מתי מגיעים?

נסיעה ברכב עם ילדים ומתבגרים

מתבגרת: מתי מגיעים?

אני (בסבלנות יחסית): רק יצאנו לא מזמן. יש עוד ארבע שעות לפחות.

כעבור חמש דקות

מתבגר: מתי מגיעים?

אני (מתחילה להתעצבן): עוד שלוש שעות וחמישים וחמש דקות.

כעבור עשר דקות

מתבגרת: מתי מגיעים?

אני (עם עשן שיוצא מהאזניים): אם לא תפסיקו לשאול אנחנו נעצור בכל שוק פשפשים שנראה בדרך.

משתרר שקט.

כעבור חמש דקות

אבא: מתי מגיעים?

אני: קופצת מהרכב….

נסיעות ארוכות עם ילדים הן על פי רב חוויה לא פשוטה. הם רבים ביניהם, מתלוננים שמשעמם להם, מרעישים בדיוק שהגי'פיאס מכוונת לאן לנסוע ובעיקר משתלטים על המוזיקה ברכב.

בטיול הקיץ שלנו צפויות לנו שתי נסיעות ארוכות. אם נצלח אותן ייתכן ונאזור אומץ לטוס, בקיץ הבא, לטיול מתגלגל בארצות הברית.

כדי להתכונן מראש הזמנתי שלוש מטיילות שיספרו על החוויות שלהן בטיול מתגלגל עם מתבגרים ושני מומחים שייתנו טיפים איך לעבור את הנסיעה בשלום יחסי.

וגם הכנתי לנו פלייליסט שווה לדרך.

אז קדימה, המפתחות כבר בפנים, יוצאים לדרך….

נסיעה

תכנון מראש כמפתח להצלחה – משפחת ירון קורעת את מזרח אירופה

ליטל ירון, בלוגרית וכותבת תוכן, בעלת הבלוגים 'מגלה את השרון' ו'אישה בפלוס' נסעה עם בעלה ושני מתבגריה.

נסיעה ברכב עם מתבגרים

המסלול:

נחיתה בבודפשט – אגם בלטון, הונגריה – אגם בלד, סלובניה – טריאסט, איטליה – אגם בלטון, הונגריה (עצירת לילה) – באיה מארה, רומניה.  ברומניה החזרנו את הרכב השכור. מרומניה נסענו עם נהג ורכב לבודפשט ומשם חזרה הביתה. בילינו בנסיעות ברכב לכל הפחות שעתיים ולכל היותר חמש שעות.

סלובניה היפה. צלמת: ליטל ירון

התכנון:

"טיול משפחתי יוצא דופן וחוויה טובה שתיזכר שנים". זה המשפט שקיוויתי שאגיד כשנחזור לארץ אחרי שלושה שבועות של ביחד. הפחד הגדול שלי היה לחזור ולהגיד לעצמי שהיה נוראי, כי מי באמת יגיד לאחרים שהיה קשה נורא או סיוטי? זאת הפעם השנייה שלנו עם שני המתבגרים בחו"ל. בפעם הראשונה נסענו לשבועיים לרומניה. שהינו בעיר באיה-מארה שאנחנו כבר מכירים ובה גרים חברים טובים שלנו. מאותו פנסיון בו ישנו יצאנו לטיולי כוכב. הכל היה קל, מוכר, נוח וכל הטיולים היו במרחק של שעתיים נסיעה לכל היותר.

כשהבנו שיש לנו הזדמנות לבלות את כל חגי תשרי בטיול ארוך במספר מדינות קפצנו על המציאה. אחרי שקפצנו, התלהבנו והתחלנו לתכנן עלו בי ספקות אבל גם פחד שאולי אני טועה. אולי זה יותר מדי זמן? אולי זה יותר מדי צפוף? אולי אני מצפה מהחבר'ה שלי ליותר מדי?

כדי להרגיע את הפחדים, אחרי שהבנזוג ואני גיבשנו מה אנחנו רוצים באופן כללי, פניתי לעזרה של חברות וחברים. זאת העצה הראשונה שלי. לדבר, לשאול, להתעניין, לבדוק עם אנשים שזו המומחיות שלהם או שטיילו ביעדים עם ילדים בערך בני אותו גיל.

