קורונה מעבר לים

מרץ 22, 2020
אמנות רחוב בישראל

בלוגריות טיולים מדווחות מהשטח

השבוע הייתי צריכה להיות בסיור עיתונאים בדרום הולנד.

סיור שתוכנן במקרה, בדיוק שנה אחרי שגיליתי את איינדהובן לראשונה.

אלא שוירוס מרושע אחד החליט לשנות את התוכניות שלי (ושל העולם כולו) ובמקום לשתות קפה באיינדהובן, אני, כמו שאר עם ישראל, בארץ, בחדר האטום המבודד, אוגרת ניירות טואלט, מתחבאת מהמתבגרים ומשתפת ממים מצחיקים בקבוצות הוואטסאפ השונות.

את הקשר לחו"ל, שהינו עבורי כמו אוויר לנשימה, אני משמרת באמצעות התעניינות בשלומם של חברים שגרים שם. חלקם בלוגרי טיולים, אשר בימים כתיקנם חיים את החיים הטובים בערים אירופאיות ואילו כיום, כשכולנו הפכנו לכפר גלובלי מבודד אחד, נמצאים בסגר משלהם.

פניתי לכמה מהן לשמוע על שגרה בימי קורונה.

רחל לביא דגן - הולנד

מי את? מה את עושה בימים כתיקנם?

הי, אני רחלי, חיה כבר למעלה מעשור בהולנד, עובדת, מטיילת וכותבת על טיולים בהולנד מחוץ למסלול התיירותי הרגיל.

בנוסף לעבודתי 'הרגילה' ולפעילותי כבלוגרית בעלת הבלוגזין 'רק-עתיק' ובעלת הקבוצה 'הולנד. לטייל מחוץ למסלול', אני גם מובילת טיולי וינטג' בהולנד הכפרית.

הקונספט של יום באזורים הכפריים המשלב הכרות עם הולנד האותנטית, השראה דקורטיבית וחווית וינטג', הוא קונספט ייחודי שלי, המתאים לכל מי שרוצה להכיר את הולנד מבעד לעיניים של מקומית.

מה היה אמור להיות המיזם הבא שלך לפני שהקורונה התפרצה באירופה?

רגע לפני הקורונה, או למעשה כמה חודשים לפני, התחיל להתגבש אצלי מיזם חדש של טיולי בוטיק לנשים בהולנד. המיזם כרגע בהקפאה אבל כשנחזור לפעילות מובטחת לכל מי שתגיע חוויה מיוחדת ביותר.

מה המצב אצלכם כיום מבחינת הגבלות וסגרים? 

המצב בהולנד לא מלבב. נכון לכתיבת שורות אלה ישנם למעלה מאלפיים איש מאובחנים ו 58 נפטרים. ממשלת הולנד נוקטת בגישה המשלבת אמצעי מניעה חריפים לצד הימנעות מסגר מוחלט. 

מה את עושה כל היום?

בשל עבודתי 'הרגילה' בחברה סיעודית הנותנת מענה לקשישים אשר גרים באופן עצמאי, אני ממשיכה כרגיל בעבודה ואף מתגברת בשעות נוספות. אני שמחה על היכולת להמשיך בשגרה שלי ולתמוך בקבוצה פגיעה אך יקרה וחשובה. בזמן הפנוי אני ממשיכה לכתוב לבלוגזין, גם פוסטים על טיולים אשר יופצו בזמן המתאים, וגם פוסטים כלליים המאפשרים הצצה לחיי בהולנד.

כשהמגיפה תחלוף, מה הדבר הראשון שתעשי?

כשהמגפה תחלוף השגרה שלי תמשיך כמות שהיא. אני מקווה שעולם התיירות יתאושש, שתיירים ישראלים יחזרו להולנד ושעסק הטיולים שלי יוכל להמריא כנפיים גם הוא.

הדבר הראשון שאעשה לאחר חלוף המגפה יהיה כנראה ביקור בארץ. מכיון שביקורי בארץ בחודש אפריל בוטל, הביקור המתוכנן הבא הוא בספטמבר. 

