המלצות על מסעדות, סיורים ובתי מלון בתל אביב וחיפה
במסגרת תפקידי אני מסיירת ומגלה מקומות חדשים בחו"ל. אבל, הפעם, יצאתי מאיזור הנוחות שלי ונכנסתי לנעליים של "מדריכת תיירים" בארץ.
בסוף ספטמבר יזמתי סיור מאד מיוחד לפיטר קנטי ואריק ואן גרוון, נציגי ארגון השיווק של העיר איינדהובן שבהולנד. עיר אותה בחרתי לקדם בישראל, בבלוג ובעיתונות הכתובה.
הסיור, אותו ליוויתי במשך ארבעה ימים, התמקד בארבעה עוגנים – מיתוג, עיצוב, טכנולוגיה ותיירות.
שיר הנושא הפעם הוא התרומה הנדיבה של אריק לפוסט 🙂
חיפה
את הסיור בארץ התחלנו בחיפה. אחרי ששבתי מהפעם השנייה באיינדהובן, הרגשתי כי יש דימיון מה בין חיפה לאיינדהובן. גם איינדהובן הייתה עיר תעשייתית אפורה ולא תיירותית בעליל, אבל בזכות מיתוג ושיווק מוצלח ושינוי קונספט הפכה לאחת הערים המצליחות והמוצלחות בהולנד.
חשבתי לתומי כי פרנסי העיר חיפה ישמחו ללמוד מסיפור ההצלחה של איינדהובן.
מר פיטר קנטי, מנכ"ל ארגון "איינדהובן 365" – ארגון השיווק והמיתוג של איינדהובן, היה אורח הכבוד בחצי יום עיון של החוג לתיירות באוניברסיטת חיפה, שהוקדש למיתוג ערים ונערך בקמפוס הנמל.
פיטר הציג את הסיפור הייחודי של איינדהובן. ולאחריו, פרופסור יואל מנספלד ופרופסור אלי אברהם, מהחוג לתיירות והחוג לתקשורת באוניברסיטת חיפה, הציגו את הזווית של חיפה.
הנושא העיקרי שעלה בכנס בהקשר של איינדהובן וחיפה הוא התפקיד של העירייה וראשי העיר בפיתוח תיירות ותרבות בערים.
כך לדוגמא עלתה טענה ש"על עירית חיפה לממן אירועים מושכי קבל קהל למרות היותם עתירי תקציב". פיטר קנטי ענה בתגובה כי באיינדהובן בעלי העסקים, אגודות הספורט, המפעלים הגדולים הם אלו שמממנים את הארועים ואילו העירייה דואגת לתשתיות, לנגישות וכד'.
למרבה הצער, לא היו בדיון נציגים של עיריית חיפה שיכלו להסיק מסקנות בעקבות יום העיון ו/או לענות על שאלות שנשאלו לגבי חיפה.
סיורי אוכל בחיפה
את סצינת הקולינריה של חיפה הכרנו דרך הרגליים בזכות שני סיורים נהדרים של נעמה סובול מהבלוג "תרבות אכילה".
נעמה סובול, אושייה חיפאית, עורכת סיורים בחיפה. לנו היא ערכה שני סיורים פרטיים, האחד אל חיי הלילה של העיר התחתית והשני סיור קולינרי אל המקומות הסודיים בוואדי ניסנס.
העיר התחתית מצאה חן בעיני עוד כשהייתי בה במסגרת כנס בלוגרים, כבר אז אמרתי לעצמי שאחזור לבקר בה בלילה ואצטרף לסיור של נעמה.
הסיור היה מוצלח ורווי באלכוהול. אל נעמה הצטרף בן זוגה אלכס וחמשתנו יחדיו יצאנו לקרוע את העיר. פחות או יותר….
ביקרנו בפאטוש והתרשמנו מהעיצוב האקלקטי של המקום, התלהבנו מאומניבור הרוסית, מקום אותו פתחה אולגה גורל ממוסקבה, במטרה לתת לקהילה הרוסית את האוכל שהם מכירים מהבית, ולהכיר לישראלים את האוכל הרוסי, שבענו ורווינו אלכוהול בבארקי ובג'יוקסו וקינחנו בצ'וויטו הארגנטינאית עם צ'ורוס עתיר קלוריות.
