השינויים בענף התיירות ביום אחרי הקורונה
תעשיית התיירות היא זו שנפגעה ראשונה ובצורה קריטית ממגיפת הקורונה.
כרגע עוד לא רואים שום אור בקצה המנהרה ואין לדעת מתי יתחדשו הטיסות, ייפתחו מסעדות, אתרי תיירות ומלונות בארץ ובחו"ל.
החלטתי להקדיש סדרת ראיונות עם מומחים בתחום התיירות כדי לחשוב יחדיו על היום שאחרי.
האורחת הראשונה שלי היא דר' אסנת ברושי חן, מומחית להתמודדות עם משברים בתחום התיירות ולפיתוח תיירות יצירתית.
ד"ר אסנת ברושי-חן - כרטיס ביקור
ד"ר אסנת ברושי-חן, קבוצת קונספט. יועצת בכירה, חוקרת ומרצה. עוסקת ביצירתיות וחדשנות בניהול משברים. אשת שיווק ומיתוג שנים רבות. מלווה עסקים ורשויות מקומיות בפיתוח, ניהול ושיווק תיירות. יועצת של משרד הכלכלה ומשרד התיירות. חוקרת במרכז לחקר התיירות, הצליינות והנופש באוניברסיטת חיפה. בלוגרית: ThePleasureofTravel.co.il.
מאמינה שטיולים, חוויות ואוכל טוב הופכים את החיים שלנו לעשירים יותר ושהם כל כך חשובים ליצירת חיים מאוזנים, מהנים ומשמעותיים. נשואה ליניב חן ואמא גאה לשלושה ילדים.
מהן התובנות המיידיות שלך בהקשר של המשבר בעולם התיירות?
ראשית, העולם מתמודד עם משבר חסר תקדים שהוא משבר בריאותי, כלכלי וחברתי, בהיקף, מהירות וברמת חוסר וודאות שטרם נצפתה. זהו אירוע משברי חריג, עמוק וקטסטרופאלי.
תיירות, כתעשייה גלובלית, הייתה בין התעשיות הראשונות להיפגע ולכן היא נחשבת תעשייה רגישה. מנגד, היא גם נחשבת לתעשייה בעלת חוסן, שנפגעת ראשונה אך גם מתאוששת כל פעם מחדש. יחד עם זאת, בשל עוצמת המשבר ומורכבותו, יש להניח שנראה שינויים שלא יכולנו לצפות או לדמיין אותם ולא נשוב ל-"עסקים כרגיל".
ארגון התיירות העולמי, צופה ירידה של בין 20-30% בתיירות העולמית בשנת 2020 שאין לה אח ורע. במתקפת הסארס 2003 הירידה הייתה של 0.4% ובמשבר הכלכלי העולמי ב-2009 נרשמה ירידה של 4%. אין ספק שבעקבות מהלומה כה עזה, ענף התיירות ישתנה הן מבחינת הביקוש והן מבחינת ההיצע. המוטיבציות של התייר ודרישותיו ישתנו והענף יצטרך להתאים את עצמו.
באופן זה, אני רואה את המשבר כ"הזמנה לחדשנות", קריאה עזה לשינוי ולהתאמה מחודשת לשוק השבור שימצא עם תום המשבר, שאיש אינו יודע את תכליתו ואת לוחות הזמנים לכך.
הגיון בריא אומר שההתאוששות בתיירות והשינויים מחוייבי המציאות בעקבותיה, תלויים באופן ובמהירות שבו יתגברו על המגפה והמשבר הבריאותי. הם שיקבעו את ההתאוששות של תעשיית התיירות, מלונאות ותעופה. קרוב לוודאי שהתאוששות זו תהיה איטית, לא אחידה ברחבי העולם וממושכת למדיי.
לכן, מוטלת על יעדי תיירות, עסקים וממשלות לפעול יחדיו כבר היום באופן נחוש ויצירתי כדי לשרוד את המשבר ולצאת ממנו באופן האפשרי המיטבי ביותר במינימום מחיר לכלכלה ולחברה. באופן זה, תהליך ההתאוששות יהיה מהיר יותר ואפקטיבי יותר.
