בשירות הוד מעלתה. טיול בדרום אנגליה. חלק אחרון

לגולנד

לבית ההארחה קוראים stobery house. יש בו ארבעה חדרים על בסיס של B&B ועוד סטודיו שיש בו מטבחון. כל החדרים כוללים גם ארוחת בוקר.

העלות לזוג היא כ90-100 פאונד לליל.  ארוחת הבוקר מושקעת וטעימה!!!!!

הייחוד של המקום הוא הגן שאנשים מגיעים אליו במיוחד, גן אנגלי המשתרע על שטח של שישה אקרים, כולל אגם, מדשאות, מטע עצי פרי וגן פורח.

לי הגן הזכיר את הספר האהוב עלי 'סוד הגן הנעלם'.

לגולנד

אם אנשים מגיעים לגן במיוחד, אז מי אנחנו שנערער על כך ולכן  את המחצית הראשונה של היום הקדשנו לבילוי במרחבי האחוזה: ליד האגם ובגן הפורח. הילדים לא ידעו את נפשם מרב אושר…יום בלי חנויות….

הם אימצו את החתול וויסקי והשתעשעו עימו, מצאו ברווזונים שרק נולדו באגם וקינחו בשיח פטל עסיסי.

שיחת נפש

פטל הישר מהשיח

לקראת הצהרים יצאנו לכיוון בריסטול שם התקיים פסטיבל בלונים פורחים, בדרך עברנו בקניון צ'דר.

נסענו בכביש המתפתל החולף בתוך אפיק הקניון כשמשני צדדיו נישאים המצוקים. לאורך הדרך ראינו מכוניות חונות במפרצי חנייה לצד הכביש ואנשים מטפסים על המצוקים.
הבכור ביקש לטפס ואבא שלו במפתיע הצטרף לרעיון. אז חנינו גם אנו באמצע השומקום. אני והקטנה נשארנו ברכב ואילו האב והבן יצאו לכבוש את מצוק צ'דר.

בסוף הדרך נמצאת העיירה צ'דר, שם אפשר לשלם הרבה כסף ולטפס יחד עם עוד עשרות תיירים….

אגב, מבחינת בני, הטיפוס היה אחד משיאי הטיול ובדיעבד חבל שלא נשארנו באיזור ונהננו מהאפשרויות האתגריות שישנן במקום

בשעה חמש הגענו לבריסטול לאיזור של הפסטיבל ביחד עם עוד מאות אנשים. בשטח הפסטיבל הוקם לונה פארק גדול ומגוון עצום של דוכני מזון. אנחנו הגענו עם אוכל לפיקניק שרכשנו בסופרמרקט והתמקמנו בנקודה מצויינת לצפייה. חיכינו לשעה שש בה הבלונים אמורים היו לעלות לשמיים.

לקראת השעה שש הופיעו בשמיים שישה מטוסי קרב שנתנו מופע ראווה של פעלולים. משהו כמו מטס חיל האוויר ביום העצמאות שלנו, אבל הרבה יותר מרשים….

ואז התחלנו לראות אנשים עוזבים….לא הבנו מה קורה והתחלנו לצעוד לכיוון ממנו הבלונים היו אמורים להמריא, שם שמענו שבשל הרוח העזה הבלונים לא יתרוממו….

מיהרנו לברוח מהמקום לפני שכל ההמון יעשה כמונו ונתקע בפקקים איומים, למזלנו גם הGPS החכמה שלנו לא רצתה להתקע בפקקים וכיוונה אותנו בדרכים קטנות נטולות מכוניות חזרה לצימר.

יום שני – מפגש עם המלך ארתור

יום שני בבוקר, נפרדים מהחתול וויסקי, מהצימר, מהכבשים, נותרו עוד שלושה ימים לטיול ומריחים כבר את הסוף.
בערב עלינו להגיע לוינדזור, אך לפני כן אנחנו עוברים בגלסטונברי הסמוכה.

בדרך אני מספרת לילדים שני סיפורים, אחד אמיתי והשני אגדה.
האגדה היא על המלך ארתור, על פיה הוא והמלכה גווינבר קבורים בtor שנמצא על גבעה החולשת על גלסטונברי. גלסטונברי עצמה מזוהה עם האי האגדי אבאלון.

הסיפור האמיתי הוא שלפני הרבה שנים אני ואביהם הגענו לGlastonbury Tor בטעות, בלילה חורפי וגשום, בעודנו מחפשים מקום לינה. המקום היה מפחיד ומכושף ואני רק רציתי לברוח משם באותו לילה.

הילדים גומעים בשקיקה את הסיפור ורוצים לראות את הtor.

אחרי שסוגרים מעגל עם המקום מלא המסתורין מגיעים לעיר, שכולה מישמש של 'עידן חדש', יוגה, בודהיזם, פליטי שנות השישים, פסטיבל רוק, שיק אקולוגי והרבה הרבה תרבות קלטית ומחוות לאגדת המלך ארתור.

