24 שעות בתל אביב בימי קורונה
חפש אותי הלילה במקומות סגורים
חפש אותי בבית ובבתי זרים
אומנם עכשיו זה סוף הסתיו
עיתוי נכון ולא איחרת
אם לא תמצא אותי עכשיו
לא תקבל אותי אחר כך
"על גגות תל אביב" (מילים ולחן אלונה דניאל)
בדיוק לפני שנה צעדתי ברחוב נחלת בנימין עם ידיד וקולגה הולנדי, הייתה זו שעת צהרים, השמש קפחה, היה לח והרחוב היה עמוס, דחוק ורועש, שנינו לא הצלחנו להתלהב ומיהרנו לחתוך לכיוון הים.
עברה שנה, הגיעה הקורונה והנה אני שוב בתל אביב, בנחלת בנימין, עם חברתי שילה ברון, אבל הפעם השעה שש בערב, בריזה נעימה נושבת מכיוון מערב, ונחלת בנימין לא הייתה צפופה כבפעם הקודמת, אולם הייתה עדיין מלאת חיים.
פתאום יכולתי לראות את אמנות הרחוב העשירה, את חנויות הבדים הססגוניות ואת היצע בתי הקפה והברים.
מוזמנים להצטרף אלינו לסיבוב צבעוני בנחלת בנימין.
חוף עונה
אמנם נהניתי מהרחובות הריקים למחצה, אבל אליה וקוץ בה, הרבה עסקים בתחום התיירות והמסחר בתל אביב נפגעו מחסרונם של התיירים ומהיעדרה המוחלט של תיירות נכנסת. בעיקר נפגעו בתי המלון שעד לקורונה נהנו מתפוסת שיא של 76%, רובה הגדול על ידי תיירים.
כדי לסייע לתחום האירוח בתל אביב יזמתי שיתןף פעולה עם רשת בתי מלון אטלס, איתה כבר עבדתי בעבר, בסיקור של מלון ים, והוזמנתי לסקר את מלון פבריק הנפלא.
וכעת, לרגל היציאה מהסגר השלישי, רשת מלונות אטלס נרתמת למאמץ החיסונים הלאומי.
כל מי שהתחסן פעמיים יקבל שובר הטבה בסך 100 ₪ למימוש בלינה באחד ממלונות הרשת.
מה עושים? שולחים את צילום תעודת המתחסן בצירוף טלפון נייד וכתובת דואר למייל [email protected] והשובר בדרך אליכם!
* ניתן לממש בכל מלון, בכל תאריך באמצעות מסירת השובר לפקיד הקבלה בזמן התשלום
* יש כפל מבצעים – מוגבל לשובר אחד לחדר ללילה
מלון פבריק
חופשה מוצלחת מבחינתי מתחילה במלון מוצלח. לפעמים המלון נקבע בגלל הלוקיישן ולפעמים הלוקיישן נבחר בזכות המלון.
הפעם הבחירה לסייר בנחלת בנימין הייתה כי מלון פבריק שוכן בנחלת בנימין, במיקום פשוט מעולה לכל מי שאוהב אמנות רחוב, קולינריה, אדריכלות וחיי לילה.
מה שאני אוהבת ברשת אטלס זה שהם מצליחים להכניס את הייחודיות של הסביבה, בה ממוקמים המלונות שלהם, אל תוך המלון עצמו באמצעות העיצוב והאווירה במלון.
זה בדיוק מה שכבש אותי במבט ראשון (ושני) במלון פבריק – המבנה שלו שימש בעבר כמפעל תפירה ובדים, ומכאן ההשראה לשמו של בית המלון ולעיצוב המיוחד שלו. עיצוב המקום משדר אורבניות ובינלאומיות ומאופיין בשילובים בין עיצוב תעשייתי של פלדה וברזל לבין עיצוב אמנותי, צעיר וצבעוני, כמו למשל ציורי קיר רבים בחללים הציבוריים, מחווה לאמנות הרחוב הפורחת של נחלת בנימין.
