רואה עולם מארחת: עמנואלה ביינר.

אוגוסט 21, 2015
ניו זילנד


 יומן מסע בניו זילנד

אז מה קורה בארץ?

חזרתי אתמול מסקוטלנד הקרירה וממש בקרוב אשתף אתכם בחוויות, אבל כדי להתאושש מהנחיתה חזרה הזמנתי את עמנואלה ביינר המקסימה מהבלוג מיס מנדלה, להתארח כאן עם פוסט על ניו זילנד, שלדבריה מאד מזכירה את סקוטלנד, בעיקר בגלל הירוק והכבשים…..

עמנואלה עבדה בתחום הכספים במשך למעלה מעשר שנים, אבל כבר שנתיים לא נגעה באקסלים. כיום היא כותבת, יוצרת, מבלה עם ילדיה ונהנית מכל רגע.
הבלוג שלה, מיס מנדלה, חוקר פינות עבודה ומפרגן לבעליהן, ומלווה אותה בתהליך יצירת הפינה שלה וההתפתחות האישית. את פינת העבודה השונות תוכלו לפגוש גם בדף הפייסבוק.

בנוסף, עמנואלה יוצרת מנדלות יפיפיות ויצירות אמנות מיוחדות אותן היא מוכרת בחנות שלה באטסי.

בניו זילנד היא הייתה לפני 12 שנה  ורגע לפני שהזיכרונות יתמוססו היא באה לשתף בהם כאן. איזה כייף!!!!!

לכבוד הביקור אצלי הקדשתי לה את הקליפ היפהפה הבא:

 

 

לכתוב פוסט על טיול מהעבר, זה כמו לחוות שוב את אותם חוויות ורגעים מרוחקים.

יש מקום אחד בעולם שבו הכל הכי. למקום הזה קוראים ניו זילנד. כשמתחילים לתכנן טיול לצד השני של כדור הארץ מגלים שבספרי הטיולים על ניו זילנד כתוב שיש בה את הדרך הכי יפה בעולם, המסלול החד יומי הכי יפה בעולם, הגשר הכי יפה בעולם, שם התחיל הבאנג'י ושם צילמו את שר הטבעות. שם, בסוף העולם הכל יפה ומושלם.

שנת 2003 הייתה מלאת שינויים ובסופה מצאנו את עצמינו על טיסה לניו זילנד.

לא היו רגעים משמעותיים מיד אחרי הנחיתה באי הצפוני, רק התאקלמות של כמה ימים והחלטה על ההמשך. אבל מרגע הנחיתה, שהיה מלווה בצינון קל הרגשתי שבלב מתחיל להיכתב לו הספר על ניו זילנד.

לא גילינו את ניו זילנד. היו בה לפנינו עוד המון. מארצות רבות וגם מישראל. היינו במקומות שכתובים בספר, עשינו את הטרקים היפים, נסענו בתוך נופים חלומיים. לאט לאט שקענו בתוך הרוגע הזה. השקט שבדרכים, הקור שמתערבב עם החום בקיץ הניו זילנדי. נסענו ברכב ישן שקנינו שבוע אחרי הנחיתה. קניות עשינו בסופר המקומי. סטינו לפעמים מהנתיב הראשי, דיברנו עם הרבה אנשים והתארחנו בבתים. חיינו בניו זילנד.

אני רוצה לצאת מהספר, אל אותן סטיות מהדרך.

לפי התוכנית שלי היינו אמורים לכסות את כל ניו זילנד ושישאר עודף זמן. המציאות, היא הייתה אחרת. באחד מהחיפושים אחרי מקום לינה נתקלנו באכסניה שהייתה בדרך שלנו. הזמנו לילה אחד. למחרת, כשהגענו לשם, ודיירי האכסניה והבעלים שלה בדיוק חזרו משחיה עם דולפינים, הארכנו בעוד לילה. למחרת כבר הארכנו את השהייה לארבעה לילות, אחרת איך נספיק כל מה שבעל האכסניה רצה לעשות? דייג מקיאקים, איסוף צדפות לארוחת ערב, הכנת דגים, רכיבה על סוסים, גלישה וגם ארוחת כריסטמס עם כל האורחים?

 

חוגגים כריסטמס עם חברים


הטרק הראשון בחיים שלי. לא אחרי צבא, אלא אחרי תואר שני.
באכסניה באוקלנד (האי הצפוני) דיברנו עם אחד האורחים ושאלנו מה כדאי לעשות בניו זילנד. היו לנו כמה תוכניות אבל כמה ימים אחרי הנחיתה החלטנו לשנות הכל, אז היינו די גמישים. הבחור המליץ על איזה טרק חדש. רשמנו לנו ושמנו אותו בתוכנית.

