סלובניה – חלק שני
סלובניה
לחלק הראשון של הטיול בסלובניה
כנסו למדריך סלובניה לטיול משפחתי וקבלו הצעות לאתרים ומסלולים בסלובניה
יום שני – popoln dan – כך אומרים בסלובנית יום מושלם
היום מתחמם במקצת, צפויות 25 מעלות, מה שאומר שזה יום אידאלי לאגם. אורזים פירות ומים ואולי איזה חטיף או שניים ונוסעים לאגם בוהין.
ננ
מכיוון שאנחנו איטיים מאד בבוקר ולאחד מאיתנו לוקח שעות לסיים את ארוחת הבוקר המושקעת שהוא הכין, השעה כבר 11 והחופים דיי מלאים, אבל ככל שמתקדמים לעבר הגדה הצפונית של האגם אפשר למצוא מקום פנוי עם שמש וצל.
המים קפואים. הבן נכנס ראשון. אחריו אביו אמיץ הלב שרגיל למים קרים מהקייקאים ומהשירות הצבאי.אני נכנסת ומתיישבת על סלע בקדמת האגם. מרטיבה בשלב זה רק את הרגליים. הבת מאד רוצה להיכנס, אבל חוששת מהדגים. לכולנו, אגב, האבנים הקטנות בקדמת האגם מציקות, לא יכלו לנקות את האגם מאבנים?
לאחר כחצי שעה בהן האב והבן שוחים בחלק הרדוד של האגם העלמה מתגברת על החששות שלה מדגים נושכים, אוזרת אומץ ומצטרפת אליהם, אני בשלב זה עדיין על הסלע, אחרי חצי שעה נוספת כולנו יוצאים להתייבש בשמש ולאכול פירות.
אני מחליטה שלא הגעתי עד לאגם בוהין אך ורק לשבת על סלע, ואני שוב נכנסת למים, הפעם לעומק האגם, בחלק שכבר אין אבנים קטנות, כמה קר, ככה כייף, איזה תענוג.
עושים עוד סיבוב ברכב לאורך האגם "הבאמת באמת מדהים", מסמנים חוף בתוך יער אליו נרצה מתישהו להגיע ומתחילים לשוב הבייתה.
ממ
אנחנו כבר חמישה ימים בסלובניה ועוד לא אכלנו קרם שניט. ממש מחדל. כדי לתקן את המעוות אחרי הצהרים מוקדשים לקפה ועוגה על שפת אגם בלד.לאחר סבב התברברויות במהלכן אנחנו מגיעים בטעות לטירת בלד, אנחנו חונים בדיוק ליד קפה פרשרן שיושב ממש על המים ומשתוללים עם שתי עוגות קרמשניט ועוגת קרם אגוזים.
היה טעים, אם כי כבר אכלנו עוגות טובות מאלו, אבל הנוף והאגם היו שווים כל קלוריה שאותן אנחנו מורידים בצעדה נמרצת סביב האגם ושוב משתאים עד כמה השבילים מסביב לאגם כל כך מזמינים לצעוד בהם….
בשורה התחתונה: היום היה יום מושלם.
םם
יום שלישי – בו אנחנו סוף סוף מגלים איפה נמצאים כל הישראלים
כהרגלי בבוקר אני בודקת את תחזית מזג האוויר. במהלך היום נעים ולקראת השעה שלוש אמור לרדת גשם.
ננ
התכנון המקורי הינו להתחיל עם פארק חבלים ורק בסביבות חמש להגיע לקניון וינטגר בתקווה שבשעה זו יהיו פחות אנשים.ננ אלא שהחשש מגשם, בוץ והחלקות, גורם לי לקחת הימור מאד גדול ולשנות את התכנית כך שאנו מתייצבים בחנייה של וינטגר בשעה 11. אנחנו ועוד רבים אחרים.40 אחוז ישראלים, 40 אחוז איטלקים, 10 אחוז שאר אירופאים ו10 אחוז סלובנים שכמעט אינם מורגשים בשל אופיים השקט והמנומס.
חח
כשאנחנו בחו"ל יש לע' משחק – "זהה את הישראלי" , הוא מאתר מרחוק משפחות שנראות לו ישראליות, לוחש לנו באוזן "הנה ישראלים" ואם הוא צודק הוא מאד מתלהב….
ננ
גם בקניון וינטגר הוא משחק במשחק הזה, אבל מהר מאד ההתלהבות שלו לזהות ישראלים הופכת להתבאסות כללית "למה הבאתי אותי למקום של כל הישראלים, ולא רק ישראלים נחמדים ומנומסים כפי שפגשנו עד כה בסלובניה, אלא אימת הישראלים – קבוצות מאורגנות של ישראלים.
חח
ננ
אז הרי לכם טיפ מאד חשוב: הגיעו לקניון וינטגר רק בשעות שאין בו הרבה אנשים. או מייד עם הפתיחה (שמונה בבוקר) או סמוך לסגירה (שבע בערב).
הקניון יפהפה אך הצפיפות מקשה על הנאה ממנו, בעיקר נוכח העובדה שהולכים בשביל צר, תקועים מאחורי או מלפני אנשים.
ננ
ננ
בשלב מסוים אנחנו בורחים מהשביל המסודר ויורדים לשפת המים, עשר דקות של הנאה ואז מצטרפת אלינו משפחה, שחצייה השני שנותר למעלה, צורח "נטע תביאי לפה את הבפלות בטעם לימון".
לפחות האתלט בדק את גבולות שיווי המשקל שלו ובמקום ללכת לאורך השביל, דילג על אבנים וסלעים בתוך המים משל היה אייל נהרות ולא נער מתבגר…
צצ
לאחר שהתחככנו עם בני עמנו, אנו חוזרים לדירה לארוחת צהרים (זה הבונוס בדירה שממוקמת טוב), אני בינתיים עומלת על הכנת מרק גולאש לערב.
אחה"צ בודקים את פארק החבלים בגבעת סטרזה עבור הבן, אבל משום מה הוא לא מתלהב ומעדיף לגלוש עם אחותו במגלשות ההרים.
לטענתם, למרות שהיא הרבה יותר קצרה מזו של קרנסקה גורה, עדיין היה להם כייף בשל המהירות בה גלשו ובשל הנוף לאגם.
בערב יש אווירה סגרירית, ממש תפור על מרק הגולאש שהכינותי מבעוד מועד.
ממ
יום רביעי – עיר בגשם שחה לנו ככה….
אני נזכרת שראיתי מסעדת סושי על מסוע, לכולם מתחשק סושי, ובגשם שהתחזק אנחנו מנסים לאתר את המסעדה, רגע לפני שאנו רטובים לגמרי, אנחנו מוצאים אותה. כמה כייף לשבת במסעדה החמימה כשבחוץ קר ורטוב.
אחרי האוכל, ממשיכים לשוטט בין הטיפות, חוצים גשרים, פוסעים בסמטאות, עיר בגשם שחה לנו ככה, החיים יפים כדאי לכם לחיות.
יום חמישי – יוצאים למסע בעקבות המינגווי
יום שישי – נפרדים מסלובניה
ולסיכום הנה מדדי סלובניה:
0
עוד פוסטים על סלובניה:
הילה מור אלון: כייף של חופשה
מלי אברמוביץ' – סלובניה קרואטיה למבוגרים בלבד
ענת גלנץ – סלובניה, הנסיכה מהאגדות
הילה לוי – טיול בקרואטיה-סלובניה


































