סונטת קרויצברג

מסלול טיול בשכונת קרויצברג

"את בטוחה שזה המקום הנכון?" שאלה אותי טלי " כל בתי הקפה פה לא משהו ובכלל מי רוצה לשתות קפה מול בית קברות"

"רבקהל'ה המליצה לי על שכונת קרוייצברג ועל רבקה אני סומכת. אבל אולי בעצם אנחנו לא במקום הנכון?" עניתי לה.

הסיור שלנו בשכונת קרוייצברג התחיל ברגל שמאל. היינו זקוקות לקפה, אבל רצינו בית קפה עם עיצוב אסתטי ועוגות טעימות, ממש לא רצינו שהקפה הכמעט אחרון שלנו בברלין יהיה מול בית קברות עם עוגות בסגנון קפולסקי של שנות השמונים.

ואפרופו שנות השמונים וגרמניה….

לשכונת קרוייצברג הגענו ביום האחרון לטיול בברלין, כאשר אנחנו מרחפות על ענן ההתאהבות בעיר, לאחר חצי בוקר בו בילינו בפארק מאואר והתלהבנו מזמר חתיך.כמו ילדות בנות 16.

אני התעקשתי להגיע אליה. רציתי להרחיב את ההיכרות שלי עם שכונות נוספות בברלין ורבקה, "אוספת האוצרות", המליצה לי על קרוייצברג.

MTO – Mateo Street Artist-spike lee

שכונת קרוייצברג נבנתה בשנות העשרים של המאה הקודמת עבור מעמד הפועלים. מאז עברו עליה תהפוכות רבות.

למעשה השכונה סקרנה אותי בשל ההיסטוריה שלה בזמן חלוקת ברלין. החלק המזרחי של השכונה היה מוקף משלושה כיוונים בחומת ברלין, השכונה הפכה לשכונת ספר והגיעו אליה מהגרים תורכים ואנשי שוליים שפלשו אל הבתים הנטושים (סקווטים). בשנות השבעים והשמונים היא הפכה למרכז של סצינת הרוק-פאנק והתרבות אלטרנטיבית של מערב ברלין, אפילו דיויד בואי ואיגי פופ הסתובבו שם, לצד מהגרים וטיפוסי שוליים ואז החומה נפלה וקרוייצברג לפתע מצאה את עצמה בלב ברלין המאוחדת.

מצד שני, קרוייצברג קצת הרתיעה אותי, קראתי שהאזור של תרבות השוליים (קרוייצברג 36) נחשב לאחד העניים בברלין עם ריכוז גדול מאד של מהגרים מוסלמים. איזור מחוספס שקצת פחות מתאים לשתי עלמות מעודנות שחושקות בעיקר בקפה ועוגה (וגם בזמר צעיר וחתיך שמי יודע אולי מתגורר בכלל בנויקלן)

לפיכך ובהמלצת רבקה, החלטנו להתרכז בקרוייצברג 61 – האזור האופנתי וה"יוקרתי" יותר של השכונה שמרכזו ברחוב ברגמן (Bergmannstraße)

ירדנו מהרכבת התחתית היישר אל כיכר Marheineke שם מתקיים שוק וינטג'אי בימי ראשון.  צמוד לכיכר נמצא שוק האוכל Markthalle שהיה סגור מפאת יום ראשון.

התחלנו לפסוע ברחוב לכיוון מערב, מתרשמות מבתי המידות של הרחוב ומבתי קפה נחמדים כגון BARCOMI'S שהיה מלא עד אפס מקום. אבל אז בהחלטה ניווטית לא אופיינית של הנווטת המחוננת של הקבוצה (להלן אני), עשינו טעות קריטית ושינינו כיוון. במקום להמשיך ברחוב לכיוון Viktoria park עם המפל המפורסם, פנינו מזרחה והגענו לחלק קצת פחות מעניין של רחוב ברגמן, מול פארק אחר, שהתגלה כבית קברות.

לו היינו ממשיכות מערבה לבטח היינו מגלות את את שכיות החמדה הנוספות של שכונת ברגמן, כגון חנויות מעצבים ויד שנייה ובתי קפה נוספים.

פנסי גז אופיינים לקרוייצברג

אם מחדל כזה היה קורה עם שני המתבגרים שלי,אני מניחה שכבר היו מוטחות בי האשמות כגון "למה הבאת אותנו לכאן" איזו מן אמא את?" וכד'. למזלי טיילתי עם חברה טובה שסה"כ רצתה קפה ועוגה איכותיים וגילתה סבלנות מעוררת הערכה לגחמת ה kiez (שכונות בגרמנית)  שלי.