שלושה שבועות אחר כך התחלנו את הטרק. אני אחסוך בפרטים על חוסר המוכנות הטכנית לטרק שהביאה אותנו באפיסת כוחות אל נקודות העצירה של הלילה הראשון. אחרי עליה תלולה של מספר שעות לא קטן, ואחרי שנת לילה טובה, ביום השני ראינו סוף סוף את הנוף. ה נ ו ף.
זה היה היום הראשון של שנת 2004 והכל היה כל כך יפה. לא יכולתי לבחור טרק יותר טוב.
שביל עץ צר הוביל אותנו בתוך הנוף הזה של הרים ואגמים וירוק. מבטים מלמעלה על כל הסביבה ושקט.
ביום האחרון של המסלול הגיחו פה ושם דולפינים, בדרכינו החוצה מהפארק…

בכל מסלול אחר שעשינו בהמשך הטיול, תמיד למעלה חיכה לנו הנוף. חיכה יום שלם שנעלה ונגלה אותו ונתפעל מהיופי הזה שפרוש לפנינו.

יש אנשים בניו זילנד (או לפחות היו אז) שאוהבים ישראלים. מדברים על ישראל בחיבה ומתעניינים. ויש גם כאלו שמארחים ישראלים בעבור פרוטות. זה נתן לנו כמה הזדמנויות לסטות מהדרך.
לישון בחווה של זוג מבוגר שמגדל כבשים, שותה חלב לא מפוסטר ומכין את האוכל על תנור מלפני מאה שנה, או לישון בקרוואן של משפחה חמודה שגרה באמצע שום מקום ולהיתקע שם בלי שום דרך לצאת אחרי מבול שמציף את כל הכבישים.
היו גם ניו זילנדים שדיברו על איזה מקום מדהים בישראל שקוראים לו קפרנאום… לקח לנו די הרבה זמן להגיע לפרשנות האמיתית – כפר נחום….
האנשים שם פשוט נחמדים. אני בטוחה שגם להם יש את היוצאים מהכלל כמובן, אבל למזלנו כמעט תמיד נתקלנו באנשים מסבירי פנים ועוזרים, אנשי שיחה נחמדים, פשוט אנשים טובים. וזו חוויה להתארח בבתים שלהם, לדבר ולהכיר. לא להסתכל על הכל מבחוץ אלא להיכנס פנימה ולהכיר את האנשים שחיים שם.

 


כשהיינו שם בניו זילנד, היינו כבר די הרבה אחרי הצבא. החבר'ה שפגשנו שהיו צעירים יותר, שפשוט חיו מטרק לטרק וכששמעו שבין טרק לטרק אצלנו הפרידו גם עשרה ימים, לא הבינו איך לא עשינו כלום באותם ימים.

לא עשינו כלום? עצירה לא מתוכננת ליד אחד האגמים היותר טורקיזים של ניו זילנד (Lake Tekapo) הפכה לשהייה של כמה ימים באוהל על שפת האגם.
מה שמדהים במדינה הזו הוא שתוך כמה ימים אתה יכול לחוות חורף וקיץ באותה נקודה ממש. כך יצא שביום הראשון במקום עלינו על טיסה מעל פסגות מושלגות במה שהתברר כאחד הימים הבהירים יותר שהיו שם לאחרונה, ולמחרת לא יכולנו לצאת מהאוהל בגלל גשם שנמשך יומיים. מזל שרק יומיים, כך נשאר לנו קצת זמן לדוג (לא אני) ולטבול באגם הקפוא (כן אני).


יש דברים שפשוט מרוממים את הנפש. אחרי שהאוטו שלנו מת בפתאומיות באמצע הדרך ובמבצע לוגיסטי מתוכנן היטב, שבו למזל היה תפקיד ראשי, הצלחנו לעבור לרכב אחר, הגענו אל Kaikoura.
שום דבר לא הכין אותי למה שעמדתי לראות שם. גם לא ההרצאה במהלך השייט שעשינו על מנת לראות לוויתנים ודולפינים, שבה מדריך חסר שיניים הבטיח לנו שנראה זנבות של לוויתנים מתנופפים במרחק מטר מהאף שלנו.

הסירה הייתה מאוד משוכללת ומצוידת בכל ציוד אפשרי לצורך איתור הלווייתנים והם ישר יודעים מתי לווייתן מגיע לביקור. ואז זה קרה ולוויתן הגיע לביקור, הכניס את חלקו הקדמי למים ולאחר כמה שניות… הזנב. כמו בסרטים (סרטי טבע לפחות) וכמובן שמי שרואה את היונק הזה בפעם הראשונה לא יכול שלא להישאר בפה פעור ומלא התלהבות. בפעם השנייה והשלישית זה מלהיב לא פחות.
הגראנד פינאלה של השייט היה מופע ריקודים לכל דבר של עשרות דולפינים ששחו מסביב לשיחה ועשו סלטות באוויר לקול מחיאות הכפיים של הצופים.