משם המשכנו מתנדנדים אל הכרמלית – שבמצבנו המבוסם קמעה, נחוותה כמו שילוב של רכבת תחתית עם רכבת הרים.
הסיור בואדי ניסנס, נערך כבר בצהרי היום, כשאנחנו פיכחים (ופיקחים) והתמקד במיזמי האוכל שנמצאים בשוק המפורסם. באופן הזה היה אפשר ליהנות גם ממאכלים אותנטיים וגם מאווירת השוק.
התחלנו עם פלאפל ג'ורג, לאחר מכן פגשנו את סוהא, שביחד עם אימה סמירה ואחותה התאומה סנא, מתמחות בריקון ומילוי ירקות, חלפנו אצל אצל זיאד, המוכר מגוון עצום של תבלינים ועשבים ירוקים, משם עברנו לפאטמה, חובשת ונהגת אמבולנס במקצועה, אבל גם בשלנית חובבת שבעלה פתח לה דוכן אוכל קטן מאחורי הבית. אצלה טעמנו קובה, עלי גפן וקטעייף. בתחנה הבאה כבר התיישבנו לצד שולחן וניגבנו חומוס על כל צורותיו, אצל סטפן מחומוס אלשאם.
ולסיום – טעימה זריזה באיטליז אבו שקארה. בין ביס לביס נעמה העשירה את ידיעותינו על השוק, הדו קיום והמגוון התרבותי בחיפה.
לאחר הסיור בשוק, לקחה אותנו נעמה לביקור בבית הגפן – מרכז תרבות ערבי-יהודי. ניהלנו שיחה עם יעל מסר ונוואל אבו עיסא, על רב תרבותיות, דו קיום ויחסי הגומלין בין העדות והדתות השונות בישראל.
המלצות על מלונות בחיפה
מלון בוטיק כרמלה
מלון בוטיק כרמלה, שוכן בבניין טמפלרי משוחזר בן 100 שנה וכולל 19 חדרים שונים הפרושים על פני ארבע קומות.
מה אומר ומה אגיד, יש לי בעיקר שבחים לספר על המלון הנהדר הזה.
ראשית המיקום שלו מושלם – ברחוב שקט, פסיעה מטיילת לואי וממרכז הכרמל עתיר בבתי הקפה.
הכי כייף לשתות בירה צוננת בטיילת לואי מול הים כשכל הנוף של חיפה נפרש לנגד העיניים.
מספר דקות ואנחנו בפתחה של הכרמלית שמובילה היישר לעיר התחתית. את הרכב לפיכך אפשר להשאיר בחניון החינמי של המלון.
הן החללים הציבורים והן החדרים של המלון מעוצבים כדבעי וניכרת השקעה בפרטים הקטנים, היוצרים תחושת חמימות ופינוק כאחד. את הפינוק ניתן להשלים גם עם הספא הקטן שנמצא במלון.
החדרים, ששונים זה מזה בגודל ובעיצוב, מרווחים להפליא, המיטה הייתה נוחה ועשתה חשק להשאר בתוכה ולא לצאת (מזל שגם בחוץ היה מעניין..) אבל השוס היא המקלחת. מעבר לעובדה שהיא מפנקת עם ראש טוש חזק במיוחד, המגבות היו רכות ונעימות והיה להן ריח נפלא…..
את ארוחת הבוקר ניתן לאכול באחד משני בתי קפה במרחק כמה דקות הליכה. זה קונספט מאד נחמד כי הוא מאפשר להתוודע לחיי הבוקר של המקומיים ועל הדרך לעשות הליכת בוקר פותחת תיאבון.
בשורה התחתונה: מומלץ בחום!!!!!
כתובת: התשבי 130 חיפה
מלון קולוני
מלון קולוני שוכן במבנה היסטורי ומקורי אשר נבנה בשנת 1905 ע"י הטמפלרים שהקימו גם את השכונה הנקראת על שמם "המושבה הגרמנית" המיקום של המלון בלב הרחוב הראשי של המושבה הגרמנית, מרחק פסיעה מהכניסה התחתונה של גני הבהאים מתאים למי שמחפש להיות קרוב למרכז העניינים – מסעדות, בתי קפה, סיורים תיירותים וקולינריים, מרכז קניות וכאמור הגנים הבהאים.