מי שישכיל היום להגן על התעשייה ולאפשר לה לשרוד את המשבר ואז בשלב ההתאוששות להרים הילוך, ימצא את עצמו במצב טוב יותר מאחרים. היינו, היום זה הזמן לפעול למען הגנת התעשייה ולבנות את האסטרטגיות, הפרוצדורות והתשתיות ליום שאחרי. אין לשבת בימים אלה בחוסר מעש, להתבונן במצב ולפתח חרדות. אין לפעול רק עם יעדים לטווח המיידי והקצר. יש לשנס מותניים לנוכח המצב הקשה ולנהל את המשבר באופן פרו-אקטיבי יחד עם בעלי העניין האחרים. להשקיע אנרגיה לא בדאגה – אלה ביצירת רעיונות ודרכי פעולה ועשייה לטווח הארוך וביום שאחרי.
בהיבט העסקי זה אומר בין היתר סוגיות של: פיתוח המוצר/השירות של מחר, ניהול כו"א יצירתי, שימור ספקים ושיתו"פ, תשתיות שיווק, הכנת תכנית שיווק דיפרנציאלית ולא כללית כבימים כתיקונם, שיווק משמר והקטנת הדאגה בקרב הלקוחות, יצירת לידים ליום שאחרי בין היתר. המוכנות ליום המחר תהיה קריטית ברגע שתתחיל ההתאוששות. שלא לדבר שזו דרך לשמר את ההזמנות הפעילות או אפילו יצירת ביקושים לעתיד, ובכך לפעול ליצירת הכנסה בעת המשבר.
מה התחזית שלך להמשך? ביחס לעסקים בארץ וביחס לעסקים המתבססים על תיירות יוצאת?
קשה מאוד, ואף יהיה חסר אחריות מצידי, או יהיר, לנבא את העתיד. כחוקרת ויועצת בניהול משברים בתיירות, אני יכולה להעיד שלפנינו משבר מסוג חדש, שיהיו לו השלכות, אך טיבן המדויק אינו ברור, מוחלט או וודאי. אף על פי, שכולם חפצים בוודאות ובביטחון של המומחים, אנחנו בעת נדירה ואחרת. לכן, אני יכולה להציע מספר תרחישים שמחברים מגמות קיימות ולהתייחס להנחות יסוד בהתגלגלות המשבר.
לפני מספר ימים, זמן שיא במשבר הנוכחי שמשתנה בקצב אדיר, התחזית האופטימית דיברה על התאוששות התעשייה בקיץ 2020. כיום, מתייחסים להתאוששות בקיץ 2021.
נראה הגיוני על בסיס ידע ממשברים קודמים, שההתאוששות תתחיל בשווקים המקומיים, תיירות-פנים. היינו, יותר נסיעות בתוך המדינות עצמן ו/או במדינות קרובות, במרחק נסיעה קצר.
הביקוש התיירותי ישתנה. לתייר או המבקר יהיו חשובים נושאים של ביטחון ובטיחות רפואי. היינו, נושאים של ניקיון והיגיינה יהיו חשובים עבורו, הן במוצר, בשירות והן ביחס לנותני השירות ולקהל המבקרים האחר. התייר יבקש לדעת כיצד העסקים טיהרו/ניקו את עצמם, ומהן הפרוצדורות במקרה של מחלה או צורך רפואי כזה ואחר.
יש להניח שיהיה ביקוש לחומרי חיטוי במקומות ציבוריים, לשקיפות בכל הקשור לניקיון והיגיינה. ואם למשל נתייחס למלונות, יש להעריך שמתבקש מעבר מבופה ציבורי פתוח להגשה לשולחנות לדוגמא.
ייתכן ותהיה העדפה לשטחים פתוחים ופחות להתקבצויות והתקהלויות. לכן, תתחזק התיירות המקיימת (Sustainable Tourism) ובמיוחד נישות, כגון: תיירות אקולוגית תוך נכונות לשמור על האיזון שהופר בטבע, תיירות מורשת מתוך כבוד, הערכה-מחודשת ורצון לשמור על נכסים תרבותיים וחברתיים, ותיירות יצירתית התרה אחר חוויות משמעותיות על פני צרכנות-יתר.
