רואה עולם מארחת: ענבר אושפיז

יולי 31, 2015
הודו

 טיול נשים בהודו


אוגוסט, עברנו חודש של חופש עם הילדים ועוד חודש מלא לפנינו.

הכי הכי מתאים לי כעת חופש אמיתי, בלי הילדים, כמו למשל, לקחת כמה חברות טובות ולנסוע איתן ל….הודו?

אני מארחת את ענבר אושפיז, שהגיעה לספר על טיול חברות מוצלח שעשתה ברג'סטאן.

במשך עשרים השנים האחרונות העתיקו ענבר ומשפחתה  את חייהם מהבית בישראל, למקומות שונים בעולם ביניהם טוקיו, וושינגטון די.סי וניו דלהי, ממנה חזרו לפני שנה. יחד עם החתול.

במהלך שלוש השנים בהן התגוררה בניו דלהי כתבה ענבר בלוג בסלונה בשם "בדלהי כבר בוקר"על חוויות חיים שונות וטיולים בהודו.
היום היא כותבת את הבלוג המקומי "מודיעין בנעלי בית" ונותנת שירות של 'תפירה אישית של טיולים להודו' למי שמחפש לטייל ברמה יותר גבוהה מטיול תרמילאים.

וזה השיר שאני מקדישה לענבר….

 

 

היום בדיוק חלפה שנה מאז חזרנו מהודו בה חיינו 3 שנים.

מניו דלהי שלמדתי להכיר, לאהוב ולגלות שגם שבועיים תמימים לא יספיקו על מנת לגלות

את כל צפונותיה נפרדתי באופן אישי באמצעות סיורי פרידה בשכונות, באתרים, בשווקים,

במקדשים ובגנים שאהבתי במיוחד ולכל אחד מהם מגיע פוסט משלו.

אבל הפוסט הזה מוקדש לעיר אחת הנמצאת בחלק המערבי ביותר של מדינת רג'סטאן המדברית והעצומה, מדינה שאהבתי במיוחד.

 

 

גם במהלך שלוש שנים אי אפשר להגיע לכל המקומות, אבל חלום קטן היה לי

שבטרם אעזוב, אצליח להגיע לג’ייסלמר הנמצאת בחלק המערבי ביותר של

רג'סטאן השוכנת על מדבר ת'אר ושאוכלוסייתה מונה כ-70 מליון נפש.

רק כדי לקבל מושג על הגודל והמרחקים

מרחק הנסיעה מדלהי לג’איפור (בירת רג’סטאן), העיר ה”קרובה” ביותר לדלהי

הוא 6-7 שעות, ופרק זמן דומה אורכת הנסיעה בין כל הערים הגדולות

הנוספות ברג’סטאן – אודאיפור, ג’ודפור והאחות המערבית ביותר השוכנת

לא הרחק מגבול פקיסטאן, ג’ייסלמר

כלומר רק מרחק הנסיעה מעיר לעיר הוא כמרחק נסיעה מהקצה הצפוני

לקצה הדרומי של מדינת ישראל.

למרות שכל אחיות המדבר האלה נמצאות באותה מדינה, לכל אחת אופי שונה.

השווקים הצבעוניים על רקע הנוף המדברי, הארמונות והמבצרים מלאי העוצמה

של המהראג’ות השונים ששלטו בערים אלה הופכים את רג’סטאן למדינה האהובה עלי.

 

 

וכך, כשאחותי הודיעה לי שהצליחה לגנוב פסק זמן של שבוע ולפתות חברה לבוא איתה מישראל,

יצאנו לנו 4 נשים באמצע החיים (גם אני פיתיתי חברה נוספת) ובאמצע

השניצלים וההסעות לחוגים והחזרות מהצופים והפיקוח על הכנת שעורים

יצאנו לטיול של שבוע הכולל יומיים בדלהי, יום אחד בטאג' מהאל וארבעה ימים ברג'סטאן,

טיול נטול אתגרים מיוחדים, (למעט הפעלת שרירי המיקוח עם הסוחרים הקשוחים של רג’סטאן)

בתקציב סביר שהיה מקובל על כל המשתתפות.

טיול בתוך הודו אפשר לעשות בשלוש רמות תקציב עיקריות:

1. רמת התקציב הנמוכה ביותר:

נסיעה ברכבות לילה, לינה בגסט האוס עם “מקלחת דלי” לא בהכרח חמה

כלומר רק אם יש מים, אכילה שתוצאותיה יתגלו לרוכש הכרטיס בהגרלת מפעל הפיס

של רג’סטאן

2. רמת ביניים:

לפחות טיסה פנימית אחת ליעד המרוחק ביותר על מנת לחסוך זמן למי שעומד לרשותו רק זמן מוגבל,

מלונות סבירים ביותר (בעלות של כ-100$ לחדר זוגי), שירותים ומקלחת מערביים אסתטיים ונעימים לעין,

ארוחת בוקר מגוונת המשמחת לבב אנוש ואינה כרוכה בעוויתות קיבה,

נהג ורכב לנסיעה בתוך העיר וליעד נוסף במרחק נסיעה של 3-5 שעות.

