה. שם גם נמצאות חנויות האופנה הגדולות וקניון גלריה לחובבי השופינג. בסופי-שבוע יש ברחבה ליד בית הפרלמנט שוק אומנים. אם יש לכם זמן כדאי לבקר גם במוזיאון לאמנויות יפות שנמצא על השדירה (יש לו גם בית קפה חמוד).
השדירות מגיעות עד לכיכר החירות – הכיכר הכי מרכזית בעיר.
מכיכר החירות תמשיכו לכיוון הנהר, חומות העיר העתיקה ושדירות ברטשווילי, אשר משני צדדיה מתנוססים מבנים מרשימים מיוחדים משלל תקופות. כעת עומדות בפניכם שתי אפשרויות, הראשונה לפנות לכיוון מתחם פארק Orbeliani, ורחוב Atoneli. כל האיזור עבר שימור ויש בו כיכר עירונית יפה עם מסעדות, מעדניות, שוק אוכל מקורה בשם Bazari Orbeliani. אם תמשיכו לכיוון הנהר, תגיעו לפארק גדול Dedaena Park ולשוק הפשפשים המפורסם של טביליסי – the Dry Bridge Market
האופציה השנייה היא להמשיך בשדירת ברטשווילי לכיוון הנהר, לפנות לתוך העיר העתיקה, אל מדרחוב Shavteli ולשוטט בחלק של העיר העתיקה שסמוך לנהר ומגיע עד גשר השלום.
אם תבחרו באופציה השנייה לא תוכלו לפספס את תיאטרון גבריאדזה – התיאטרון שנוסד ב-1981, הינו תיאטרון הבובות הגיאורגי הראשון. הבניין מעוטר במגדל שעון מפואר, הכולל מופע של בובות, בכל יום בשעה 12:00.
בהמשך נמצא מדרחוב Erekle II המחופה גפנים ועתיר בבתי הקפה וכיכר Gudiashvili היפה, שעברה ממש לאחרונה שימור מקיף. החזיתות המחודשות מסוגננות ויהוו יום אחד רקע מושלם לבתי קפה ומסעדות שייפתחו שם. בין לבין כנסו למבוך הסימטאות והציצו לחצרות ולדירות שנמצאים טרום שיפוץ, בחלקן נפתחו מיזמים מעניינים, כולם יפים באי-סדרם.
בסוף השיטוט פנו לכיוון כיכר ירושלים ורחוב Ierusalimi ואל תפספסו את גלריה 27 שנמצאת ברחוב בית לחם, במבנה עץ מהמאה ה19, עם חלונות ויטראז' משגעים. בגלריה תמצאו מבחר פריטי אמנות ועיצוב של יוצרים מקומיים.
שכונת סולולאקי
שכונת סולולאקי היא שכונת המגורים הראשונה מחוץ לחומות העיר העתיקה. סולולאקי צמודה לעיר העתיקה ואפשר לחבר בין השתיים באותו יום שיטוט.
בסוף המאה ה19 ותחילת המאה העשרים סולולאקי הפכה לפרבר מבוקש שבו בנו הסוחרים ואנשי העסקים העשירים ביותר של העיר את אחוזותיהם בסגנון אירופאי ולכן תמצאו בה דוגמאות יפות מאוד של מבנים בסגנון אר-נובו, כל חזית וכניסה בסולולאקי הן יצירת אמנות. זוהי שכונה אופנתית, אך לא מלוקקת, בה שוכנים מסעדות גאורגיות, ברים ובתי קפה מיוחדים וחנויות עיצוב – חלקן בתוך החצרות היפות וחלקן אפילו בתוך הדירות. כך למשל, חנות העיצוב Buyers, נמצאת בקומה השלישית של מבנה אר-נובו וחלק מהחוויה זה לטפס בחדר המדרגות ולראות כיצד נראית דירה כזו מבפנים.