ומה השני?

הדבר השני שאעשה הוא הוצאה לפועל של טיול הבוטיק להולנד.

המלצה על מקום קרוב לבית שאפשר לצאת אליו גם בימי קורונה:

בימי קורונה אין כמו לצאת לטיול לאורך נהר הוואל. אני אוהבת להגיע למרכז העיר ניימכן, לחצות את הנהר על גבי גשר הרכבת, להמשיך על הגדה הנגדית עד לגשר הישן ולחזור. בשעה אחת אני נהנית גם מסימטאות העיר העתיקות וגם מנהר הוואל המרהיב (המשכו של הריין הגרמני).

המלצה על מקום שאת אוהבת בעיר שלך שתרצי להגיע אליו ברגע שהכל ייגמר:

לרוב אני משלבת בטיול לעיל ביקור בבית הקפה האהוב עלי בעיר smaakrijk (=עשיר בטעם) אשר עכשיו סגור כמובן. זהו בית קפה קטן עם חצר עירונית מקסימה ועם ארוחת בוקר שהכי מזכירה לי את ישראל.

יונה מיטרני מזור - בורדו

מי את? מה את עושה בימים כתיקנם?

שמי יונה מזור, צרפתיה ישראלית, בת 42, נשואה לעופר ואמא לשלוש בנות. בימים כתיקונם אני מדריכת סיורים בעיר בורדו שבדרום מערב צרפת. 

מה היה אמור להיות המיזם הבא שלך לפני שהקורונה התפרצה באירופה?

לפני שהקורונה התפרצה הייתי אמורה להתחיל להוציא טיולי יום מחוץ לבורדו. תיכננתי להציע טיולים חווייתיים לסנט אמיליון, עיירה קסומה שהיא גם אתר מורשת עולמית וגם אחד ממרכזי היין המובילים בצרפת וטיולים נוספים לאזור סוטרן וגראב שנמצאים דרומית לבורדו ומוכרים יותר בשל היינות המתוקים שהם מייצרים. 

מה המצב אצלכם כיום מבחינת הגבלות וסגרים? 

בצרפת נמצאים כעת בהסגר מלא. כל אזרח אשר מעוניין לצאת מביתו מחוייב למלא טופס בו הוא מצהיר כי סיבת היציאה הינה הכרחית כגון עבודה, קניות, רופא ומי שלא יציית עלול לקבל דוח על אי מילוי ההוראות, בין 38 יורו ל 135 יורו. 

מה את עושה כל היום?

אנחנו בתקופה גם ככה מבלבלת ומלחיצה ובאופן טבעי לכל אחד קצת קשה להיצמד לסדר יום קבוע. אני לא מעונינת להכביד על הבנות לכן משתדלת לזרום כמה שיותר. בנוסף ללמידה מרחוק, אנחנו מבשלות, אופות, שרות, רוקדות, עולות ויורדות במדרגות כדי להרגיש בתנועה. במקביל אני ממשיכה לתכנן את הטיולים מחוץ לבורדו ולתחזק את הדפים העסקיים ברשתות החברתיות. זה כרגע מה שמחזיק אותי שפויה. 

כשהמגיפה תחלוף, מה הדבר הראשון שתעשי?

אצא לבד לסיור בעיר ובטח אבכה מרוב התרגשות. אני מאמינה שממרחק הזמן, העיר תראה לי שונה, קצת כמו בפעם הראשונה…

ומה השני?

אשב בבית הקפה האהוב עליי, קפה Kuro. אזמין את הקפה הקבוע שלי ולצידו פיננסיה שבעלי המקום המקסימים מכינים בעצמם ופשוט אתענג על כל שלוק וביס ! 