צלמת: ליטל ירון

תדמיינו לכם שני מתבגרים. בן ובת.

שניהם גבוהים, עם רגליים ארוכות שנתקעות קבוע בגב הכסאות של רכב המאזדה של אמא.

שניהם לא מהסוג הרגוע והשקט, כל אחד אוהב סוג מוזיקה אחר, כל אחד מרגיש צורך "להמרח" בנסיעה באוטו, כל אחד צריך את המרחב שלו ושחלילה לא יכנסו אליו.

תוסיפו לזה אחד שמדבר מעט, אחת שמדברת המון. אחד שמדבר בשקט, אחת שכל הזמן צוחקת. אחד ששר בלב אחד שמצטרפת לזמר בקול.

מצליחים להבין למה רכב סגור יכול להפוך למשהו נפיץ?

צלמת: ליטל ירון

עצירות

היה לנו ברור שריבים יהיו בלתי נמנעים והחלטנו ללכת על הורדת להבות ולא שלום עולמי. התכוננו מראש בכמה דרכים. הבנזוג ואני החלטנו מראש על עצירות כל שעה או שעה וחצי לכל היותר. במקרה של חוסר שקט רציני או צורך לתת להוציא אנרגיות, אפילו לצמצם עוד את הזמן ברכב. מראש בחרנו כבישים ודרכים שאפשר יהיה לעצור לא רק לקפה לטובת אימא, אלא לחלץ עצמות, לרוץ ולקפוץ. החלטנו מראש שאנחנו משתתפים איתם בתחרות ריצה ליד האוטו, דילוגים או קפיצה על רגל אחת. זה היה זמן טוב להיות עם פריצת דיסק, כי אבא מילא את התפקיד ממש טוב. הופתענו שגם בגילאים 14.5 ו-11 הם מוכנים לשתף פעולה, בעיקר כשמתבלים בצחוקים.

עצירת התרעננות. צלמת: ליטל ירון

מתבגרים

טאבלטים ופלייליסט

ההחלטה הייתה לאפשר לכל ילד לקחת טאבלט, ללא אינטרנט ולכל ילד דאגנו לשני זוגות אוזניות. עשינו עבודת הכנה מוזיקלית משפחתית ואישית כייפית במיוחד. בדקנו מראש מה אפשר לחבר ברכב מבחינת נגני מוזיקה והכנו פלייליסט משותף עם שירים שכל אחד מארבעתנו ריכז לדיסק און קי אחד. בנוסף כל ילד הכין לעצמו פלייליסט בטאבלט. לא רוצים לשמוע מה שמתנגן ברכב? לא חייבים. מוציאים אוזניות וטאבלט ושומעים את הפלייליסט האישי. כל ילד הוריד לעצמו לטאבלט משחקים שאפשר לשחק אופליין. עוד משהו שסוכם מראש, בנסיעה למקום חדש לא תוקעים את האף בטאבלט לפני שמסתכלים לפחות X  זמן על הנוף. כל פעם לפני שנכנסנו לאוטו החלטנו על לוח הזמנים. מוזיקה באוזניים אפשר מתי שרוצים. לכל ילד היה תיק משלו עם הטאבלט, המטען, האוזניות, חטיף, כריך, פירות יבשים או נשנושים אחרים.

נוף. צלמת: ליטל ירון

הרכב

ההחלטה על סוג הרכב בהתאם לגודל החלל הפנימי. זה אולי נשמע קצת מוזר, אבל העדפתי לחסוך במקומות אחרים ובלבד שהחלל יהיה מספיק גדול ולא יהיה להם צפוף מאחורה. אנחנו למודי ניסיון שצמוד = ריבים. היא נגעה בי, הוא בצד שלי, היא שמה יד באמצע, הוא שם יד באמצע אלו לא משפטים שמתחשק לשמוע על רקע הנופים המהממים שראינו בדרך. אם יש מרחב לכל אחד ומספיק מקום לרגליים. דייני! השקט די מובטח. עוד היה לי חשוב שתא המטען יכיל את כל הציוד כך שרק התיקים הקטנים שלהם ובקבוקי מים נכנסו איתנו לרכב.

