בשירות הוד מעלתה.

אוקטובר 25, 2013
Floppy-Shaun-the-Sheep-and-Floppy-Shirley

טיול משפחתי באנגליה 

 

 

בקיץ 2010 נסענו לאנגליה. התחלנו בכמה ימים בלונדון, עליהם תוכלו לקרוא כאן והמשכנו לעשרה ימים בכפר האנגלי המשובח. שבוע בקוטג’ בקוטסוולדס, שלושה ימים בסומרסט ויומיים בוינדזור.

מי בנוסעים:

ע’, אב המשפחה – חובב עתיקות ונוסטלגיה, נמצא בתהליך של בניית בית ולפיכך עסוק מאד, אם לא לומר אובססיבי בכל מה שקשור בתחום. בטיול הנוכחי ההתמקדות שלו הייתה בכלים וחפצי נוי למטבח ובגינון (מה שהיה ממש מעולה לעומת שנים קודמות בה נאלצנו להתמקד בחלונות, תריסים ופירזולים).

אם המשפחה – אנגלופילית מילדות וחובבת בתי קפה.

הבן הבכור – בן תשע, חובב כל מה שקשור באדרנלין, טיפוס וגלישה – מגלשות הרים, אומגות, צוקים, פארקי חבלים – כן אני יודעת שבחרנו מדינה ממש לא בשבילו….

הבת הקטנה – בת שש, חובבת חנויות ספרים וקינוחים.

הבקשה של בני המשפחה הייתה לשלב בתכנון  בעיקר מקומות שאינם עמוסי תיירים, במטרה לנסות לחיות כמו המקומיים.

 

***

יום שבת  – בדרך אל הכפר

בדרך לקוטסוולדס מחכה לנו מפגש מרגש עם חברים מישראל שבדיוק סיימו את שבועיים אנגליה שלהם וחוזרים בלילה ארצה. אנחנו קובעים לפגוש אותם בארמון בלנהיים שם מתרחשת פעילות של ימי ביניים – מופעי אבירים וכד’.

 

קצת עמוס בבלנהיים ולפיכך אנחנו דווקא מתחילים באיזור של חממת הפרפרים, המבוך וגן השעשעוים. הילדים כל כך שמחים לפגוש אחד את השני שממש לא משנה להם איפה הם. את המבוך הם דווקא פותרים ביעילות הרבה יותר גדולה מאשר ההורים. חברתי מספקת לי שפע של טיפים על הקוטסוולדס שישפיעו על טיולנו בהמשך.

בשעה שלוש ורבע מתחיל מופע האבירים האחרון להיום ובשלוש אנחנו בדרכנו לרכבת הקטנה שתקח אותנו למופע, אלא שדווקא היום הרכבת אינה פועלת.
אז מתחילים לחצות את גני בלנהיים ברגל, מזל שלא יורד גשם. השלטים למופע מתעתעים ולוקחים אותנו בדרך עוקפת, ברקע נשמעים קולות הקרב ואני וחברתי בדאגה שהילדים יפספסו….

 

אל דאגה – לא פיספסנו, אבל הילדים פשוט לא התעניינו במופע. כנראה הם כבר קצת גדולים לאבירים, חברתי מספרת לי שבטירת וורוויק העיקרון דיי דומה רק יותר צפוף, אני מבררת עם בני האם הוא מעוניין ללכת והוא פוסק שלא. אטרקציה אחת בזה הרגע התבטלה.

 

נאחז באוויר

 

שני האבות לעומת זאת מאד מתעניינים ואני מוצאת את האווירה באירוע כמאד נעימה ובכלל לא מעיקה או ממוסחרת.
המופע מלווה כולו במוזיקה קלטית, אך מסתיים בשירם המפורסם של קווין we are the champion.

אנו נפרדים מחברינו על כוס קפה בבית הקפה של הארמון, יוצאים לשיטוט קצרצר וארוחת ערב בוודסטוק וממשיכים בבטחה לכיוון הקוטג’ בברודווי.

את הקוטג’ שלנו שכרנו בעיירה ברודווי broadway.  לטעמי אחת העיירות היפות בקוטסוולדס.