בנוסף – חשבו שם על כל פרט, בחדרים יש מזרן יוגה למי שרוצה לעלות לעשות יוגה על הגג, אפשר לקבל תיק לים עם מגבות, בקבוקי מים וקרם הגנה. בחדרים יש טלוויזיה חכמה עם אפליקציית נטפליקס וכן מכונת נספרסו לאוהבי הקפה האיכותי. המיטה הייתה נוחה להפליא והמקלחת מפנקת במיוחד.
ואם אתם רוצים להרגיש תל אביבים ליום אחד, דעו כי המלון משאיל אופניים ללא תשלום נוסף. אנחנו דווקא העדפנו את האופציה הרגלית.
השוס הגדול של המלון זה הגג – ריאה ירוקה ושקטה, עם תצפית של כמעט 360 מעלות על גגות תל אביב, צמחייה הידרופונית מרשימה ומרבצים עתירי כריות שעושים חשק לרבוץ.
ארוחת הבוקר העשירה מוגשת כעת במתכונת קורונה בהגשה בלבד.
בין השעות 18:00-20:00 נערך בפאב של המלון (בושוויק, שכעת סגור בגלל הקורונה) הפי האוור.
איפה חונים? חניון גרוזנברג הצמוד. חנייה בין 16:00 לתשע בבוקר עולה עשרים שח בלבד.
כתובת: נחלת בנימין 28
להזמנת המלון
פינת הנוסטלגיה
כמי שנולדה וגדלה בגבעתיים, הכרתי היטב את נחלת בנימין ואת השינויים שעברו על הרחוב.
בילדותי נסעתי עם סבתא שלי בקו 31 במיוחד לרחוב שהיה מפורסם בשל חנויות הטקסטיל והבדים הרבות שבו. סבתא שלי עברה בין החנויות השונות, התמקחה עם המוכרים עד שמצאה בדיוק את הבדים שהתאימו לשמלות שהיא תכננה לתפור. אחר כך היינו ממשיכות לשוק בצלאל הסמוך, אוכלות פלאפל. בשוק הכרמל, שאף הוא צמוד לנחלת בנימין, לא רציתי לבקר, כבר כילדה לא חיבבתי בלגן, דוחק והתקהלויות.
בשנת 1986 הפך נחלת בנימין למדרחוב טרנדי, חלק מהבתים שופצו באופן שהחזיר להם את יופיים הנשכח. בשנת 1988, נפתח יריד האמנים שהיווה אטרקציה גדולה, בן זוגי באותה עת היה מעצב תל אביבי, שעבד ברחוב שינקין ובימי שישי ירדנו אל המדרחוב, שוטטנו בין האמנים, מתפעלים מתחושת אירופה שלפתע נחתה על ישראל, שותים קפה באחד מבתי הקפה הטרנדיים שנפתחו שם.
מאז חלפו הרבה מאד שנים, רחוב נחלת בנימין עלה וירד מגדולתו. רחובות אחרים תפסו את קידמת הבמה ואז נדחקו לאחור.
וגם קצת היסטוריה
אגודת נחלת בנימין, התאגדות של בעלי מלאכה מיפו ביקשו להקים שכונה חדשה, בשנת 1911 הם הקימו את השכונה השנייה בתל אביב שכללה רחוב אחד, המקביל לרחוב הרצל.
נחלת בנימין שבר כמה שיאים – הוא היה הרחוב הארוך ביותר בתל אביב (נמשך משדרות רוטשילד בדרום עד לרחוב גרוזנברג בצפון). כיום מגיע הרחוב עד כיכר מגן-דוד בצפון ועד דרך סלמה בדרום.
בשנת 1921 הוקם בו המלון הראשון בתל אביב, מלון ספקטור (שמהר מאד הפך לבית חולים). ובשנת 1922 ברחוב נוסדה בו הגינה הציבורית הראשונה בתל אביב, גינת גרוזנברג.