המלצה על מקום קרוב לבית שאפשר לצאת אליו גם בימי קורונה:

אנחנו כרגע לא מורשים לצאת מהבית אבל למזלי בדיוק יומיים לפני ההסגר עוד הספקתי לנסוע עם הבנות להתאוורר קצת בצימר של אורי ורותם – Home in the Dordogne. הצימר נמצא בחבל דורדון, מרחק של פחות משעתיים נסיעה מבורדו. אורי ורותם הגשימו את חלומם והתיישבו לפני מספר שנים בעיירה בשם בראנטום. הצימר נמצא בחיק הטבע מוקף יער, שדות ואחו. 

אי של שפיות ושקט בימים טרופים אלה… 

המלצה על מקום שאת אוהבת בעיר שלך שתרצי להגיע אליו ברגע שהכל ייגמר:

האופרה של בורדו שנמצאת בכיכר הקומדיה.

מבחינתי המקום הזה הוא ליבה של העיר וכשהוא יחזור לפעום, ללא ספק ארצה להיות שם!

רומי ניקול שניידר - לונדון

מי את? מה את עושה בימים כתיקנם?

שמי רומי, אני מעצבת גרפית במשרה מלאה וגם צלמת מקצועית ובלוגרית בRomi Around. גרה בלונדון כבר עשור.

מה היה אמור להיות המיזם הבא שלך לפני שהקורונה התפרצה באירופה?

ממש לפני שהכל התחיל, נסענו לליסבון המדהימה שיש לי עוד דברים בקנה לכתוב על החוויה שלנו שם (שלי ושל בעלי). היינו בתחילת הדרך לתכנן ירח דבש בלוקיישן מרוחק שכרגע שמנו על הולד. אנחנו אמורים לטוס לפולין בקיץ לחתונה של חברים וגם מזה תכננו לעשות טיול מעניין, כל מיני סופ"שים שרצינו כולם נתקעו עד שהמצב ההזוי הזה יעבור. 

מה המצב אצלכם כיום מבחינת הגבלות וסגרים? 

כנראה שמה שאני אכתוב עכשיו ישתנה עד שהפוסט יפורסם 🙂 המצב באנגליה משתנה ממש מרגע לרגע. נכון לעכשיו בתי ספר נסגרים עד להודעה חדשה מלבד ילדים של עובדי מפתח חשובים כמו רופאים, מטפלים, עובדי ממשלה למשל. התחבורה הציבורית שעליה מסתמכים רוב תושבי לונדון יחסית שקטה והתדירות שלה ירדה כמו גם סגרו 40 תחנות שאין בהן החלפה לקו אחר על מנת לצמצם פעילות. נכון ל24.3 – יש סגר על לונדון ומותר לצאת רק לקניות של אוכל או תרופות.

מה את עושה כל היום?

בשעות עבודה רגילות אני עובדת מהבית למשרד שלי. אני מעצבת בחברת גיימינג (קנדי קראש, מוכר?) אז למזלי עבודה לא חסרה לנו והחברה מטפלת בכל הנושא מעולה. בשאר הזמן אני כמובן כותבת לבלוג שלי Romi Around, מנהלת את קבוצת טבעונים בלונדון בפייסבוק, משתדלת לבנות לנו בבית רוטינה כדי שתהיה לנו עדיין שגרה נורמלית עד כמה שאפשר.

כשהמגיפה תחלוף, מה הדבר הראשון שתעשי?

זו שאלה מאוד מעניינת והתשובה שלי עלולה להשתנות, תלוי כמה זמן העולם ואנחנו נהיה בהסגר. אני מאוד רוצה לבוא לבקר את המשפחה והחברים בארץ. זה מה שאני ממש רוצה לעשות לפני הכל. 

ומה השני?

אחרי זה, לתכנן את ירח הדבש שלנו, לסגור כל מיני גיחות סופ"שים לייעדים באירופה, את יודעת.. להשלים את החסך.

