רואה עולם מארחת: עפרה עמית-כהן.
 |
| נוף אופייני שילווה את מהלך הטיול |
 |
| תלבושת אחידה |
בבוקר, כפי שנעשה בכל הבקרים הקרובים, לובשים את הביגוד הטרמי, הסרבלים והמגפיים ויורדים לארוחת בוקר. בסיומה מעמיסים את המזוודות על האוטובוס ונוסעים במשך כשעה ורבע לכיוון העיירה Pitea שבשבדיה. כשמגיעים עולים על שוברת הקרח Arctic Explorer.
חח
עולים על שוברת הקרח עם עוד קבוצות של מטיילים ישראלים ומפליגים אל תוך המפרץ הבוטני. בהתחלה מפליגים על מים ואז מגיעים אל הים הקפוא. הספינה עולה על הקרח ושוברת אותו וכך מפלסת את דרכה בקרח. מדהים לראות את הספינה בפעולה, לשמוע את הקרח נשבר ולראות את הגושים השבורים. חלקם מגיעים לגובה של 70 ס"מ.
יי
 |
| קרח שבור |
בשלב מסויים הספינה יוצרת בריכה בקרח ועוצרת. אנחנו לובשים חליפות כתומות שפותחו ע"י נאס"א, יורדים מהאוניה והולכים על הים הקפוא.
חוויה מדהימה (מצטערת, אני חוששת שאאלץ להשתמש במילה הזו הרבה מאוד כי אין מילה אחרת לתאר את החוויות שעברנו) ללכת על הים.
יי
 |
| ללכת על המים |
ניגשים לבריכה, נקשרים לחבל שקשור לאחד מאנשי צוות האוניה, מתיישבים על שפת הבריכה והופ… נדחפים אל המים. החליפה לא מאפשרת לשחות אלא רק לצוף. חוויה שמיימית – לצוף במים קפואים ולהסתכל על השמים הכחולים ולא לחשוב על כלום. כשנמאס (לא ממש נמאס רק לא נעים משאר האנשים שגם רוצים לחוות את החוויה) איש הצוות אליו קשורים מושך אותנו אל "החוף".
יי
 |
| מחכים לזוהר |
בספארי שלג נוסעים בשיירה אחד אחרי השני ואסור לעקוף או לסטות מהמסלול. מתחילים בנסיעה על הנהר הקפוא, עוברים ליער ובשלב מסויים אפילו נסענו לצד הכביש המהיר. האופנועים הללו בעלי מנוע גדול (יש כאלו שיש להם מנוע 1200 סמ"ק) ואפשר להגיע איתם למהירויות גבוהות. הידיות של הגז והברקס מחוממות. אני מסתפקת במהירות הסולידית של 47 קמ"ש. הרכיבה כייפית ומהנה מאוד! כעבור שעה עוצרים למנוחה קלה ביער.
הה
חוזרים לנסוע על הנהר הקפוא ואז עוצרים. אחת המדריכות מוציאה מוטות ארוכים שנראים כמו ברגים גדולים מאוד. היא מדגימה לנו כיצד לחפור חור בשלג ונותנת לנו חכה כדי שננסה לדוג דגים. אחרי ההדגמה כל מי שרצה חפר לעצמו חור וניסה לדוג. בירור קצר שלי העלה שחבל על המאמץ – אף אחד עדיין לא הצליח לדוג שם.
לאחר שכולם מתייאשים מניסיונות הסרק אנחנו ניגשים לאכול ארוחת צהריים – תבשיל של ירקות עם עוף שבושל בקדירה ענקית מעל מדורה. יש גם מרקים, קפה, תה ושוקו.
הה
 |
| הכי טעים לאכול בשלג |
 |
| לאורך הנהר ברובניימי |
הה
צצ
היעד הבא – הכפר של סנטה קלאוס הממוקם ממש על החוג הארקטי. אז נכון שזה כפר תיירותי אבל אנחנו תיירים, לא? הכפר מכיל הרבה חנויות לממכר מזכרות, בית דואר ממנו אפשר לשלוח גלויה לקרובים בארץ, בתי קפה, מסעדות, חווה קטנה עם איילים וכמובן שגם סנטה נמצא שם ואפשר תמורת תשלום להצטלם איתו.
צצ
ישי מציע למי שרוצה להצטרף אליו ולנסוע שוב אל אתר הסקי כדי לעשות סקי. יש אפשרות גם לקחת שיעור למתחילים. מתן ועומר מחליטים להצטרף אליו.
נטע ואני מחליטות לבקר באחד הקניונים של רובניימי. אנחנו מגיעות ל- H&M ומרגישות בבית. שומעים עברית בכל מעבר ובכל שורה ובכל הקניון בכלל. אז חשבתי שבחרתי טיול מיוחד ….