על שמו של איזה בנימין קרוי הרחוב?שם הרחוב הוא קוריוז נחמד - מייסדי השכונה החליטו ש"בנימין" שעל שמו נקראת יהיה מי שיסייע למימון הקמתה. במידה וקק"ל תסייע, הרחוב יקרא של שם בנימין זאב הרצל ובמידה והברון בנימין אדמונד דה רוטשילד יסייע, אזי הרחוב יקרא על שמו. אלא שלמרבה צערם אף אחד מהם לא סייע ולפיכך הוחלט כי הרחוב יקרא על שם שבט בנימין.
אמנות הרחוב של נחלת בנימין
התמקמנו במלון ומייד יצאנו לשוטט בנחלת בנימין, לגלות את העולם העשיר של אמנות הרחוב שנמצא שם – גן עדן לחובבי הז'אנר.
רחוב נחלת בנימין מהווה מוזיאון פתוח של אמנות רחוב המתחדשת ללא הרף על ידי טובי האמנים בישראל.
כיצד קרה שדווקא קירות המדרחוב הפכו לקנבס מדהים של אמנות רחוב?
הכל החל בלילה לבן של 2017, מינהלת המדרחוב הזמינה אמני הגרפיטי המפורסמים לבוא ולצייר על הקירות, כך נוצר קשר בין המנהלה לאמנים ומאז זו השכונה היחידה בארץ התומכת בצורה מוכרזת ופעילה באמני גרפיטי מקומיים, מספקת להם צבע וכלי עבודה, מייעדת קירות ליצירות גרפיטי ואפילו יוזמת אירועים, בהם מגיעים אמנים במיוחד כדי לחדש את הגלרייה במרחב הציבורי.
אפשר כמובן להתווכח על המהות של גרפיטי ואמנות רחוב כדרך ביטוי חתרנית שאולי הולכת לאיבוד כשהיא הופכת להיות מוזמנת על ידי הרשויות, אבל בעיניים של תיירת – השילוב בין אמנות רחוב ססגונית לבין הצבעוניות של חנויות הבדים והמבנים הייחודים (חלקם עברו שימור וחלקם עדיין לא) היא זו שהופכת את מתחם המדרחוב לאטרקטיבי.
עוד מידע על הקשר בין אמנות רחוב ותל אביב תוכלו לקרוא בבלוג אלטרנעטיבה.
הציורים נמצאים בחלקם על תריסי החנויות ולכן ניתן לראותם רק כשהחנויות סגורות, חלקם מתנוססים לראווה על הקירות ואפילו מכסים מבנים שלמים ואת חלקם צריך ממש לחפש ולגלות היות והם מתחבאים בחדרי מדרגות, בחצרות ועל עמודי החשמל.
רוצים קצת דוגמאות?
אוכל שתיה, גבר, אישה
לצד אמנות הרחוב, מדרחוב נחלת בנימין גם מספק מבחר גדול של בתי אוכל מגניבים שכייף לשבת בהם ולשתות קפה, קוקטייל, יין או בירה ולנשנש משהו קל כגון:
ביצ'יקלטה -ביסטרו בר שנמצא בחצר אחורית. שביל מואר מכוון את העוברים ושבים ברחוב לסטות ממסלולם ולהיכנס לחצר האחורית של בית מספר 22. שלל צמחייה מטופחת מקדמת אותנו בשביל, ולא בכדי מכיוון שבשעות היום המקום מתפקד גם כחנות צמחים. לעת ערב הוא הופך לביסטרו -בר מדליק במיוחד, באוויר הפתוח.
ניסינו שלושה סוגים של קוקטיילים שהיו מצויינים וצירפנו אליהם צ'יפס חצילים עם סלט איקרא שהתאים בול למצב הרוח הטוב.