לכן, בכדי לעודד תיירות יש להטוות פרוצדורות שאינן מקשות על הנסיעה והטיסות. אם תהליך הטיסה, מלבד בדיקות ביטחוניות, שנוצרו אגב בעקבות אסון התאומים ב-2001 ושינו את פני התעופה בכל העולם, יהיה מורכב מעוד פרוצדורות של בידוק רפואי מסורבל ומאט, זה בהחלט עשוי לפגוע בהחזרת הביקושים. כך גם עליה במחירי ביטוחי הנסיעות או בכלל הפקעת מחירים שישיתו את עלויות המשבר על התייר.
ייתכן ובמלונאות ובאמצעי לינה אחרים, הלקוחות ירצו צ'ק אין מהיר במינימום שהייה במרחבים ציבוריים ועם קהל, זה עשוי גם לשנות את עיצוב הפנים, בכדי לאפשר מרווח חברתי בין האורחים.
ביחס לתיירות יוצאת, מחד, בעקבות המיתון העולמי עליו מדברים בימים אלה, כחלק מההשפעות הכלכליות של עצירת והקפאת משקים ברחבי העולם, כחלק ממדיניות ההתמודדות עם התפשטות המגפה, יש צפי שלפחות אנשים תהיה הכנסה פנויה לתיירות, נופש ופנאי. מנגד, אנשים ששהו בבידוד עשויים דווקא ביציאה מהמשבר לרצות לטייל ולהתאוורר.
ההנחה היא שזה לא יהיה בבום אחד גדול. יהיה זה תהליך איטי, בו נראה קהלים "עמידים" יותר עם ביקוש קשוח, כגון: תיירות עסקית ואפילו תיירות מרפא נכנסת ויוצאת. ביקור חברים ומשפחה ותיירות דתית כמוטיבציות לנסיעה ותיור. לאותם קהלים יהיה כאמור חשוב יותר ההיבט הבריאותי והם ירצו לדעת מה עשו ועושות חברות התעופה, ההסעה ובכלל יעדי התיירות בכדי לדאוג לביטחונם האישי ולבריאותם. מנגד, קהלים שהיום בסיכון, כגון גמלאים וקשישים ימעיטו בנסיעות. עשוי לפגוע בענף הקרוזים, שיצטרכו למצוא קהלים חלופיים.
כחלק מאותה זהירות, תהיה עדיפות ליעדים קרובים. פחות טיסות ארוכות ויותר יעדים בקרבת הבית, עם אפשרות לחיק הטבע ולאזורים פתוחים. התייר יעדיף מקומות שהוא מכיר בקרבת מקום המגורים, כי שם תהיה לו וודאות ותחושת ביטחון בשל ההיכרות עם המקום.
מחקר מה-26 למרץ, הראה כי בשוק האמריקאי הביקוש לתיירות ונסיעות עדיין גבוה. 72% מהנשאלים עדיין מתכננים לטייל ב-6 החודשים הבאים (Longwoods International) בהנחה שהמשבר הבריאותי יסתיים. התייר הישראלי הראה בעבר ביקושים הולכים וגדלים עד כה לתיירות יוצאת, בעקבות רפורמת השמיים הפתוחים. עם שוך המגפה, "ההתמכרות" הזו לטיולים בחו"ל עשויה לחזור באיטיות ולו גם בכדי לבקר במוקדי האסון ובמדינות אליהן נחוש סולידריות, כגון: איטליה וספרד.
תהא זו שעתם היפה של יעדים חדשים, בעיקר אלה שעברו את המגיפה באופן פחות הרסני. עשויה להיות גם תחושה של סקרנות לראות את המקומות שנפגעו במיוחד ואנו שומעים עליהם ועוקבים אחריהם בדאגה. יש להניח שבטווח הארוך ווהאן, בסין תהפוך ליעד תיירותי.
יחד עם זאת, ברור לי שבארץ לנוכח הסיוע שניתן לעסקים קטנים, שזה הפרופיל של העוסקים בתיירות פנים וגם חוץ באופן ישיר, כגון: צימרים, מורי-דרך, מדריכי טיולים, מארחים ומבשלים, מטפלים, חברות הסעה, חלקם לא ישרדו את המשבר ולא נראה אותם פעילים ביום שאחרי. גם סקטור ההסעדה, בתי קפה, מאפיות וכד' יסגרו. היינו. מפת ההיצע תשתנה. אולם, בכך גם טמונה הזדמנות עבור אלה שישרדו.
