נוכריה – אדינבורו עם ילדים ובני נוער

חופשה משפחתית באדינבורו

תשע בערב, השמיים עדיין בהירים, אדינבורו הומה, שוקקת וחגיגית וכל מה שאני מייחלת אליו זה לאפסן את הילדים ולחזור בזמן לתקופת היותי סטודנטית רעננה לקולנוע. להתמזג עם הקהל הבינלאומי, הצעיר והאמנותי שבא להציג ולצפות בפסטיבל הרשמי ו/או בפסטיבל הפרינג' של אדינבורו.
אבל גם כבלוגרית נשואה + 2, בירתה של סקוטלנד גרמה לי להרגיש לכמה ימים צעירה ומגניבה….

ואפרופו צעיר ומגניב הבה נתחיל עם שיר של דונובן,  זמר ממוצא סקוטי שהיה בשעתו פופולארי מאד, בשיר שמשתלב עם נושא הפוסט.

אדינבורו הייתה המתאבן לטיול בר המצווה לאתלט שביקש מקום שיש בו מגוון פעילות אקטיבית. אני רציתי חבל ארץ קריר בקיץ ובית על אגם והיעד שהתאים כמו כפפה מבד משובץ הייתה סקוטלנד.

טיסות לאדינבורו

טסנו עם איזי ג'ט למנצ'סטר, שכרנו רכב ונסענו לאדינבורו מרחק 3.5 שעות שעברו בנעימות עם עצירה אחת באמצע הדרך באאוטלט של gretna green

לינה באדינבורו

כאשר התחלתי לחפש מקום לינה בעיר, גיליתי שהמלונות והדירות באדינבורו בתקופת הפסטיבל מרקיעים שחקים ומכיוון שהיה חשוב לי להיות במרכז העתיק בחרנו לשהות בה שלושה ימים טרם הפתיחה הרשמית ורק יום אחד במהלך הפסטיבל.

בדיעבד, החלטה מצויינת – כך יכולנו ליהנות משני העולמות, לטייל בעיר לפני שהיא הופכת צפופה, לחזות בבנייה ההדרגתית והתכונה הרבה בעיר לקראת הפסטיבל, כמו גם להיות בה ביום הפתיחה.

המלון שנבחר – נובוטל סיטי. מיקום מעולה. קרוב מאד למצודה ולחלק העתיק של העיר ומרחק הליכה ברגל לרחוב פרינסס מיחד ולאזור האוניברסיטה מאידך.
המלון מעוצב בצורה מודרנית ונקייה, לובי רחב ידיים, שירות נעים ואפילו בריכה מחוממת שנוצלה על ידי הצעירה.

הטיול שלנו באדינבורו לפני הפסטיבל

העיר יושבת על סדרה של סלעים וולקנים ובנויה מאבני בזלת שחורות ואפורות, מה שמשווה לה מראה קודר. הפסטיבל צובע אותה בצבעים  עזים.
את הססגוניות חווינו כבר יומיים לפני הפתיחה כאשר ברויאל מייל, הרחוב  המרכזי של העיר שנמתח מהטירה לארמון הולירוד האוס (בו מתגוררת המלכה בשהותה בסקוטלנד), ניגשו אלינו לאורך הדרך צעירים מחופשים וחילקו לנו הזמנות להצגות שלהם.

המשכנו במורד הרחוב ושמחנו לגלות כתמי צבע  עליזים היוצרים ניגודיות מעניינת בינם לבין הגוון האפור השולט.

מקסיקו באמצע סקוטלנד

ביום הראשון של הפסטיבל המדרחוב כבר היה הומה בשחקנים מחופשים, נגנים וזמרים שחילקו ברושרים ואף הופיעו בבמות שהוצבו למטרה זו.

למעשה, כל העיר זוכה למנה הגונה של צבע בזכות הפסטיבל. עמודי מודעות ועליהם פוסטרים מעוצבים ניצבים בכל פינה ומבחר מקומות וחללים משנים ייעודם והפכים לתיאטראות ליום אחד.

ויש רחוב אחד שהינו צבעוני בפני עצמו – ויקטוריה סטריט,  רחוב מתעקל עם אכסדרת חזיתות בכל צבעי הקשת, שמקשר בין הגראסמרקט, העשיר אף הוא בבתי קפה וחנויות לבין הרויאל מייל.

אל תפספסו את The red door gallery חנות גלרייה שמציגה ומוכרת איורים ומוצרי נייר כמו שאני אוהבת .