טיפ: החדרים הקדמיים עלולים להיות רועשים ולכן יש לבקש חדר עורפי.
המלון גם סמוך לתחנת רכבת מרכז – השמונה בחיפה ובמרחק הליכה קצר מהנמל ומחופי הים של חיפה.
זהו מלון בוטיק, עם ארבעים חדרים, אשר עבר תהליך שיחזור מדוקדק ולפיכך העיצוב שלו משמר את הסגנון הטמפלרי המקורי, כולל אריחי טרצו מצויירים שחלקם נותרו מ-1905, גרמי מדרגות ומעקות עץ מקוריים, ותריסי עץ שעוצבו בסגנון המתאים לאופי המבנה.
ארוחת הבוקר העשירה,בסגנון בופה, מוגשת בחדר האוכל של המלון.
כתובת: שדרות בן גוריון 28, חיפה
מסעדות בהן אכלנו בחיפה
צפרירים
מסעדה משובחת ורחבת ידיים השוכנת במרכז הכרמל המציעה תפריט מגוון של מנות ביסטרו קלאסיות המשלבות טוויסט של נגיעות מודרניות – כולן מבוססות על חומרי גלם טריים.
עיצוב המסעדה עכשווי, חלל המסעדה מחולק כאשר לאורכו ולרוחבו פזורות פינות ישיבה בהן שולחנות מרווחים, ספות נוחות ושולחנות אבירים, האווירה במקום משוחררת, נעימה ושמחה.
במקרה הגענו בערב בו הגישו תפריט בשרים מיוחד עם טעימת יינות חופשית של יקב לוריא.
אני העדפתי לדבוק בתפריט ובחרתי סלמון בגריל עם רוטב קוקוס פיקנטי שהיה מצוין. אריק, שותפי לארוחה, בחר ללכת בגדול ולקח את תפריט הבשרים וטעימות היינות. הוא נהנה מאד מהבשר, אבל ההפתעה העיקרית הייתה בחזית היינות. מסתבר שאחד היינות דורג בניקוד מאד גבוה באפליקצית Vivino, מה שגרם לאריק להתרגש מהנושא לאורך כל הערב וגם ביום למחרת….
וזו חוות הדעת של אריק על המסעדה:
אהבתי אותה! מסעדה נחמדה מאוד, שירות טוב, אוכל טעים, קהל נחמד ויינות ישראלים נהדרים!!! אהבתי את הקונספט של ערב טעימות יין מקומי. זה הפך את הבילוי למיוחד במיוחד.
כתובת: צפרירים 1 חיפה
שטרודל
מסעדה ים תיכונית שנמצאת במבנה טמפלרי בן 150 שנים למרגלות הגנים הבהאיים. למסעדה בוסתן עם מגוון גדול של עצי זית, עצי פרי וצמחי תבלין.
עיצוב המסעדה נועד לבטא את אווירת הרחוב הייחודית של המושבה הגרמנית בחיפה. קירות המסעדה מחופים בתריסי עץ עתיקים ואוסף מעקות בפרזולים שונים האופייניים לאזור.
כל הריהוט האקלקטי וגופי התאורה נאספו מחנויות וינטג' בהולנד, בלגיה, צרפת, איטליה וספרד.
חזית הוויטרינה כוללת קופסאות עץ ממוחזרות מלאות בירקות טריים שאותם אוספים השפים למנות השונות בזמן אמת.
המנות בתפריט מגוונות ומתבססות על המטבח הערבי עם קריצה של השף לצרפת ואיטליה. דגש מיוחד הושם על חומרי גלם טריים ואיכותיים המגיעים מהשוק של וואדי ניסנאס הסמוך.