זה לא הרכב שלנו. צלמת: ליטל ירון

משנה מקום משנה מזל

גם במושבים באוטו. ברור הרי שאין שום מצב ששני מתבגרים לא יריבו בכלל שלושה שבועות. אחרי יום וערב סוערים במיוחד, היינו צריכים לצאת לאחת הנסיעות הארוכות יותר. המתח בין החבר'ה היה גדול וכל מילה הפכה למשהו נפיץ. החלטנו באותה נסיעה לאפשר כל פעם למישהו אחר לשבת מקדימה, ליד מי שנוהג. ככה ניטרלנו חיכוכים ומסתבר שלשבת במושב הקידמי בחו"ל זה הרבבה יותר שווה מאשר לשבת ככה בארץ. היתרון היה שזה אפשר שיחות זוגיות הורה-ילד, משהו לא צפוי, לא מתוכנן והתברר כדרך מצויינת להרחיק מריב.

מראה מהמושב הקדמי. צלמת: ליטל ירון

צלמת: ליטל ירון

לשתף, לוותר, לאהוב

לפני שיצאנו מהדירה לרכב דאגנו להגיד לאן נוסעים, מה התוכנית, כמה זמן נסיעה, מתי אוכלים ועוד פרטים שיתנו לילדים "שקט במערכת". ראינו שככל שהם יודעים לקראת מה הם הולכים, קל להם יותר.

לזכור שאנחנו לא בבית, לוותר יותר, להכיל יותר. זה משפט ששיננתי לעצמי לפני הטיול ובמהלכו. היה לי חשוב שלכולם תהיה חוויה נעימה ואחד הדברים שעזרו לי, לקבוע חוקים וכללים אבל גם לא לפחד לשבור אותם. הייתה נסיעה קשה? לתת להם לשחק אפילו שממש רציתי שהם יראו את הנופים של הונגריה. מישהו קם בבוקר עם התקף של גיל ההתבגרות? לא חייב להשתתף בשיחה, במשחק או להגיד מה הוא זוכר על סלובניה.

לסיכום:

מזל שתכננו מראש, מזל שניסיתי לחשוב על תסריטים ותגובות, מזל שהחלטנו על תגובות אחידות לכל מיני מצבים, מזל שלא הכרחתי את הילדים לבוא ולהשתתף אם הם לא רצו. מזל שעם התכנונים הרשיתי לעצמי גם לאבד שליטה. הטיול ייזכר לי כזמן שלמדתי להכיר טוב יותר את שני הילדים ולגלות שאני כנראה עושה משהו טוב בחינוך שלהם.

נסיעה עם ילדים

מלחמות במושב האחורי – רוד טריפ בארה"ב

יעל ורונן בר אור נסעו לשלושה שבועות של רוד טריפ בארה"ב עם שלושת ילדיהם, בני 16, 13 ו10.

המסלול:

מסלול מעגלי שמתחיל בלוס אנג'לס וממשיך מזרחה על כביש 66 המיתולוגי לכיוון הגרנד קניון, עולה צפונה לברייס קניון, פארק ציון וליילוסטון ויורד ליוסמיטי וחזרה ללוס אנג'לס.

התכנון:

טיול בר מצווה לעידו שבחר לנסוע לפארקים הגדולים בארה"ב. בגלל שקצת נלחצנו מהנסיעות הארוכות ברכב כי הילדים שלנו בגיל, שלצערנו, לא מסתדרים זה עם זה וזקוקים להרבה מרחב פרטי,  שכרנו מיני ואן של שבעה מושבים, כדי למנוע את הצפיפות ואת הויכוחים "מי יושב ליד החלון" ולאפשר שבכל פעם ילד אחר יוכל לשבת בפרטיות מאחורה. ברור שבטיול עצמו התעוררו מריבות גם על מי יישב מאחורה וברגע שהבנו שזה נושא נפיץ בנינו טבלה מסודרת לכל יום.

המריבות

בימים הראשונים, כמו שחששנו, הילדים ניצלו את השעות הארוכות של הנסיעה כדי לסגור חשבונות ישנים, לפתוח חשבונות חדשים ובעיקר כדי לבדוק את הסבלנות שלנו. העובדה שהם שלושה לא הקלה ובכל יום נבנו בריתות חדשות  – הגדולים נגד הקטנה, הקטנים נגד הגדול, שלושתם נגדנו ועוד. ברגע שעצרנו ויצאנו מהרכב כל הסכסוכים נעלמו כלא היו, אך בשנייה בה ננעלו הדלתות ויצאנו לדרך, הפסקת האש תמה ושדה הקרב חזר לחיים.