הפסקת קפה בסולולאקי - קפה ליטרה
קפה ליטרה נמצא בחצר גדולה ורחבה של בית הסופרים הגאורגי. יופיה של החצר מהפנט והיא מהווה אתנחתא רגועה מהמולת העיר. כתובת: 13 Ivane Machabeli
שכונת ורה Vera
שכונת ורה, הירוקה והנעימה, היא השכונה שסביב מלון סטמבה – היא נמצאת מהצד השני של שדירות רוסטלווי וכיכר החירות, משתפלת לצד גדת הנהר, כמו גם מטפסת במעלה אחת מגבעות העיר. זוהי שכונה בוהמיינית ויוקרתית, מלאה בגלריות, בתי קפה מסוגננים, מסעדות נחשבות, מאפיות, בתי יין, סטודיוז לעיצוב וחנויות בוטיק, חלקם, כמו מתחם סטמבה-רומז, נמצאים בבתי מלאכה או מפעלים קטנים שהוסבו למתחמי אירוח, כמו למשל המסעדה Wine Factory N1, שנחשבת לאחת הטובות בעיר או מסעדת לוליטה הטרנדית שנמצאת מול מלון רומס ושייכת לאותם בעלים.
המלצות לבתי קפה בשכונת ורה: סטמבה קפה (בית הקפה המגניב של מלון סטמבה שפתוח גם לאנשים מבחוץ), PULP (בית קפה בסגנון ברלינאי), Shavi Coffee Roasters (עיצוב יפה וקפה משובח).
פבריקה – המתחם מעבר לנהר
בשכונת Chugureti המתחדשת והצעירה (שילוב של פלורנטין עם שכונת המלאכה בתל אביב) שנמצאת מהצד השני של הנהר, נמצא מתחם פבריקה – מוקד יצירתי ומרכז חיי הלילה של טביליסי. מפעל בגדי נשים מהעידן הסובייטי הוסב בידי יזמים (הבעלים של סטמבה ורומז) והפך להוסטל מגניב וחלל עבודה משותף, אשר בחצר הגדולה שלו יש ברים וקצת גלריות.
הסיבה המרכזית להגיע לפבריקה היא לא כדי ללון שם – אלא כדי לעוף על אמנות הרחוב שמתפרשת על כל קירות המבנה וממשיכה להנאתה גם למבנים השכנים ואף לרחובות הסמוכים. אפשר לפסוע ברחובות הקטנים הללו, עם המבנים נמוכי הקומה (שקצת הזכירו לי את שכונת שבזי בתל אביב) עד שתגיעו לשדירת Davit Aghmashenebeli, סביבה ישנה סצינה מתפתחת של מסעדות וברים וחיי לילה.
מסעדות בטביליסי
מה בעיקר אכלנו בגאורגיה: חינקלי (כיסון ממולא בבשר ובמרק, אותו שותים דרך חור שעושים בחינקלי) חצ'פורי, Nigvziani badrijani – גלילת חצילים ממולאת במחית אגוזים (יש שימוש רב באגוזים במטבח הגאורגי, כמעט בכל מנה) וסלט טעים המורכב מעגבניות, מלפפונים, עשבי תיבול ואגוזים.
במהלך השהות שלנו בעיר אכלנו בשלוש מסעדות מומלצות:
Barbarestan – מסעדה בעיצוב מסורתי המתבססת על ספר מתכונים מהמאה ונותנת להם, פה ושם, גם נגיעות מודרניות.
Bina 37 – מסעדה בדירה פרטית, בקומה שמינית. על הגג יש יקב בשיטת האמפורה ובדירה נערכות ארוחות ביתיות ואף אפשר לתאם סדנת בישול ואפייה.
Poliphonia – ביסטרו ובר יין, של מוזיקאי אמריקאי שהתאהב בגאורגיה והפך אותה לביתו. הוא פתח יקב וגם שתי מסעדות. בביסטרו בו ביקרנו מגישים אוכל גיאורגי עם פרשנויות אישיות של בעלי המסעדה.
טביליסי הייתה הפתעה מתוקה ומרתקת, טיול שחתם את שנת תשפ"ב, שנה שבה נסעתי ליעדים קצת שונים מגדר הרגיל אצלי.
תודה רבה ללשכת התיירות של גיאורגיה על ההזמנה והאירוח הלבבי.
מוזמנים לקרוא על החוויות שלי בריזורט המקסים לופוטה בלב הכרמים של גאורגיה
** מוזמנים להצטרף לרשימת התפוצה שלי ולקבל למייל השראה לטיולים **