כיצד עסקים בתחום תיירות החוץ (כגון סוכני נסיעות, מארגני טיולים, יועצי טיולים) יכולים להתמודד במידה ויחזרו לטוס רק בערך עוד שנה?
קרוב לוודאי שאנשים יחזרו לטוס לפני, תלוי בחברות התעופה ובאזהרות מסע והגבלות רפואיות של מדינות. כמו-כן, קרוב לוודאי שיעדיפו יעדים קרובים ושהייה קצרה על פני יעדים רחוקים ושהייה ארוכה.
אולם, וכאן טמונה ההזדמנות לחברות בתיירות יוצאת, ההשפעה לא תהיה אחידה על פני כל הנישות והקהלים. לכן, מומלץ לפלח מחדש את השוק, לפנות אולי לקהלים חדשים, להציע חלופות חדשות וליצור חבילות שיש בהן ערך אמיתי – VFM.
אנשים רוצים לטוס, לטייל ולנפוש – הם רק יעשו זאת אחרת. העשרת החוויה, אקסטרות, מחירים אטרקטיביים, פרוצדורות בונות אמון וביטחון, יתניעו מחדש את שוק התיירות היוצאת.
צעירים פחות חוששים, וגם אלה שירצו "לנצל" את המחירים האטרקטיביים בעולם שאחרי הקורונה. תיירות אקסטרים, תיירות אופל, וגם תיירות קולינרית ירצו לצאת ולטייל בעולם. התכוננו לקראתם גם במחיר של שינוי המיינדסט והיכולות – Mindset and Skills.
ונקודה אחרונה, יותר טיולים "בהתאמה אישית" של תיירים ומשפחות שירצו להתאים לעצמם טיול בחו"ל, תוך משנה זהירות מירבי.
מה ניתן ללמוד מאופן ניהול המשבר מהמשבר בתיירות באינתיפאדה השנייה?
בחמש שנות מחקר עומק על ניהול משבר התיירות בעקבות האינתיפאדה השנייה, שנמשך 8 שנים (2000-2008), היה לי חשוב להבין 2 אלמנטים: מה נעשה וכיצד ניהלו את המשבר? ועד כמה מה שנעשה היה יצירתי וחדשני? היינו, חקרתי במקביל את ניהול המשבר ואת מידת היצירתיות והחדשנות בתוך ניהול המשבר. זה מחקר חדשני בעצמו.
חלק מהתובנות שלי, שטרם פורסמו בציבור, היות וכיום אני כותבת מספר מאמרים מדעיים לפרסום, מתייחסות לחוסר תכנון והיעדר אסטרטגיה ובתוך שכך, מידה נמוכה של יצירתיות וחדשנות בניהול המשבר. אחת ממסקנותיי הן שתעשיית התיירות בישראל היא תעשייה חבוטה ומוזנחת, למרות הרטוריקה שמעידה אחרת. והשנייה היא שהוכח "חוסר תיאבון" ליצירתיות ולחדשנות לצד "עודף ביטחון" גלוי ומוצהר בקרב קברניטי ניהול המשבר בכל הסקטורים.
ההמלצות העולות ושיש להן גם רלוונטיות לניהול המשבר הזה ברמה המדינית אסטרטגית היא חשיבות שיתו"פ בין הסקטור הממשלתי, ציבורי והפרטי. החשיבות של מענה מהיר למשבר בכדי למנוע התרסקות והתאוששות איטית ומתמשכת תוך פגיעה בכושר התחרותיות ובאיכות המוצר התיירותי, כפי שראינו דאז. וחשיבות פיתוח חשיבה והתנהלות מבוססות יצירתיות וחדשנות בכל ההיבטים של אופן ניהול המשבר. גם אז המעט שביטאו אפילו רמות נמוכות של חשיבה יצירתית וגמישה באופן שבו התייחסו למשבר, הללו יצאו ממנו מחוזקים. אולם, באופן כללי, הסתבר שהניהול הישראלי נוטה לשמרנות ונוקשות מחשבתית ותפעולית, גם לנוכח משבר אקוטי, למרות שאנחנו נחשבים כיום "אומת הסטארט-אפ".