רגע לפני שסימנו את קרוייצברג  כ"נפילה" של הטיול שלנו החלטנו לתת לה עוד צ'אנס ולהתקדם לכיוון תעלת לנדוור – והלוא מן הידועות שבמקום שיש בו מים, יש גם חיים, בטח ובטח כשהתעלה נקראת על שם של רשת בתי קפה…:-)

המטרה: תעלת לנדוור

חצינו את Körtestraß האלכסוני, סה"כ רחוב חביב עם מסעדות, בתי קפה וחנויות באווירה שכונתית טבעונית-אוריינטלית-יד שנייה-יוגה סטייל. אבל אנחנו כבר היינו במצב רוח שאפתני ובתי הקפה ברחוב (כדוגמת no milk today בית קפה שכונתי-אורגני-טבעוני) לא הספיקו לנו.  נזכרנו בטיול שלנו בבודפשט, גם שם רדפנו אתר הקפה המושלם.

האדריכלות בקרוייצברג מעניינת- היא נעה בין בתים קלאסיים שלא נהרסו במלחמה לבין בתי שיכונים מודרנים , "מכונות דיור" שנבנו על הריסות הבתים שהופצצו. ביחד עם המבנים נשתמרו גם פנסי הרחוב המקוריים שעובדים על גז. אני אף התרשמתי מהכמות הגדולה של העצים, שאמנם עמדו בשלכת, אבל, בעוד כחודש שיחלו הפריחה והלבלוב, השכונה תהיה יפיפייה בזכותם.

בשנים האחרונות נשמעת ביקורת על קרוייצברג  על כך שהיא עוברת תהליך של ג'נטריפיקציה ומשנה את פניה, משכונה של אנרכיסטים ומהגרים היא הפכה למרכז להיפסטרים ויאפים נדלניסטים. יש מתח בין התושבים המקוריים של השכונה, ברובם, כאמור, מהגרים לבין התושבים החדשים, בעיקר עקב עליית מחירי הנדלן.

בשדרת Grimmstraße האווירה החלה להיות בוהמיינית. מרחוק כבר ראינו את הגשר שעל התעלה. האופטימיות וההתלהבות שליוותה את הטיול שלנו בברלין שבה אלינו בחזרה.

Dieffenbachstraße  שחוצה את השדרה, נחשב לאחד הרחובות היפים בקרוייצברג ובדיוק בו החלטנו לעצור לקפה. בבית הקפה הקטנטן Brandi Espresso Bar מוכרת נחמדה הגישה לנו קפה מעולה ושתי פרוסות עוגה. עוגת שוקולד שקדים נהדרת ועוגת שקדים לא רעה בכלל.

אם עיתותכם בידיכם עשו סיבוב קצר גם בGraefestraße ו Böckhstraße הסמוכים, גם בהם תמצאו בתי קפה וחנויות חביבות ואל תשכחו להתבונן בשלל הסגנונות האדריכליים.

חנות והשתקפות ב Dieffenbachstraße

אחרי שנרגענו מהלחץ למצוא בית קפה, יכולנו להתפנות לצעוד בנחת לכיוון התעלה ולגלות שהכיכר סביבה תוססת ומלאת אווירה, וכמובן מנוקדת בבתי קפה מדליקים.

"זה מזכיר לי את שטרסבורג"  ציינה טלי ואכן יש משהו צרפתי מה בחלק זה של השכונה.

לוק צרפתי

מזכיר את שטרסבורג?

על הגשר התגודדו עשרות צעירים, מנגנים, מעשנים, שותים. אווירה מאד זרוקה.

באיזור הזה, שכבר גובל בקרוייצברג 36, גילינו סוף סוף את הגרפיטי המפורסמים של השכונה.

השעה הייתה שעת בין ערביים, השמש פיזזה במימי התעלה והבתים השתקפו במים, שקלנו להמשיך אל רחוב  Oranienstraße אבל מד הצעדים הודיע לנו שהלכנו מספיק. בחרנו לסיים את הטיול בקרוייצברג בתחנת התחתית המפורסמת (והמכוערת) Kottbusser Tor, השוכנת בליבה של קרוייצברג 36 המולטי-תרבותית.

תם ונשלם ביקורנו בקרוייצברג. בשנה הבאה "נעלה כיתה" ונטייל בפרידריכסהיין.

מצרפת מפה של השכונה. כולל סימונים של מספר מקומות שלא היינו בהם, אבל קראתי עליהם המלצות. המפה פתוחה לעריכה, אתם מוזמנים להוסיף גם את ההמלצות שלכם.

רוצים לדעת מה עשינו בימים הקודמים? קראו את הרומן שלי עם ברלין.

מזמינה אתכם להצטרף לרשימת התפוצה שלי ולקבל ישירות למייל מפת גוגל בה נעוצים בתי קפה, מסעדות וחנויות שהתלהבתי מהם בפרנצלאואר ברג.

* בהצטרפות לרשימה אתם מאשרים קבלת דיוורים במייל ממני עם מידע על מפות ופוסטים חדשים.

מסיימת את הסיור עם דיוויד בואי, מתוך האלבום Heroes, השייך לטרילוגיה הברלינאית, והוקלט בשנת 1977 במערב ברלין.

תגובות פייסבוק