המלצה על מקום קרוב לבית שאפשר לצאת אליו גם בימי קורונה:

זה יישמע ממש הזוי אבל זרמו איתי. אנחנו גרים מרחק הליכה קצרצר מבית קברות. בתי קברות פה באנגליה הם מקום שנחמד לטייל בהם בשקט. אנשים מטיילים שם עם הילדים והכלבים שלהם. זה מקום מעולה ללכת אליו בזמנים כאלו, רחוקים מאנשים, לנשום אוויר, להזיז קצת את הרגליים. 

המלצה על מקום שאת אוהבת בעיר שלך שתרצי להגיע אליו ברגע שהכל ייגמר:

כל מקום שהוא מרחב פתוח וטבע יסגור לי את הפינה. 

אם הייתי צריכה לבחור, אז הולכת לKew Gardens. לא הייתי שם כמה שנים, זה גן בוטני מדהים ועצום בדרום-מערב לונדון. מקווה שכשהשיגעון ייגמר, הגן יהיה בשיאו מבחינת הפריחה של כל הפרחים שיש שם. אפשר לטייל שם בנינוחות, לעשות פיקניק, וכמובן לצלם והמון. בדיוק השקט והחיבור לטבע שאני אצטרך בתום הבידוד.

לונדון
צילום: רומי ניקול שניידר

גלית ויינברג - מינכן

מי את? מה את עושה בימים כתיקנם?

אני גלית, בעלת בלוג הטיולים "בלוגלית", מתגוררת במינכן, מטיילת הרבה בעולם בכל מיני הרכבים – עם המשפחה, עם חברות ועם קבוצות נשים ביעדים מדליקים. מנסה להתמודד בגבורה עם מרחק משני אהובים גדולים שכבר עזבו את הקן ומתגוררים בסקוטלנד. אוהבת מאד ליצור עם הידיים, מחוברת לאומנויות מסורתיות ומכורה לאסתטיקה.

מה היה אמור להיות המיזם הבא שלך לפני שהקורונה התפרצה באירופה?

ממש לפני שהקורונה הגיעה לביקור פתע לא רצוי הייתי אמורה לצאת לשני מסעות נשים מיוחדים, "מסעות נשים יוניק בוטיק". האחד בדרום הודו והשני באתונה הקרובה אלינו. מייד אחר כך הייתי אמורה להגיע לביקור בישראל, לחגוג עם המשפחה בר מצווה לאחיין שלי ולהסניף קצת את הארץ.

מה המצב אצלכם כיום מבחינת הגבלות וסגרים? 

בדיוק ביום שישי, 3/20 הוחלט על סגר בכל בוואריה. בדומה לתנאים שבישראל. יציאות רק במצבים חיוניים.

מה את עושה כל היום?

אחרי תחנונים רבים הצלחתי לשכנע את שני הגדולים שלי לחזור הביתה מסקוטלנד, להיות איתנו בבית. הם הגיעו לפני כמה ימים, כל אחד נמצא בבידוד בחדר שלו והזמן שלי מוקדש כרגע בין לבשל במטבח לכל השישייה שכאן ובין פיזור האוכל מחוץ לחדרים. לפחות אני עושה "התעמלות מדרגות".

אני לא ממש מצליחה להיות פרודוקטיבית בכל מה שקשור להכין את הבלוג שלי "ליום שאחרי", ליצור ולכתוב מאחורי הקלעים על כל הטיולים האחרונים הרבים שעשיתי. הראש לא באמת פנוי למחשבות צלולות ומזוככות, אבל אני בהחלט רגועה יותר שכולם סביבי.

כשהמגיפה תחלוף, מה הדבר הראשון שתעשי?

כבר הרבה זמן שאני חולמת על לנסוע ליפן. אני כל כך אוהבת את האמנויות היפניות – קליגרפיה, הדפס, צביעות שיבורי, קדרות, גילוף, אמנויות הנייר… הייתי שמחה להגיע ליפן, ללמוד כל מה שרק אפשר, לראות שהכל באמת כמו בדמיון שלי ולחזור לשם עם קבוצות נשים שאביא איתי.

ומה השני?