בתים מאבן זהובה, רחוב ראשי רחב ידיים עם רחבת דשא לכל אורכו וחנויות מתוקות ובתי תה. חיפשתי מקום שגם בשעות אחה”צ המאוחרים שנחזור לקוטג’ לא יהיה שומם וכך אכן היה. לאחר יום הטיול היינו עוברים בעיירה, מי לגן המשחקים, מי לסופרמרקט ונהנים מעוד שעה קלה של ‘אורבניות’ בריטית.

 

ברודווי

הקוטג’ עצמו שכן בסמטה קטנה מרחק הליכה מהרחוב הראשי.
בית חמוד, מטופח ובעיקר פונקציונלי. מטבח מצוייד, שני חדרי שינה נעימים וחצר קדמית קטנה. אולי בגלל שהיה לנו כה נעים בקוטג’, יצא שכל יום יצאנו ממנו מאוחר ובערבים נהננו סתם לשהות בו ולאכול ארוחת ערב מושקעת שהכין ע’ (ומי שטף כלים??????? ומי עשה כביסה??????…טוב, לא נתחיל בקיטורים…..)

עלות: 600 פאונד לשבוע, כולל הכל.

 

הקוטג’ שלנו

בסמוך לקוטג’ שלנו, ממנו אגב, נשקף נוף מדהים של גבעות עגולות וירוקות להכאיב, עובר שביל ההליכה המפורסם של הקוטסוולדס. פשוט צריך לפתוח שער עץ ולהתחיל לצעוד….בינות כבשים….וכבשים…ומה שהן מותירות על הקרקע….. אנחנו הבנו את העיקרון אחרי כמה מטרים וסבנו אחורה.

 

כבשים וירוק נשקפים מהחלון

פינת השיר היומי: דרך האבנים הצהובות.

 

 

יום ראשון – סידורים בגשם

 

אחרי שינה ארוכה במיוחד קמים לבוקר גשום במיוחד.
לא מתרגשים, כי זה בדיוק היום שנועד לקניות של אוכל ואצלנו, מניסיון, זה לוקח יום שלם.

מתחילים בהתלבטות – האם נשלח את ע’ למאפייה הקרובה להביא לחמניות ומאפים? (אני בעד) או שמא נאכל ארוחת בוקר בבית קפה במרכז הקניות אליו אנחנו נוסעים? (ע’ בעד ומי אני שאסרב לבית קפה).

אז נוסעים רעבים….וכמובן מתברברים קצת עד שמוצאים את מרכז הקניות.

איפה נאכל את ארוחת הבוקר???? זועקת הבטן שלי. אפשרות א’ – בחנות האוכל של מרקס אנד ספנסר הזכורה לטוב מלונדון. שם אמנם יש אוכל טעים, אבל אין קפה.  אז אולי ב’קוסטה’ המתהדרים בקפה אמיתי? אבל האוכל אינו עונה על דרישות הסף של הילדים. בסוף קונים אוכל בM&S, קפה בקוסטה ואוכלים באוטו….מזל שיורד גשם אחרת הייתי ממש מתבאסת.

מצטיידים במזון לגדוד בסופר הענק והמקפיא, מישהו כנראה החליט להתאמן לעונה הבאה של מסטר שף….כעת כשיש אוכל אפשר להתפצל – האב + שני הילדים הולכים לחנות של משחקי מחשב ואילו אני מגששת מה הקטע של הSALES בענף הביגוד. אחרי רבע שעה הוא כבר מסמס לי שהם מגיעים ‘לארח לי לחברה’….למרות ההפרעה הבלתי רצויה הצלחתי לרכוש חולצה עבורי וסוודר אפור משגע לילדה.

מסתכלים בשעון – השעה כבר ארבע, ושוב רעבים. יש במתחם ‘פיצה האט’ ידידותית להפליא לילדים. בכל אותו הזמן הגשם, אגב, ממשיך לרדת.

כל הזמן יורד כאן גשם

גם כשאנו חוזרים לקוטג’ ורוצים לערוך טיול רגלי קצר, הגשם לא מתכוון לקחת הפסקה ואי לכך הפיתרון הוא להתפנק בקוטג’ ולראות במשותף סרט DVD שהבאתי למטרה זאת – “צ’ארלי בממלכת השוקולד” שהפך ללהיט של הבית במשך כל השבוע.