אנחנו בחרנו באפשרות הזו, שעלותה הכוללת עמדה על 350-400 דולר לאדם

עבור הכל כולל הכל אבל הכל –

שלושה לילות במלונות, נהג ורכב מלווה לארבעה ימים, טיסה פנימית מדלהי לג’ודפור ובחזרה

כל הארוחות מעבר לארוחת הבוקר שהמלון מספק וגם השטויות והמזכרות.

 

כך נראה מלון ברמה 2

 

3. רמת המהארג'ה:

לינה בארמונות מהראג’ות שהוסבו למלונות

פינוק ברמה שאין לתאר אלא אם כן הנכם צאצאים לשושלת מהראג’ות

שטרם ירדה מגדולתה, ואז אתם כן יכולים.

עלות לינה במלונות מסוג זה מתחילה ב-300$ ללילה לחדר הפשוט ביותר

ומסתיימת ב”השמיים הם הגבול” לסוויטה מפוארת

אם אפשרי, חוויה בלתי נשכחת.

ויש מלונות/ארמונות יפהפיים ברג’סטאן, למשל:

Umaid Bhawan Palace בג’ודפור

או מלון Taj Lake Palace  באודאיפור, שצולם בו הסרט אוקטופוסי של ג’יימס בונד.

 

taj-lake-palace-udaipur

 

taj-lake-palace-udaipur
taj-lake-palace-udaipur

 

אני הייתי מופקדת על כל הלוגיסטיקה של ארגון הטיול לפרטי פרטיו

וכך כשאחותי נחתה עם עוד חברה מהארץ וחברה נוספת הצטרפה אלינו מדלהי

כל שהיה עליהן לעשות זה לקבל ל”וז טיול שהכינותי מראש בארבעה עותקים

(הרגל מגונה מתקופת ימי הזוהר שלי כמנהלת אדמיניסטרטיבית)

ולהתחיל ליהנות.

עקיצות לא חסרו מכיוון הבעלים שנשארו בבית.

כשאחותי שלחה בווטסאפ לבעלה את התמונה של ארבעתנו רגע לפני היציאה

 

 

זכינו לתגובה –

"מה, להקת כוורת הגיעה לסיור הופעות בדלהי?"

(בתרגום חופשי – קבוצת קשישות יוצאת למסע הופעות ברג'סטאן…)

אבל אנחנו ידענו שהוא סתם מקנא שלא יצא איתנו למסע דילוגים בין גללי גמלים בג'ייסלמר

ולמרות שגם הילדים (שחלקם גבוהים מאיתנו בראש) בקושי הפנו את הראש מהמחשב לנפנף לשלום

לאמם האהובה ממנה ייפרדו לעולמים (עד שתחזור אחרי ארבעה ימים ותמצא אותם באותה התנוחה)

לפחות יצור אחד עלי אדמות נראה כמביע יגון אמיתי על עזיבתנו

 

הכלבלב של חברתי מבכה את עזיבתנו (כלומר את עזיבתה אבל למה להיות קטנוניים)

 

וזה רק חלק ממה שראינו ומה שעשינו

כי רג’סטאן היא אמנם הרבה מציאות

אבל ממשיכה לככב בפנטזיה גם הרבה אחרי שחוזרים.

מדלהי טסנו לעיר ג’ודפור המכונה גם “העיר הכחולה” (טיסה של שעה)

ומשדה התעופה של ג’ודפור, אסף אותנו הנהג למבצר העיר היפהפה.

ואכן, ממרומי המבצר אפשר היה להבחין בכתמים הכחלחלים של גגות העיר

 

 

הסתובבנו ברחבי המבצר עד שעת הסגירה

 

למדנו איך צונפים טורבאן רג’סטאני (9 מ’ אורך, 1 מ’ רוחב)

 

 

וסימסנו לבעלה של אחותי, שהוא טועה ואנחנו לא להקת "כוורת"”

אלא בעצם “הדלתות"

 

 

ושיילך לטאטא את הבית, לשטוף כלים ולעשות כביסה

 

 

שמחות וטובות לב נסענו משם למלון בו קידמו את פנינו

בכוסות משקה כחול (לכבוד ג’ודפור העיר הכחולה)

 

התארגנו בחדרים הנעימים עד מאד

והלכנו לאכול ארוחת ערב שכללה גם הופעה של להקת נגנים רג’סטאנית

(טיפ: לא לשבת בשולחן קרוב לבמה, יש נטייה לזמרה ותיפוף בדציבלים

שבגילנו המופלג גורמים לתסמונת “עור התוף הרגיז")

 

 

בבוקר למחרת, לאחר ארוחת בוקר נחמדה ביותר, עזבנו את ג'ודפור ושמנו פעמינו

ברכב לג’ייסלמר.