כתובת: שדרות בן גוריון 39
חיפה בעיני המשלחת ההולנדית
ביקשתי מאריק ואן גרוון ומפיטר קנטי לסכם את החוויה החיפאית:
ההתרשמות של פיטר:
חיפה, מבחינתי, הייתה התנסות טובה בעיקר נוכח ההשוואה מול תל אביב. אולם ההתמקדות של העיר בדו קיום הייתה מעט מגוחכת. דו קיום אמיתי הרגשתי דווקא בתל אביב, (בה לא נוקבים בזה במפורש). הנושאים שחיפה צריכה לעסוק בהם, במיוחד דאגות הקשורות לבריאות בשל התעשייה הפטרוכימית והמצב התחבורתי שלה, הינם גדולים ובעלי משמעות ניכרת מאשר השיווק או המיתוג שלה.
ננ
אריק בחר לציין חוזקות מול חולשות:
החוזקות של חיפה, לתחושתי, הינן הנוף המדהים, אומנות הרחוב, המנטליות של תרבות גבוהה שנוצרת בידי ועבור אוכלוסיה עם הכנסה נמוכה, האוכל האותנטי הטעים וקונספטי האירוח השונים ושילוב של תרבויות וקהילות במרחב גיאוגרפי אחד.
החולשות של חיפה מתבטאות במראה המוזנח ולא מתוחזק של מרכז העיר והשווקים השונים, בתחבורה הרועשת והמזהמת, בגישה הלא מתחשבת של חלקים מהאוכלוסיה כלפי המרחב הציבורי, כדוגמת חניית מכוניות על המדרכות שפוגעת בנגישות.
חומר קריאה נוסף על תהליכים שמתרחשים בחיפה
דר' יריב שגיא מבקר את תהליך המיתוג של העיר חיפה
אורה גזית מציגה את הדברים החיובים שמתרחשים בחיפה
המלצות על בתי מלון וסיורים נוספים בחיפה
תל אביב
בדרך לתל אביב עצרנו בחולון ושמענו ממאיה דבש, האוצרת הראשית של מוזיאון העיצוב, על הקשר בין המוזיאון לבין העיר חולון.
תל אביב, כיאה לשמה "עיר ללא הפסקה" הייתה מאד אינטנסיבית, שפע של פגישות, פקקים, בעיות חנייה, צפירות של מכוניות, קורקינטים חשמליים שכמעט דרסו אותנו ו100 אחוזי לחות, אבל במקביל גם ים של אנרגייה באוויר וכמובן, ים אמיתי.
בתל אביב הפגישות היו בסימן טכנולוגיה (ביקור בסיטי זון), מיתוג (פגישות עם הילה אורן מקרן תל אביב ועם ג'ואנה לנדאו מוייב ישראל) ותיירות (פגישה עם יעל פרומן אידסס מתיירות ת"א – עיר עולם).
תודה מיוחדת לחברי היקר, מנה שטורם, היזם של מנה איטליה, ולאשתו, חברתי מימים ימימה, נעמה גינת שטורם, שאירחו את שני חברי המשלחת לארוחה ישראלית-איטלקית בביתם.
המלצה על בית מלון בתל אביב
מלון ברדיצ'בסקי
למלון הבוטיק ברדיצ'בסקי, יש מיקום מעולה.
ברחוב קטן ושקט, צמוד למרכז התרבות והחיים של תל-אביב. בין שדרות רוטשילד, רחוב יהודה לוי, החשמונאים ומרמורק. כמה דקות הליכה מרחוב דיזינגוף או אבן גבירול וכעשרים דקות הליכה אל חוף הים.
סביב המלון יש שפע של בתי קפה וברים. ואפרופו ברים – אחד הברים השווים של תל אביב ה"בל בוי" נמצא במלון עצמו, כמו גם ספא אינטימי שהשמועות אומרות עליו שהוא משובח ביותר.
המלון שכולל 22 חדרים בגדלים ועיצובים שונים, עוצב בשנת 2012 על ידי האדריכל והמעצב רובי ישראלי, בהשראה אירופאית קלאסית עם נגיעות אר-דקו ורמיזות דקדנטיות, כל הפריטים יובאו במיוחד למלון מרחבי העולם.
אנחנו שודרגנו לחדרי דלוקס שהיו מרווחים מאד, אך קצת חשוכים. החדרים שוכנים בקומות הגבוהות של המלון ולפיכך גם שקטים, יחסית לעיר הומה בכל שעה כמו תל אביב. המיטה הייתה נוחה והמצעים צחורים כשלג ועשויים מכותנה מצרית.