הנטייה לשמרנות נצפתה גם בדיונים בין הסקטור הפרטי לממשלתי, עם בקשה לסיוע מתוך הרציונל שהוא כבר ניתן בעבר. מול פקידי האוצר, הקלף המנצח היה "כבר נתתם את זה". באופן זה, שום רעיון מקורי וחדש לא היה לו סיכוי.
כך, מה שהיה – הוא שיהיה.
חבל!
מה זו יצירתיות וחדשנות בניהול משברים בתיירות?
יצירתיות וחדשנות הם האסטרטגיה החשובה והמשמעותית ביותר לנוכח משבר.
היות ומשבר הוא מצב של אי-וודאות ושינוי, לא ניתן לטפל בו שוב ושוב בעזרת "כלים מהעבר". משבר הוא הזדמנות והזמנה לשינוי וניתן מתוך חשיבה "לא קונבנציונאלית" לצאת ממנו אף מחוזקים. זו בעצם גם גישה וגם סט של כלים ופעולות.
בדוקטורט שלי יצרתי מודל קונספטואלי חדש שמסייע למפות ולפתח אסטרטגיות וטקטיקות יצירתיות וחדשניות לניהול והתמודדות עם משבר. בדרך זו, להקטין את השפעותיו השליליות ולהאיץ את ההתאוששות ממנו. ויצרתי סט של קריטריונים חדשים בספרות המחקרית לניהול משבר באופן יצירתי וחדשני.
אולם, הללו דורשים אומץ, נכונות לצאת מהכלל ומהרוטינה הידועה והמוכרת. לצאת מאזור הנוחות ולפתח תיאבון להתחדשות – לחדשנות, שיש בה ערך ותועלת. שהרי אם אין מודעות, רעב ורצון לעשות אחרת ולמצות את כל האפשרויות, נישאר בדיוק באותו המקום ולזה יש מחיר מבחינת משך ההתאוששות והמחירים שיצוצו בעקבות המשבר. וכך אכן היה בעבר במשבר התיירות בעקבות האינת' השנייה.
בל נשכח, שכיום כולנו מצפים שהמדע והרפואה ימציאו חיסון או תרופה לקורונה. אנחנו דורשים מהם להיות יצירתיים ובעצם חדשניים. ליצור משהו שלא היה קיים ובזמן שיא. כך אני רואה את הדרישה כלפי תעשיית התיירות, הממשלות והמדינות בעולם. עליהם לשנות דפוסים והרגלים ולהיות יצירתיים בכדי לשרוד את המשבר ולהאיץ את ההתאוששות.
לשנות פרדיגמות, לחבר בין מה שנראה לא מתחבר וליצור "יש מאין".
לא פשוט אבל אפשרי.
התיירות היצירתית שהיא נישה בתיירות של השנים האחרונות מכוונת בדיוק לזה. שינוי ביחסי הכוחות בין מארח-לאורח ויצירה משותפת (Co-Creation) של המוצר התיירותי. לא עוד אירוח פסיבי של התייר ע"י המקומי בתפקיד המוכר והקופאי. כי אם המקומי כסוכן-תרבות מלמד ומנחה את התייר בביטוי היצירתיות שלו עצמו. זה קשר מרתק ומקסים בעיניי בו אנחנו חווים בצורה אחרת, אינטימית ומשמעותית יותר, את הקהילות, הערים והמקומות בהם אנחנו מטיילים.
כיצד יצירתיות וחדשנות תסייע במשבר הנוכחי? ואיזה תפקיד יש לתיירות יצירתית בכך?
היות ותיירות יצירתית בהוויה שלה כרוכה בשינוי דפוסים והרגלים בקרב הקהילה או המדינה המארחת, זה בדיוק מה שצריך לעשות כיום. שרידות עסקית של יעדים ועסקים בתיירות, תלויה ביכולת שלהם להיות יצירתיים וחדשניים באופן שבו הם מפרשים את המשבר ומגיבים אליו. החל ברמה האסטרטגית של שיתו"פ טוב יותר, פרוצדורות חדשות וארגונים חדשים שבין הממשלה לעסקים בתוך מדינות ובין-מדינות.