הנסיעה ארכה 4 שעות עם עצירת ביניים במסעדת דרכים

עם שירותים מפתיעים בנקיונם בכל קנה מידה מערבי.

הפעם קיבלו את פנינו במלון (רמה 2 כאמור, אך מהודר יותר מקודמו)

במשקה ירוק עשוי ממנטה מרעננת

 

 

אכלנו ארוחת צהריים והתארגנו לקראת נסיעה של שעה לאיזור הדיונות

של ג’ייסלמר לרכיבה של כשעה וחצי על גמלים לקראת השקיעה

יש אפשרות לעשות ספארי גמלים של יום שלם או אף למעלה מזה אבל

ממרום גילנו ואף ממרום דבשת הגמל, שעה וחצי זה ממצה ומשאיר חיוך

במקום שרירי מפשעה תפושים וכאבי גב

 

 

לאחר שרכבנו לעבר השקיעה על גמלים, חזרנו למלון

ובאדיבות הווי-פי חינם

(כן, כן, ווי-פי חינם בג’ייסלמר)

הפרחנו נשיקת לילה טוב דרך הווטסאפ

 

נשיקות מג'ייסלמר

 

ואמרנו לבעלה של אחותי שיפסיק לחפף ורואים שהוא לא טיאטא בפינות

 

 

ביום המחרת טיילנו בתחומי החומה של ג'ייסלמר ויום שלם ולא שבענו מהסמטאות

חנויות המזכרות, שרידי הבתים המפוארים (Havelis), המקדשים מלאי הפיתוחים

והדמויות הייחודיות.

 

 

רק בשביל מוכרות התכשיטים בשער הכניסה הראשי למבצר של ג’ייסלמר

אני מוכנה לחזור שוב ושוב.

 

 

 

 

גילינו מלון בוטיק מקסים בכניסה למבצר בג’ייסלמר, בבעלות בחור הודי צעיר

ושותפה איטלקיה שעיצבו אותו יחד, והחלטתי שאם אני אחזור לשם פעם

נגיד עם קבוצה קטנה אינטימית ומקסימה של נשים שהן חברות טובות

או זוג או שניים, או אמהות ובנות, לא יותר מזה, כי כל הטיול פשוט נראה אחרת

בקבוצה קטנה ואינטימית

 

אני חוזרת לשם!

העלות של לילה במלון המקסים הזה הנקרא 1st Gate הצופה ישירות למבצר עומדת על כ-120$ לחדר זוגי.

 

 זהו בעל המלון Manoj, ו-Tintin שומר הראש הנאמן

 

למחרת בבוקר נסענו ברכב חזרה לשדה התעופה של ג’ודפור והגענו

בטיסה לדלהי לפנות ערב.

האם ביום הבא נחנו על זרי הדפנה או על שיח טולסי?

לא תאמינו כמה כוחות אצורים בעצמותיהן של

ארבע קשישות שזה עתה חזרו ממסע הופעות ברג'סטאן.

השכמנו בשש בבוקר כדי להספיק להגיע לטאג’ מהאל

אבל על כך בפוסט נפרד.

 

***

 

אני מודה לענבר ששיתפה אותנו ביומן המסע המרתק. כנסו לבלוג שלה וקראו עוד חוויות מהודו.

אם גם אתם רוצים בלוג טיולים משלכם, הנכם מוזמנים להצטרף לסדנאות יומן מסע שאני מעבירה.

ולסיום, מנצלת את ההזדמנות לצרף עוד שני שירים מהתקופה ההודית של ג'ורג' הריסון:

 

תגובות פייסבוק

לקריאה נוספת

1 Comment

אלי ספטמבר 28, 2018 at 7:47 pm

פוסט מרתק! עושה חשק לחזור להודו.
תודה רבה!

Reply

Leave a Comment

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

HTML Snippets Powered By : XYZScripts.com
רוצים לקבל שבע מפות מתנה?

מוזמנים להצטרף לרשימת התפוצה ולקבל היישר למייל לינק לשבע מפות אינטראקטיביות ייחודיות של ערים:

אמסטרדם, בודפשט, וינה, ורשה, קרקוב, לונדון ופרנצלאאור ברג (ברלין).

בהכנסת כתובת המייל הנכם מאשרים קבלת ניוזלטרים ממני מעת לעת

לורשה

מוזמנים להמשיך לראות עולם

הצטרפו לרשימת התפוצה

וקבלו למייל דיוורים עם:

המלצות על יעדים ומקומות נחמדים

מידע על מסלולים והשראה לטיולים