אבודים בקיוטו

מסע צילום ביפן

לאחרונה בחרתי לראיין לבלוג נשים מרשימות שיש להן תשוקה ליעד מסויים, אליו הן מוציאות טיולים ייחודיים – ורדה מאייר ומרוקו, חיה אלפסי והודו, האחרונה שהתראיינה אצלי הייתה דלית קצנלנבוגן עם איטליה אהובתה והטיול  שלה לאומבריה והיום מצטרפת גם יפן לרשימה.

בפוסט הנוכחי אני מארחת את גיסתי, נעמה עמירב, קרמיקאית וצלמת שיש לה פטיש לארץ השמש העולה.

בעבר התארחה כאן נעמה עם טיול צילום ביער השחור. לפני חודשיים היא שבה ממסע צילום בקיוטו עם תמונות כאלו מהממות ש"אילצתי" אותה לבוא ולהתארח כאן שוב. שיחדתי אותה בירקות בטמפורה וקצת סאקה חם והיא הסכימה לחלוק איתנו את חוויותיה.

את הנסיעה הזאת לקיוטו אני מתכננת כבר שנים.
הרעיון היה להפוך מתיירת ל"שוהה". להשאר במקום אחד למשך חודש ( קיוטו) ולא לרוץ…זאת הפעם ה-3 שלי ביפן, ועוד הפנקס פתוח והחלומות נרשמים…..יפן כבר לא יקרה כמו שהייתה, למעשה, היא נוחה ומאפשרת כך ששהייה של חודש בקיוטו היא הגיונית .

בחרתי במלון הידידותי Eco and Tech , מלון קטן וזול במיקום מושלם. באותה מידה יכולתי גם לשכור דירה אבל ההפרש במחיר היה קטן ורציתי פקידת קבלה זמינה שתתרגם בשבילי את השם של תחנות האוטובוס.
המלון ממוקם במרחק הליכה לעיר ולכמה מהמקדשים החשובים. הוא יושב ברחוב קטן ושקט סמוך לקווי האוטובוס ורכבות, בתי קפה, מסעדות, שוק מקומי, בנקים וכולי. המלונות בעיר לא קסמו לי. אני מעדיפה לקום בבוקר ליד יער ולא ליד כביש ראשי.

השלכת נמשכת יחסית הרבה זמן  ( שלא כמו פריחת הדובדבן ) והיה לי חודש שלם לבדוק את צבעי השלכת המתקדמים לקראת השיא בסוף נובמבר – תחילת דצמבר.

השהייה הארוכה, איפשרה לי לחזור למקומות בשעות אחרות של היום, בשלבים שונים של התקדמות השלכת, או סתם בגלל שבא לי. סגנון הטיול של התרוצצות בין יעד ליעד ליעד כבר לא מתאים לי.

ההבדל בין טיול לשהייה התחדד בנסיעה הזאת : בית קפה קבוע, קיצורי דרך בשכונה, שיחות עם אנשים( כי יש זמן ), המון נשימה וניתוק הקשר עם שעון. בשביל המצלמה זאת התנהלות אידאלית, עם אפשרות לצלם בקצב שמתאים לי, עם הפריוויליגיה של שעות על שעות של צילום באתר אחד, בלי הצורף לעוף מהר לנקודה הבאה.

היפנים אמנם לא מסוגלים לתקשר באנגלית, אבל הם כל כך נכונים לעזור, להוביל אותך לתחנת האוטובוס הקרובה, להדפיס לך מפה אם צריך, לטלפן בשבילך, לחייך בלי סוף ועל הדרך ישאלו גם את 3 השאלות הקלאסיות : מאיפה את? האם את מטיילת לבד? ולכמה זמן באת?

הבשורה הקולינרית: לצמחונים כמוני, יש מה לאכול! הקניה בסופר קלה ומשתלמת, המסעדות הפשוטות נגישות וזולות והיותר יקרות אלוהיות. בתי הקפה צצים כמו פטריות אחרי הגשם, כך שאין צורך להגמל מאספקה שוטפת של קפאין. לצרכני סוכר יש אין ספור ממתקים בטעמים אקזוטיים אבל גם מאפיות אירופאיות. התה הירוק הסמיך שמגישים במקדש בלווית ממתק תמיד בא בזמן.

ביפן ישראל עדיין נחשבת למדינה אמיצה חכמה ונדירה. טוב לדעת שלקצה הזה של העולם טרם הגיעו דיעות אחרות. כך שבניגוד לאירופה, ביפן אני מתקבלת באהדה גלויה.

פפ
קיוטו היא עיר ששימרה את מלאכות היד המסורתיות. למעשה, אין צורך לבקר במוזיאון כדי לראות את בעלי המלאכה ואת דרכי העבודה שלהם. כל כך הרבה בתי מלאכה שמרו על המסורת המשפחתית והם מייצרים את אותם חפצים מושלמים ונדירים באותן שיטות ועם אותם חומרי גלם.
זה כולל גם את ממתקי השעועית!

היפנים הם פריקים של עונות השנה וזה כולל לצלם ולהצטלם, להתלבש בהתאם ( קימונו לרגל האירוע ) לטעום ממעדני העונה ולצאת בהמוניהם אל המקדשים, הפארקים ואתרי הטבע הרלוונטים לעונה.

אסטרטגית המקדשים שלי הייתה שאם מדובר במקדש מבוקש ופופולרי השעה הסבירה לביקור היא עם פתיחת השערים בבוקר.
בזמנים אחרים, העדפתי את המקדשים הקטנים הנסתרים שאין בהם המולה. יום אחד הצלחתי כל כך עד שמצאתי את עצמי ללא מתחרים, בחדר הצופה על הגן בשלכת של מקדש קטן. הנזיר הגיש לי תה וממתק והלך לדרכו. הזדמנות נדירה להבין מהו השקט הנדרש למדיטציה במקדש.

תת

מי שחומד את יפן של מסלולי התיירים, אולי לא יבין זאת, אבל אני הייתי חוזרת על החודש הזה שוב.

&&

השאלון המקוצר:

מה היעד הבא שלך?

היער השחור באביב.

לאן את חולמת לנסוע?

טוסקנה בסתיו.

לאן לא תחזרי שוב?

לג'ונגלים של תאילנד.

לאן תחזרי שוב ושוב ושוב?

יפן, יפן, יפן….

למה את מתגעגעת כשאת בחו"ל?

לשום דבר….

למה את מתגעגעת כשאת בארץ?

לעוגות ביער השחור, לתה  במקדשים היפניים,  לתה וסקונס באנגליה, לפרחי קישוא ממולאים ביוון, לבייגל אמריקה וכו' וכו'…

איך את מתעדת את הטיולים שלך?

מצלמת.

איזה שיר את בוחרת לסיום?

אגדה יפנית של אהוד מנור.

תודה רבה לנעמה על שחלקה עימנו את הרשמים מקיוטו, אתם יכולים להמשיך וליהנות מצילומי קיוטו בגלריה שלה.

בפוסט הבא נמריא לפורטוגל.…

אני מזמינה אתכם להצטרף לרשימת התפוצה ולהמשיך לראות עולם:

תגובות פייסבוק