צצ
 |
| העיר רובניימי |
כעבור דקות ספורות צעקה מפרה את השקט הנפלא "תסתכלו לשמיים"!!!! והנה הוא נגלה לעינינו – הזוהר הצפוני!!!! אוי אוי אוי איזו התרגשות שהיתה שם. אבל אני חייבת לציין שטיפונת התאכזבתי. ציפיתי לראות את השמיים צבועים בירוק, כחול, אדום, סגול וכו' אבל מה שאנחנו ראינו היה קצת ירקרק ויותר דמה לעננים מוזרים ובשלב מסויים לשובל שמשאיר אחריו מטוס.
מסתבר שאת כל הצבעים רואים בתמונות שמצלמים. ואכן התמונות יפהפיות. לא כולם זוכים לראות את הזוהר הצפוני כי לא תמיד השמיים נקיים מעננים. אנחנו זכינו וההתרגשות עצומה!!!!
 |
| הזוהר הירוק |
צצ
 |
| תמונת הזוהר הצפוני מתוך האתר האירופאי הרשמי |
צצ
צצ
 |
| גם הוא מתגלש על הר שלג |
כשכולם נכנסים לקוטה המחוממת הארי, המארח שלנו, מספר לנו סיפורים. הוא מספר לנו למה לכובע של הסאמים יש ארבע פינות. פעם, לפני הרבה שנים היה תוהו ובוהו ולא היה סדר בעונות השנה. השמאן (מנהיג דת סאמי) הצליח לתפוס את ארבעת העונות ולהכניס אותן לכובע. אחרי שהן נרגעו וכל אחת תפסה לה פינה הוא הבטיח לשחרר אותן בתנאי שכל אחת תחזור בתורה וכך נוצרו ארבע עונות.
טט
כשיצמחו לנו קרניים אנחנו צריכים לחזור לחווה. כי עכשיו אנחנו שייכים לו.
םם
םם
םם
 |
| שתייה חמה ממתינה בבקתה |
םם
םם
טט
טט
נוסעים לשמורת קורומה – שמורת המפלים הקפואים. סופת השלגים שהייתה אתמול כיסתה את הכבישים ואנחנו נוסעים ב"אין כביש". רק שלג. כשמגיעים אל מגרש החניה יורדים אל תחתית הקניון מרחק של ק"מ וחצי. אנחנו יורדים והשלג רך רך וכ"כ נעים ללכת עליו. ממש כמו ללכת על פודרה. מגיעים למטה והולכים עוד כמה דקות עד למפלים הראשונים. הם גדולים, מרשימים וקפואים! מחזה מרהיב.
ווו
טטט
לאחר מכן מי שרוצה ממשיך ללכת אל המפלים השניים, הקטנים יותר, אך היפים יותר, כי צבעם כחלחל. ההליכה נמשכת 15-20 דקות לכל כיוון והיא טיפונת פחות נוחה כי יש עליות וירידות אבל לא משהו שמצדיק וויתור. גם לא עם ילדים קטנים. ממש לא נורא!
טטט
 |
| עלייה לצורך ירידה |
 |
| והירידה בגלישה…. |
טט
טט
בחצות בדיוק יוצאים לחכות לזוהר בפעם האחרונה וגם לבנות איגלו. חמושים באת חפירה, מסור וכלי עבודה הולכים לנקודת התצפית הקבועה. ישי אוסף סביבו את כל הילדים ומסביר להם איך לחפור בשלג על מנת להוציא גושים גדולים. הילדים חופרים במרץ ובהתלהבות גדולה, ואוספים גושים וישי מנסר את הגושים ללבני שלג ומתחילים לבנות את האיגלו.
טט
 |
| איגלו בהתהוות |
אאא
בשעה 1 בלילה אני נוטשת את החבורה וחוזרת למלון. היה יום ארוך….
 |
| אפשר כבר לשבת באיגלו |
לאחר ארוחת בוקר מזדכים על הציוד שהושאל לנו (סרבלים, מגפיים, כפפות) מעמיסים את המזוודות על האוטובוס ונוסעים אל שדה התעופה. מגיעים אל שדה התעופה ובצער רב מאוד נפרדים בחיבוקים ונשיקות מ-ישי לא לפני שהוא מחתים לכל אחד את החותמת של סנטה קלאוס.
המטוס שיחזיר אותנו ארצה הביא עמו את הקבוצה האחרונה לעונה… ואני חושבת לעצמי איזה כייף הולך להיות להם וכמה הם לא מודעים למה שמצפה להם. מקנאה בהם! כולנו מקנאים בהם!
טטט