גם הנסיונות שלנו להשכין שלום בדרכים יצירתיות, כמו לתעד את הנסיעה במצלמת הטלפון, היוו טריגר לריב חדש – כי ילד א' התלונן שאח שלו צילם אותו בלי רשותו וילד ג' עשה קרניים לילד ב'.

החלק הכי קשה היה כשנאלצנו לעמוד בפקקים (ולפעמים בארה"ב אתה נקלע לפקק מאד ארוך), תנועת ההאטה של המכנית היוותה עבורם את האות להתחיל להציק איש לרעהו.

הייתה אפילו פעם אחת שמרב שהם צעקו והתווכחו, פספסנו פנייה חשובה, מה שעלה לנו בעוד חצי שעה של נסיעה.

פקקים – הסיוט של כל נסיעה

נשמע ממש מייאש להעביר כך טיול?

באמת היינו מיואשים ואחרי שלושה ימים, קראנו את הילדים לשיחה צפופה והודענו להם שכך זה לא יכול להמשך. היינו מאד ברורים ונוקשים ואף איימנו בעונשים.

וזה עזר?

הילדים אכן הפחיתו את כמות הריבים, אבל במקום זאת ישבו עם האף במסכים (בשלב הזה כבר הרשנו להם להשתמש במסכים בנסיעות כדי למנוע את המריבות) או סתם נראו מדוכדכים ומשועממים. זה גרם לנו להבין שהריבים היו בעצם ביטוי לקושי לשבת במשך שעות ברכב.

מה עשיתם?

קודם כל לא התרגשנו. אמרנו לעצמנו שזה לא נורא שהם משועממים, מקטרים ודבוקים למסך כל עוד הם לא רבים בינהם ויש שקט מאחור. הבנו שברגע שבחרנו במודע טיול מעגלי בארה"ב צריך לקבל את ההשלכות של הנסיעות הארוכות ולדעת שיהיו זמנים בטיול בהם לא יהיה כל הזמן כייף.

בנוסף, שינינו קצת את המסלול (מה שהתאפשר) וקיצרנו מרחקים פר יום, במקום לנסוע כל יום 3 שעות, היו ימים שנסענו רק שעה. אז נכון שויתרנו על 'אתרי מופת', אבל הרווחנו שפיות נפשית.

בנוסף מצאנו ויישמנו כמה דברים שעוזרים לנסיעה נינוחה:

* התחלנו כל נסיעה אחרי ארוחה מלאה. כך לא היו תלונות ברכב על כך שהם רעבים ולפעמים הם אף נימנמו באוטו על בטן מלאה. בנוסף דאגנו שיהיה לכל נסיעה נישנושים. לכל ילד את הנישנוש שלו.

* שילבנו בכל יום בו יש נסיעה ארוכה פעילות פיזית מחלצת עצמות ומשחררת.

* דאגנו שבכל נסיעה ארוכה תהיה לפחות הפסקה אחת וחיפשנו מראש היכן לעצור – בין אם מקום פעיל או מקום אכיל כגון מסעדה או בית קפה.

* הטענו בכל בוקר לכל הילדים את מפת הנסיעה היומית לטבלט/טלפון שלהם וכך הותרנו בידיהם את האחריות לגלות מתי מגיעים. אחד הילדים חובב מפות והמעקב אחרי תוואי הנסיעה העסיק אותו במהלך הדרך וגרם לו לשכוח שהוא צריך לקטר או לריב עם אחיו.

* תגמלנו את הילדים על התנהגות יפה ברכב. כל נסיעה שעברה יפה זיכתה אותם באפשרות לבחור קינוחים בארוחת הערב.

טיול מתגלגל עם ילדים

קרוואן או רכב פרטי?

ליבנת וולטר, בעלת ה'סטודיו של ליבנת – סטודיו לתפירה' ומשפחתה טיילו גם בקרוואן וגם ברכב פרטי ואלו התובנות שלהם:

יש לנו ארבעה ילדים, שלושה בנים ובת שנעים בין הגילאים 15 עד 6.5.