את ארוחת הבוקר ניתן לאכול באחד משלושה בתי קפה בסביבה הקרובה – נחמה וחצי, ארקפה או לנדוור.
לגבי חנייה: עדיף לא להגיע עם רכב, אבל אם חייבים, למלון יש הסדר עם מגרש חנייה ברחוב ברדיצ'בסקי והעלות היא 70 ש"ח ליממה.
עם זאת, חייבים לציין כי הבר של המלון מהווה בעיני גם חיסרון. אין הפרדה בין הבר למלון ובערבים אורחי המלון שרוצים להגיע למעלית ולחדרים נאלצים להידחק בין המוני האנשים שמחכים להיכנס לבר וכן לעבור בבר שהומה עד אפס מקום. תחושה משונה ולא נעימה.
גם הלובי שממוקם ישר בכניסה למלון במקום צר נותן תחושה של דוחק ושל חדר קבלה במשרד הפנים או קופת חולים ולא לובי של מלון בוטיק, אותי זה קצת דיכא.
כתובת: ברדיצ'בסקי 14 תל אביב
מסעדות מומלצות בהן אכלנו בתל אביב
האחים
מסעדה של האחים יותם ואסף דוקטור השוכנת באבן גבירול.
אחלה נקודת עצירה לארוחת צהרים זריזה. אם כי המוזיקה במקום היתה קצת רועשת לטעמם של כל הסועדים, הולנדים וישראלים כאחד, או כפי שהגדיר זאת אחד מאניני השמע "רבותי, תשקיעו כסף במערכת סאונד טובה יותר".
כתובת: אבן גבירול 12
סנטה קתרינה
מסעדה ים תיכונית מודרנית של השף תומר אגאי השוכנת במתחם הטרנדי של בית הכנסת הגדול.
היו לי שלל ציפיות מהמסעדה, אותה בחרתי בקפידה, כיאה לערב האחרון של הסיור, אולם חייבת להודות שלא ממש "עפתי" על האוכל, אבל האווירה במקום, בעיקר בימי חמישי בערב, מדליקה מאד. להבדיל ממני, שותפי לסעודה דווקא אהבו את האוכל והיינות.
כתובת: הר סיני 2 תל אביב
תל אביב בעיני המשלחת ההולנדית
ביקשתי מפיטר ומאריק שיחוו דיעה על תל אביב.
זה מה שתל אביב עשתה לפיטר:
תל אביב "גנבה" לי את הלב. אהבתי כל דקה (קצרה) ממנה. האווירה, הפתיחות, ההמולה, המיקוד. נהניתי בה מאד וביחד עם האוכל ואורח החיים הפעיל היא פשוט מקום נפלא.
אא
וזו תל אביב בעיני אריק:
לסיכום
היה לי מוזר אך גם מעניין לשוטט בארצי כמדריכה וכתיירת בו זמנית. דרך מבטם של אורחי יכולתי לראות בצורה יותר מחודדת את היתרונות והחסרונות של מדינת ישראל ואת הבדלי התרבויות ואולי גם קצת להבין למה אני "יושבת על הגדר, רגל פה, רגל שם".
ומה אריק חשב על הביקור?
חוויה נהדרת! מה שבאמת הפתיע אותי זו הרגשת הביטחון. כמעט לא ראיתי נוכחות של שוטרים או חיילים.
מאוד ייחודי בישראל היה האוכל! אי אפשר להשוות אותו למה שאכלתי במדינות אחרות.
תודה רבה לכל מי שעזר וטרח כדי שהביקור ייצא לפועל על הצד הטוב ביותר.
תודה למלון בוטיק כרמלה, מלון קולוני, מלון ברדיצ'בסקי, מסעדת צפרירים ומסעדת שטרודל על התגייסותם לקידום הקשר בין הולנד לישראל…:-)
מוזמנים לקרוא על ביקור נוסף שלי בתל אביב כמו גם לקבל המלצות למלונות ומסעדות בעיר איינדהובן.
כדאי להצטרף לרשימת התפוצה שלי ולגלות ראשונים את היעדים והנושאים החדשים עליהם אכתוב.