הדבר השני שאעשה הוא להגיע לארץ ולבקר את המשפחה האהובה שלי. אין בשבילי שום תחליף אמיתי לגעגוע הזה. בעצם נראה לי שאני מחליפה בסדר הדברים…

המלצה על מקום קרוב לבית שאפשר לצאת אליו גם בימי קורונה:

בימים כאלו, למזלינו, אנחנו גרים בעיירה קטנה ליד מינכן ולא בעיר עצמה (אם כי אני לגמרי בשלה לעבור לגור בעיר הגדולה כשהימים יחזרו לתיקונם). אנחנו גרים במרחק 3 דקות הליכה מנהר מקסים ששטים בו ברבורים, לצידו יער קסום, מרחבים והרבה ירוק. בועה של אושר טבעי שכל כך חשובה בימים האלה.

המלצה על מקום שאת אוהבת בעיר שלך שתרצי להגיע אליו ברגע שהכל ייגמר:

בשבוע שעבר, לפני שהכריזו על הסגר, עוד הספקנו להגיע ביום שמש לאגם טגרנסי (Tegernsee ) פחות משעה נסיעה ממינכן ומגיעים לאגם קסום, לא מאד גדול, שניתן להקיף אותו ברגל או באופניים, לשבת על הדשא ולהשקיף למים הטורקיזיים או סתם לשבת בבית קפה Aran אותו אני אוהבת במיוחד .

כשכל הבלבול וחוסר הוודאות הזה יסתיים, מקווה שבמהרה, אני בהחלט מדמיינת את כולנו יושבים על שפת האגם ועושים פיקניק לתפארת. מחכה כמו כולם לימים טובים ובטוחים.

ענבל כבירי - ברצלונה

מי את? מה את עושה בימים כתיקנם?

ענבל כבירי, צלמת אוכל ולייפסטייל, מדריכת צילום ויוצרת תוכן בנושאי אוכל וטיולים. 
גרה בשנתיים וחצי האחרונות בשכונה כפרית ליד ברצלונה. 
יש לי בלוג טיולים שמביא נקודת מבט פחות מוכרת על ברצלונה ועל מקומות נוספים שאליהם אני מגיעה. ממש לאחרונה פתחתי קבוצת פייסבוק שנקראת "ויקי וכריסטינה בברצלונה", שמטרתה שיתוף במקומות ואירועים מזווית מקומית. 
אני צמחונית, חובבת עיצוב, אומנות, נופים וחושבת שבאופן עקרוני, אנחנו צריכים לחיות יותר לאט. בתור עורכת דין לשעבר, אני יודעת שזה אפשרי. 
 

מה היה אמור להיות המיזם הבא שלך לפני שהקורונה התפרצה באירופה?  

הייתי אמורה לנסוע ל-Tbex, כנס בינלאומי של בלוגרים שכותבים על טיולים, שהיה אמור להתקיים בסיציליה. נבחרתי, ביחד עם עוד חמישה בלוגרים מרחבי העולם, להשתתף בתום הכנס בטיול בלוגרים בן ארבעה ימים ברחבי סיציליה שמתמקד בתרבות ובקולינריה איטלקית. 
אני מקווה קודם כל שהמצב באיטליה ישתפר בהקדם. אם תהיה אפשרות לקיים את הכנס הזה במועד אחר, זה יהיה נפלא מבחינתי. 
 

מה המצב אצלכם כיום מבחינת הגבלות וסגרים? מה את עושה כל היום?

בספרד יש כרגע יותר מ-25 אלף חולים. יותר מארה"ב. 
אנחנו בהסגר מלא, כבר שמונה ימים. אסור לצאת מהבתים, למעט לסופרים ולבתי מרקחת שפתוחים. כל היתר – סגור. זה מאוד מוזר ומדכא. כולם כאן צייתנים למדי. מעט האנשים שמסתובבים בחוץ ממוגנים כאילו עוד רגע העולם חרב. יש ניידות משטרה שמפוזרות בעיר ודואגות לאכוף את המגבלות.   

מה את עושה כל היום?