עשינו עימם שלושה טיולים ארוכים של בין עשרה ימים לשבועיים, הטיול הראשון היה ליער השחור עם קראוון, הטיול השני היה ל 12 יום לאוסטריה טיול כוכב, והטיול האחרון שלנו היה לעשרה ימים להולנד שוב עם קראוון.

משפחת וולטר בקרוואן

מדוע בחרתם לטייל בקרוואן?

זה מתחיל כבר בחשיבה בצוותא על יעד, לאחר שנקבע יעד הטיול  כחודש לפני הנסיעה אני קונה ספר טיולים ואם יש גם את המדריך המשפחה המטיילת (אישית אני מוצאת שהוא מתאים לשפת הילדים והם נהנים לקרוא בו ובעזרתו מכינים מסלול), לאחר שהחלטנו יחד לפי החלטה משותפת אני מבקשת מהילדים לחפש חומר על האתרים כולל סרטוני יוטיוב, זה מאוד עוזר להם לחוויה ועוזר להם להעביר את הנסיעה בסבלנות כי הם יודעים מה מצפה להם בכל חלק של הדרך.

טיול מתגלגל עם ילדים

פינת המומחים:

נמי צוקר – מנהל השיווק והמכירות של חברת אוטו יורופ המתמחה במתן שירותי השכרת רכבים בכל רחבי העולם:

* בנסיעה ארוכה עם ילדים חשוב לשכור רכב גדול ומרווח מספיק בכדי שנוכל להושיב את הילדים בנוחות בספסל האחורי של הרכב, במיוחד אם הילדים קטנים וההושבה שלהם היא בכיסא בטיחות או בבוסטר.
ההמלצה במקרים של נסיעות ארוכות עם ילדים היא לשכור רכב מסוג סטיישן או מיניוואן.
רכבי סטיישן מאופיינים בזה שתא המטען שלהם גדול יותר וסביר שבנסיעה עם ילדים נאלץ לקחת יותר מזוודות ואולי אפילו עגלת ילדים או עזרים אחרים.
רכבי מיניוואן הם גם מרווחים יותר ובדרך כלל גם גבוהים יותר מרכבים רגילים, מה שמאפשר לילדים לשבת גבוהה וליהנות מהנופים של הדרך עצמה.

* לקראת נסיעה ארוכה ברכב השכור עם ילדים/מתבגרים מומלץ להתכונן היטב מבעוד מועד. ההמלצה היא כמובן לשתף את הילדים (אם בוגרים מספיק) במסלול שבו אנחנו מתכננים לנסוע וכך להפוך את הטיול לחוויה משפחתית. נציין מראש את הנקודות המעניינות והמרכזיות שנפגוש בדרך וכך נכניס גם את הילדים לחוויה והם יחכו לראות את מה שמצפה להם בדרך.

* המלצה נוספת היא להצטייד בכמה משחקים או צעצועים שהילדים אוהבים וכך ניתן להם קצת תעסוקה מוכרת שתעביר להם את משך הנסיעה.
מסכים למיניהם (טלפון חכם, טאבלטים, מכשיריDVD ניידים וכו') הם תמיד פתרון (לא הכי מומלץ, אבל מייצר שקט) להעסקת הילדים.
כמוכן, לקראת נסיעה ארוכה ברכב חשוב להצטייד במעט מזון ושתייה לדרך. ידוע שילדים רעבים או צמאים הם הרבה פחות רגועים.
* אם הנסיעה היא בחודשי החורף או באזורים קרים, חשוב להצטייד גם בביגוד חם לכל מקרה שנפגוש בדרך. לפעמים הנסיעה עלולה להימשך אל תוך הלילה או שניתקל בפקקי תנועה ארוכים במיוחד ועלינו להיות ערוכים לכל מקרה.

אורית בן עטר אוליאל – היא קראווניסטית ישראלית, בלוגרית, אמא לארבעה ילדים ובעלת קילומטרז' רציני של נסיעות ארוכות עם ילדים ברכב פרטי.