נחלת בנימין 22
עוד המלצות:
Nordinyo – מאפייה ומעדנייה שצמודה למלון נורדאו, המציעה כריכים וישיבה בפינה אסטרטגית ברחוב, צופה אל העוברים ושבים. נחלת בנימין 27
Gugys Public House – בר, למרגלות בית העמודים המפורסם, נראה מקום עליז וצעיר. רמבם 12
פעמים קפה – בית קפה במיקום הכי מרכזי במדרחוב. רמבם 18
לה קוקט – בית קפה קונדיטוריה. נחלת בנימין 13
גושן – בר ביסטרו ישראלי כשר, המתמחה בבשרים. נחלת בנימין 30
ברוט – בר יין קטן אך נחשב. נחלת בנימין 36
Men Tenten Ramen Bar – ראמן בר. נחלת בנימין 57
קפה פנסיה – נחלת בנימין 43
קפה בירנבאום – נחלת בנימין 31
קוקטייל מוסקו מיול
אחד הקוקטיילים המעולים שניסינו בביצ'יקלטה היה מוסקו מיול – Moscow mule שלמרות שמו אין לו קשר למוסקבה או לרוסיה, אלא הוא נולד בשנות הארבעים בלוס אנג'לס.
מרכיבים:
- 60 מ"ל וודקה קטל 1
- 15 מ"ל מיץ ליים סחוט
- 5 מ"ל מי סוכר
- בירת ג'ינג'ר
אופן ההכנה:
מוזגים את כל המרכיבים לספל נחושת, מוסיפים קרח כתוש ומקשטים בליים ונענע.
יריד אמנים וחנויות בדים
בימי שישי ושלישי נערך במדרחוב יריד אומנים גדול, מתפרש על פני כחצי קילומטר, ומוקדש למלאכות היד והאומנות. ביריד מציגים כמאתיים ושמונים דוכנים הכוללים עבודות יד ואומנות בתחומי הציור והפיסול, קרמיקה, צורפות, טקסטיל, עץ, זכוכית, נייר, פלסטיק, אבן, יודאיקה, צעצועים, משחקים, בובות, מיחזור ועוד. היריד, לאורך המדרחוב בנחלת בנימין ומסתעף לרחוב רמב”ם ולרחוב השומר.
ביריד מציגים אומנים ותיקים ואליהם מצטרפים אמנים חדשים. כולם מרגישים בחודשים האחרונים את חסרונם של התיירים, שנהגו לפקוד את היריד ולרכש עבודות.
היריד גם מהווה פלטפורמה כלכלית לעמותות ולארגונים העוסקים בהעצמה חברתית. כך למשל, בית השנטי המשמש כבית חם לנוער במצוקה, ועמותת צ'יימס המשקמת אנשים עם מוגבלויות, מפעילים בו דוכנים ומוכרים עבודות של חברי העמותות.
גם בשאר השבוע אפשר לשטוף את העיניים בצבעים ומרקמים, הרחוב הוא עדיין מעוזם של חנויות הטקסטיל, החל משפע עצום חנויות הבדים, דרך חנויות סדקית המכילות אוצרות של לכפתורים, חוטים ואביזרי תפירה וכלה בחנויות של מוצרי טקסטיל מוגמרים כמו כריות או וילונות או סטודיואים לאופנה.