כמו גם את החנות הסמוכה Context לחפצי חן לעיצוב הבית.

כאשר לנים לא רחוק מהמצודה שחולשת על העיר, קל מאד לנווט את הדרך חזרה למלון, פשוט מחפשים אותה ולא שוכחים לצלמה מכל זווית שהיא.

טוב, יאללה, הבנו את הרעיון. פשר לחזור למלון?

בין החלק העתיק של העיר שיושב גבוה לבין החלק "החדש" המישורי, מפרידים גני פרינסס סטריט הירוקים. שם אפשר לתת מנוחה לרגליים הדואבות מהקניות אשר בפסקה הבאה.

בעיר החדשה, שאף היא כבר בת 250 שנה, ישנם בתים ג'ורג'יאנים המארחים חנויות של כל הרשתות המוכרות. כולל חנות של פרימרק, שאיננה עמוסה כמו מקבילתה בלונדון.
יש בו גם שפע של מסעדות. אנחנו לרב העדפנו  את המסעדות האוריינטליות. יש לדעת כי סקוטלנד יקרה ואדינבורו בפרט וזה בעיקר בא לידי ביטוי במסעדות ובבתי קפה.
מרחוב פרינסס מומלץ מעת לעת לסטות הצידה לרחובות הפנימיים, כדוגמת רוז סטריט, ולגלות מה מסתתר בהם.

חנות לכלי בישול מעוצבים ברוז סטריט.

כמו בכל עיר שמכבדת את עצמה גם באדינבורו יש כמה וכמה מוזיאונים מצויינים. מפאת מחסר בזמן ועודף בילדים שאינם חובבי מוזיאונים בחרנו לבקר רק בשניים.

מוזיאון הילדות –  עוד מוזיאון לאוסף מוזיאוני הצעצועים בהם ביקרנו. חמוד, נוסטלגי ובעיקר חינמי.

מוזיאון הילדות

ומוזיאון קמרה אובסקורה שהיה הפתעה מאד גדולה לטובה. מוזיאון מרתק העוסק בנושאים של צילום, תעתועי ראייה אשליות ומה שביניהם.
חמש קומות אינטראקטיביות, עם הרבה הדגמות ושימוש בטכניקות חדשות וישנות, מראות, הולוגרמות ועיבודי מחשב.

אל תחמיצו את מרפסת התצפית הפנורמית ממנה נשקף נוף העיר.

הטיול שלנו באדינבורו בזמן הפסטיבל

יומנו האחרון בעיר, היה גם יומו הראשון של פסטיבל התיאטרון המפורסם. ביום זה החלטנו להתפצל. עמרי והדר יצאו לכבוש את  הסלע הוולקני העצום החולש על פארק הולירוד ומכונה גם 'כסאו של המלך ארתור'.

מפנטז על טיפוס מצוקים

מלך העולם

תמר ואנוכי שוטטנו ברויאל מייל, נהנינו מההופעות השונות ומהמפגש עם האמנים מכל העולם ששמחו לפטפט איתנו ולספר על ההצגות אותן הם מקדמים.

החברות החדשות של תמר

הייתם מנהלים שיחה עם איש ירוק?

תכירו את הרקדנית החדשה של להקת המחול הטיוואנית הלאומית

כאשר הבטן החלה לקרקר (ואצל תמר זה קורה דיי מהר), מצאנו בית קפה נחמד בקוקברן סטריט Cockburn street, רחוב מקסים, המחבר בין העיר העתיקה לחדשה ומעוטר בשלל מסעדות וחנויות עיצוב ואופנה מעניינות, סניף של חנות Context מרחוב ויקטוריה, Miss Katie cupcake, Lava, Eden, Pie in the Sky ועוד.

בערב, לאחר ארוחה חגיגית בOnngie מסעדה קוריאנית קטנה ומומלצת הסמוכה למלון, התפצלנו שוב, הפעם הילדים נשארו במלון ואילו עמרי ואני הלכנו לראות את מופע הפתיחה האורקולי של הפסטיבל  – "Harmonium" שהוקרן על מבנה אחד התיאטראות.

למחרת בבוקר עזבנו עיר שנמה לאחר אירועי אמש ויצאנו לדרכנו הארוכה אל עבר ההיילנדס.


להמשך החופשה המשפחתית בסקוטלנד עם ילדים – בהיילנדס המערביים.

רוצים להמשיך לקרוא על חופשות וטיולים? הירשמו לבלוג ותקבלו עדכון בכל פעם בה אני מפרסמת פוסט חדש.