ניהול משבר מבוסס יצירתיות וחדשנות מחפש לעשות את המקסימום במצב נתון, תוך הרחבת החשיבה ודפוסי הפעולה. ההנחה היא שבכל משבר יש הזדמנות. יש בו סיכון ויש סיכוי בו-זמנית. ההתמקדות במשבר כהזדמנות פותחת פתח לטיפוח יצירתיות וחדשנות פרו-אקטיביים החל מרמה תוספתית (שינוי קטן בגבולות קיימים), ועד לרמה של שבירת פרדיגמה ויצירת משהו חדש לחלוטין. בתיירות לדוגמא: קמפיין שיווק יצירתי וחדש, החלפת קהל יעד או נישה תיירותית, יצירת חבילות חדשות עם תוספת ערך וכד'.
במודל שפיתחתי יש התייחסות ליצירתיות וחדשנות לא רק בניהול המשבר כי אם גם בהתייחס להיבטים עסקיים של: פיתוח מוצר ושירות, ניהול כו"א, פיננסים, שיווק ושירות. בכולם, חשיבה גבוהה ומאומצת יותר, מאפשרת יותר עמידות וחוסן לנוכח המשבר בכל אחד משלביו.
דוגמאות מהעולם הן: טורקיה בעקבות המשבר עם רוסיה וירידה בתיירות, המירה חלק מהרזורטים שלה לתיירות חלאל מוסלמית. היינו, שינתה את המוצר (חדשנות במוצר). הונג-קונג במתקפת הסארס המירה חדרי מלון למשרדים לאנשי עסקים (חדשנות בשירות ובתהליך). כיום, הטוענים שבמשבר לא משווקים, מפסיקים את השיווק באופן גורף, בעוד ניתן היום לעשות "שיווק משמר" מסוג קמפיינים תודעתיים, לא מכירתיים, שמדגישים "שהיום נשארים בבית, אבל מחר אתם מוזמנים", כדוגמת הקמפיין של פורטוגל #CantSkipHope
בישראל, בזמן משבר האינתיפאדה היו שניצלו את הזדמנות ורכשו עסקים במחירים משתלמים ובכך התרחבו וגדלו בזמן המשבר (רשת פתאל, סיטונאי תיירות וכד'). והיום, עם הלוואות בערבות המדינה, הכסף הזה זול יותר מבעבר ויש כאן הזדמנות עבור חלקנו.
לסיכום:
יצירתיות וחדשנות בניהול המשבר הנוכחי בהיבט של בעלי עסקים וחברות בתיירות, מלונאות ותעופה משמעותה לחפש היכן ניתן לעשות אחרת בכדי להיות חזקים יותר וטובים יותר ביום שאחרי בהנחה שנשרוד בכל דרך שהיא. שיפור ערוצי שיווק, דיגיטציה וחווית משתמש בנייד הם כורח המציאות וכך שימור הלקוחות ותקשורת אמינה, ישירה וקבועה עם הלקוחות שלכם בכלים החינמיים שלרשותכם.
אל תפספסו את המשבר כהזמנה לחדשנות!
השאלון המקוצר
להיכן תרצי לנסוע כשהכל ייגמר?
אני כל הזמן חושבת על איטליה, אהובתי משכבר הימים שליבי יוצא אליה ופריז, שהמשיכה שלי אליה לחלוטין לא רציונלית. אני פשוט אוהבת את מי שאני שם. אני מרגישה שייכת, לפעמים יותר מאשר בישראל.
יוון גם מאוד מסקרנת אותי, היא קרובה, יפהפייה ומרתקת. בקיץ היינו בסאמוס וזרע ההתמכרות ניטע… ועם חברותיי יש פנטוז משותף על דרום צרפת, לחודש בטירה ובנחת.
לאיזה מקום את רוצה לחזור?
לצ'ה בחבל פוליה, דרום איטליה. הרצתי שם בכנס באוניברסיטת סלנטו והתאהבתי. טורינו, בצפון איטליה, שהגעתי אליה כחלק מרשת של חוקרים, שיש בה קסם משכר והיא כל כך נעימה. ושיט בקרואטיה לחופי הים האדריאטי. גם שם הייתי פעמיים בסמינר עם אוניברסיטת זגרב. קרואטיה מקסימה, יפהפייה וזולה יחסית.