הנה כמה המלצות:
חלום 1 – חנות למוצרי סריגה נחלת בנימין 31, תל אביב יפו
פינצו'וק – חנות לאביזרי תפירה – נחלת בנימין 29
קהירי בדי מעצבים – בדים, כריות, וילונות – נחלת בנימין 9
מרקו קהירי – מרכז לעיצוב הבית – נחלת בנימין 11
המערה של אלאדין – חנות לחוטים ואביזרי תפירה ואופנה – נחלת בנימין 14
בתי החלומות של תל אביב
לאחר ארוחת הבוקר הטעימה שהוגשה לשולחן במתווה התו הסגול, יצאנו לסיבוב נוסף בנחלת בנימין הפעם בעקבות האדריכלות של הרחוב – לאורך הרחוב בניינים מצועצעים רבים בסגנון אקלקטי, שכונו גם "בתי החלומות" היות והם נראים כמו הגשמת פנטזיה חזותית של האדריכלים שבנו אותם. מדובר במבנים שנבנו בשנות העשרים ומה שמאפיין אותם זה החיפוש אחר סגנון ארץ ישראלי מקורי המשלב בין התנ"ך, הלבנט ואלמנטים סגנוניים שהגיעו עם האדריכלים היישר מאירופה, מיזוג בין אר-נובו ואר-דקו לבין אדריכלות אסלאמית – בקיצור אקלקטי.
חלק גדול מהבתים עבר או בתהליך של שימור (לחלקם זו כבר פעם שנייה של שימור). רובם על ידי יזמי נדל"ן שהוסיפו להם קומות למגורים יוקרתיים או הפכו אותם למלונות בוטיק.
המבנים הבולטים במתחם המדרחוב הם – מבנים שתכנן מהנדס העיר הראשון האדריכל יהודה מגידוביץ’ (שאחראי למבנים ידועים בתל אביב כמו בית הכנסת הגדול, בית השגרירות הרוסית ומבנה קולנוע אסתר) :
בית מנדל (נחלת בנימין 2 ), בית גורביץ (נחלת בנימין 14 ), בית חולים הדסה (נחלת בנימין 18), בית הלורדים (רמב”ם 15),
מלון נורדוי הורוד עם הכיפה הכסופה בצורת פעמון (במקור כיסתה הכיפה את חדר הכביסה של המלון, וכיום היא מהווה תקרה של חדר העיסויים של הספא). המבנה עבר שימור מאסיבי בשנת 2006 ועדיין מתפקד כמלון (נחלת בנימין 27).
ובית העמודים המרשים, אחד המבנים הגדולים שנבנו בתל אביב של שנות ה-20, שנמצא כעת בתהליך מורכב וארך של שימור (רמב”ם 16-18 ).
וגם:
בית הכדים – המבנה שמפורסם בשל הכדים שניצבים בחזיתות בנישות מיוחדות. מדובר במבנה הראשון שתכנן האדריכל זאב רכטר, בשנת 1925, וכיום נראה כזקוק לשימור מחדש. נחלת בנימין פינת רמב"ם
בית הגמלים – שמו ניתן לו בזכות אריחי קרמיקה שיוצרו בבצלאל ועליהן איורים של גמלים ומוטיבים אוריינטלים-ארצישראלים נוספים. נחלת בנימין 13
מה עוד בסביבה הקרובה של המלון?
שוק הכרמל
שדירות רוטשילד
כיכר ביאליק
חוף גאולה
נווה צדק
החופשה הקצרה בתל אביב נגמרה מהר מדי והזכירה לי כמה אני אוהבת חוויות עירוניות.
תל אביב עבורי, בעיקר בימי קורונה וסגר, היא סוג של בועה של שפיות וצבע.
מקווה לשוב אליה בקרוב. אחרי הסגר, בעונת השלכת.
בינתיים מחכה כבר ש'יביאו את הסתיו' ומתגעגעת מאד לטיולי הסתיו שערכתי בשנה שעברה בסן סבסטיאן ואיינדהובן.
עד אז מוזמנים להצטרף לרשימת התפוצה שלי ולקבל למייל התראות על פוסטים חדשים.
גילוי נאות: שהיתי במלון פבריק על חשבון בית המלון, אך כל מה שנכתב עליו הוא אובייקטיבי לגמרי.
הביאו את הסתיו, שלכת
וליבנו האטום והקר
יתרחב וינשום
הביאו את הסתיו
נתרפק עליו
עלים יסתחררו ברחובות
יהיה געגוע
"הביאו את הסתיו"/איפה הילד