בתיה הצבעונים של העיירה תורמים לאווירה ה'רוחנית' שבה.

אני בוחרת לשבת בבית קפה שהוא תמהיל של הטרנד הבריאותי עם קלפי טארוט על מנת לחוש את האווירה לעומק…..

בדרך לוינדזור חולפים על פני מקום מיסטי לא פחות, סטונהנג'. על אף שידענו למה לצפות, כולנו התרשמנו ביותר!!!!!!

יום שלישי וינדזור

בוינדזור שהינו יומיים. הסיבה לשהות בוינדזור הייתה כמובן 'לגולנד' – ה-אטרקציה שהבן חיכה לה מתחילת הטיול.
את המלון שלנו בוינדזור הזמנו כחלק מחבילה עם לגולנד. באתר האינטרנט הוא תואר כאחוזה לשעבר שהפכה למלון ידידותי לילדים.

המלון שלנו

וינדזור

היתרון של וינדזור, שפע של מסעדות, רק תבחרו…
בערב הראשון  אכלנו בZIZI האיטלקית המוצלחת ובערב השני, בערב אחרי לגולנד בחרנו במסעדה מרשת wagamama. שתיהן טובות וידידותיות לילדים.

ביום שלישי, בילינו את כל היום בלגולנד.
המקום יפה ואסתטי, מתאים לילדים עד גיל 8-9. ילדים קטנים יכולים ליהנות בו מאד, כמו גם ילדים מכורים ללגו.

המתחם של מבנים מהעולם בנויים באבני לגו מאד מוצלח.

נרשמה הנאה של הילדים. תשישות מצד ההורים ובעיקר צפיפות.

ניקוד במדד הלונה-פארקים: 8

קיו
יום רביעי – יושבים בגן אנגלי, מחכים לשמש….

הטיסה שלנו הייתה ב22:30 ויש לנו יום שלם לפנינו.

אני בדר"כ משתדלת שהיום האחרון יהיה מוצלח כדי לסיים את הטיול עם טעם טוב, לפעמים זה מצליח ולפעמים לא….

יאמי, פטיסרי בוינדזור

החלטנו לנסוע לגני קיו כדי לא להתרחק יותר מדי מאיזור שדה התעופה. החלטה מעולה שהפכה את היום האחרון למוצלח.

אז מה יש בו בגן שכל כך הלהיב את כולנו:

המון המון עצים ובחלק מהגן יש ממש תחושה של טיול ביער.

המון המון דשאים שאפשר לדרוך עליהם ואפילו לרוץ.

אווזים וברווזים שחשים ביטחון בקרב אנשים ואפשר ממש להתקרב אליהם. הילדים מאד התלהבו מהמגע הבלתי אמצעי עם האווזים. בשלב מסויים הם אפילו התחילו לחקות אותם….

חממות, אגמים, גשרים, פרחים, גנים מיבשות שונות. פשוט הולכים והנוף הירוק משתנה לו, פעם אנחנו ביוון, פעם ביפן ושוב חוזרים לאנגליה.

בתי קפה 'שווים'. במיוחד מומלץ בית הקפה הידידותי לילדים. יש שם מנות מתאימות לפעוטות ושפע של עוגות להורים. איזור בית הקפה עמוס באימהות אנגליות עם עגלות, עשה לי חשק לבלות חופשת לידה באנגליה.
צמוד לבית הקפה, גן שעשועים עם מתקנים ממש מוצלחים.

האטרקציה של המקום: מסלול הליכה בין צמרות העצים –
מסלול מהנה במיוחד, בגובה של 18 מטר ובאורך של 200 מטר. לא קשה או מפחיד (אבל צריך לטפס הרבה מדרגות). מרב התלהבות, אני והילדים עשינו את המסלול פעמיים (למרבה המזל לטפס הצטרכנו רק פעם אחת).

את השעה וחצי האחרונות לסיור בגן הקדשנו לשהייה בבית הקפה החמוד (שתי גלידות, שני מאפינס וקפה אחד) ולהוצאת אנרגיה במתקני המשחקים המוצלחים.

לרוע המזל, בעודנו יושבים בבית הקפה, התחיל לרדת גשם.
הילדים השתעשעו קצת במתחם האקטיבי המקורה, אבל לאחר זמן קצר הם החליטו שהם לא עשויים מסוכר ויצאו אל מגרש המשחקים בגשם.. סיום אנגלי טיפוסי לטיול שלנו….

את הדרך לרכב כבר עשינו בריצה קלה בין הטיפות שהלכו והתגברו…מזל שהיו לנו ברכב בגדים להחלפה.

כעת רק נותר לנסוע לשדה התעופה, להחזיר את הרכב, למסור מזוודות, לאכול בפעם האחרונה בג'ירף שבשדה, להגיע למתחם המבודד של השער של אלעל, לשמוע לפתע המון עברית (כמעט ולא נתקלנו בישראלים במשך כל הטיול) ולהפנים שהטיול המקסים שלנו הסתיים.

שיר הסיום: גן אנגלי, שמש, גשם וכד'