ניו זילנד היא ממלכת האטרקציות ואפשר לשוט, לעוף ולגלוש מכל דבר.
בשביל זה דווקא לא צריך לסטות מהדרך.
אז עשיתי בנג'י. תכננתי? לא בהתחלה. נסעתי עם החלטה שאני עושה צניחה חופשית. ניו זילנד היא בהחלט המקום לסמן וי על דבר כזה. שינוי במסלול ופיק ברכיים הביאו אותי לבסוף לגשר של הבאנג'י ליד קווינסטאון.
בלילה שלפני היו לי חלומות איך אני עומדת למעלה וקופצת. בסופו של דבר, עמדתי שם למעלה, כולי קשורה לחבלים ואמרתי למפעיל שלידי שיספור, אחרת אין מצב שאני קופצת. הוא ספר, הגיע לשלוש וזהו. קפצתי אל אחת החוויות הכי מטורפות בחיי.
ברגע שנגעתי במים רציתי רק לעלות ולקפוץ שוב (אבל לא עשיתי את זה). זה אומנם לא הבאנג'י הכי גבוה שאפשר לעשות, אבל לא באתי לשבור שיאים.

 

כך נראית קפיצת באנג'י

 

ולפני סיום שני זיכרונות של לינה במקומות מיוחדים. אחד נמצא באמצע שום מקום ואל השני ניתן להגיע רק במעבורת.

הראשון, נמצא אי שם בחלק הצפון מערבי של האי הדרומי וקוראים לו שמבלה . סוג של גן עדן עם נוף לים. גן עדן שעובד על קומפוסט, ועל החוף שלו אפשר לאסוף מיליוני צדפות.
השני נמצא לא רחוק ממנו בצפון מזרח האי הדרומי וקוראים לו לוחמרה לודג' . הצצה קטנה לאתר מגלה לי שהמקום קצת השתנה מאז, אבל עבורנו זה היה גן עדן באמצע המים, ואנחנו אמורים לחזור לשם מתישהו כדי שאוכל לצפות במדוזות שמאירות את המים בלילה, דבר שפיספסתי בפעם הראשונה עקב תירוצים שלא היו מקובלים על הצד השני.

עוצרים את החיים לרגע. יושבים בסירה לדוג


וכן, היינו בעוד המון מקומות. טרקים ידועים ויפים כמו קפלר ורוטברן. מסלול יומי מופלא בטונגרירו ביום שהיה בהחלט הכי יפה בשנה.
שייט בין פיורדים ועלייה על קרחונים. נסיעה בכבישים צרים כשהנוף מסביב עושה סחרחורת.

ראינו תולעים זוהרות ביערות ובמערות. איזורים עם גייזרים שמתפרצים מהאדמה, ואדים שעוטפים אותך מכל כיוון.

חיפשנו זהב ודגנו דגים. הכרנו טיפה את התרבות המאורית (התיירותית בעיקר). היינו במקום הכי דרומי באי הדרומי ובמקום הכי צפוני באי הצפוני.

ראינו את שר הטבעות פעמיים. פגשנו אנשים שאוהבים ישראלים.

חזרנו עם מטען עודף ועם יומן שכולו תיעוד החוויות שלנו.

 


ויגיע היום וניסע שוב. כבר יש לי מסלול מתוכנן מראש, בלי סטיות מהדרך…

(C) כל התמונות בפוסט צולמו על ידי עמנואלה ביינר.

 

יומן המסע של עמנואלה ריגש אותי מאד.

גם לכם יש זיכרונות ותמונות מטיולים שמעלים אבק? חזרתם מחופשת הקיץ שלכם עמוסים בתמונות וסיפורים?
מזמינה אתכם להצטרף לסדנאות יומן מסע דיגיטלי שאני עורכת, בהן תלמדו לתעד את החוויות שלכם.

להזמנת סדנה בה תצאו עם בלוג טיולים או אלבום מושקע התקשרו אלי: מיכל 050-7200081

רוצים לקרוא עוד?

תגובות פייסבוק

Leave a Comment

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

HTML Snippets Powered By : XYZScripts.com
רוצים לקבל שבע מפות מתנה?

מוזמנים להצטרף לרשימת התפוצה ולקבל היישר למייל לינק לשבע מפות אינטראקטיביות ייחודיות של ערים:

אמסטרדם, בודפשט, וינה, ורשה, קרקוב, לונדון ופרנצלאאור ברג (ברלין).

בהכנסת כתובת המייל הנכם מאשרים קבלת ניוזלטרים ממני מעת לעת

לשתף זה כייף

שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב email
Email
שיתוף ב pinterest
Pinterest
לורשה

מוזמנים להמשיך לראות עולם

הצטרפו לרשימת התפוצה

וקבלו למייל דיוורים עם:

המלצות על יעדים ומקומות נחמדים

מידע על מסלולים והשראה לטיולים