אורית מנדבת טיפים מוצלחים לנסיעה מהנה:

אני מתכננת מראש ומתזמנת את הנסיעה ואת העצירות שבדרך ומיידעת את הילדים על לוחות הזמנים. אני אומרת להם מראש מה מתוכנן לנסיעה, כולל הפעילויות ברכב ובאיזה שעה זה יקרה. כך אני מונעת מראש את "מתי מגיעים?", "מתי אפשר לשחק בטלפון?", "מתי אוכלים?" וכד'.

כמעט כל נסיעה ארוכה אנחנו מתחילים בשירה בציבור.

שירה בציבור?

זה הכינוי שלנו  לפעילות בה כל נוסע בוחר בתורו שיר שהוא אוהב מהסמרטפון ומשמיע אותו דרך הבלוטות' או דרך רמקולים קטנים ואיכותיים וכל בני המשפחה שרים ביחד את השיר הנבחר. זה מצליח להעביר לנו עשרים דקות עד חצי שעה של נסיעה בסבבה.

אחרי השירה בציבור עוברים לפרק זמן בו כל אחד מתעסק בעניינים שלו. אני אורזת מראש בתיק 'מרי פופינס' או בתיקים אישיים לכל ילד, משחקים ופעילויות יצירה שהם בחרו מראש שניתן לשחק בהם בדרך.

אצלנו במשפחה אוהבים מאד פעילויות של ציור או משחקי קופסא מגנטים באריזת מתכת כך ששום חלק לא עף או הולך לאיבוד, הבן הבכור גם לוקח איתו ספרים לנסיעה.

בדר"כ אחרי כחצי שעה של משחק או ציור אנחנו עוצרים לעצירה הראשונה.

אני משתדלת לעצור במקום בו אפשר להוציא אנרגייה. הכי טוב מסלול הליכה של כרבע שעה שלאחריו הילדים חוזרים רגועים ושמחים לרכב.

משפחת בן אוליאל

מה עמדתך לגבי מסכים בנסיעה?

אני לא שוללת שימוש בטלפונים או טבלטים בנסיעה, אבל אני אני דוחה את השימוש בהם לשלב מאוחר יותר של הנסיעה ומגדירה לילדים מראש באיזו שעה הם יוכלו לשלוף אותם, אני גם מתנה את השימוש במסכים בהתנהגות יפה לאורך הדרך ואם הם לא הסתדרו ביניהם במהלך הנסיעה, האפשרות לשחק בטלפונים מתבטלת. למעשה המסכים הם הצ'ופר שגורם להם להתנהג יפה וזה עובד.

אגב, הזמן שבו הם עסוקים במשחקים שלהם או במסכים  מאפשר לי ולבעלי זמן איכות זוגי, סף סוף לשוחח בשקט בלי הפרעות.

וטיפ אחרון – אני לא ממליצה לחלק לילדים ממתקים בדרך, זה הופך אותם היפראקטיבים ומקשה עליהם את הישיבה ברכב. במקום זאת אני מכינה להם מראש פירות וירקות חתוכים, אגוזים, צימוקים וכד'. אם מדובר בנסיעה ארוכה בה אין איפה לעצור לאכול בדרך אני מכינה להם כריכים.

אורית פרסמה פוסט מעולה עם רשימת אריזה לטיולים בקרוואן וטיולים בכלל. מומלץ!

תודה לכל האורחים ששיתפו מנסיונם וחילקו לנו טיפים לנסיעות עם ילדים ומתבגרים.

מהנסיון שלנו אני יכולה להעיד שהדרך הכי טובה להעביר נסיעות עם מתבגרים היא כשהם נרדמים מאחורה…..:-)

איזה חוויות, טיפים ותובנות יש לכם מנסיעות ברכב עם ילדים או מתבגרים? ספרו לי בתגובות.

מוזמנים לקרוא עוד טיפים על טיולים שפויים עם מתבגרים.

ממליצה לכם לקרוא גם את הפוסט של גלית קידר, בבלוג 'שעמום הוא בחירה', עם מלא טיפים וסודות לנסיעות עם ילדים.

נסיעה ברכב

רוצים להמשיך לראות עולם?

מזמינה אתכם להרשם לרשימת התפוצה ולקבל למייל הודעה בכל פעם שאני מפרסמת פוסט חדש.

[et_bloom_inline optin_id=optin_9]

והכי חשוב – סעו לאט ובזהירות!!!!

תגובות פייסבוק