 

פינת השיר היומי – שיר על גשם, כמובן….

אנגליה
יום שני – עתיקות בדרכים או דרכים עתיקות


טרם הנסיעה ביקש ממני ע’ לארגן ביקור בשוק עתיקות. מצאתי לו שוק גדול בעיר ניוברי, מרחק שעה וחצי מברודווי.
התכנון היה להתייצב ברכב כבר בשמונה בבוקר כדי שחס וחלילה לא נפספס אף כסא מהמאה ה18 או שרפרף בסגנון אר-דקו.

בפועל יצאנו רק בתשע ובגלל שהGPS כיוון אותנו בדרך ארוכה ומתפתלת בכבישים הצרים של הקוטסוולדס, לקח לנו למעלה משעתיים להגיע. ע’ קיטר שהשוק ייגמר לו, אבל למרבה המזל הגענו ומצאנו שוק חי ובועט, המתנהל בסדר מופתי.האמת, זו חוויה מאד מיוחדת וססגונית ומי שממש מתעקש יכול למצוא מציאות. אנחנו למשל יצאנו עם אוצר בלום של שלוש קופסאות פח וקולב….

 

אני והילדים מיצינו אחרי שעה וחצי של שיטוט וחזרנו לרכב לאכול, ע’ המשיך לחפש את ‘האחת’ במשך שעה נוספת. אנחנו חיכינו בסבלנות ואח”כ גם לא בסבלנות….

ממתינה בסבלנות
עדיין מחכה בסבלנות

כשחזרנו מהשוק החלטנו לטייל בעיירה המקסימה שלנו, נכנסנו נפעמים לחנויות המעוצבות, וליד כל בית קפה/תה חמוד הצהרתי ‘שכאן אני חייבת, אבל ממש חייבת לשתות השבוע קפה’…איכשהו זה לא יצא. אחרי שעברנו כרחוב וחצי התחיל לרדת גשם, המשכנו עוד כברת דרך קלה עם מטריות, כיאה למשפחה אנגלית שלא נבהלת מקצת גשם…אבל אז הגיעה השעה חמש וחצי וכל החנויות נסגרו….אז שבנו הבייתה לצ’ארלי והשוקולד…..

החנות הזו אוטוטו נסגרת
החנות הזו כבר סגורה
בחנות הזו הספקנו לבקר טרם סגירתה


יום שלישי – מפגש עם סלב בריטי

 

הדרך מהקוטג’ שלנו מובילה אל snowshill manor, אחוזה וגן אנגלי עליה אפרט בהמשך. החלטנו לפתוח את הבוקר ולטייל בה, אלא שמסתבר שהאחוזה פתוחה רק בימי רביעי ושישי.

לא נורא, סה”כ חמש דקות נסיעה והרווחנו טיול בכפר היפהפה snowshill שניתן להגדירו, בניסוח בריטי, כunspoiled. כפר ‘אותנטי’ נטול תיירים, כמה מפליא היה לגלות שיש גם אנשים ‘אמיתיים’ שגרים בכפרים הללו…..

 

משם המשכנו לבורטון און דה ווטר, שם בילינו את מרבית היום.

Bourton on the water היא עיירה יפה ותיירותית, אולי התיירותית ביותר בקוטסוולדס. על אף הרצון שלנו לחמוק מנחילי התיירים, בורטון נעמה לנו מאד והצלחנו לבלות בה שש שעות תמימות!!!!!

הגענו אליה בשעה 11:00, מזג האוויר היה עדיין קריר והעיירה הייתה ריקה למדי. הבחירה הטבעית הייתה ללכת בצד של הרחוב בו זורם הנחל ונמצאים הגשרים להם חייבת העיירה את פירסומה.

למרות שכבר ביקרנו בעיירה בעבר ולמרות שהתמונות של הגשרים מופיעים בכל ברושור של הקוטסוולדס, העין איננה עייפה מלהתלהב מהמראה והיד לא מפסיקה ללחוץ על המצלמה.