והאמת, שאם נלך אחורה יותר, מעניין אותי לחזור להודו ונפאל עם הילדים שלי ובן זוגי. מעניין אם התחושה תהיה דומה לאותו טיול אחרי הצבא אי שם בשנות ה-90.
לאן לא תרצי לחזור?
סורי. אין דבר כזה למי שבנפשה היא אישה של מסעות!
בנסיעות, בחו"ל אני מוצאת את עצמי – כך שאין מקום שאליו לא ארצה להגיע.
יחד עם זאת, אני בהחלט נמנעת מאתרי נופש סגורים לתיירים בלבד. מתיירות ממוסדת ומנצלת. אותי מעניינות הדרכים הצדדיות.
מה הדבר הראשון שאת עושה בחו"ל?
מסתובבת להכיר את המקום שאליו הגעתי. נושמת את המקום. משנה פאזה. מתבוננת על המקומיים ובעיקר מנסה להימנע מ"מלכודות תיירים" ואווירה של דיסני. מוקדם על הבוקר יוצאת לראות את העיר מתעוררת. אין נפלא מכך!
איך את מתעדת את הטיולים שלך?
המון תמונות וסרטונים. מסמנת מקומות במפת גוגל, עם הערות קטנות שלי לתזכורת. ומתחילה לחשוב על פוסטים שאכתוב לבלוג או כחלק מהייעוץ העסקי. היינו, הראש כל הזמן חושב אבל…אחרת!
תודה רבה לדר' אסנת ברושי חן שהגיעה להתארח במגזין בזמן קורונה.
מחכה למפגש אמיתי איתה ולחיבוק. מוזמנים להמשיך ולקרוא אותה באתר שלה, בבלוג ובדף הפייסבוק.
בהמשך אראיין עוד מומחים מתחום התיירות, ממליצה להצטרף לרשימת התפוצה, כי למרות המגיפה, הולך להיות פה מעניין…..
אסנת בחרה בשיר "חזקה מהרוח" של גלי עטרי, לשיר שיסיים את הפוסט, בזכות המילים "לצמוח מכלום שהיה לה, זה סוד הכוח שלה… מתוך עולמות שבורים, היא צומחת!"
3 Comments
פוסט מעניין מאוד ואיזה יופי של שת"פ יש כאן ביניכן.
אסנת – המסר העיקרי שאני לוקחת ממך זה שזו הזדמנות לצמיחה ולחדשנות. אין ספק שנדרשת כאן אסטרטגיה ברמה של המדינה או אפילו מספר מדינות כדי להחזיר את הענף לפעולה. באמת יהי טוב אם התיירות תשנה אופיה ותהיה יותר לוקלית, איטית, מקיימת ושומרת על אופי המקום והמשאבים.
מיכל -אני שמחה שפתחת בסדרה של רעיונות. סקרנית לקרוא גם את המומחים הבאים.
ראיון מרתק ומעניין! עם הרבה נקודות וכיוונים למחשבה . אני לגמרי מאמינה שאנשים לא יוותרו על מה שעושה להם טוב.
זיוה הבאת כאן את הראיון עם אסנת שהוא מעניין ואני אפילו הייתי עורכת סקר בין הבלוגרים ומטיילים לפי חתך גילאים. מי מתכנן לטוס בתקופה הקרובה ולאן. זה אולי יתן מבט כלשהו על מה עומד לקרות. אני משוכנעת שאנשים מבוגרים שחושבים שלא נותר להם הרבה זמן לחיות יעדיפו לנסוע עדיין טיסות ליעדי חלומות שגם הינם רחוקים. רק יבדקו מה המצב מבחינת הקורונה והבריאות בארצות היעד. צעירים שבוודאי נפגעו יותר כלכלית מן הסתם יבחרו יעדים קרובים אם בכלל בתקופה הקרובה.
מאחלת שנצא מהר מהמצב המבאס ושהו גם הרגע הנכון לעצור לרגע ולחשוב מחדש.