בן זוגי עובד עכשיו מהבית, ויש לנו שני בנים נמרצים בני 8.5 ו-4.5. אנחנו מתחלקים בשעות – הוא עובד בבוקר, אני אחר הצהריים. בשעה שבע בערב כולנו מתכנסים לשיעור יוגה משפחתי ואחריו לארוחת ערב. 
בימים אלו אני מתרגמת את הבלוג שלי לאנגלית ועובדת על מיזם חדש שאני עדיין לא יכולה לספר עליו, אבל אני מקווה שבקרוב אוכל. 
 

כשהמגיפה תחלוף, מה הדבר הראשון שתעשי?

אצא לשאוף אוויר ולשבת בשמש כמה שעות טובות ואח"כ לאכול משהו טוב בחוץ. כל המסעדות כאן סגורות ומסוגרות. 
 

ומה השני?

אחזור לתכנן את הטיול הבא שלנו, שאמור להיות בתוך ספרד וכמובן לחזור לעבוד. אין לי ספק שמשהו מהעצירה הזאת יותיר את חותמו על החיים של כולנו ושלא נחזור כאילו שום דבר לא קרה – מנקודת מבט חיובית. אני בטוחה שכל אחד ייאמץ לעצמו איזשהו הרגל נעים שעכשיו מתפתח ושלא היה מתאפשר קודם לכן.
 

המלצה על מקום קרוב לבית שאפשר לצאת אליו גם בימי קורונה  

כאמור, אסור לצאת בכלל. 
אבל שמורת הטבע Collserola שבה נמצאת השכונה שלי היא מקום נהדר לטייל בו תמיד. יש בה עשרות רבות של מסלולי הליכה, נחלים, נקודות תצפית ומקומות למנוחה. 
 

המלצה על מקום שאת אוהבת בעיר שלך שתרצי להגיע אליו ברגע שהכל ייגמר. 

התצפית מהטיבידאבו היא אחד המקומות החביבים עלי בעיר.  

אין כמו לשבת שם על צ'ורוס ושוקולטה ולבהות בנוף של כל העיר.

דנה לב - בוקרשט

מי את? מה את עושה בימים כתיקנם?

הי, אני דנה, אמא לשתיים ואישה של אחד. כבר שנתיים וחצי מתגוררים בבוקרשט-רומניה במסגרת שליחות מדינה. משתדלת לנצל את התקופה הזו לכתיבת דוקטורט (בנושא חינוך מבוסס מקום), לטייל ולכתוב על החיים והטיולים ברומניה ובאזור, בבלוג שלי "משפחה במסע". 

עד להתפרצות הקורונה באירופה, הייתי ב "גל" לימודים מצוין. הצלחתי למצוא את האיזון הנכון לי בין הבנות, הבית והזמן שלי עם עצמי לכתיבה והתקדמות עם העבודה. 

מה המצב אצלכם כיום מבחינת הגבלות וסגרים? 

ברומניה, כמו במדינות רבות, החדשות משתנות מרגע לרגע ואיתן גם ההגבלות על התושבים. בתי הספר נסגרו לפני כמעט שבועיים ומאז הבנות ואני בבית כל יום כל היום.

החל ממוצש רומניה נכנסה לסגר בייתי וסגרה את הגבולות שלה לאנשים שאינם תושביה.

מה את עושה כל היום?

אנחנו מנסות לשמור על שגרה דומה לשגרת ביה"ס והגן. מתחילות כל בוקר עם התעמלות, עושות מטלות לימודיות והרבה אומנות ויצירה. בים היתר, הבנות למדו לעשות ספונג'ה ולקפל כביסה ואני הכפלתי את כמות כוסות הקפה שלי ביום. לשמחתנו יש לנו חצר אז אנחנו יכולות להנות בחוץ ממזג האוויר האביבי. בימים האחרונים הודיעו על סגירת המסעדות, הקניונים וחדרי הכושר. הונחינו לשמור על מרחק של 2 מטר בין אחד לשני, להישאר בבית ככל הניתן ולהימנע מהגעה למקומות ציבוריים.