בבורטון גילה ע’, תאב העתיקות, שגם בחנויות רגילות יש כלים נאים, קופסאות פח וספלי תה ומאז אותו יום ועד סוף הטיול הוא לא הפסיק לבלות בחנויות, (בשלב מסויים הוא גם החל לרכוש ולרכוש….עד שנאלצתי לעצור אותו מפאת חוסר מקום במזוודה).

האטרקציה המלהיבה בבורטון הוא המוזיאון למכוניות עתיקות.
אוסף מדהים של מכוניות ומוצרים נלווים, של אדם פרטי, שכמו ע’, אסף ואסף ואסף….היה מאד מרתק וכמובן שע’ הזדהה מאד עם תחביבו של האיש ומבחינתוו המוזיאון היה אחת מן האטרקציות הכי מוצלחות בטיול כולו.

במוזיאון המכוניות נמצא גם בראם האמיתי מסדרת הטלוויזיה. ומסתבר שאת הפתיח לסדרה צילמו בתוך המוזיאון וברחוב של בורטון.

מפגש מרגש עם כוכב טלוויזיה

עוד במוזיאון צעצועים ישנים, כרזות מעניינות והכל מסודר לפי תקופות מתחילת המאה הקודמת ועוד שנות העשרים עם הזוהר שלהן, דרך שנות השלושים והארבעים ואווירת המלחמה בבריטניה ועד שנות השישים והשבעים על אווירת ההיפים והפסיכדליה שלהן.

עשרות כרזות על הקירות

 

יצאנו מהמוזיאון בשעה אחת והעיירה כבר החלה להתמלא. התיישבנו לארוחת צהרים אנגלית במסעדה ליד הגשר, כשיצאנו מהמסעדה מזג האוויר הפך לשמשי במיוחד ואוטובוסים עמוסי תיירים מילאו את העיירה. אנגלים משוגעים קיפצצו בנהר, גם הילדים שלי רצו לחלוץ נעליים ולשכשך בנהר, אך לצערי מכיוון שהמוצא שלי פולני ולא בריטי נאלצתי לסרב…  כפיצוי ‘התרתי’ להם לאכול גלידה על שפת הנהר, יחד עם משפחות נוספות שניצלו את הופעתה של השמש לפיקניק מאולתר.

 

ice cream on the water

 

המשכנו לטייל בחנויות העיירה ואז גם הגיע תורי ליהנות. מצאתי לי בית קפה מתוק במיוחד והתענגתי על קפה עם עוגייה.

 

 

בסוף היום חשבנו לבקר במודל המיניאטורי של הכפר, אולם המחיר הגבוה גרם לנו לוותר על הרעיון, גם המבוך ליד החנייה שלנו שהובטח לבן בתחילת היום היה כבר סגור.

אבל השעה הייתה רק חמש, הכל אמנם נסגר, אך השמש שוקעת מאוחר. הילדים נזכרו שהבטחתי להם ללכת לגן השעשועים האתגרי בעיירה שלנו וכך עשינו. מבחינת הילדים, הגן והגלידה היו שיאם של היום.

גן השעשועים אינו שונה בהרבה מגני שעשועים מושקעים שיש כאן בארץ…אבל הנוף שנשקף ממנו…..

 

 

להמשך הטיול


פינת השיר היומי – גם נשים נוהגות

 

 

רוצים לקרוא עוד?

תגובות פייסבוק

2 Comments

אנגליה הכפרית - מסלול לשבוע - רואה עולם ינואר 30, 2016 at 12:56 am

[…] קישור למסלול המלא. חלק ראשון. המסלול: […]

Reply
לונדון למתקדמים - חלק ב - רואה עולם פברואר 1, 2016 at 1:25 pm

[…] מחר ממשיכים לכפר. הצטרפו אלינו. […]

Reply

Leave a Comment

אשמח גם להצטרף לרשימת התפוצה

HTML Snippets Powered By : XYZScripts.com

מוזמנים להמשיך לראות עולם

 

 הצטרפו לרשימת התפוצה וקבלו:

 המלצות על יעדים,

טיפים על מקומות נחמדים,

מידע על מסלולים

והשראה לטיולים 

תודה שנרשמת. מייד יגיע למייל אישור על ההרשמה. במידה ולא הגיע מייל ייתכן והוא מסתתר בתיקיית קידומי מכירות.