כשהמגיפה תחלוף, מה הדבר הראשון שתעשי?

כשהמגיפה תחלוף, הדבר הראשון שאעשה הוא לקחת את הבנות למסגרות ולשבת לבד (!!!) לשתות קפה בסלון.

ומה השני?

הדבר השני שאעשה יהיה לנסוע לעיר העתיקה של בוקרשט ולטייל בסמטאות המרוצפות שלה בין המסעדות וחלונות הראווה.

המלצה על מקום קרוב לבית שאפשר לצאת אליו גם בימי קורונה:

נכון לעכשיו ברומניה, בהתאם להגבלות הקיימות, אפשר לטייל לבד בטבע. אני ממליצה על ביקור ביער בנאסה Baneasa שבצפון בוקרשט. ממש לאחרונה האביב הגיע אלינו במלוא תפארתו והיער מלבלב ומרגש ביופיו הפשוט והטהור. בזמן ההליכה בין העצים אפשר לשמוע את הציפורים והדבורים ולהריח את הפריחה. תענוג אמיתי במיוחד בימים אלו. 

המלצה על מקום שאת אוהבת בעיר שלך שתרצי להגיע אליו ברגע שהכל ייגמר:

כשכל זה ייגמר, אלך לאכול ארוחת בוקר במסעדת  Simbio הנפלאה שברובע הארמני בבוקרשט.

תודה לכל הבלוגריות ששיתפו אותנו במה שעובר עליהן.

הרגשתי קרובה אליכן לזמן מה, מקווה לפגוש אתכן בקרוב בארץ או בחו"ל….

ניפגש בשש אחרי המגיפה.

לסיום, ממליצה להקשיב לשיר היפהפה של Belly שצירפתי.

Coming down

And smiling too loud

Smoking and soaked to the bone

We wear my mistake like a crown

Once was lost now am found

I'm down for a sweet ride

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב print

תגובות פייסבוק

לקריאה נוספת

4 Comments

ינינה מרץ 22, 2020 at 10:29 pm

פוסט מקסים, ונוגע ללב. כולנו עושים כמיטב יכולתינו להתמודד, ולכולנו נעצרו החיים. נראה לי שבמצבים כאלה קשה במיוחד להיות רחוק . אהבתי את הביטוי " בשש אחרי המגפה" מקווה שכולנו נפגש בריאות ושלמות .

Reply
מיכל מנור מרץ 23, 2020 at 1:28 pm

לכולם נעצרו החיים. זה פשוט לא יאומן שהחיים שלנו הפכו להיות כמו בסרט אסונות, אני עדיין מתעוררת בבקרים בתקווה שהכל זה חלום רע ואז קולטת שלא, זו המציאות שלנו.

Reply
אורית שטלצר מרץ 23, 2020 at 3:43 am

פוסט מקסים, כל כך רחוק וכל כך קרוב… ממש שיחה על קפה, בלי זום, אבל עם לב פתוח

Reply
מיכל מנור מרץ 23, 2020 at 1:26 pm

בהחלט כמו שיחה על קפה. מחכה לרגע שאוכל לפגוש כל אחת מהן על קפה בעיר מגוריה.

Reply

Leave a Comment

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

רוצים לקבל שבע מפות מתנה?

מוזמנים להצטרף לרשימת התפוצה ולקבל היישר למייל לינק לשבע מפות אינטראקטיביות ייחודיות של ערים:

אמסטרדם, בודפשט, וינה, ורשה, קרקוב, לונדון ופרנצלאאור ברג (ברלין).

בהכנסת כתובת המייל הנכם מאשרים קבלת ניוזלטרים ממני מעת לעת

לורשה

מוזמנים להמשיך לראות עולם

הצטרפו לרשימת התפוצה

וקבלו למייל דיוורים עם:

המלצות על יעדים ומקומות נחמדים

מידע על מסלולים והשראה לטיולים